... פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו
מודע לצרכים האלו. כי לפעמים, הלקוח אומר שהוא צריך משהו אחד, ובאמת, הוא בכלל צריך משהו אחר. ולפעמים, הלקוח צריך דבר, שהוא בכלל מנוגד למה שהוא חושב שהוא צריך. וכאשר רוצים שהלקוח ... הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים
בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי ... מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה
שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו ... גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד
בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי
בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז
תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא
בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה,
תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את
תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד
מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל
תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את
תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש
בתת המודע של הילד. אז,
תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם
בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה
בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך ... מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה לכך היא, משום,
שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד
בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד
בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש
בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם
תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה
תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך
בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את
המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה חברתית אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את
המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את
תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך
תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות
מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה
בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט. וכיצד לפתח את
המודעות העצמית כלפי עצמך? תשובה: על ידי זה שלוקחים כל רצון, ושואלים, מהיכן הרצון הזה מגיע? ומה באמת אני רוצה? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? וכיוב. וזה מגלה לאדם מה קורה ב