... שתכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמה, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו תכונת אופי של כעס. ואדם שרגיל בדכ לשקר, יאמרו שיש לו ... האדם מתוכנת להתנהג בצורה כלשהי. ותכונת אופי, יכולה להיות מתוך מודעות עצמית פנימית, או מודעות עצמית חיצונית. דהיינו, מי שמתרגל לחפש תמיד את האמת, ועושה זאת באופן מודע. לאדם כזה יש תכונת אופי מודעת, של חיפוש האמת. אבל יש גם תכונות אופי, שנראה שהן באות ממקום לא נודע, שהוא התת מודע של האדם. כי לפעמים האדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי. והאדם עושה זאת, לא מתוך מודעות עצמית מודעת, אלא מתוך מקום פנימי בתוכו של תת המודע שלו, שגורם לו להתנהג כך או אחרת. וזו תכונת אופי, שנובעת מתת המודע של האדם. ונמצא אם כן, כי תכונות אופי של האדם, הן בעצם תיאור של כיצד האדם רגיל להתנהג בדכ. ככ רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עד שמגדירים שהאדם נראה כאילו יש בו ... של האדם, נובעות ומושפעות באופן ישיר, מתהליכים נפשיים, שמתרחשים בתת המודע של האדם. ולמרות שכלפי חוץ לפעמים נראה, כאילו האדם פשוט מתוכנת לפעול בדרך כזו או אחרת. הרי שתכונות האופי של האדם, הן לא תכנות רובוטי כזה או אחר. אלא הן נובעות, מתוך תת המודע של האדם. כי בתת המודע של האדם, יש לאדם כל מיני דעות שונות והבנות שונות על המציאות. שהן אלו שאחראיות לתכונות האופי של האדם. וכל תכונת אופי שיש לאדם, נובעת מתוך זה שברמת מודעות עצמית כלשהי של האדם, בין אם זו מודעות עצמית חיצונית, ובין אם זו מודעות עצמית פנימית בתת המודע, יש שם איזו תפישת מציאות, שגורמת לאדם להתנהג כך או אחרת. ולאדם יש בתוכו אמונות כלשהן, והנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות, ודפוסי חשיבה כלשהם לגבי המציאות, ... רגיל להתנהג. והאדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי, בגלל שבתוכו בין במודע ובין בתת מודע, יש איזה דבר, שגורם לאדם להתנהג בצורה כלשהי. וזה מה שיוצר אצל האדם, את תכונות האופי שלו. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה לשנות תכונות אופי, שנראות בעיניו ... תכונות אופי, שנראות בעיניו כחיוביות, עליו להתבונן עמוק אל תוך תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה לאירועים בודדים, ולנתח אותם אחד אחד לעומק התת המודע. לדוגמה: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את תכונת האופי של הכעס שלו, ולפרק אותה לאירועים שמהם היא ... שאותה תכונת אופי באה בו לידי ביטוי. ולנסות להתבונן על מה שקורה בתת המודע, כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ממוקד ומאוד ספציפי שבו הוא כעס, דהיינו, שבו באה לידי ... מתכונת אופי כלשהי, עליו לגלות מהיכן היא נובעת. והיא נובעת מכך שבתת המודע של האדם, הוא חושב, שאותה צורת התנהגות, גורמת לו ליותר אושר מאשר סבל. לפחות ביחס לאותו הרגע, שהאדם פועל לפי אותה צורת התנהגות. כגון לדוגמה אדם כעסן, שבתת המודע שלו הוא חושב, שאם הוא לא יכעס, אז הוא יסבול יותר, מכך שהוא מדחיק רגשית את הרגשות שלו. ואז הוא מעדיף לכעוס, כדי להרגיש את החופש, שיש בכך שהוא יכול לכעוס, ... שגורם לו לנזק. שהאדם עושה את אותה הפעולה, רק משום שבאותו הרגע, בתת המודע של האדם, הוא חושב שאותה הפעולה תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם צריך לקחת אירוע בודד, שאותו הוא היה רוצה לשנות כנל, ולשאול את עצמו: למה ברגע הזה אני ... למה היא גורמת לי להרגיש טוב? ונכון שאני חושב שהיא רעה, אבל למה בתת המודע שלי, אני חושב שהיא גם טובה? והאם היא רק רעה? או שאולי היא גם טובה? ועל ידי ההתבוננות הזאת, על ידי זה האדם מגלה את השורש של תכונות האופי שלו. דהיינו, ...

... האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם ... על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא ... האישיות שקשורות לכך. מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי? מודעות עצמית, כפי שכהן מסביר, היא היכולת להבין בזמן אמת את השפעת הסביבה על תחושותיך. כלומר, היכולת לזהות את הגורמים שהביאו אותך להרגיש בדרך מסוימת. מודעות עצמית מאפשרת לאדם לזהות את הקשרים בין מה שהוא חווה לבין מה שהוא חושב ומרגיש ברגע נתון. כהן מראה כיצד המודעות העצמית משחקת תפקיד בעיבוד המידע במוח, וכיצד אנו לפעמים לא מודעים לגורמים החיצוניים שמשפיעים על תחושותינו. דוגמה לכך היא כשאדם רואה תמונה ויודע מדוע הוא מרגיש משהו לגביה - הוא מבין את הקשר בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות ... אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת ... לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם ... כך שלמעשה אנחנו לא תמיד מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו כשאנחנו שומעים מילה. כאשר אדם שומע את המילה שולחן, הוא עשוי לחשוב לא רק על השולחן עצמו, אלא גם על רעיונות נוספים כמו אין ... שמגיעות איתה. מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי? מודעות עצמית, לפי אליעד, היא היכולת להבין בזמן אמת מה השפיע עליך. זה כמו כשאתה רואה תמונה ומרגיש משהו - היכולת להבין למה אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש, למה התמונה הזו משפיעה עליך, היא מודעות עצמית. המודעות היא היכולת להבין את הגורמים שמביאים אותך לתחושות מסוימות בזמן שאתה חווה את החוויה. לסיכום, אליעד מתאר את המוח כאלגוריתם רב - ממדי ומורכב שכולל אסוציאציות, ... האסוציאציות במוח האנושי מודעות עצמית ותודעה השפעת מילים ומחשבות על התודעה כיצד עיבוד רעיוני במוח דומה לאלגוריתם של מנוע חיפוש? ...

... המוח מודע לדברים? במה תלוי אם תדע שמשהו קיים? איך יכול להיות שמשהו יהיה קיים כל הזמן ולא תדע שהוא קיים אף פעם? לקחת משהו כמובן מאליו, לכל דבר יש הפך, הדבר מחייה את היפוכו, דבר והיפוכו, לא לראות הר גדול, להעריך את מה שיש איך המוח הופך למודע למה שקיים סביבנו? אליעד כהן מסביר שיש נטייה טבעית לאדם לשים לב לדברים בהתאם לגודל שלהם. ככל שדבר מסוים גדול יותר, כך יש יותר סיכוי לשים לב אליו, לעומת דברים קטנים. ... יכולת לראות את ההר ביחס למשהו אחר, חסר קונטרסט ואין בסיס להשוואה. ההסבר לכך הוא שכדי להבחין במשהו או להיות מודע אליו, נדרש ניגוד, הפך, או השוואה למשהו אחר. אם אין הפך לדבר מסוים, או אם הדבר קרוב מדי, גדול מדי או ברור מדי, הוא למעשה בלתי נראה עבורך. למה דברים שקיימים תמיד לא נראים לנו? אליעד מדגים זאת דרך ראייה תקינה: אדם שיש לו עיניים רואות אינו מודע כלל לעובדה שהוא רואה, כיוון שזה מצב טבעי עבורו. הוא אינו רואה את היכולת שלו לראות, אלא לוקח אותה כמובן מאליו. אך ברגע שמזהירים אותו מפני סכנת עיוורון, או אם הוא חווה אובדן ראייה זמני, פתאום הוא מעריך את מה שהיה לו, והוא נהיה מודע לכך שהוא ראה כל חייו. הדבר הזה נכון גם במישור הרגשי והתחושתי. אדם המרגיש טוב כל הזמן, לא יחווה באמת תחושה של טוב, מכיוון שאין לו תחושת רעה להשוות אליה. רק כאשר מופיע היפוכו של מצב מסוים - רק אז נעשים מודעים לקיומו של המצב הראשון. כיצד נוצרת הערכה למה שיש לנו בחיים? כדי להעריך את מה שיש לנו, אליעד מציע לבצע תרגיל מחשבתי שבו מדמיינים את ההפך ממה שיש לנו. למשל, אדם בריא צריך ... את מצבו הנוכחי. האם מה שלא רואים לא קיים? נקודה חשובה נוספת שמדגיש אליעד היא העובדה שמשהו שאינך רואה או אינך מודע אליו, אינו בהכרח לא קיים. להיפך, ייתכן שהסיבה שאתה לא מודע לקיומו היא דווקא בגלל שהוא קיים כל הזמן, ללא הפסקה. זה בדיוק מה שגורם לך לקחת אותו כמובן מאליו. לדוגמה, אדם שלא חווה מעולם את האפשרות להיות אדיש בין טוב לרע, תמיד ירצה להרגיש טוב מבלי להכיר אפילו באפשרות אחרת. זו הסיבה שבני אדם לא תמיד מודעים למציאות בה הם חיים - המציאות שקופה בעיניהם מרוב שהיא קבועה וברורה. מה גורם לנו לקחת דברים כמובן מאליו? הגורם המרכזי שגורם לנו לקחת דברים כמובן מאליו הוא ההרגל. המציאות שחוזרת על עצמה שוב ושוב בלי שינוי, נעשית אוטומטית בעינינו. רק כשמשהו משתבש או משתנה בצורה קיצונית, אנו נעשים מודעים לכך שהוא היה קיים קודם. למשל, אדם לא שם לב לנשימה שלו, אלא אם כן משהו מפריע לה, אדם לא שם לב לקיומו של אוויר, אלא אם הוא חווה קושי לנשום. מדוע הכרחי ניגוד או הפך כדי ליצור מודעות? המודעות תלויה תמיד בהשוואה ובהיפוך. ללא קיום ההפך, אין לאדם אפשרות לדעת על קיומו של הדבר הראשון. הטוב זקוק לרע כדי להיות מובן, הבריאות זקוקה למחלה, והשפע זקוק למחסור. ההפך, ... מאליו, כדאי לפתח את ההרגל לחשוב מדי פעם על המצב ההפוך. במקום להמתין למשבר או לאובדן, אפשר ליצור באופן יזום ומודע תודעה של הערכה. ברגע שאדם מדמיין מדי פעם את המצב ההפוך, הוא משמר את ההערכה שלו כלפי מה שיש לו, ויוצר מודעות מתמדת. לדוגמה, אם אדם רוצה להעריך את היכולת שלו ללכת, כדאי לו לדמיין לרגע איך היו החיים שלו נראים אם היה מאבד יכולת זו. התרגיל המחשבתי הזה יגרום לו באופן מיידי להרגיש ... עיקרון זה בחיינו? המשמעות היא שהאדם צריך להכיר בכך שהוא חי במציאות של ניגודים. על מנת לחיות בתודעה של הערכה ומודעות, עליו להבין כי קיומם של דברים טובים תלוי בהבנת הפכים. ההכרה וההבנה שיש לכל דבר גם את ההיפוך שלו, היא שמאפשרת לחוות את החיים במלוא העומק והמשמעות. לסיכום, איך ניצור מודעות מתמדת? אליעד ממליץ לפתח מודעות מתמדת באמצעות תרגילי מחשבה שמזכירים לאדם שיש הפך לכל דבר. דרך החשיבה הזו מאפשרת לאדם לחיות בתחושת ערנות גדולה יותר ולפתח הערכה עמוקה ומלאה כלפי מה שיש לו. ההבנה שיש ... בגלל שהם תמיד נמצאים שם, מאפשרת ליצור שינוי תודעתי חיובי, להעריך את המציאות, ולהרגיש טוב יותר לאורך זמן. מודעות ותפיסה למה אנחנו לא מעריכים את מה שיש לנו? איך להרגיש טוב בלי תלות חיצונית? חשיבות ההפכים בהבנת המציאות השלכות של חוסר מודעות למה שיש איך המוח מודע לדברים? למה אנחנו לא שמים לב למה שקורה כל הזמן? כשמדובר בתפיסה חזותית, ישנה נטייה להבחין יותר בדברים גדולים מאשר בקטנים. לדוגמה, קל יותר להבחין בפיל מאשר בחיידק. אבל מצד ... דומה קורה בחיים. דברים שהם חלק קבוע מהמציאות שלנו - אנחנו לא רואים אותם. לדוגמה, אדם עם ראייה תקינה לא יהיה מודע לכך שהוא רואה, אלא אם יאבד את יכולת הראייה. רק כאשר מופיע ההפך - מצב של עיוורון - הוא יתחיל להעריך את מה שהיה לו. זה קורה עם תחושות ורגשות גם כן. אדם שמרגיש טוב כל הזמן, ... זאת כהרגשה טובה באמת, כי אין לו קונטרסט של מצב רע להשוות אליו. רק כשיש שינוי - כשיש היפוך - אפשר באמת להיות מודעים למה שהיה קודם. מה המשמעות של זה לגבי החיים שלנו? העיקרון הזה תקף לכל תחומי החיים. דברים שנמצאים אצלנו כל הזמן הופכים לבלתי נראים עבורנו. - אדם שנולד למציאות מסוימת ולא חווה את ההיפך שלה, עלול לא להיות מודע לה בכלל. - אם משהו מתרחש ברצף, ללא הפרעה, הוא נתפס כמובן מאליו. - רק כאשר משהו נפסק או מקבל ניגוד - אנחנו נעשים מודעים אליו. איך אפשר להיות מודעים למה שיש לנו? כדי להעריך את מה שיש, כדאי לעצור לרגע ולדמיין את המצב ההפוך. איך היה נראה המצב אם הדבר הזה היה חסר? כיצד היינו מרגישים אם לא הייתה לנו האפשרות להשתמש ... רואים או שמים לב למשהו, אינה מעידה על כך שהוא לא קיים. ייתכן שהוא פשוט תמיד קיים ולכן איננו מבחינים בו. מודעות ותפיסה למה אנחנו לא מעריכים את מה שיש לנו? איך להרגיש טוב בלי תלות חיצונית? חשיבות ההפכים בהבנת המציאות השלכות של חוסר מודעות למה שיש ...

... יצרח ויתייסר גם הוא, אך עוצמת הכאב הנפשי עשויה להיות שונה משל תינוק, כי המבוגר מבין את הסיטואציה, מפחד מהמוות ומודע לאובדן הצפוי. כלומר, הכאב שלו אינו רק פיזי אלא נפשי - הוא חווה גם פחד, אובדן, ותחושות נוספות, ולכן הכאב שלו יכול להיות עוצמתי יותר ברמת ... של הגוף, סוג של מנגנון רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן מגיב ברעש, אבל הוא אינו מודע לסבל או לרצון. לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהתינוק אכן רוצה להרגיש טוב באופן מודע. למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר? אליעד מסביר שאף על פי ... אפשר להגיע למצב בו התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל שהתודעה מודעת יותר, וככל שאדם יודע יותר על המציאות, הוא מסוגל לחוות יותר סבל וגם יותר הנאה. אדם עם מודעות מוגבלת, כמו תינוק או אדם שאינו מבין את הסיטואציה לעומקה, יחווה כאב או סבל בצורה פחות מורכבת, מאחר שאין לו את ההבנה המלאה של הסבל או את הפחדים המורכבים שיש לאדם מודע יותר. הוא מדגים זאת שוב באמצעות הדוגמה של תינוק ואדם מבוגר בסיטואציות קשות, כמו שריפה, ומסביר כיצד התודעה משפיעה על רמת הסבל וההנאה של האדם. בסיכום הדברים, אליעד מציג רעיונות מורכבים על היחס בין רצון, טוב, מודעות וסבל, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תגובות פיזיות לתגובות תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום רצון? מה הקשר בין מודעות וסבל? ...

... כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ... דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה טיפש, להגיד משפט שמביע מודעות עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה ... המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל ... עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה ... של הילד היא להתחיל בשינוי עצמי. כאשר ההורה מראה מודעות גבוהה יותר, מטיל ספק במחשבותיו, מתמודד עם השעמום, הבדידות והפיתויים של האוכל בצורה מודעת וגלויה לעיני הילד, הילד יתחיל לחקות ולהזדהות עם ... הילד שלי מתנגד לעזרה, מה לעשות? איך ללמד ילדים מודעות עצמית? בעיות התנהגות אצל מתבגרים ...

... המצב הקבוע שהוא מצפה לו. במקרה כזה, אם מישהו יגיד לו שהוא בסדר, הוא עלול להרגיש רע או לא להאמין בכך, משום שהוא מרגיש שהוא משקר לעצמו. האם יש מודעות למחשבות הללו? לא תמיד יש לאדם מודעות למחשבות שהוא מחזיק בהן. פעמים רבות הוא פועל באופן אוטומטי מתוך פחד להיפגע או מתוך הצורך להימנע מאכזבה. כאשר אדם מתחיל להכיר ... מהות המחשבה, הוא יכול להבין מה האינטרס שעומד מאחוריה. אם הוא מבין את האינטרס במחשבותיו, הוא יכול לבחור אם להמשיך לחשוב כך או לחשוב אחרת. אם אדם מודע לכך שהוא יוצר את המחשבות השליליות כדי להימנע מהתסכול, הוא יכול לבחור אחרת ולהתמודד עם המציאות בצורה פחות מגבילה. מהי הדרך ... בסדר. הסיבה לכך היא שכשמישהו משדר לאדם שהכל בסדר כל הזמן, הוא ירגיש שמשהו לא נכון בזה, ואז יעדיף להאמין שהוא לא בסדר מאשר להרגיש שקר. האם יש מודעות למחשבות הללו? לא תמיד יש לאדם מודעות למחשבות שהוא מחזיק בהן. פעמים רבות הוא פועל באופן אוטומטי מתוך פחד להיפגע או מתוך הצורך להימנע מאכזבה. כשמישהו מתחיל להכיר ... לזהות את האינטרס שעומד מאחוריה. אם האדם מבין את האינטרס שבמחשבותיו, הוא יכול להחליט האם הוא רוצה להמשיך לחשוב כך או לבחור לחשוב אחרת. אם אדם מודע לכך שהוא יוצר את המחשבות השליליות כדי להימנע מהתסכול, הוא יכול לבחור אחרת ולהתמודד עם המציאות בצורה פחות מגבילה. מהי הדרך ... אליעד: נכון עכשיו איך יוצאים מלופ כזה. ש: מסבירים לו. אליעד: מה מסבירים לו? ש: את המציאות כאילו את המחשבה כאילו זה מה שרציתי לשאול האם יש לו מודעות לזה שהוא עושה את זה מתוך זה שהוא. אליעד: אז ב - default אף אחד לא חושב שיש לו מודעות לזה בברירת מחדל בן אדם לא חושב שיש לו מודעות בן אדם עושה את זה באופן אוטומטי. ש: אז מציקים לו על זה על המודעות ואז הוא יחשוב. אליעד: אז קודם כל מראים לו שמה שהוא אומר זה לא מחויב זה שהוא אומר איך אני אדע שאני בסדר והוא מניח שהוא לא ... שיש לו איזה מחשבה שמגבילה אותו אני לא יכול להצליח אני אכשל זה לא יעבוד לי כי אנשים משקרים את עצמם בהרבה מאוד שקרים. ש: והם לא יודעים אולי הם לא מודעים אולי. אליעד: וגם אסור להם להיות מודעים כי אם הם היו מודעים זה לא יעבוד והכל כדי לא להיפגע נגיד ממשהו. טוב הבנו את הסיפור? ...

... כדאי להשתמש בניסוח אחר. איך להבדיל בין חוסר התאמה לבין חוסר הקשבה? אליעד כהן מציין שלעיתים נראה שהבעיה היא חוסר התאמה בין שני אנשים, אך בפועל מדובר פשוט בחוסר מודעות להקשבה אמיתית. הוא מציע לבדוק אם חוסר ההתייחסות קיים גם בשיחות אחרות עם אנשים שונים, או שזה רק עם אדם מסוים. אם באופן כללי אין מודעות להקשבה, הבעיה איננה בחוסר התאמה אלא בחוסר מודעות להקשבה ולתגובה הולמת. אם יש מודעות להקשבה ואדם עדיין בוחר שלא להגיב, זו כבר בחירה מודעת. האם מאמץ ההקשבה באמת שווה את זה? אליעד כהן מדגיש שאין חובה להשקיע במאמץ הזה, אלא שזה תלוי במטרה. מי שרוצה ליצור קשר משמעותי, לגרום לצד השני להרגיש ... עקבי כדי לשפר את ההקשבה בזמן אמת. אליעד מוסיף שניתן גם לתרגל את ההקשבה באמצעות תרגילים יומיומיים כמו לזכור משפטים מתוך שיחה קצרה או מתוך כתבות שקוראים. ככל שהמודעות לפרטים בשיחה עולה, כך גדל הסיכוי לשפר את איכות התקשורת וליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים יותר. אמנות ההקשבה וההתייחסות למילים מדויקות דרכים לחיזוק הקשר ... עם הזמן היכולת נכנסת אט - אט לשימוש בזמן אמת. למשל, אם אחרי כל שיחה קצרה זוכרים לשאול: על מה דיבר הצד השני בדיוק? האם הגבתי לכל מילה או התעלמתי ממש הו?, נוצרת מודעות גוברת לאופן שבו השיחה מתנהלת. שאלה: מה עושים אם מגלים חוסר התאמה עם הצד השני? תשובה: לפעמים באמת מגלים שאין עניין אמיתי או שיש פערים גדולים מדי. אבל לפני שמסיקים מסקנה על חוסר התאמה, כדאי לבדוק אם בכלל ניסינו להבין את האדם השני עד הסוף. יש מקרים שבהם חוסר ההתייחסות נובע מחוסר מודעות, ולאו דווקא מפער אמיתי. שאלה: האם חובה לעשות את כל המאמץ הזה? תשובה: לא חובה, זה תלוי כמה רוצים לחזק את הקשר או לגרום לאדם השני להרגיש אהבה וחיבור. אם ... במידה שזה מתאים למסר שרוצים להעביר. אם רוצים לשפר את הרגש השלילי, חושבים: מה הייתי רוצה לשמוע לו אני הייתי במקומו? מתרגלים לנתח שיחות אחרי שהן מסתיימות, כדי לפתח מודעות שתעזור בהמשך גם בזמן אמת. אמנות ההקשבה וההתייחסות למילים מדויקות דרכים לחיזוק הקשר הזוגי ניתוח שיחות מוקלטות והתאמה רגשית כיצד לשפר יכולות תקשורת ביום ... מעבירים מידע אחד לשני עכשיו בעולם אידיאלי כשמישהו מדבר איתך אתה אמור לשמוע מה הוא אמר ולהתייחס למה שהוא אמר או אפילו אם אתה לא מתייחס למה שהוא אמר אז לפחות שתהיה מודע למה שהוא אמר ותהיה מודע לזה שאתה לא רוצה להתייחס למה שהוא אמר, אוקי אבל בהנחה שאין לך אינטרס לא להתייחס למה שהוא אמר רצוי שתתייחס למה שהוא אמר. עכשיו מה שקורה בפועל כשהרבה ... אליעד: איך נדע אם זה מבטא חוסר הקשבה או שהם פשוט לא באותו ראש איך נדע אז אנחנו נבדוק אובייקטיבית על אותו בן אדם שמקשיב לשיחה האם בשיחות אחרות יש לו בכלל את המודעות הזאת להקשיב לבן אדם השני לדעת את הדברים האלה אם הוא אומר תראה עם הבן אדם הזה והזה אני מקשיב מתייחס מגיב אז יכול להיות שאותה הבחורה לא מתאימה לך באמת אבל הרבה פעמים הבן אדם בכלל לא מודע לזה אין לו בכלל את המודעות לבדוק מה השני חושב אין לו בכלל את המודעות הזאת ככה שזה לא בהכרח אומר שהם לא מתאימים זה אומר יכול להיות שאף פעם לא לימדו אותו שאדוני כשמישהו מדבר איתך. ש: זה גם יכול להיות גם וגם. אליעד: יכול להיות גם וגם אבל בא נתחיל מזה אם הוא בכלל מודע לזה אם הוא בכלל מבין לשים לב למה הבן אדם השני אמר אולי הוא בכלל אין לו את הפקודה הזאת בראש. ש: אבל אולי אחרי זה יש לו את הפקודה הוא שם לב למה הבן אדם ... לאיפה כל המשפטים האחרים נעלמו. עכשיו יכו להיות שזה באמת משפטים שוליים כן אבל השאלה אם זאת האמת חייב להיות האמת, מה שאני חותר לומר עוד פעם כשבן אדם מדבר איתך תהיה מודע למה הוא אמר ותגיב אם אתה רוצה שהוא יאהב אותך אם אתה לא בא לך זה גם בסדר אם אתה רוצה שהוא יאהב אותך תקשיב מה הוא אמר ותגיב בהתאם לפי ההקשר ואם אתה יכול ...

... מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מהי המודעות העצמית שיש למציאות? במספר מקומות נעשה השימוש במושג, נקודת המבט של המציאות על עצמה השכל של המציאות המציאות רואה את עצמה וכיוב. ועכשיו נסביר את העניין הזה ... היא נקודת מבט חיצונית על המציאות שלא מתוך המציאות, אלא מבחוץ. זוהי נקודת המבט של המציאות על עצמה. ועכשיו נסביר את עניין המודעות העצמית ממש של המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי לא מדובר במודעות עצמית כמו שיש לאדם, אלא במודעות עצמית גדולה פי אין סוף מזו שיש לאדם. המודעות העצמית שיש לאדם, היא רק בדיחה ביחס למודעות העצמית שיש למציאות ביחס לעצמה. כי כל הידיעה של האדם את הדברים נחשבת לידיעה חלקית, ורק הידיעה של המציאות את עצמה נחשבת לידיעה שלמה. וראשית יש להבין, כי כל ... ולמקום אחד, דהיינו, לישות אחת, הרי שכל זה הוא רק חלק קטן מהמהות של המציאות. בכל מקרה, מאחר שלאדם שנמצא בתוך המציאות יש מודעות עצמית, ממילא זה אומר שגם למציאות עצמה יש מודעות עצמית. אם לא הייתה למהות של המציאות את תכונת המודעות העצמית, הרי שהיא לא הייתה יכולה להוות אפשרות של מודעות עצמית. וכל אחת ואחת מהתכונות שיש לכל אחד מהחלקים של השלם, כל אחת מהתכונות הזאת נמצאת גם בשלם עצמו. ומי שרוצה להעמיק בעניין יגלה כי בעצם המודעות של האדם לעצמו, היא כמו מודעות בתוך מודעות אחרת. דהיינו, כמו שאנשים בתוך חלום מודעים לעצמם, כך גם האדם מודע לעצמו בתוך המודעות של המציאות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם בתוך המציאות, דומה לאדם ישן שחולם חלום. כאשר האדם ישן וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת לשתי ... הם בכלל חלקים מהמהות העצמית של האדם עצמו. וכל מה שקורה לאדם בתוך החלום, זה בכלל רצון עצמי שלו. כך גם לגבי המציאות. המודעות של האדם בתוך המציאות, היא מעין מודעות של אדם בתוך חלום. המציאות חושבת בכל רגע מחדש את כל העולמות כולם כפי מה שהם באותו הרגע. חלק מאותה המחשבה, היא גם המודעות של האדם לעצמו. המודעות של האדם לעצמו, היא חלק מהתמונה הציור שאותו מציירת המציאות בכל רגע. אם לרגע אחד המציאות תפסיק לחשוב את היקום, באותו הרגע הכל יחזור למה שהוא היה לפני המפץ ... היקום מרחב הזמן ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות אלוהים כנל. ונחדד את העניין עוד יותר. המודעות של המציאות לעצמה, שונה מהותית מהמודעות הרגילה של האדם לדברים שונים. כאשר המציאות יודעת משהו, היא בעצם יודעת את עצמה ממש. כאשר האדם יודע משהו, לא תמיד מנקודת מבטו הוא מבין שהוא יודע את עצמו. הסבר: ... עצמו ממש. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם שנמצא בתוך החלום, הוא האני שנמצא מחוץ לחלום ושחולם את החלום. לסיכום: המציאות מודעת לעצמה במודעות שלמה ובידיעה שלמה. ככל שהאדם מתחבר יותר למציאות ומבין טוב יותר שהאני האמיתי שלו הוא המציאות עצמה ולא הדמות שיש לו בתוך המחשבה של המציאות, על ידי זה הוא ...

... הוא עדיין מסוגל לשמור בתוכו על התבוננות פנימית. ההתבוננות הזו היא לא פעולה נוספת, אלא היא הגישה או המודעות שמתלווה לפעולה שכבר מתבצעת. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם שפותר תרגיל במתמטיקה עבור לימודיו. למרות שהוא מתרכז בפתרון התרגיל עצמו, הרי שמעבר לריכוז במשימה קיימת אצלו מודעות לדברים נוספים - כמו תחושת רעב, תחושת טמפרטורה, או מוזיקה שמתנגנת לו בראש. זה אומר שהאדם אף פעם לא נמצא במאה אחוז ריכוז רק במשימה הספציפית, תמיד קיים ברקע ספייס של מודעות נוספת ומחשבות שונות. אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להראות שאפשר וצריך לנצל את אותו ספייס של מודעות פנימית לטובת התבוננות אמיתית יותר על הפעולה עצמה, דרך שאלת שאלות. מדוע חשוב לשאול למה תוך כדי עשייה? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של שאלת למה תוך כדי עשייה רגילה ... לוותר על פעולות או להפסיק את החיים. להפך, אדם יכול להמשיך לבצע את כל הפעולות כרגיל, רק שההבדל הוא במודעות ובתפיסה שמלווה את הפעולות הללו. לדוגמה, אם אדם עסוק במטלות שגרתיות כמו כתיבת עבודה או ביצוע משימות יום - יומיות, הוא יכול עדיין להחזיק בתוכו מודעות גבוהה יותר של התבוננות פנימית, שמתמקדת באחדות הכללית של כל הדברים. כלומר, לראות שכל הפעולות, התחושות והמחשבות הן חלק ממשהו רחב יותר, כללי וכולל. האם התבוננות תוך ... בביצועים, אלא להפך, היא יוצרת עומק ומשמעות לפעולות עצמן. האדם יכול לבצע בדיוק את אותן הפעולות, אבל בצורה מודעת יותר, שמתבוננת במה שקורה, במה שהוא מרגיש, במה שהוא חושב ולמה הדברים מתבצעים באופן שבו הם מתבצעים. התבוננות זו לא רק שאינה מפריעה לפעילות הטכנית, אלא למעשה משפרת ... אחרת?. השאלות הללו מאפשרות לאדם להישאר מחובר לחיים, לפעולות הרגילות ולחובותיו, ובו - זמנית להכניס פנימה מודעות עמוקה ואמיתית. כך האדם חי חיים שלמים ומודעים, חיים שיש בהם חוויה של אחדות בתוך עולם של פעולות נפרדות. איך להתבונן בחיי היום יום? כיצד לפתח מודעות תוך כדי עשייה? איך לשאול שאלות פנימיות? מהי אחדות בתוך הנפרדות? איך להתרכז בפעולה ובמודעות בו זמנית? כיצד התבוננות משפרת את איכות החיים? איך לשלב רוחניות בחיים מעשיים? ...

... הרדמה כללית, האדם מאבד את תחושת הזמן ואינו חש בכאב. זאת בניגוד לשינה רגילה שבה האדם, על אף שאינו מודע לחלוטין, עדיין רגיש לגירויים חיצוניים חזקים שיכולים להעירו. לדוגמה, אם אדם יחתך במהלך שינה רגילה, הוא ... במוח ולא מהגפה עצמה. בהרדמה כללית, קשרים אלה מושבתים, ולכן אין תחושת כאב. לעומת זאת, בשינה רגילה, המודעות פוחתת, אך אינה מנותקת לחלוטין. אם הכאב יהיה חזק דיו, האדם יתעורר. האם קיים קשר בין שינה, חלומות והרפיית ... חווה, הוא לא נסחב עם רגשות או מחשבות מהעבר, וכך הוא מתעורר ברגיעה מסוימת. נשאל מדוע איננו חווים במודע את תחושת הכלום הזו לאחר התעוררות. תשובה אפשרית שעלתה היא שאולי כן חווים את הכלום, אך איננו זוכרים זאת באופן ברור. זה קורה גם בהרדמה כללית, ולכן האדם מתעורר ללא תחושת עומס. האם ניתן להיות מודע בזמן שינה או הרדמה? עלו בשיחה טכניקות כגון מדיטציה ויוגה, שמטרתן לשמור על מודעות מסוימת גם בזמן השינה. אחד המשתתפים ציין שיש הבדל בין מצב של דמיון שבו האדם מדמיין שהוא ישן (אך בפועל ... הגוף נמצא במצב שינה, והתודעה נשארת ערה חלקית. אליעד הסביר שההבדל בין מצב ער למצב ישן תלוי בשאלת המודעות: אם האדם מודע לכך שהוא ישן, הרי שמצב זה כבר שונה מהשינה הרגילה שבה המודעות חלשה מאוד או חסרה. מהם ההסברים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? אחד המשתתפים סיפר כי לאחר הרדמה הוא חש ... והשוואה ביניהם הרדמה כללית והשפעתה על מערכת העצבים שינה וחלומות - מה באמת קורה במוח? טכניקות מודעות בזמן שינה (יוגה ומדיטציה) רבי נחמן ותורת הכלום בחוויית השינה מה ההבדל בין הרדמה כללית לשינה רגילה? בשיחה ... אותך בשנתך, סביר שתתעורר). בהרדמה רפואית, משתמשים בחומרים המשפיעים לא רק על השרירים אלא גם על המודעות המנטלית, כך שבמצב של הרדמה מלאה מפסיקים לחוש כאב ואובדת תחושת הזמן. לעומת זאת, בשינה טבעית, המוח עדיין ... ולכן מרגישים שעבר זמן כלשהו. בהרדמה כללית לעומת זאת, החומרים הניתנים גורמים לניתוק עמוק יותר מהמודעות. עלתה בשיחה דוגמה של תוכנת ריגול למחשב - כשם שהיא רושמת את כל הפעולות שנעשו, כך גם הגוף בעצם עשה משהו בזמן ההרדמה, אך האדם לא יכול לזכור זאת כי החומרים מנתקים את המודעות והזיכרון באותן שעות. כיצד קשורה תופעת כאב פנטום לתחושת ההרדמה? עלתה דוגמה: אם כורתים לאדם רגל בניתוח, ... האדם מרגיש כאבים או תחושות בגפה שכבר איננה. הרעיון הוא שמה שקובע את תחושת הכאב הוא הקשר העיצבי והמודעות ברגע מסוים. בזמן הרדמה כללית, הקשרים האלו מושבתים כך שלא חווים כאב. בשינה רגילה, אמנם מערכת העצבים עובדת, אך רמת המודעות פוחתת, אם ייגרם כאב חזק, סביר שנתעורר. האם יש קשר בין שינה, חלומות והרפיית התודעה לכלום? הוזכר בשם רבי ... פחות נסחבים רגשות או מחשבות מכבידות. השאלה שעלתה היא: אז למה לא חווים את התחושה של הכלום באופן מודע יותר? תשובה אפשרית: אולי כן חווים, אלא שלא זוכרים זאת באופן קוגניטיבי. כך ניתן לומר שגם בהרדמה כללית יש חזרה לאיזשהו כלום, ולכן כשמתעוררים לא תמיד מרגישים עומס. האם אפשר להיות מודע בזמן שינה או הרדמה? עלה רעיון שיש טכניקות מדיטציה או יוגה המאפשרות להיות מודע למצב השינה. אחד המשתתפים ציין שבשיטות האלו מתאמנים על כניסה למצב שבו הגוף ישן, אך התודעה שומרת על רמה ... עם זאת, הודגש שיש הבדל בין לדמיין שאתה ישן (בעירות מלאה) לבין כניסה למצב שבו באמת אתה נרדם והמודעות עוברת למצב חווייתי אחר. בשיחה מוסבר שאם אדם מודע לכך שהוא ישן, במידה מסוימת הוא לא ישן כמו כולם, כי עצם המודעות מראה שיש היבט של ערות. מהם ההסברים האפשריים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? משתתף בשיחה ציין שבשינה ... והשוואה ביניהם הרדמה כללית והשפעתה על מערכת העצבים שינה וחלומות - מה באמת קורה במוח? טכניקות מודעות בזמן שינה (יוגה ומדיטציה) רבי נחמן ותורת הכלום בחוויית השינה מה אתה רוצה, מה זה עניינך, מה זה עניינך ... להירדם בהרדמה זה פשוט יותר מהר זה כל הסיפור. ש: יש טכניקה של יוגה שמאפשרת לך לפני שאתה ישן להיות מודע לשינה. אליעד: אבל בא נשאל אתה קודם בהפסקה שאלת אותי שאלה אחרת, אמרת לי האם בזמן ההרדמה מה קורה לתודעה בזמן ... מיוחדת שאתה כן תחווה תודעה תוך כדי שינה. ש2: אני לא מבין מה זאת תודעה. ש1: אתה תחווה משהו אתה תהיה מודע לשינה אם אתה רוצה אני יכול להכניס אותך למצב הזה. אליעד: אתה יכול עכשיו תדמיין שאתה ישן, אתה מודע לזה שאתה ישן הנה אתה מודע לזה שאתה ישן זה הכל שינה במודע, לא עכשיו תדמיין שאתה ישן תדמיין שאתה רדום, אתה מודע לזה שאתה ישן כן אתה מודע לזה שאתה ישן לא? ש: זה לא אותו דבר זה משהו אחר. אליעד: אם הוא מודע לזה אז הוא ער אם הוא לא מודע לזה הוא ישן. ש: זאת לא אותה