... של אנשים הוא לא לדעת ממה הם מפחדים באמת. במילים אחרות, הפחד העמוק ביותר הוא הפחד מהלא נודע. אנשים נמנעים מלשאול את עצמם את השאלות החשובות מפני שהם מפחדים לגלות את הסיבה האמיתית לפחדם. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש פחד לאבד שליטה על חייו או פחד שהעתיד לא יתאים לרצונו, אך בו זמנית הוא לא מוכן לחקור לעומק למה הוא מפחד מזה באמת. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד באמצעות מודעות ושאלות עמוקות על הסיבות האמיתיות לפחד. איך מתמודדים עם פחד מהעתיד? אליעד מסביר שפחד מהעתיד מבוסס על אי ודאות. אף אדם לא יודע מה יהיה בעוד חמש או עשר דקות, ולכן פחד זה מבוסס על ... שאליעד מביא היא הפחד מהמוות. הוא מסביר שהדרך להתמודד עם פחד כזה היא להתבונן ישירות במנגנון של הפחד. האדם צריך לשאול את עצמו ממה הוא באמת מפחד כאשר הוא חושב על המוות. האם זה הכאב, אי הוודאות, או משהו אחר? הוא מסביר שהפתרון אינו לברוח מהפחד אלא לחקור אותו לעומק, להבין את מקורו וכך להתמודד ... מנת להפסיק לפחד, צריך קודם כל להיות מודעים באופן מלא לסיבות האמיתיות של הפחד. הוא ממליץ לחקור את הפחד עד סופו, לשאול שאלות כמו: למה אני מפחד מזה? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? מה הסיבה שאני לא רוצה שזה יקרה? רק לאחר שהאדם מבין באמת ובאופן מלא את הפחד שלו, הוא יכול להתמודד איתו ...

... משהו לעובדים שלו, השלב הראשון לבדוק אם העובד הבין הוא פשוט לשאול אותו בצורה ישירה: תסביר לי מה הבנת. אליעד כהן מדגיש שזו הדרך הלוגית ביותר לבדוק הבנה, מכיוון שהבנה היא תהליך שכלי, והדרך הקרובה ביותר לוודא תהליך כזה היא באמצעות תשובה מילולית של האדם עצמו. עם זאת, אליעד מסביר כי לא מספיק לשאול מה הבנת, אלא יש גם להקשות בשאלות נוספות שדורשות חשיבה מעמיקה, כגון ואם יקרה מצב כזה, מה תעשה?, למה אתה חושב שאמרתי דווקא ככה?, למה לדעתך צריך לפעול בצורה מסוימת ולא אחרת? וכן הלאה. כל זאת נועד ... פרטני, אליעד מציע שתי שיטות אפשריות: לקרוא לעובדים בנפרד ולשאול אותם שאלות מדגמיות כדי לקבל תמונה חלקית לגבי ההבנה הכללית. לתת לעובדים מבחן עם שאלות סגורות או פתוחות, שיבדוק אם הם הבינו את ההנחיות במלואן וללא טעויות, ולוודא שהם לא העתיקו זה מזה. האם הגברת הערנות של העובדים מבטיחה שהם יבינו טוב יותר? אליעד ... צורך בתחקור נוסף כדי לחשוף את האינטרסים הסמויים האלו. לדוגמה, לשאול את העובד: אם לא הייתי מבקש ממך לעשות כך וכך, היה לך יותר קל? וכך להגיע לתובנות לגבי המניעים האמיתיים שלו. מה לעשות כשהעובד אינו משתף פעולה בתחקור? אליעד מדגיש ... אינטרס משותף ביניהם. למשל, אם העובד אומר אין לי כוח לענות על שאלות, המנהל יכול להשיב לו אני מבין, אבל אתה מבין שזה משפיע על שנינו? וכך לחשוף את העובד לחשיבות ההדדית של העניין, ולהפוך את אי - הרצון לשיתוף פעולה מודע. איך לנהל ... כל האם הוא הבין אם הוא הבין הדרך לדעת אם הוא הבין זה על ידי ששואלים אותו תסביר מה הבנת ולהקשות עליו גם בשאלות תגיד לי ואם יקרה ככה מה אתה צריך לעשות, תגיד לי ואם ככה ולמה ככה ומה הבנת מה הסיבה שככה לשאול שאלות ולהקשות עליו תגיד לי ולמה אתה חושב שאמרתי ככה ומה הסיבה שצריך לעשות ככה וככה ואם יקרה ככה וככה מה תעשה את זה או את זה זה כדי לוודא שאתה והוא ... שהם הבינו? ש: ברמה כזאת או אחרת. אליעד: אז ברמה כזאת או אחרת תשאל אותם שאלות. ש: לא אבל כמותית אני לא יכול כל אחד ואחד. אליעד: אז אתה לא יכול לדעת. ש: השאלה אם יש שיטה נוספת. אליעד: לקחת מבחן עם עשר שאלות לשים להם לוודא שהם לא העתיקו ולבדוק בבית את המבחנים. ש: אני נוקט לפעמים שיטה אחרת להגביר את הערנות של האנשים. אליעד: שניה להגביר את הערנות או לוודא שהם הבינו אתה ... אחר. אליעד: אז אני אתן לך דוגמה סתם דוגמה נגיד כשאמרתי לך תשאל אותו שאלות אתה יכול לשים לב איך הוא מנסח את התשובות נגיד שהוא אומר כשאני אעשה ככה וככה או אם ככה וככה סתם דוגמה אם הוא כל הזמן אומר אם ככה וככה אז אתה אומר רגע למה הוא אומר ... מה הבנת הוא אומר לך הבנתי צריך לנסוע לתל אביב, עכשיו אתה צריך לשאול אותו ולמה אתה חושב שצריך לנסוע לתל אביב מה הסיבה ולמה אם לא תסע לתל אביב זה לא טוב. קודם כל שואלים בהיגיון כי אתה כנראה מסביר להם מה לעשות אתה לא מסביר להם את ההיגיון ואז הוא אומר טוב הוא הסביר לי אבל זה לא מחייב זאת הצעה זה כמו שיש לך הצעת הגשה איך יכול ... התשובה עכשיו אני דיברתי גם איתם קודם. עכשיו מה אתה היית צריך לשאול אותו להגיד לו תקשיב אני מקבל אותך איך שאתה אני רק רוצה שתסביר לי את ההיגיון שלך, כשאני אמרתי לך שאתה צריך להגיע לתל אביב מה חשבת שההיגיון שלי אומר למה לדעתך ... דרך קיצור זאת הכוונה יותר טוב זאת אותה מהות, הבנת אתה צריך לשאול לא למה תגיד לי אבל אמרתי לך למה לא עשית, טוב בסדר אני אעשה זה לא מטפלים במהות של הבעיה כי הם לא טיפשים עד כדי כך אתה צריך לשאול את הבן אדם תגיד אמרתי לך ככה וככה מה הבנת, למה אתה חושב שביקשתי את זה מה הסיבה ואז הוא אומר לך ככה וככה תגיד לו אוקי אז למה עשית ככה וככה, עכשיו הוא יגיד לך לא ... הפוך זה אותו דבר נגיד יש לך שכל מסוים והוא עושה הפוך ואתה שואל אותו למה עשית את זה הוא יגיד לך ככה וככה ועכשיו אם אתה חושב משהו את ההפך כן אבל למה ככה וככה תמשיך עד שיהיה בסינכרון שאתה תסכים איתו או שהוא יסכים איתך עד שמגיעים לעמק השווה. ש: אבל אם אתה נתקע בקשיים אתה מתחיל לשאול אותו למה והוא יגיד לך די עזוב אותי כמה שאלות. אליעד: וחשוב לך שהוא יתן לך תשובה? ש: כן. אליעד: למה חשוב לך שהוא יתן לך תשובה כי יש לך איתו איזה אינטרס משותף, אוקי אז אתה אומר לו אוקי אני מבין שאין לך כוח ... יחשוב שזה מחויב, איך גורמים למישהו לחשוב שמשהו מחויב על ידי ששואלים אותו למה זה ככה, הוא הבין למה זה ככה אז זה הופך להיות מחויב בעיניו אתה מבין. ש: כן ברגע שהוא מוצא לעצמו את הסיבות מה שהוא חושב אז הוא מרגיש. אליעד: ואם הוא לא ...

... נגע בך, ואולי הכאב שחוויית בנשיכה לא היה באמת גדול, אלא רק נראה לך ככזה כי באותו רגע כבר כאבה לך הרגל ממכה קודמת. מטרת השאלות האלו היא להטיל ספק בזיכרון ולבחון אותו מחדש, וכך להפחית את העוצמה הרגשית של הזיכרון השלילי. כיצד ניתן להפחית את ההשפעה של חוויה שלילית מהעבר? אם האדם בטוח ... אם אתה בטוח שפגעו בך באמת? אם באמת קרה אירוע שפגע בך, והאירוע ברור ולא מוטל בספק, עדיין יש אפשרות להתמודד איתו. ניתן לשאול שאלות כמו: האם התגובה שלי חייבת להיות כל כך שלילית? האם אני באמת חייב להרגיש כל כך רע? אולי האדם בכלל לא התכוון לפגוע בי כפי שחשבתי? האם הזיכרון ...

... שבה אין כלום, אין העדפה ואין צורה, ועד להתמקדות בבעיה ספציפית, למשל כאשר אדם טוען שהוא לא מצליח להרוויח כסף. אליעד מציג מתודה של חקירה פנימית, שבה שואלים שוב ושוב למה, עד שמגיעים לשורש העניין. לפי הגישה הזו, אם תחזור מספיק פעמים על השאלה למה, בסופו של דבר תגלה את ... חקירה פנימית ניתן להגיע למצב שבו אתה לא בטוח שיש באמת הבדל בין שני ההפכים, ואז הם מתחברים באופן טבעי בתודעה שלך. הוא מסביר שהדרך לחיבור הפכים היא לשאול שאלות כמו: למה אני חושב שהם הפכים?, מי החליט שיש הבדל ביניהם?. כשאתה מתבונן לעומק בשאלות האלו, ההבדלים בין ההפכים מאבדים את המהות שלהם, ואז מתגלה לך מציאות שבה הם אינם שונים כלל. למה בכלל יש רצון או ...

... בכלל מפריע לנו כל כך שמישהו מאחר - ולשאול שאלות פנימיות כמו: למה אני כועס?, למה אני מרגיש פגיעה בכבוד העצמי?, האם באמת חייבים לכבד אותי?, ... הוא למעשה תהליך פנימי של בירור עצמי, לשאול שאלות יסוד כמו: למה חשוב לי שמישהו יגיע בזמן?, האם באמת זה משפיע על הכבוד שלי?, ולמה אני זקוק ...

... מה הרצון הפנימי? מה גורם לך לשאול שאלות על הרצון שלך? אליעד כהן מסביר ששאלות על הרצון, כמו מה אני רוצה? או למה אני רוצה?, נובעות מחוסר נוחות ... להצליח בתחום מסוים, עליו קודם לשאול מדוע בכלל הוא רוצה להצליח דווקא בתחום הזה ולא בתחום אחר. אליעד מדגים ... או לחוש משמעות. למשל, כאשר אדם שואל איך נוצר ההבדל בין דברים או איך נוצרה מציאות מסוימת, ייתכן שהוא לא ... עוצרים את הטביעה? כלומר, לפעמים שאלות פילוסופיות על מקור הדברים ועל סיבות עמוקות אינן נחוצות כדי לפתור את אי - הנוחות העכשווית, והאדם שואל אותן כדי להרגיש שליטה או רגיעה פנימית. לדעתו של אליעד, במקום להתעסק בשאלות פילוסופיות גבוהות, כדאי לבדוק את השורש של אי - הנוחות שמניעה את השאלות האלה. האם אתה קורבן של גניבת זהות הרצון? אליעד מתאר מצב נפוץ נוסף, שבו ... ההבנה הפנימית, צריך פשוט לעצור ולשאול: מה מפריע לי באמת? אין צורך להסתבך בשאלות פילוסופיות עמוקות על טבע המציאות או על הדרך שבה דברים נוצרים. לדעתו, ... אך בפועל, הפתרון האמיתי הוא לשאול את עצמך ישירות מה הדבר שמפריע לך כרגע ומה הדבר שאתה באמת רוצה שיקרה. ... שתטפל בבעיה המיידית. כך גם בשאלות של רצון וחוסר סיפוק: במקום להיכנס לשאלות עמוקות מדי, פשוט התמקד במה שחסר לך כרגע, ומה שגורם לך אי - נוחות. מה ... שלהם, היא שהם מתמקדים יותר מדי בשאלות תיאורטיות ולא בשאלות מעשיות. למשל, כאשר אדם שואל מהי משמעות החיים? או איך הכל התחיל?, הוא מתעלם מכך שהשאלה הזאת אינה ... אדם פותר את הבעיה הבסיסית שלו, שאלות פילוסופיות עמוקות הופכות לפחות חשובות באופן אוטומטי. מה אתה באמת רוצה? ...

... הפתרון שאליעד מציע להתמודדות עם מחשבות טורדניות הוא לבדוק לעומק למה המחשבה מופיעה. אליעד מציע לשאול שאלות כמו למה אני חושב את המחשבה הזאת?, או האם המחשבה הזאת נכונה בכלל?, ולהתעמק בתשובות בצורה מדויקת ובלתי מתפשרת. ... לשחרר אותה באופן טבעי. לדוגמה, אם עולה מחשבה טורדנית על פחד מסוים, במקום להילחם בה, האדם צריך לשאול : למה אני מפחד מזה?, מי אמר שזה נכון?. ככל שהחקירה נעשית עמוקה ויסודית יותר, כך המחשבה מאבדת את הכוח שלה. למה מחשבות מסוימות ... שהיא נכפתה עליו. כיצד מפסיקים את המאבק במחשבות הטורדניות? הדרך להפסיק את המאבק היא להפסיק לשאול למה אני לא מצליח להפסיק לחשוב על זה? או להפסיק להגיד אני לא רוצה לחשוב על זה. כאשר האדם מבין ומקבל את המחשבה כפי שהיא, מבלי ...

... שבו רוצים להתרכז לבין דברים אחרים. ככל שהפער גדול יותר, כך הריכוז גבוה יותר. כדי לעשות זאת, אליעד מציע לשאול שאלות מכוונות כמו: למה המשימה הזאת מאוד חשובה עבורי? ובמקביל מדוע הדברים האחרים שסביבי הם לא חשובים כרגע? כך ניתן לשנות ... ואינו מצליח להתרכז באף אחד מהם כראוי. במצב כזה, יש לייצר סדר עדיפויות ברור. הדרך שאליעד ממליץ עליה היא לשאול: מה הכי חשוב לי עכשיו? וברגע שיש לנו תשובה ברורה לשאלה זו, אנחנו יכולים להפחית את החשיבות של הדברים האחרים, ואז הריכוז שלנו ... סדר? כשאדם מרגיש מבולבל בגלל עומס משימות, עליו לעשות סדר פנימי. אליעד מציע לפרק את המשימות לרשימה ברורה, לשאול מה מחויב לעשות, ומה אפשר לדחות או לוותר עליו לגמרי. מי שמתורגל בלחשוב בצורה כזו על בסיס קבוע, מצליח לבצע משימות בצורה מהירה ... להוסיף עוד אסוציאציות שיוצרות משמעות למספר. אם מדובר במשימה שאנחנו רוצים לזכור לבצע בהמשך, הדרך הטובה היא לשאול את עצמנו למה זה חשוב? או למה דווקא עכשיו?. שאלות אלו יוצרות עוגנים בזיכרון שלנו, ומונעות מאיתנו לשכוח. אמנם זה יכול להיות כרוך במאמץ ראשוני, אבל המאמץ משתלם בכך שהוא מאפשר למוח ...

... לעומק כיצד האדם יכול לשלוט ברצונות שלו. בשיחה מפורטת הוא עונה על השאלות: האם יש בחירה חופשית על הרצון? איך נוצר הרצון? כיצד ניתן להתנגד לרצון? ואיך אפשר באמת לשלוט בו? מאיפה בכלל מגיע הרצון? אליעד מסביר שאנשים נוטים לשאול מאיפה מגיע הרצון, אך טוען שזו אינה באמת השאלה החשובה. לדעתו, השאלה המהותית היא לא מאיפה הרצון הגיע, אלא מדוע בכלל אנחנו שואלים את השאלה הזו. אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה פשוטה: אדם שנופל כי זרקו עליו אבן. אפשר לומר שהסיבה לנפילתו היא האבן, אך מדוע ... או להתנגד לו. האם האדם יכול לשלוט ברצונות שלו? אליעד מציג פתרון פרקטי לשאלת השליטה ברצונות. לדבריו, האדם חייב לשאול את עצמו בכל פעם שמתעורר בו רצון: האם אני חייב לרצות את זה עכשיו? השאלה צריכה להישאל ברגע שהרצון מתעורר בפועל, ולא לאחר מעשה. למשל, כשאדם מרגיש רצון לשתות, עליו לעצור באותו רגע ולשאול: האם אני מחויב לרצות לשתות עכשיו? התשובה לשאלה זו יכולה להיות רק כן או לא, ואין אפשרות שלישית. אליעד מסביר שכאשר האדם יגלה שהוא ... הזה, הוא צריך לקבל זאת ולהפסיק להתלבט. בכל מקרה, אליעד מדגיש שחשוב לא לשאול שאלות תיאורטיות כלליות כמו מדוע בני אדם רוצים?, אלא להתמקד ברצון הספציפי שמתעורר ברגע זה. איך להתמודד עם רצון שיוצר ... לא מתממש. למשל, אם אדם רוצה כסף ואין לו, הוא סובל. אבל אליעד מציע לו לשאול ברגע הסבל: האם אני חייב להרגיש רע מזה שאין לי כסף? לדבריו, ברגע שהאדם מבין שאינו חייב להרגיש רע, הסבל נעלם. האם הרצון הוא דבר ... באמת מאמין שהרצון הוא מוחלט ולא ניתן להתנגד לו, לא היו מתעוררות בו שאלות כלל. עצם העלאת השאלה מוכיחה שהאדם אינו בטוח שהרצון מחויב. הוא ממליץ לבדוק זאת באמצעות תרגול פשוט: כשעולה רצון כלשהו, כמו לגרד ... את הרצון, הוא יכול להפסיק את החקירה ולהשלים עם המציאות. איך להתייחס לשאלות פילוסופיות על הרצון? אליעד מבקר את הגישה הפילוסופית של שאלות תיאורטיות כמו מי יצר את הרצון? או מאיפה הרצון בא? לדבריו, אלו שאלות שאינן מובילות לפתרון אמיתי של הבעיה. הוא ממליץ להתמקד בשאלות מעשיות כמו האם אני חייב להזדהות עם הרצון שלי כרגע? לדבריו, חקירה כזו מובילה לפתרון מיידי של הסבל הקשור לרצון. מה לעשות כאשר ...

... אדם שרוצה להבין זאת לעומק, צריך לנסות לחשוב באופן שונה על דברים שהוא רגיל לראות כלא מוחלטים. הדרך לעשות זאת היא לשאול שאלות יסודיות על הצורה: האם הצורה הזו באמת לא מוחלטת? אולי דווקא הצורה היא המחויבת, והיא קיימת באופן הכרחי? אליעד מציע לחשוב בצורה הפוכה גם על המהות, לשאול אם ייתכן שהמהות עצמה לא מוחלטת. לכאורה, השכל טוען שלא יכול להיות שהמהות איננה מחויבת, כי המהות היא מה שנותר כאשר כל דבר אחר נעלם. אבל אליעד מציע לבדוק זאת ברצינות, ולשאול את עצמך שוב ושוב: מי אמר שהמהות חייבת להיות מוחלטת? האם ... לדוגמה, אם מישהו מתבונן על עצם כלשהו, נגיד שולחן או כיסא, הוא צריך לנסות ולראות את המוחלטות של העצם הזה. עליו לשאול את עצמו: האם השולחן הזה יכול לא להיות קיים? האם הוא קיים ... יחסית, אבל כדי באמת לחבר בין שני הצדדים האלה, חייבים לבדוק ברצינות את ההנחות הבסיסיות שהשכל מסתמך עליהן. אדם צריך לשאול את עצמו שאלות הפוכות, כדי לערער על תפיסות היסוד שלו. למשל, עליו לשאול: מי אמר שהמהות מוחלטת? אולי המהות בכלל אינה מוחלטת ואינה ... המהות והצורה היא דווקא באמצעות ערעור על המחויבים הראשונים האלה. האדם צריך לקחת את הדברים הבסיסיים שהוא רגיל אליהם ולשאול עליהם שאלות שיגרמו לו לפקפק בהם. רק כך הוא יצליח להשתחרר מתפיסת ...