... ולא תעברו את הגבול בצורה משמעותית. למה אנשים מציבים קו אדום גבוה מדי מלכתחילה? אנשים רבים, מתוך מודעות לכך שאין להם קו אדום ברור, שמים מראש גבול מאוד גבוה. הם עושים זאת מתוך הבנה שאם במהלך המשא ומתן יגיע לחץ גדול מהצד ... במהירות ומוצאים את עצמם מפסידים. איך כדאי לנהל משא ומתן בצורה יעילה? ניהול יעיל של משא ומתן דורש מודעות עצמית גבוהה. עליכם לדעת מראש: מהו הגבול הסופי האמיתי שלכם. האם הגבול הזה מוחלט וברור או שיש מקום לתמרון. עד כמה אתם ...

... הם יוכלו פשוט לדבר עליו בצורה ישירה, ובכך למנוע את ההסלמה לכדי מריבה של ממש. ההיגיון שעומד מאחורי מחשבה זו הוא שאם שני הצדדים מספיק בוגרים ובעלי מודעות , ניתן להסתמך על כך שברגע שאחד מהם יחוש אי - נוחות או תסכול בעקבות התנהגות הצד השני, הוא מיד יפנה אליו לשיחה פתוחה וישירה. ... רצון, וחשוב לזכור זאת כדי לא להיות מופתעים ברגע שהבעיה מתפרצת. איך להתמודד נכון עם תסכול שמצטבר? כדי להתמודד נכון עם התסכול שמצטבר, אליעד ממליץ על מודעות מתמדת. אם אתה במערכת יחסים או בשותפות עסקית, תמיד שאל את עצמך: האם יש משהו שאתה שומר בבטן? האם יש משהו שאתה נמנע מלדבר ...

נפרדות, למה יש נפרדות? למה אלוהים חושב שהוא עבד? למה נברא העולם? למה קיים? מה קיים? האם קיים? איך קיים?

תפילה היא שיגעון, אלוהים משוגע מתפלל לעצמו, תפילה היא מחלת נפש, חיסרון הוא שיגעון

... עסקי או ספק. לכן חשוב מאוד להיות מודעים לכך מראש, ולהתכונן בהתאם. איך להתכונן לפגישת היכרות באופן יעיל? אליעד מסביר שכדי להפוך ... על כל מילה ולנהל את השיחה מתוך מודעות לכך שמדובר בשיחת מכירה, גם אם לכאורה אינכם מדברים על העסקה עצמה. לדוגמה, גם שיחת חולין ... העסקית שלנו. לכן, גשו לכל פגישה עם מודעות לכך שמדובר בפגישת מכירה לכל דבר ועניין, גם אם לא מדברים ישירות על עסקה. לפרטים נוספים ...

... הרצון להיות שווה הופך אותנו לשחקני דמויות? איך הרצון להיות שווה משפיע על מערכות יחסים? מה ההבדל בין בחירה מודעת לבין תכנות אוטומטי? איך משתחררים מהמנגנון האוטומטי של להיות שווה? איך הרצון להרגיש שווה ... ובהערכה. איך הרצון להיות שווה הופך אותנו לשחקני דמויות? אליעד מדגיש שכל אדם משחק דמויות בחייו, בין אם במודע ובין אם לא. הוא נותן דוגמאות מאינטראקציות יומיומיות: כשאדם מדבר עם המוכר במכולת הוא משחק ... האמיתי שלו, דבר שמייצר פערים פנימיים גדולים וסבל. אליעד מציין שהמטרה איננה להפסיק לשחק דמויות, אלא להיות מודע לכך שמדובר במשחק, וכך לשמור על חופש פנימי. למה אנחנו משקיעים מאמץ כה גדול בלהיות שווים? ... אם לא יקבל את האישור שלה? ההבנה הזאת היא שלב ראשון בשחרור מהלחץ התמידי להיראות שווה. מה ההבדל בין בחירה מודעת לבין תכנות אוטומטי? לדברי אליעד, קיים הבדל גדול בין מצב שבו האדם מרגיש שהוא חייב להראות שווה לבין מצב שבו הוא מודע לכך שזו בחירה. כשהאדם חושב שהוא חייב להראות שווה, הוא פועל מתכנות אוטומטי, מתוך פחד ... להיות סתם מישהו מבלי להיבהל. מהן ההשלכות של להיות בדמויות שוב ושוב? המשמעות של להיות בדמויות שוב ושוב ללא מודעות היא שאדם מאבד קשר עם עצמו. הוא מתפקד באופן חיצוני בלבד וכבר לא יודע להבחין בין מי שהוא ... הכנות הפנימית שלו. איך הרצון להיות שווה הופך אותנו לשחקני דמויות? כל אדם משחק דמות מסוימת בחייו, בין אם במודע ובין אם לאו. אליעד מדגים זאת באמצעות אינטראקציות יומיומיות, כמו השיחה עם המוכר במכולת, ... הוא לובש דמות אחרת בהתאם לסיטואציה. זהו תהליך טבעי ולרוב בלתי נמנע, אך הבעיה האמיתית מתחילה כשהאדם מאבד מודעות לכך שמדובר בדמות בלבד ומתחיל להאמין שהוא הדמות הזו באמת. הסכנה הגדולה היא בכך שהאדם ... פער בין מי שהוא באמת לבין מי שהוא מציג כלפי חוץ. אליעד מדגיש שהפתרון הוא לא להפסיק לשחק דמויות, אלא להיות מודע לכך שמדובר במשחק, וכך לשמור על תחושת חופש פנימי. מדוע אנחנו משקיעים מאמץ כה גדול בלהיות ... יקרה אם הוא לא ישיג את האישור שלה? ההבנה הזאת היא צעד ראשון להשתחרר מהלחץ התמידי הזה. מה ההבדל בין בחירה מודעת לבין תכנות אוטומטי? אליעד כהן מדבר על ההבדל הקריטי בין מצב שבו אדם מרגיש שאין לו ברירה אלא להראות שווה, לבין מצב שבו הוא מודע לכך שזו בחירה. כשאדם חושב שהוא חייב להראות שווה, הוא פועל מתוך תכנות אוטומטי, מתוך פחד ... נכנס לדמויות שונות כדי להשיג את ההכרה הזו. מה הקשר בין להיות שווה לבין שחקן דמות? אליעד מסביר שכל אדם, במודע או שלא במודע, משחק דמות. לדוגמה, כשאדם מדבר עם המוכר במכולת - הוא משחק דמות של לקוח נחמד. כשאדם מדבר ... שוכח שהוא משחק, ומתחיל להאמין שהוא הדמות עצמה. המטרה, לפי אליעד, היא לא להפסיק לשחק דמויות - אלא להיות מודע לכך שמדובר בדמות. לדעת שהוא בוחר בדמות מסוימת לצורך תפקוד מסוים, ולא מתוך תלות או חוסר ... את הכוח להגדיר אותך. מהם ההשלכות של להיכנס לדמויות שוב ושוב? המשמעות של להיכנס לדמויות שוב ושוב, בלי להיות מודע לכך, היא שאדם מאבד קשר לעצמו. הוא תמיד מחוץ לעצמו, תמיד בתפקוד, ולעיתים הוא כבר לא יודע ... בין הרצון להרגיש שווה לבין התחושות שמייצרות דימויים שונים של לא שווה. זהו תהליך שבו כל אדם בוחר באופן מודע או לא מודע דמויות ותגובות כדי להתמודד עם האתגרים הרגשיים והחברתיים שהוא נתקל בהם. השיחה עוסקת במאבק ...

... ברגש, משום שהסיבה לתקיעות אינה שכלית אלא רגשית עמוקה. הבעיה היא שאנשים מחזיקים באופן לא מודע פקודה פנימית ישנה, שהיא החלטה או אמונה בסיסית שנלקחה בשלב מוקדם יותר של החיים, בדרך כלל בילדות, ומאז לא נעשתה בחינה מחודשת שלה. לדוגמה, אדם שהחליט בילדות שעליו לסבול כדי לזכות באהבה או אישור מהסביבה, ימשיך להחזיק באמונה זו באופן לא מודע. גם כשאדם מבין שהוא יכול להיות מאושר, הוא לא מאפשר לעצמו ליהנות באמת משום שהפקודה הפנימית אומרת לו אחרת. מהי פקודה פנימית וכיצד היא מנהלת אותנו? אליעד מסביר שפקודה פנימית היא סוג של חוק או אמונה עצמית שנקבעה בעבר, ומשפיעה על כל ההחלטות שלנו באופן לא מודע. הפקודה הזו גורמת לנו להרגיש חייבים לבצע פעולות מסוימות, גם כשאנחנו מבינים שזה לא באמת מתאים לנו. לדוגמה, אדם אומר אני חייב להיות עצמאי, אני חייב להצליח בעסקים, אבל בתוכו הוא לא ... שלו, אלא רק משהו שהוא מרגיש שהוא חייב לעשות. כדי לשחרר את הפקודה הזו, צריך לזהות אותה באופן מודע ולשאול את עצמנו שאלות אמיתיות: האם אני באמת בוחר בזה או שזה נכפה עליי?. כשאנחנו מזהים את הפקודה, אנו יכולים להתחיל תהליך של שחרור ממנה. מה ההבדל בין רצון לתחושת חובה? אליעד ... ולשאול האם אני נהנה מזה באמת?. אם לא, צריך לשאול למה, ולבדוק האם זו תוצאה של בחירה לא מודעת שמונעת הנאה פשוטה. חשוב להבין שכל פעולה היא תוצאה של בחירה מודעת, ורק כך אפשר להחזיר את החיבור הפשוט לחיים. מהו הקשר בין בחירה מודעת לתחושת החופש? אליעד מסביר שככל שאדם מרגיש שהוא בוחר את הפעולות שלו, כך הוא חי יותר. אם הוא מרגיש שדברים נכפים עליו, הוא חי פחות. החיבור לחיים נמצא בבחירה מודעת, בחופש ובזרימה ללא התנגדות פנימית. האם יש דרך למדוד את הבחירה האמיתית שלנו? הדרך לבדוק האם אנו בוחרים באמת היא לראות אם אנחנו מרגישים חופשיים בבחירה שלנו. ככל שאנו מרגישים יותר ... מה הבעיה שלו ואפילו יודע את הפתרון, הוא ממשיך לחוות תחושת ניתוק פנימי. הסיבה היא שבתת - המודע שלו קיימת פקודה פנימית, שהיא אמונה או החלטה ישנה שהוא אימץ, בדרך כלל בילדות, ומאז לא ערער עליה לעומק. מהי אותה פקודה פנימית שמונעת מאיתנו להיות מאושרים? אליעד מדגים את המושג של ... אני באמת בוחר את מה שאני עושה? האם אני באמת בוחר את הרצונות שלי, או שהם נכפים עלי באופן לא מודע?. מה ההבדל בין לרצות משהו לבין להרגיש מחויב לרצות אותו? אליעד מסביר שרוב האנשים מתבלבלים בין רצון לחובה. כשאדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו, למשל בגלל לחץ חברתי, ציפיות של המשפחה, ... שאנחנו לא בוחרים, אנחנו לא יכולים להיות מחוברים באמת לחיים. תודעה עצמית הבנת המציאות בחירה מודעת החיים מתוך חיבור פנימי פחדים פנימיים ושחרור מהם האם אנחנו בשליטה על החיים? למה אדם לא מצליח לחזור לחיים למרות שהוא מבין הרבה דברים? אחת מהשאלות המרכזיות בדיון הייתה מדוע אדם ... יודע את הפתרון. הסיבה לכך היא שבמעמקי תודעתו הוא עדיין מחזיק פקודה ישנה - הנחת יסוד לא מודעת שמונעת ממנו להשתחרר באמת ולחיות. מהי אותה פקודה פנימית וכיצד היא משפיעה על החיים? הפקודה הפנימית היא החלטה שהאדם לקח על עצמו בעבר, לעיתים בילדות, מבלי להבין שזו רק בחירה ... פחדים או תחושת תקיעות. כשהאדם מבין שהוא נמצא במצב שבו הוא לא בוחר בצורה חופשית, עליו לפתח מודעות לכך, ולהתחיל לקחת אחריות על המצב שהוא נמצא בו. כל אדם יכול לשנות את מצבו אם רק יבחר בכך, גם אם הדבר דורש לו זמן ומאמץ. האם אנחנו באמת בוחרים את מה שאנחנו עושים? כחלק מההסברים, ... מזכיר גם את החשיבות של להיות בתודעה מלאה ולקבל אחריות על כל החלטה. זהו חלק מהתהליך של להיות מודע ומחובר למציאות של עצמנו. האם באמת יש קשר בין המהות שלנו למעשים שלנו? הרבה פעמים, אנשים בוחרים לעסוק במעשים שהם לא בהכרח מביאים להם אושר, כי הם לא מחוברים למהות האמיתית שלהם. אליעד מסביר שהדרך להתקדם היא להבין את המעשים שאתה עושה ולקחת את הבחירות באופן מודע. כל פעולה שאדם עושה, בין אם היא קשורה לעבודה, מערכת יחסים או תחום אחר, צריכה להיות בחירה מודעת , ולא תוצאה של אוטומטיזם פנימי. איך להתחבר למהות האמיתית ולפעול מתוך חיבור פנימי? במהלך השיחה, אליעד מזכיר את הצורך להיות אותנטי ולהרגיש באמת את החיים. אם אדם לא מרגיש את עצמו ... סימן שהוא לא באמת חי את חייו בצורה שהוא רוצה. במילים אחרות, אליעד מדבר על החשיבות של להיות מודע למה שאתה עושה ולהימנע מלבצע פעולות מתוך אוטומטיזם או לחץ פנימי. האם אנחנו באמת בשליטה על חיינו? אליעד מתאר את הקשר שבין תפיסת השליטה שלנו בחיים לבין איך אנחנו מנהלים את עצמנו. ... מספקים אותנו. אבל עלינו להבין ששליטה אמיתית היא לא רק בלהגיד אני יכול לבחור, אלא גם להיות מודע לבחירות האלה ולפעול לפיהן. לסיכום: האם אנו בוחרים את המציאות שלנו? אליעד מציין כי כל בחירה היא בתנאי שנעשה אותה מתוך מודעות מלאה. לא תמיד קל לבחור בצורה מודעת , כי אנחנו יכולים להיתקל במכשולים פנימיים, פחדים או בעיות אמונתיות. אבל, הוא מסביר, כל עוד אנו מבינים את המשמעות האמיתית של הבחירות שלנו, אנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מהפחדים ולהתחבר לחיים בצורה חופשית ואותנטית. תודעה עצמית הבנת המציאות בחירה מודעת החיים מתוך חיבור פנימי פחדים פנימיים ושחרור מהם האם אנחנו בשליטה על החיים? ...

... בלי בחירה חופשית. כאשר במצב כזה הוא עשוי לעשות דברים משוגעים שהוא לא רוצה לעשות. במקרה הזה, ברור לאדם, שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור ... אליעד כהן פותח את ההסבר בהתייחסות לשני סוגים של פחד להשתגע: הפחד הראשון הוא פחד לאבד שליטה על המעשים - מצב בו האדם חושש שאיזו ישות או דיבוק ישתלטו עליו, והוא יפעל בלי מודעות או שליטה, כמעין זומבי. במצב כזה האדם חושש ממצב של איבוד בחירה חופשית מוחלט, שבו הוא לא יהיה מודע למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, שכן אם האדם יאבד לחלוטין את מודעותו , ממילא לא ירגיש רע אחרי כן על מה שעשה. הפחד השני הוא פחד שהאדם יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית. כלומר, ... לא הגיוני (כגון לפגוע באדם אחר שמכעיס אותו) הוא למעשה הגיוני. סוג זה של פחד מתייחס לכך שהבחירה החופשית של האדם משתנה, והוא פועל מתוך שיקולים לא הגיוניים אך עדיין במודעות ובבחירה חופשית. איך להתמודד עם הפחד שהכל יכול לקרות? אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד ... ודמיוניות, להבין את ההיגיון שלהן ואת מה שעלול לגרום להן להתרחש. איך להקטין את הסיכוי להשתגע או לפעול ללא שליטה? אליעד ממליץ להקטין את הסיכוי להשתגע באמצעות תרגול מודעות וחשיבה רציונלית. כלומר, לא לבצע פעולות כי בא לי או מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית הגיונית ... עם הפחד להשתגע ולפגוע באחרים או לפעול לא הגיונית לפי אליעד כולל את השלבים הבאים: לזהות בדיוק ממה האדם מפחד: להשתגע ולאבד שליטה (דיבוק) או לחשוב בצורה לא הגיונית אך מודעת . לחקור ולברר את האמת: מה הסיכוי שדברים אלו יקרו במציאות. להתמודד עם התפיסה שהכל יכול לקרות ולפרק את ... מה אתה מפחד שאתה הולך להיות, מה הסיכוי שזה יהיה. פחד מאובדן בחירה חופשית: האדם: זה כמו משהו ישתלט עליי, ואני אחשוב שזה הגיוני. אליעד: זה כאילו תעשה פעולות ואתה תהיה מודע. ההבדל בין פחד מדיבוק לפחד לחשוב לא הגיוני: אליעד: דיבוק זה ישות שעושה משהו שאתה לא מודע אליו. אתה מדבר על משהו אחר, שאתה מודע וחושב שמה שאתה עושה הוא הגיוני, למרות שהוא לא. התמודדות עם המחשבה שהכל יכול לקרות: אליעד: יכול להיות ...

... אין זמן. כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר אחר. אין שום דבר ששונה מדבר אחר. מחשבה מודעות עצמית של האדם לאני שלו וכיוב, זה עדיין משהו ממשי. כלום ...

... להרגל, ופחות לפעולה מודעת. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לשנות הרגלים? וכדי להבין איך לשנות הרגלים, לשם כך יש להבין ... האדם, מתוך בחירה ובצורה מודעת (אאכ היא נכפתה על האדם). לדוגמה: בן אדם בוחר באופן מודע לעשן. בסיגריה הראשונה, הוא עדיין לא רגיל לעשן, אלא הוא בוחר לעשן. כך גם בסיגריה השנייה ... דורש פחות מחשבה, ופחות מודעות לביצוע המעשה. עד שבסופו של דבר, האדם עושה את הפעולה, כאילו בצורה אוטומטית, וכאילו ללא ... מתוך בחירה חופשית בצורה מודעת. ורק עם הזמן, האדם איבד את השליטה על הפעולה. ולכן, ברגע שהאדם מקשר את הפעולה שלו, למחשבה ...