... השגת דברים חיצוניים, שגורמים לתודעה שלו לחוות שלמות של הנאה רוחנית. כי יש בתוך האדם שני רבדים. הרובד של המודעות החיצונית והרובד של המודעות הפנימית, שהם, המודע ותת המודע של האדם. ובתת המודע של האדם, מתרחשים תהליכים שלמים כל הזמן. ובתת המודע של האדם, האדם זוכר תמיד, את זה שהוא היה אלוהים, דהיינו, שהאדם זוכר את זה שהכל אחד. והאדם תמיד ... יש רצוא ושוב, כי האדם רוצה להשיג אותה שוב פעם ושוב פעם, וזה אפשרי רק על ידי צמצום וכולי). ותת המודע של האדם, שמנסה להשיג את ההנאה הרוחנית, הוא מניע את האדם, לחפש את אותה ההנאה הרוחנית. ובתת המודע העמוק ביותר, שם האדם כבר חווה את השלמות, והוא אינו מחפש דבר. ובתת המודע החיצוני יותר, האדם מחפש את ההנאה של האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה האדם עושה תמיד, בכל דבר בעולם, בעומק תת המודע שלו. וברובד חיצוני יותר, האדם לא יודע איך להשיג את ההנאה הזאת באופן ישיר, ואז האדם מחפש להשיג את ההנאה הזאת, דרך הנאה גשמית. שהיא, בצורה אסוציאטיבית, גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי. ...

... שלו שיש לו את הבעיה הזאת. אז הוא עושה את המניפולציה הבאה, כדי להסתיר מעצמו את מה שהוא יודע בתת המודע, ולא רוצה להכיר בו ברמת המודע. ואחת מהדרכים להסתיר חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, היא על ידי זה שעושים מניפולציה הפוכה ונגדית נגד השומע, והיא על ... למה שאתה אומר. ואתה יכול לעשות מניפולציה על האדם השומע. ולגרום לו לחשוב שאתה מרמה אותו. ולגרום לו באופן מודע להטיל בך ספק, ולתחקר אותך, ולהוציא ממך את האמת, שמראש רצית לספר לו. ואז בעצם הוא גם מילא את ... של החיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר. זא שבכך שאתה מספר על חיסרון כלשהו שלך, אתה בעצם מספר עוד סיפור לתת המודע של השומע, סיפור שבו בעצם אתה מעביר מסר לתת המודע של השומע, מסר שאומר שאתה יותר מידי תכונה כלשהי, שזה בעצם חיסרון. אבל בכך בעצם אתה מסתיר את זה ... החיסרון של המוצר. אלא בכך שאתה מספר על חיסרון כלשהו שיש במוצר, בכך בעצם אתה מספר גם סיפור נוסף לתת המודע של האדם. סיפור שהוא אמור להסיק מתוך זה שהוא שומע על החיסרון. כי האדם השומע את החיסרון, מניח שהמציאות ... לומר למישהו, שכדי שהוא ישיג דבר כלשהו, לשם כך הוא צריך להתאמץ המון ושהוא צריך להשקיע בעניין. ובכך בעצם בתת המודע של השומע, הוא חושב לעצמו, שכנראה אם הוא משקיע ככ הרבה מאמץ, שזה בעצם חיסרון, אז כנראה לפחות בסוף ... שאותו אתה רוצה להסתיר. דהיינו, לפעמים כדאי לשקר ולהמציא חיסרון שקרי במוצר שלך, כדי להעביר דרך זה מסר סמוי לתת המודע של הלקוח, שיסתיר ממנו את החיסרון שאתה רוצה להסתיר. ועוד אוסיף, כי יש עוד סוגים שונים של חסרונות. כי ... על חסרונות אובייקטיביים. כי זה יוצר אמון שהוא כבר יודע על החסרונות האובייקטיביים וכולי. וכמובן שכל הנל רלוונטי לתחקיר שהמודעות העצמית של האדם, מבצעת מול תת המודע של האדם. כי גם האדם חוקר את עצמו ומנסה לגלות מידע על עצמו. ולפעמים תת המודע של האדם רוצה להסתיר מידע כלשהו, מהמודעות החיצונית של האדם. ואז האדם עושה על עצמו מניפולציה עצמית ושקר עצמי. דהיינו, שהאדם מספר לעצמו כל מיני סיפורים ...

... אך למעשה, אליעד מציע כי הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שמקובל לחשוב. כיצד ניתן להגדיר פעולה כרפלקס או כבחירה מודעת? אליעד מסביר כי כדי לבדוק אם פעולה מסוימת היא באמת רפלקס או לא, עלינו לשאול שאלה פשוטה: האם אדם יכול באופן מודע לא לבצע את הפעולה? אם מדובר בדברים כמו זרימת דם או חילוף חומרים, כמובן שאין לאדם שליטה עליהם, ולכן אלו פעולות רפלקסיביות לחלוטין. לעומת זאת, פעולות כגון הזזת היד הן בחירה מודעת, שכן האדם יכול להחליט אם להזיז את היד או לא. אליעד נותן דוגמה של אדם שנמצא בניסוי בו הוא ... המוח. כשאדם מתרגל להישאר רגוע ולמנוע תגובות אוטומטיות כמו קפיצה מרעש פתאומי, הוא יכול להתקדם ולשלוט בתגובה שלו בצורה מודעת. עם הזמן, אותו אדם יוכל להחליף את הרפלקס האוטומטי בתגובה רצונית ומכוונת. מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? ... בתגובה הזו ולהגיד כשאני אשמע רעש, אני לא אזוז. בדרך זו, האדם יוכל להפסיק את התגובה האוטומטית ולהפעיל שליטה מודעת על גופו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציע טכניקה של אי - ידיעה ... הגירוי באמת מסוכן, הוא עשוי לבחור שלא להגיב ולשלול את המשמעות מהסיטואציה. כך, הוא ישתחרר מהתגובה האוטומטית ויגיב באופן מודע. איך אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך היא לשנות את ההתניות ... יכול להבין שהפחד היה חסר בסיס, ולבחור לא לפחד יותר. בכך הוא מבטל את התגובה האוטומטית ומחליף אותה בתגובה מודעת ומחושבת. האם ניתן להגיע למצב שבו לא מגיבים כלל לשום גירוי? בהרצאה מציין אליעד כי, באופן תיאורטי, אדם יכול ... לפתח מצב של אי - ידיעה מוחלטת שבו האדם לא מגיב אוטומטית לשום דבר אלא פועל רק מתוך בחירה מודעת. לסיכום, מה השיטה הטובה ביותר לשליטה ברפלקסים ובתגובות אוטומטיות? הגישה שמציע אליעד כהן היא גישה משולבת שבה האדם קודם ... בחירה פנימית, גם אם היא נראית אוטומטית. לאחר מכן, האדם צריך לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך לשנות את התגובות האוטומטיות שלו ולשלוט בהתנהגותו באופן מלא. ... נחקור לעומק את ההגדרה של רפלקס ושליטה, נגלה שהדברים מורכבים יותר משחשבנו. כיצד ניתן להגדיר פעולה כרפלקס או כבחירה מודעת? אליעד מסביר כי כדי לבדוק האם פעולה מסוימת היא באמת רפלקס או לא, יש לשאול שאלה פשוטה: האם אדם מסוגל באופן מודע לא לבצע את אותה פעולה? למשל, אדם לא יכול לעצור את זרימת הדם שלו או לשלוט בחילוף החומרים בגוף, ... הוא יכול להגיע למצב שבו הוא לא יזוז, גם אם ישמע רעש מפתיע, משום שהוא ייצר לעצמו תגובה רצונית ומודעת במקומה של התגובה האוטומטית. כיצד אפשר לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מתארת כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות ... לא להגיב בצורה מסוימת שוב ושוב, הוא יוכל ליצור לעצמו התניה חדשה שתאפשר לו להחליף את הרפלקס האוטומטי בבחירה מודעת ומכוונת. לדוגמה, אם אדם מתרגל שוב ושוב להישאר רגוע למרות רעש פתאומי, הוא יוכל עם הזמן לשלוט בתגובה שלו ... אוטומטית כי למדנו לקשר רעש לסכנה. כדי לשנות את הרפלקס, האדם צריך לתכנת את עצמו מחדש ולהכניס למוח פקודה מודעת. למשל, האדם יכול להחליט באופן מוחלט ומודע: כשאני אשמע רעש, אני לא אזוז. באופן כזה, האדם מתנתק מהתגובה האוטומטית ומפעיל שליטה ישירה ומודעת על הפעולה שלו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציג טכניקה של אי - ... שאינו יודע מה מקור הרעש, עושה זאת מכיוון שיש התניה פנימית במוחו שאומרת רעש שווה סכנה. אם האדם יהיה מודע לכך ויבחר באופן מודע שלא לייחס חשיבות לרעש, הוא יוכל לשלוט בתגובה שלו. איך אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר ... להיות במצב שבו הוא לא מגיב כלל לרעשים, תזוזות, או כל גירוי אחר, אלא פועל אך ורק מתוך בחירה מודעת. לסיכום, מה השיטה הטובה ביותר לשליטה ברפלקסים ובתגובות אוטומטיות? אליעד כהן מציע גישה משולבת שבה האדם קודם כל מכיר ... פנימית, גם אם היא נראית לו אוטומטית. לאחר מכן, על האדם לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך להצליח להשתחרר מהשליטה של ההתניות האוטומטיות וליצור התנהגות מודעת שנשלטת לחלוטין על ידו. כיצד לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק תגובות אוטומטיות? האם ניתן לשלוט בדחפים? טכניקות לשליטה בפחדים איך ...

... של חלום, מהי עוצמה של חלום, ואיך אפשר לדעת שאתה נמצא בתוך חלום. תחילה, אליעד מתייחס למצב שבו אדם מודע לכך שהוא חולם. הוא מסביר שככל שאדם מודע יותר לכך שהמציאות שלו היא דמיונית, כך החוויה שלו מאבדת מעוצמתה. כאשר אדם חולם ואינו מודע לכך, הוא מתייחס לחלום כאל מציאות אמיתית לחלוטין. לעומת זאת, ברגע שהוא מתחיל להבין שהוא רק מדמיין, העוצמה הרגשית של החלום והתחושה של המציאות מתפוגגת. מהי העוצמה של החלום ואיך היא משתנה בהתאם למודעות? אליעד מבהיר שישנן דרגות שונות של דמיון בחלום. למשל, כשאדם נמצא בתוך חלום עמוק ואינו מודע לכך, החלום יכול להיות מאוד מוחשי וחושי. הוא נותן דוגמה של חלום שבו האדם מרגיש כאב פיזי אמיתי, כמו ... לפי כמה הוא מצליח לשכנע את החולם שמדובר במציאות אמיתית, עד כדי תחושת כאב אמיתי ממש. אולם, ברגע שהאדם מודע לכך שהוא חולם, גם אם הוא ממשיך להרגיש כאב או פחד, החוויה מתחילה להיחלש וההשפעה שלה פחות חזקה. לדוגמה, ... המציאות של החלום יורדת והוא מבין שזה רק דמיון. הוא יכול להמשיך להרגיש פחד, כאב או רגש חזק, אבל המודעות לכך שזהו חלום מפחיתה את השפעתם. איך ניתן לדעת שאנחנו נמצאים בתוך חלום? אליעד מסביר את המצב שבו אדם פתאום מודע לכך שהוא נמצא בחלום, מה שמכונה חלימה מודעת. למשל, אדם חולם שמישהו פוגע בו פיזית. אם הוא לא מודע לכך שהוא חולם, הכאב והפחד חזקים מאוד ואמיתיים. לעומת זאת, אם הוא נעשה מודע לכך שהוא בחלום, הוא עדיין יכול לחוש פחד או כאב, אך עצם הידיעה שזאת רק אשליה מפחיתה באופן משמעותי ... מדגיש שכאשר אדם יודע שהוא חולם, הוא יכול גם לתהות אם הוא רוצה להמשיך לחלום את מה שקורה. כלומר, המודעות לכך שהחוויה אינה אמיתית מעניקה לו אפשרות מסוימת לשלוט או לפחות לתהות לגבי ההמשך של החלום. אליעד מחדד נקודה זו על ידי דוגמה של אדם שחולם שהורגים אותו. כל עוד הוא אינו מודע לכך שזה חלום, הוא חווה את הפחד בעוצמה רבה. אבל ברגע שהוא מבין שזה רק חלום, הוא יכול להחליט ... רצון בתוך חלום? אליעד מוסיף נקודה עמוקה יותר: אם אדם חולם שהוא נפגע ממשהו, למשל שמישהו פוגע בו, והוא מודע לכך שזה חלום, הוא יכול לשאול את עצמו למה הוא ממשיך לחלום את זה. אם הוא באמת מודע לחלוטין שזה חלום שלו, הוא יכול לתהות למה הוא ממשיך לחוות את הכאב או הסבל בתוך החלום. אליעד מציין כי במצב כזה, אם האדם יודע במודע שזהו חלום, הוא באופן עקרוני יכול גם להפסיק לחוות את הסבל, כי כל מה שהוא חווה בחלום הוא פרי הדמיון והמודעות שלו. האדם צריך לשאול את עצמו: אם אני יודע שזה החלום שלי, למה אני ממשיך לרצות את מה שקורה בו? מדוע אני לא מפסיק מיד את החוויה הלא נעימה? אליעד מסכם שבחלום מודע, האדם מתמודד עם השאלה למה הוא ממשיך לחוות דברים שהוא לא רוצה באמת לחוות, כיוון שהוא מבין שהכל בשליטתו. אם אדם בוחר להמשיך לחוות סבל או כאב בתוך החלום המודע, הוא צריך לשאול את עצמו מה המניע לכך, כי הרי זו חוויה שהוא יכול לעצור בכל רגע נתון. מצב זה מדגים את הכוח והמורכבות של התודעה והדמיון. איך לדעת שאני חולם? חלימה מודעת האם חלום יכול להרגיש אמיתי? למה ממשיכים לחלום חלומות רעים? האם ניתן לשלוט בחלומות? עוצמה של דמיון בחלומות מה ...

... לקונפליקטים שחוזרים על עצמם בחיים? אליעד מסביר שקונפליקטים שחוזרים על עצמם נובעים מכך שהאדם מושך אותם אליו באופן לא מודע. הוא מדגיש שבמוח קיים חלק בלתי מודע שמושך קונפליקטים מסוימים כדי להרגיש קיים. אם האדם פותר קונפליקט אחד באמצעות שינוי המציאות בלבד, הקונפליקט יחזור שוב בתחום אחר, מאחר והתת - מודע של האדם זקוק לאותה רמת קושי. הפתרון, לפי אליעד, הוא לשנות את עצמך ברמה עמוקה יותר ולשחרר את הצורך ... בכל מקרה מה שבאתי לחדד הוא שלהתגרש זה הימור על האופציה של לשנות את המציאות עכשיו אתה צריך להיות מודע לזה להיות מודע לזה ולכן אם אנחנו נשאל אחד אחורה מה עדיף כשהמציאות נגד רצונך מה עדיף לשנות את המציאות או לשנות ... קונפליקטים. עכשיו אם אתה תוותר על הקונפליקט הזה חייב לבוא קונפליקט אחר במקומו אין אפשרות בלי קונפליקטים אם אתה בתת מודע שלך, עכשיו אני אוסיף עוד איזה משהו אם אתה בתת מודע שלך התת מודע שלך משך אליך, סתם נמציא משהו בסדר אבל נשמע הגיוני אם התת מודע שלך משך אליך את הזוגיות הזאת זאת אומרת שאתה בתת מודע מחפש רמת קונפליקט x אתה מחפש קונפליקט ברמת x אוקי אז עכשיו ואתה לדוגמה נשבר לך מהקונפליקט הזה תפתור ... רע כדי להרגיש קיים זה מסובך להסביר את זה עכשיו זה לא נושא השיחה כרגע אז אמרתי שאתה מושך בתת מודע בתת מודע זה כמו משהו שאתה לא יודע איך הוא עובד, כן האלה. ש: אוקי סבבה ויש את העניין של כאילו ...

... לשכנוע וכאן אבאר שכמו שלמטבע יש שני צדדים, כך גם לכל הנושא של שכנוע / לשתול מחשבות / שליטה בתת מודע וכיוב, גם לו יש שני צדדים. יש בו את סם החיים ויש בו גם את סם המוות. כי מי שמבין את המנגנון של המוח האנושי ושל תת המודע של האדם, אז הוא יכול לשלוט במחשבה של אדם אחר, כמו שבתיאטרון בובות, שולטים בבובות. כי מי שמודע לעצמו ומודע למשמעות של כל מילה שהוא מוציא מהפה שלו, אז בזמן אמת כאשר הוא מדבר עם האדם, הוא יודע איזה מילה להגיד ואיזה מילה לא להגיד, כדי לגרום לאדם לחשוב את מה שהוא רוצה שהאדם השני יחשוב. ורמת המודעות של האדם, למשמעות של המילים שהוא מוציא מהפה שלו, הופכת אותו כמובן להיות מומחה שכנוע / מומחה מכירות / מומחה שכנוע של תת המודע, של האנשים שאיתם הוא מדבר. וכאן יש כמובן גם סם חיים וגם סם המוות. כי מי שהוא אדם הגון, ... ולהשיג את המטרות שלהם בחיים שלהם. ואת זה הוא עושה, באמצעות סוגסטיה / דמיון מודרך / NLP /והעברת מסרים לתת המודע של אלו שהוא עוזר להם. ויכולת שכנוע, יכולות לעזור לדוגמה להורים בחינוך הילדים שלהם. כי מי שרוצה להצליח בחינוך הילדים שלו, עליו ללמוד את הנושא של שליטה בתת המודע של הילד שלו. על ידי זה שהוא יודע איך לשכנע את הילד שלו, לפעול בצורה נכונה. והכל על ידי ... אלו שסובלים מהפרעות נפשיות ופרנויות, שמי שרוצה להיות מסוגל לעזור להם, הוא מוכרח לדעת לשלוט בכל מה שקשור לתכנות התת מודע ולשתול מחשבות בראש של אלו שיש להם הפרעות נפשיות קשות. כי עם המשוגעים, מאוד קשה לדבר בהיגיון. וצריך מומחה מיוחד, עם כושר שכנוע מיוחד, שיודע לשלוט בתת המודע של השומע, כדי שהוא יוכל לעשות גם מניפולציות טובות על האדם שסובל מהפרעה נפשית, כדי לעזור לו לצאת מההפרעה ... הזמן בכל מיני רעיונות שונים. והעולם משכנע את האדם בכל מיני רעיונות שונים. ועל ידי לימוד סודות השכנוע של התת מודע, על ידי זה האדם מביא את עצמו למצב, שבו אף אחד בעולם לא יכול לרמות אותו, ובעיקר שהוא עצמו ...

... אני גם רוצה להפסיק, מה שיכניס אותו לתחושת הזדהות עם המצב שהוא נמצא בו. כיצד שיטות השכנוע מתמודדות עם המודע והלא מודע? כאשר מישהו לא אוהב את עצמו בגלל תכונה מסוימת, עלינו לחשוב האם הוא באמת רוצה להרגיש כך או שהוא ... לו תמיכה או הזדהות עם הדעה או הרגש הזה, עלינו להתאים את ההשפעה על פי מה שהוא באמת מעדיף במודע ובתת - מודע. מהם השלבים בהשגת הזדהות במשפחות מכירה? כדי ליצור קשר חזק עם הלקוח, כדאי להימנע מהשדרתו שהוא שונה ממך בדברים ... אני גם רוצה להפסיק, מה שיכניס אותו לתחושת הזדהות עם המצב שהוא נמצא בו. כיצד שיטות השכנוע מתמודדות עם המודע והלא מודע? אם נניח שמישהו לא אוהב את עצמו בגלל תכונה מסוימת, יש לחשוב האם הוא באמת רוצה להרגיש כך או ... לו תמיכה או הזדהות עם הדעה או הרגש הזה, עלינו להתאים את ההשפעה על פי מה שהוא באמת מעדיף במודע ובתת מודע. שיטות שכנוע יצירת קרבה עם לקוחות כימיה בין אישית הבעת אמפתיה והזדהות שכנוע במכירות שלום לכולם הפעם אני רוצה ... לו זה טוב לך הוא כאילו חושב שהמוח שלו אומר לו זה טוב לך, בשביל זה בעצם צריך להיכנס לתת מודע של הבן אדם השני וכאילו לשאול אותו תגיד לי מה הדברים שמייחדים אותך מה הדברים שכשאתה תראה אותם אצל ... רוצה לחדד את הסיפור עוד יותר כי זה הכל דברים שקורים בתוך המוח של הבן אדם ורוב האנשים לא מודעים לזה אבל ככה זה עובד, אז בעצם אם אנחנו לוקחים תכונה רעה של הבן אדם דבר שכולם דבר שהוא ... מה גם אתה כזה וכו, בין כך ובין השאלה האם באמת זה ככה והתשובה היא שזה תלוי מה קורה בתת מודע של הבן אדם השני מה הוא חושב על עצמו ביחס לתכונה השלילית שיש בו. וגם פה יש בזה עוד ... כמוך? התשובה תהיה שצריך לנסות לשאר מה הוא רוצה יותר לחשוב כי בסופו של דבר במוח של הבן אדם במודע בתת מודע יש לו בסוף מה אתה? 51% הוא אוהב את זה לפחות 51% או 51% לא אוהב את זה? ואז ... שהוא רוצה להיות או הוא כזה או מעדיף לא לחשוב על זה שהוא רוצה להיות כזה גם פה באופן מודע כי הוא מעדיף שהוא רוצה להיות כזה למרות שזה עושה לו רע תגיד לו אני כזה למרות שזה עושה ...

... / לשנוא אותך. ואיך? על ידי זה שאתה גורם לו להרגיש רע כשהוא איתך, ולא בצורה ישירה, אלא מול תת המודע שלו. לדוגמה, נניח שאתה מדבר איתו על משהו, ואתה שואל אותו שאלה שעושה לו רע בתת המודע שלו. שאלה שכלפי חוץ נראה שלגיטימי וטוב שתשאל אותה, אבל בתת המודע שלו, זה עושה לו רע. או לדוגמה שאתה מדבר על משהו שנראה לגיטימי ואפילו טוב שתדבר עליו, אבל בפועל בתת המודע של האדם השני, זה עושה לו רע. או לדוגמה, שאתה עושה משהו בפועל עבור הבן אדם השני, שעושה לו ... עליך בצורה פורמאלית, כי כלפי חוץ התנהגת אליו לפי הספר הכתוב והגלוי, אבל בפועל עשית דברים שעשו לו רע בתת המודע. ולכן הוא יתרחק ממך באופן אוטומטי. כמו לדוגמה, אריה שאוהבים אותו, אבל שומרים ממנו מרחק, כדי שלא ינשוך אותך. ... בגלל שאתה לא אוהב אותו. כך גם באפשרותך לגרום למישהו להתרחק ממך, לא בגלל שהוא יכעס עליך, אלא בגלל שבתת המודע שלו יהיה לו רע, ממך, גם בלי שהוא בכלל יבין שזה ממך. או לדוגמה, שתגרום לאדם השני לחשוב, שאתה ... הוא יחשוב שזה לא זה, בלי להבין למה בדיוק. לסיכום, אפשרי להרחיק ממך מישהו, על ידי זה שתעשה רע לתת המודע שלו / לא תעשה יותר מידי טוב לתת המודע שלו. כאשר על פני השטח יראה כאילו אתה עושה הכל כדי לקרב אותו אליך. ולכן, גם כאשר מישהו עושה לך טוב, עדיין יכול להיות שהוא עושה לך רע בתת המודע, ואולי אפילו הוא עושה את זה באופן מודע.

... שלום וכיוב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג ... תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחויב להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא נחות ממנו. ושהוא ההורה, הוא המלך, ושהילד שלו הוא העבד שלו, שנתון למרותו. וההורה, משדר את זה לילד, בין בצורה מודעת ובין בצורה לא מודעת. והילד קולט את המסר, שפוגעים לו באגו ובכבוד העצמי שלו. ולכן הילד, בין במודע ובין שלא במודע, מתמרד נגד ההורה שלו, ועושה דווקא, כדי להכעיס את ההורה שלו. כדי להוכיח לעצמו, שהוא לא עבד ושאף אחד ... אלו החוקים! שכאשר מתייחסים לאדם כאל עבד, הוא מתמרד נגד מי שגורם לו להרגיש שהוא עבד. ומספיק שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו מחויב להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה ...

... שבעצם מבטאות שההמשך של המשפט, הוא רק ביחס לדובר של המשפט. וכאשר האדם אומר משפט בצורת דיבור סובייקטיבית, אז תת המודע של השומע, מקבל מסר נוסף שאומר לו, שהוא לא באמת חייב להסכים עם מה שאתה אומר, ושזאת רק טענה ... זאת, כאשר אתה אומר משפט בצורת דיבור אובייקטיבית, לדוגמה אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני, אז ממילא השומע מקבל מסר לתת המודע שלו, שיש איזו אמת אובייקטיבית, שאולי הוא בטעות לא יודע אותה, ושעכשיו אומרים לו אותה. והשומע מרגיש לא בנוח ... ושרק אתה חושב שכך או אחרת. ואז הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, לומר לך שהוא לא מסכים איתך. כי תת המודע שלו, מקבל ממך מסר של לגיטימציה לא להסכים איתך. כי אתה משדר, שאתה אומר לו רק צד אחד של המטבע, ושהוא יכול לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, הצגת דברים בצורה סובייקטיבית, משדרת לתת המודע של האדם השני, תחושת הכלה של הרעיון הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך. אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה אומר משהו סובייקטיבי כאמת אובייקטיבית, בעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שני מסרים. כאשר המסר הראשון הוא המסר הגלוי שאותו אתה אומר בצורה גלויה. אבל יש גם מסר סמוי שמגיע לתת המודע של האדם, מסר שאומר לו, שמה שנאמר לו, זו עובדה ממשית ואמת אובייקטיבית שאין עליה עוררין. והמסר השני שאתה מעביר לתת המודע של השומע, שכאילו מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו ...