... והתשובה לכך היא פשוטה מאוד, והיא, שהתקפי חרדה חזקים, נוצרים בגלל פחדים תת הכרתיים ובגלל חרדות תת הכרתיות שיש בתת המודע של האדם. כי בתת המודע של האדם, מתרחשים המון תהליכים שונים כאלו ואחרים. והאדם יכול להראות רגוע מאוד, והאדם עצמו יכול לחשוב שהוא רגוע ... מפחד יותר, מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם רגיל להדחיק את הפחד שלו ואת החרדה שלו, בתת המודע שלו. כי לא נעים לאדם להודות שיש לו פחד או חרדה. והאדם יוצר אצל עצמו בתת המודע שלו, חרדה מודחקת ופחד מודחק. ובכל פעם שהאדם רוצה איזה דבר, מיד נוצר בתת המודע של האדם, פחד מודחק, שמא המציאות תהיה שונה מהרצון של האדם. והרעיון הוא, שבתת המודע של האדם, מצטברים המון פחדים מודחקים והמון חרדות מודחקות. וככל שיש לאדם יותר העדפות כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה, ... כל התסמינים של החרדה. והכל מגיע בבת אחת כאילו משום מקום. כי האדם יכול להיות בתחושה מאוד רגועה ברמת המודעות שלו, אבל בתת המודע שלו, יש הר געש שמחכה להתפרץ. ואז הגפרור הכי קטן, גורם להתפרצות הגדולה, של התקפי החרדה. והרעיון הוא, שהאדם מוכרח להתבונן היטב אל תוכו, ולגלות מהם כל הפחדים המודחקים והחרדות המודחקות שיש לו בתת המודע שלו. או במילים אחרות, האדם צריך לבדוק, מה הוא מאוד לא רוצה שיקרה לו בחיים, או מה הוא כן ... אחרת. שזה בעצם מה שיוצר אצל האדם את התקפי החרדה שלו. והאדם יכול לבקש סיוע מחכם אמיתי שמכיר את תת המודע של האדם, כדי להיעזר בו ולגלות, מהיכן באים כל הפחדים שלו וכל החרדות שלו. כי מי שהוא חכם אמיתי, ... הפחדים המודחקים שלו, וכיצד מהם נוצרים התקפות החרדה שלו. ובשורה התחתונה, חרדה חזקה והתקפי חרדה קיצונית, נובעים מכך שיש בתת המודע של האדם, המון פחדים וחרדות מודחקים, שבהם האדם לא מטפל. ומי שרוצה שלא יהיו לו התקפי חרדה והתקפי פאניקה, ... הקלינית ואת החרדה הקיומית. ועל ידי זה שהאדם מגלה את הפחדים המודחקים שלו, על ידי זה האדם מרגיע את תת המודע שלו, ואז ממילא אין לו התקפי חרדה וכולי.

... צריך / חייב / מוכרח לעשות משהו / להשיג משהו, הרי שהוא הופך את עצמו לעבד. כי הוא משדר לתת המודע של עצמו, שהוא עבד, שהוא משועבד לכל מיני רצונות. אבל מי שמדייק ואומר, שהוא רוצה / מעדיף / בוחר / מעוניין שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק ...

... לא רע לו. ובכל מקרה, האדם תמיד חושב שעוד יש לו תקווה. וגם אם הוא לא מודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום, שבאמת מצד האמת, ... כי הוא כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי צורת החשיבה שלו, שמובילה אותו לתחושה של מבוי סתום. ואעפכ בתת המודע של האדם, האדם יודע את האמת. שהוא לא חייב לחשוב בצורה כלשהי שמגבילה אותו, אלא הוא יכול לעשות שינוי ... האדם. ולאו דווקא הבנה חיצונית, אלא בעיקר הבנה פנימית. כי האדם יכול להבין שטוב לו, אבל להרגיש רע. כי בתת המודע של האדם, הוא חושב שרע לו. והרגש של האדם, מושפע ממה שהאדם חושב ומבין בתת המודע שלו. והאדם צריך לעשות חשבון נפש והתבוננות פנימית, ולנסות לגלות, מהו המכנה המשותף של כל צורת החשיבה שלו. ומהי ...

... לבין אין. או בצורה פשוטה יותר, מפריד, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. כי אצל האדם, יש בתת המודע שלו הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין ...

מצא את ההבדלים, מודע ותת מודע, המטרה הסופית, רוחניות שקרית, אחדות ונפרדות כאחד, להיות דבר והיפוכו, להיות גם וגם מה ההבדל בין מודע לתת מודע? אליעד מסביר שהמודע והתת מודע הם בעצם ביטויים של אותו מנגנון, אבל בדרך כלל מפרידים ביניהם לצרכים של הבנת התהליכים הנפשיים. המודע הוא החלק שבן האדם ער אליו ומודע לקיומו, בעוד שהתת מודע הוא החלק שפועל ברקע, כמו תוכנה שפועלת במחשב ללא מודעות המשתמש. כדוגמה, הוא משווה זאת לפעולות מחשב - כשמשתמש עובד על מחשב הוא רואה רק את מה שמופיע על המסך, אך ברקע מתרחשים תהליכים נוספים, אותם הוא אינו רואה, שהם בעצם התת מודע של המחשב. הוא מוסיף דוגמה של דיבאגר (כלי לתיקון באגים בתוכנה), שגם הוא עצמו פועל על בסיס של תת מודע פנימי, שבדרך כלל מוסתר מהמשתמש. האם ניתן לעקוף את המודע כדי להגיע לתת מודע? אליעד אומר שכביכול אפשר לעקוף את המודע ולהגיע ישר לתת מודע, אבל כדי לעשות זאת נכון ובאופן מודע, יש צורך בתהליך שכלי ברור. אם האדם יגיע לתת מודע בצורה אקראית, הוא עשוי גם לאבד את היכולת להיות מודע למה שמתרחש שם. הדרך האמיתית היא להבין את המנגנון השכלי לעומק, לפרק את המודע, ואז להתחבר לתת מודע בצורה מודעת ומכוונת. מהי המטרה הסופית של התהליך הרוחני? אליעד מתאר שהמטרה הסופית של התהליך הרוחני אינה דווקא להגיע למצב של ... את ההבנה עד לנקודה שבה האדם נמצא מעבר להבדל בין אחדות ונפרדות. איך מגיעים למצב של אינטגרציה מלאה בין מודע לתת מודע? אליעד אומר שהדרך היחידה להגיע למצב של אינטגרציה מלאה היא להתמקד באופן מוחלט בהבנה. לא להתמקד ברגשות, לא ברצונות ... שברגע שהאדם מתמקד בהבנה, הוא מפרק כל רעיון שיש לו על המציאות ועל עצמו, וזה מאפשר לו לחבר את המודע והתת מודע לאחדות שלמה, שאינה נפרדת מהנפרדות ואינה נפרדת מהאחדות. זהו המצב האולטימטיבי שאליו יש לשאוף. האם יש מגבלות שמונעות מאיתנו ... של המציאות. לכן, אסור להסיק מכך שאם משהו כרגע אינו מובן, אז זה אומר שהוא בלתי אפשרי להבנה. מהו תת מודע? ההבדל בין מודע לתת מודע מהי רוחניות שקרית? איך מגיעים לאחדות אמיתית? האם אפשר להיות דבר והיפוכו? איך להשיג שלמות רוחנית? האם יש הבדל ...

... בניתוח שאלה בסיסית שעולה בתהליך הרוחני: אם אדם מגיע למצב שבו הוא כלום מוחלט, ללא שום רצון, הבנה או מודעות, איך הוא יוכל לאחר מכן לבצע פעולה כלשהי? אליעד מסביר שהשאלה נובעת מתפיסה הגיונית ושכלית, שבה לפני כל פעולה ...

... דבר שהוא בכל עוצמה שהיא, כל זמן שהוא גם מוצא בו יתרון כלשהו ודבר טוב כלשהו. ולא בהכרח, שהאדם מודע לדבר הטוב שהוא מוצא בסבל שלו. אלא שמספיק שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש דבר טוב בסבל שלו, וזה גורם לכך, שהאדם בעצם גם ירצה את הסבל שלו, ... דהיינו, שברגע שהרע שהאדם חווה, עובר סף וגבול כלשהו, אז באותו הרגע, או שהוא נפסק, או שהאדם מפסיק להיות מודע לאותו כאב. אבל הכאב שאינו נסבל והאדם שלא יכול לסבול את הכאב, אינם יכולים להתקיים ביחד. ולכן, ראשית כל ... האדם מסוגלת לסבול. והגבול הוא כאשר האדם לא מוצא שום דבר טוב, בסבל שלו. כי כל זמן שהאדם אפילו בתת המודע שלו, מוצא איזה דבר טוב בסבל שלו, אז התודעה שלו עדיין מסוגלת להמשיך לחוות את הסבל. כי היא נקשרת ... הרגע, הוא מפסיק לסבול בכל מקרה. והגבול הוא כנל, שהאדם לא מוצא שום דבר טוב במצב שלו, אפילו לא בתת המודע שלו. ותכף ומיד שהאדם לא מוצא שום דבר טוב במצב שלו, באותו הרגע הוא מפסיק לסבול מהמצב שלו. והנושא ...

... מתרחשת רק כאשר קיימות לפחות שתי אפשרויות פעולה, ויש רגע בזמן שבו האדם יכול לבחור בין אפשרויות שונות באופן מודע. אם קיימת רק אפשרות אחת, לא מדובר בבחירה, אלא באילוץ. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אדם שנאלץ לבחור בין ... להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ולכן הבחירה עצמה מתרחשת באופן אוטומטי. אך אליעד מראה שבפועל, אנשים עדיין מתייחסים באופן שונה לאדם שפועל מתוך בחירה ... יכולים להיות מתוכנתים להבדיל בין אפשרויות שונות, וכך האדם, גם אם הוא רובוט, מתוכנת לחוות את עצמו כבוחר. איך המודעות משפיעה על תפיסת הבחירה? אליעד מסביר שככל שהמודעות של האדם לעצמו ולמחשבותיו גבוהה יותר, כך הוא יכול להבין עד כמה מושג הבחירה הוא מורכב. כאשר האדם בוחן ... מדוע הוא עושה דברים, הוא יגלה שלמרות שלכאורה הכל מוכתב מראש, הוא עדיין מתייחס לפעולות מסוימות כפעולות של בחירה. המודעות לכך מאפשרת לו לראות בצורה ברורה יותר את הסתירה בין ההיגיון שטוען שאין בחירה לבין החוויה האישית שלו שיש ...

... שלום וכיוב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג ... תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחויב להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא נחות ממנו. ושהוא ההורה, הוא המלך, ושהילד שלו הוא העבד שלו, שנתון למרותו. וההורה, משדר את זה לילד, בין בצורה מודעת ובין בצורה לא מודעת. והילד קולט את המסר, שפוגעים לו באגו ובכבוד העצמי שלו. ולכן הילד, בין במודע ובין שלא במודע, מתמרד נגד ההורה שלו, ועושה דווקא, כדי להכעיס את ההורה שלו. כדי להוכיח לעצמו, שהוא לא עבד ושאף אחד ... אלו החוקים! שכאשר מתייחסים לאדם כאל עבד, הוא מתמרד נגד מי שגורם לו להרגיש שהוא עבד. ומספיק שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו מחויב להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה ...

... הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק ... הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש ... חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי ... שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה לכך היא, משום, שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא ... להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית ... וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט. וכיצד לפתח את המודעות העצמית כלפי עצמך? תשובה: על ידי זה ... הרצון הזה מגיע? ומה באמת אני רוצה? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? וכיוב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים. והדרך השנייה לגלות את הצורך הרגשי שמסתתר בתת המודע של הילד, זה על ידי זה שמקבלים עזרה, ממי שכבר פיצח את התת מודע של עצמו. כי מי שהוא ... שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת המודע שלו עצמו ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, ... הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד ... נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ההורה עצמו. כגון לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק ... למרות שבאמת הילד בכלל לא צריך לעשות כך או אחרת. והכל, זה רק בגלל כל מיני תסביכים רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וזה, לא בגלל שבאמת חשוב שהילד יעשה כך או אחרת. אלא, בגלל שהוא בתת המודע שלו, עוד לא סלח לילד שלו, שעשה משהו נגד רצונו. ואז הוא כסוג של נקמה, מתעקש שהילד שלו יעשה משהו, שהילד לא באמת צריך לעשות אותו. וזה, רק כדי שתת המודע של ההורה, ייהנה מכך שהוא כאילו נוקם בילד שלו. וכיוב יש עוד מאות ואלפי דוגמאות, שכל אחד ואחד יוכל ... מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של מה שקורה בתת המודע של שני הצדדים. ורק כאשר מתאימים פתרון, שמתאים לכל הצרכים של שני הצדדים. גם ברמת המודע שלהם וגם ברמת ...