... אדם שמפעיל מניפולציות כלפי אחרים, יפעיל מניפולציות גם כלפי עצמו? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של מניפולטורים: מניפולטור מודע - אדם שמודע לחלוטין שהוא משקר לאחרים במודע ובכוונה תחילה. מניפולטור בלתי מודע - אדם שמשקר לאחרים ומאמין בעצמו לשקרים שהוא אומר, ולכן הוא משקר גם לעצמו. כאשר אדם משקר לאחר, יש חשיבות גדולה לרמת המודעות שלו לגבי השקר: אם הוא משוכנע שהשקר הוא האמת, הוא כבר נמצא בתוך מניפולציה עצמית, ולכן בוודאות ישקר גם את עצמו. אבל אם הוא מודע לחלוטין שזה שקר, אז הוא לא חייב בהכרח לשקר לעצמו. למי קל ללכת לאיבוד בשקרים של עצמו? אליעד מחדד ... כלפי עצמך. למה? כי אתה כל כך מחובר לאמת, שאפילו אם תשקר ותאמר לעצמך דבר שאינו נכון, עדיין תהיה מודע לכך שזה רק אפשרי ולא מחויב. לכן, אדם כזה לא יכול באמת ליפול במלכודת של עצמו, כי הבסיס שלו ... עצמו? יש כאן פרדוקס מעניין שאליעד מציג: מצד אחד, איש אמת מוחלט לא יכול באמת לשקר, כי הוא תמיד מודע לאמת הפנימית. אך מצד שני, דווקא משום שהוא תמיד אומר אמת, כל מה שיגיד לעצמו יהפוך לאמת שלו, ואז ... כלפי עצמם אז עוד פעם, אז השאלה היא אוקי קודם כל ככה מה זה אומר מניפולטורים כלפי אחרים באופן מודע הם מניפולטורים כלפי אחרים או באופן בלתי מודע מה זה אומר, יש בן אדם שהוא משקר אחרים באופן מודע הוא מודע לזה שהוא משקר אותם אז זה דווקא אומר שהוא לא ישקר את עצמו כי כשהוא משקר אותם הוא לא ... אבל אז הוא גם משקר את עצמו. בסופו של דבר כשהוא שיקר את האדם האחר עד כמה הוא היה מודע לזה שזה שקר אם הוא בטעות חשב שזאת אמת הוא כבר נכנס לשקר של עצמו אז הוא גם משקר ... מה האמת ומה השקר. ש: אבל נדמה לי שקל ללכת לאיבוד בקטע הזה שמרוב שאתה בא נגיד שאתה משקר במודע ומתישהו. אליעד: למי קל ללכת לאיבוד? ש: למי? אליעד: למי שמשקר את עצמו. ש: כן אבל בא נגיד שגם שקרן במודע מתישהו נראה לי קצת אם אתה עושה את זה הרבה. אליעד: תלוי אם אתה מקצוען סתם בא נדבר, מה ... חלקית כזה. אליעד: מי רוצה להסביר לו? ש: אם אתה איש אמת אתה פשוט לא יכול לשקר את עצמך במודעות, אתה פשוט לא יכול לעשות את זה האמת בסוף תצא אליך. אליעד: לא אם יש אמת אתה לא באמת ...

... להוריד את החולצה, הוא עשוי לעשות זאת למרות הדרישות החברתיות. כלומר, ההשפעה החברתית קיימת, אך אינה מוחלטת. מה תפקיד המודע והתת - מודע ברצון וביכולת? אליעד גם מדבר על התפקיד שממלאים המודע והתת - מודע ביצירת הרצון והיכולת. הוא מסביר שהרצון מושפע לא רק ממה שהאדם מודע לו במפורש, אלא גם ממה שמוטמע בתת - מודע שלו. למשל, אם אדם רוצה לעשות משהו, זה יכול להיות סימן שבתת - מודע שלו הוא כבר מרגיש שיש לו יכולת לכך. אם הוא באמת לא מאמין שהוא יכול לעשות משהו, גם לא בתת - מודע, הוא ככל הנראה לא ירצה אותו. איך לבדוק קשר סיבתי בצורה נכונה? לקראת סיום, אליעד מדגיש שוב ושוב את ... הרצון תלוי ביכולת? איך החברה משפיעה על הרצון? מה ההבדל בין רצון ליכולת? האם אפשר לרצות משהו בלתי אפשרי? מודע ותת - מודע ביצירת הרצון?

... מתקשים בפועל להתחיל לטפל כי הם מפחדים לקחת אחריות על התוצאות של הטיפול שלהם. החרדה מתעוררת משום שהמטפל הפוטנציאלי מודע לסיכון שטמון במתן עצות לא נכונות. בעוד שילד קטן או אפילו קוף אינם פוחדים לתת ייעוץ משום שאינם מודעים להשלכות האפשריות של עצתם, הרי שאדם בוגר ומודע, שמכיר בהשלכות האפשריות של עצתו, מרגיש חרדה עמוקה יותר בגלל ההכרה באפשרות של טעות. למה מפחדים לגבות כסף על ... באופן פרדוקסלי, דווקא מי שפחות חושב לעומק או פחות ישר עם עצמו עלול לחוש פחות חרדה, כי הוא לא מודע מספיק לאפשרות שהוא טועה. כיצד יושר וחשיבה ביקורתית יכולים להגביר חרדה אצל מטפלים? מטפל או מאמן אישי שמודע מאוד ליכולת שלו לטעות עלול לפתח חרדה משום שהוא מבין שהוא לא יכול להבטיח במאה אחוז את הצלחת הטיפול. ... לא יכול להבטיח הצלחה ודאית. לעומתו, מטפל שממהר לתת פתרונות בלי בדיקה מעמיקה לא יחוש חרדה, כי הוא לא מודע או לא ישר מספיק כדי להודות באפשרות שהייעוץ שלו לא נכון או לא מתאים למצב. איך אפשר להתגבר על ... שהם מפחדים לתת ייעוץ או לקחת אחריות על התוצאות האפשריות. אליעד כהן מסביר שהפחד הזה נובע מכך שכאשר אדם מודע וחכם, הוא מבין שקיים סיכון ממשי לתת ייעוץ שגוי. בניגוד לכך, ילד קטן או אפילו קוף אינם פוחדים לייעץ, ... גדולה יותר. הסיבה לכך היא שעכשיו היועץ מרגיש מחויב להיות צודק כי הוא מקבל כסף על השירות. אדם ישר, המודע לכך שהוא עלול לטעות או לאכזב, נוטה לפתח חרדה. מנגד, אדם שלא חושב לעומק ובטוח בעצמו יתר על המידה ... מגיע אליו מטופל עם עסק שעומד בפני פשיטת רגל, המטפל עשוי לפחד מההתחייבות להוציא אותו מהמצב הקשה, כי הוא מודע לאפשרות שהוא ייכשל בכך. לעומת זאת, מי שאינו בוחן את הדברים לעומק ייתן עצות בקלות, בלי להתחשב באפשרות של ... שרבים חושבים שהשגת תעודות או הסמכות בשיטות טיפול או באימון אישי יפחיתו את החרדה שלהם כמטפלים. בפועל, אדם ישר ומודע עדיין יתהה אם התעודה באמת מעידה על יכולתו לטפל, והאם השיטה שלמד אכן נכונה לכל מצב ולכל מטופל. לכן, ... לקחת אחריות על הפתרונות שיציעו. אחד ההסברים לתופעה הוא שילד קטן או קוף אינם פוחדים לייעץ, פשוט כי אינם מודעים להשלכות, ואילו אדם חכם ומודע מבין שיש סיכון לטעות - מה שיוצר חשש עמוק ממתן ייעוץ שגוי או לא שלם. מדוע אנשים פוחדים לתת ... כזו, כי הוא פשוט לא מקדיש מחשבה לאפשרות שטעה. כיצד עודף יושר וחשיבה ביקורתית יוצרים חרדה? מטפל רציונלי וישר מודע לכך שכל ייעוץ שייתן עלול להתברר כשגוי. אם מגיע אליו למשל מטופל עסקי בפשיטת רגל, והמטפל טוען שיציל אותו ... לך הוא ייעץ לך. עכשיו בנוסף מי לא מפחד לייעץ מישהו שבטוח במאה אחוז אם בהנחה שאתה חכם ואתה מודע להשלכות של מעשיך מי לא מפחד לייעץ מישהו שבטוח במאה אחוז שמה שהוא אומר זה נכון עד כאן זה ... ממקום רגע יש לי תיאוריה כזאת ויש לי תיאוריה כזאת אגב אבל מי אמר שאני זוכר את התיאוריה נכון בתת מודע ומי אמר שהתיאוריה נכונה ומי אמר שזה מה שהוא צריך לשמוע, אני מכיר שלושים תיאוריות ומי אמר שאני צריך ...

... אכפת לך כלל שיראו את זה, כי אתה מקבל את עצמך כמו שאתה. האם אנשים קולטים אותי בלי שאני מודע לכך? אליעד מדגיש שאמנם אנשים בדרך כלל לא באמת יכולים לקרוא מחשבות, לפחות לא באופן מודע ומדויק, אך הם בהחלט יכולים לקלוט משהו מתוך שפת הגוף וההתנהגות שלך באופן לא מודע. לדוגמה, אדם שסובל מדיכאון או מעצבנות, משדר זאת החוצה ללא שהוא אפילו מודע לכך - דרך מחוות גוף, טון דיבור, הבעות פנים או התנהגויות לא מכוונות. אנשים מסביבך קולטים את הסימנים האלו בתת המודע שלהם, גם אם אינם מודעים לכך באופן ברור. לעיתים אנשים מתרחקים או מתקרבים לאחרים מבלי להבין מדוע, וזאת מכיוון שהם קולטים בתת מודע סימנים לא מילוליים, אך לא יכולים להסביר לעצמם מה בדיוק הם קלטו. כך, אף על פי שאתה לא באמת ... אותו, אלא פנה להתמודד ולטפל בשורש הבעיה עצמה. ברגע שתטפל בשורש הפחד, הוא יפסיק להטריד אותך, וממילא ההתנהגות הבלתי מודעת שמסגירה אותך תיעלם. הכרה בכך שאנשים אינם באמת קוראים אותך במדויק: חשוב לזכור שאנשים יכולים אולי לקלוט משהו באופן ... שאחרים קוראים אותך יפחת באופן משמעותי. וכמובן, ככל שתטפל בשורש של מה שאתה מנסה להסתיר, כך גם ההתנהגות הלא מודעת שמשדרת זאת לאחרים תפחת או תיעלם לחלוטין. איך להתמודד עם חרדה חברתית? אני מרגיש שקוראים אותי, מה לעשות? איך ... שאנשים אחרים יחשפו אותם. האם אנשים באמת יכולים לקרוא מחשבות? רוב האנשים לא באמת קוראים מחשבות, לפחות לא באופן מודע. עם זאת, אנשים כן קולטים אותך באופן בלתי מודע. כאשר אדם חווה מחשבה או רגש חזק, הוא מבטא זאת בגוף, בטון דיבור, בהבעות פנים, ובמחוות שונות - גם אם הוא עצמו לא מודע לכך. אנשים סביבך יכולים לקלוט את השדרים האלה בתת מודע שלהם ולפרש אותם, גם אם הם לא יודעים להסביר במילים מה בדיוק הם קלטו. כיצד להתמודד עם תחושת השקיפות? ...

... היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. ... כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב בני האדם בעולם, גם אלו שחושבים שהם מודעים לעצמם, גם הם רובם ככולם, לא מודעים לעצמם בשלמות. וכמעט אף אחד לא מכיר את תת המודע שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכאשר יש לאדם בוגר בעיית התנהגות כלשהי, אז ככל שהוא יותר מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד ... להתמודד איתה. וטיפול פסיכולוגי לילדים, יכול להיות טיפול טוב, רק כאשר הפסיכולוג ילדים, יודע היטב, מה בדיוק קורה בתוך תת המודע של הילד. אחרת, זוהי התעללות בנפש של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד ... לבין רע, ובין מותר לבין אסור. והילד לומד כל הזמן, מה מותר לעשות, ומה אסור לעשות. וזה גורם לכך, שתת המודע של הילד, יהיה בלחץ נפשי מאוד גדול. כי מצד אחד הילד מתחיל להתרגל לכך שיש בעולם שלנו טוב ורע, ... שלך, לשם כך עליך כהורה ללמוד להכיר את הנפש של הילד שלך. עד כדי כך, שאתה כהורה, תבין את תת המודע של הילד שלך, טוב יותר ממה שהוא מבין את עצמו. ובסיכומו של דבר, יש להבין ולזכור, כי בעיות התנהגות אצל ילדים, נובעות מבעיות רגשיות שיש בתת המודע של הילדים. ובפרט ילדים בגיל ההתבגרות, שלהם, יש יותר בעיות רגשיות כאלו ואחרות. וטיפול בבעיות התנהגות של ילדים, צריך ...

... לרצות לקנות ממנו את המוצר. ועד כאן כמובן, הכל הגיוני ודי ידוע. אבל השאלה היותר מעניינת היא, מה קורה בתת המודע של הלקוח, רגע אחד לפני שהוא רוצה לקנות את המוצר מהמוכר. ומה קורה בתת המודע של האדם, רגע אחד לפני שהוא רוצה לחשוב ולעשות, את מה שמשכנעים אותו לחשוב ולעשות. כי כנל, מכירה היא תהליך ממשי שקורה בעולם הממשי שלנו. שהוא ביטוי לתהליך נפשי ורגשי שקורה בתת המודע של המוכר ושל הקונה. ששניהם רוצים לבצע את העסקה. וזה רוצה לקנות וזה רוצה למכור את המוצר. והשאלה החשובה ... העניין הזה לעומקו. והעניין הוא, שכל תהליך שהאדם עושה אותו כאן בעולם הממשי שלנו, הוא ביטוי של תהליך שקורה בתת המודע שלו. וכאשר המוכר והלקוח הפוטנציאלי מדברים, הרי שבעצם, המשא ומתן שהם מנהלים, הוא ביטוי של דו קרב רעיוני, שמתרחש ... שכנל, כל דבר שקיים בעולם, אפשר להסתכל עליו מכמה נקודות מבט אפשריות. ואין שום אפשרות, להעלים נקודת מבט כלשהי, מתת המודע של האדם. כי תת המודע של האדם, יכול תמיד להסתכל על כל דבר, גם כטוב גם כרגע וגם כחסר משמעות עבורו. והאפשרות לחשוב בצורה ... אם הוא יסכים לוותר על משהו שיש לו, ותמורת זה לקבל משהו שאין לו. וזהו תהליך מופשט, שמתבצע בתוך המודע ותת המודע של הלקוח, לפני שהוא מחליט לבצע את הרכישה.

... האדם כל הזמן עסוק בלנתח ובלנסות להבין את צורת המחשבה של האדם שבו הוא צופה. והדבר הזה גורם לכך שבתת המודע של האדם הוא מתחיל להתייחס אחרת גם לפעולות שאותן הוא עושה ביום יום. האדם לא יכול כל היום לנתח ... כלשהי בין מה שהוא רואה על המסך, לבין החיים האישיים שלו. וגם אם האדם לא עושה את זה בצורה מודעת, הרי שהתהליך הזה מתרחש בצורה בלתי מודעת. והמציאות היא שקל יותר לאדם להעביר ביקורת על מישהו אחר מאשר על עצמו. וההתבוננות בתוכנית האח הגדול, מאפשרת לאדם לראות את עצמו בכל מיני מצבים, ולשפוט אותם מבחוץ כאילו בלי נגיעה אישית. ואחכ האדם עושה בתת המודע שלו השלכה על החיים האישיים שלו ולומד מכך לעצמו. בנוסף לכל הנל יש תועלת נוספת בצפייה בתוכניות ריאליטי בכלל ... מה שבאמת מעניין את האדם שצופה באח הגדול, זה לא מה פלוני אמר לאלמוני, אלא מה שבאמת גורם לכך שתת המודע של האדם יתעניין בתוכנית, זה הרצון של האדם להבין טוב יותר את הכוחות השונים שפועלים בעולם. התוכנית האח הגדול ... להיות סקרן לגבי הדברים האלו. כל דבר שקורה בעולם הוא בעצם מייצג משהו. וגם אם האדם לא מבין בצורה מודעת מה מייצג כל דבר, הרי שבפועל כל דבר מייצג משהו אחר גדול יותר. וכפי שכבר ביארתי שכל מערכת יחסים ... כל דבר קשור לכל דבר, הקשר הפנימי בין כל הדברים בעולם נשמר. וכאשר האדם צופה בתוכנית כגון האח הגדול, תת המודע של האדם מפענח את האירועים שיש שם ומתרגם אותם לשפה העמוקה יותר של המציאות, דהיינו, לדבר הפנימי שאותו מייצגים ... האח הגדול, זה לא השטויות עצמן, אלא השכל שמסתתר מאחורי מה שקורה שם. וגם אם האדם לא מבין ברמת המודע מה המשמעות של כל דבר, הרי שבפועל האדם לומד המון מכל התרחשות שהוא נחשף אליה בעולם. והדבר המרכזי שמאפשרת ... של דבר לאדם להתבונן אחרת על החיים האישיים שלו. והדברים האלו מתרחשים בתוכו של האדם גם אם הוא לא מודע להם כנל. ונבהיר רק כי אפשר עוד להאריך בהמון דברים חיוביים שיש בכל שטות בעולם בכלל, וגם בתוכנית כגון ... הגדול. המסר המרכזי הוא, שלא צריך לזלזל במי שצופה בתוכנית כגון האח הגדול, כי הנשמה של האדם בצורה בלתי מודעת נמשכת לדברים האלו, בגלל שהיא לומדת מהדברים האלו המון דברים חדשים על עצמה. והסקרנות של האדם וההנאה של האדם ...

... כמה האדם ישתדל להאריך את החיים שלו, בסופו של דבר הוא ימות. דהיינו, המאבק נידון לכישלון מראש. כי ברמת המודעות של האדם, הוא לא רוצה למות, לפחות לא באופן פורמאלי. וברמה המודעת של האדם, הוא עושה דברים, כדי לשרוד כמה שיותר (אאכ זה בא על חשבון האושר שלו, שהוא חשוב יותר). ... לא שפוי. אלא להיות גם לא שפוי, ולאבד את השפיות באופן חלקי בלבד. וזה כמובן אפשרי, ברמות שונות של המודעות של האדם. כי מי שיפתח את המודעות העצמית שלו לעומקה, הוא יצליח להגיע למצב, שבו, בתת המודע שלו, הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו. ושבתת המודע שלו, הוא לא ידע שום דבר בשום נושא בעולם. ושבתת המודע שלו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר שיש בעולם. ואעפכ, ברמת המודעות החיצונית שלו, הוא כן יבדיל בין דבר לבין היפוכו. וכן יבדיל בין טוב לבין רע. וכן ירצה להרגיש טוב ולא ירצה להרגיש רע. אבל בתוך תוכו, בעומק תת המודע של האדם, הוא לא יבדיל בין שום דבר לשום דבר. ואז, כאשר האדם הוא גם שפוי וגם לא שפוי ...

שיחת התבוננות, מה מפריע לך? התמודדות עם מחשבות כפייתיות, OCD, מחשבות טורדניות, מחשבות אובססיביות, להיות מודע לעצמך, מה אתה רוצה? מה גורם למחשבות כפייתיות להמשיך ולהופיע בראש? המחשבות הכפייתיות, הטורדניות או האובססיביות, הן מחשבות שחוזרות על עצמן בלי רצון מודע או בחירה. הסיבה שהן ממשיכות להופיע שוב ושוב היא שבכל פעם שאדם חושב מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב, הוא באופן לא מודע מזין אותה בעוד מחשבה שלילית עליה, כמו אני לא רוצה לחשוב על זה. דווקא הרצון לא לחשוב על משהו, ... כאשר יש במחשבה מסוימת התעסקות, התנגדות או ניסיון להיפטר ממנה בכוח, היא הופכת להיות אובססיבית ונשארת זמן רב יותר במודעות. האם מחשבות כפייתיות הן בעיה אמיתית? לפי אליעד, המחשבות עצמן אינן הבעיה, אלא התגובה של האדם אליהן. המחשבה עצמה, ...

... בדרך כלל רוצים למלא את הרצונות שלהם. אבל אליעד כהן מציג כאן תובנה עמוקה יותר: ישנם מצבים שבהם האדם במודע בוחר לא למלא את הרצונות שלו, או אפילו ליצור לעצמו תחושה רעה, מתוך מטרה מסוימת. נשאלת השאלה, מדוע אדם ירצה לסבול במודע? מה התועלת באי - הגשמת הרצון בכוונה? אליעד מסביר שאדם יכול לבחור באופן מודע לא להגשים רצון מסוים כדי לזכור שהוא לא חייב למלא את כל רצונותיו. לדוגמה, אדם שרוצה דירה גדולה יותר ... שקם כל בוקר ורואה קיר מלוכלך או לא מתוקן, וזה מציק לו. הוא יכול לסדר זאת בקלות אך בוחר במודע לא לעשות זאת. למה? כדי לשמור לעצמו תזכורת קבועה לכך שהוא לא חייב שהכל יהיה מושלם כדי להרגיש טוב. אליעד מדגיש שזו טכניקה מודעת, כאשר האדם אומר לעצמו אני לא עושה את זה בכוונה, כי אני רוצה לזכור שלא אכפת לי מזה. למה לשמר במודע חוסר שלמות? אליעד כהן נותן דוגמה מעולם היהדות של זכר לחורבן בית המקדש, כמו שבחתונה שוברים כוס או בבית חדש משאירים אזור קטן לא צבוע או משופשף. האדם יכול ליהנות מהבית החדש, אך הוא משמר באופן מודע פגם כלשהו כדי לזכור שהוא לא יכול להיות שמח לחלוטין - כי משהו מהותי חסר. דוגמה זו ממחישה כיצד ... מצבים: אחד הוא לשכנע את עצמך שאתה לא באמת רוצה משהו, והשני הוא כן להמשיך לרצות דבר מסוים, אך במודע לא למלא את הרצון הזה. אליעד מבהיר שהאפשרות השנייה קשה יותר, אך גם עמוקה יותר מבחינה פסיכולוגית. בדוגמה של ... זאת, הוא יוצר לעצמו תזכורת עוצמתית לכך שהוא חופשי. למשל, אם יש לאדם הזדמנות להרוויח עוד כסף, והוא בוחר במודע לא לנצל את ההזדמנות, הוא מזכיר לעצמו כל הזמן שהאושר שלו לא תלוי ברדיפה אחרי כסף. זה יוצר מצב ... לא יישאר להם בשביל מה לחיות, או שהם יאבדו את ההנאה שברדיפה אחרי מטרות. לכן, באופן פרדוקסלי, להשאיר באופן מודע רצונות לא ממומשים זו דרך לשמר עניין ומשמעות בחיים. כיצד לזכור שהכל משחק? עוד דוגמה שנותן אליעד היא על ... הם מחליטים בסוף לאכול עם כולם, אך משאירים סימן קטן וסודי שיזכיר להם תמיד שהכל רק משחק - שהם מודעים לאשליה שהם חיים בתוכה. בדרך זו, אי - ההגשמה המודעת של הרצונות, או השארת סימנים של אי - שלמות, הן תזכורת לכך שהכל הוא רק משחק, שהאדם הוא בעצם חופשי ולא באמת תלוי בשום דבר חיצוני. האם אפשר להיות חופשי בתוך המשחק? אליעד מסכם ואומר שבאופן מודע האדם יכול לבחור ליצור לעצמו מצבים של חוסר נוחות או אפילו סבל קטן, דווקא כדי לזכור שהאושר לא תלוי בתנאים חיצוניים. אם האדם מצליח לעשות זאת במודע, הוא משיג תחושה עמוקה יותר של שליטה פנימית, ולא הולך לאיבוד בתוך מרדף אינסופי אחר מילוי רצונות. כך הוא ...