... שכנוע - איך להשתמש
בשאלות הסחה? איך להשתמש
בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך? וכאן אבאר עוד דרך ועוד ... את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן
שאלות הסחה
ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן
שאלות של צורה
שאלות מורכבות, ומהן
שאלות של מהות
שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות
שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד. ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת המודע של ... ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם
תשאל אותו האם אתה רוצה לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך
לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול ... יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום
לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים,
תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3 וכיוב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין ... ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו. כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי
(שאלות של צורה שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני
(שאלות של מהות שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק ... לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו.
ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו
תשאל את עצמך, אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, איזה ספק היה יכול להיווצר אצלו, בעקבות זה שהוא רוצה לפגוש אותי. תשובה אפשרית: אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, היה יכול ... רוצה להיפגש. וככל שתפרט יותר את שאלת ההסחה ואת הספק האלטרנטיבי, כך תרחיק את תת המודע שלו, מהספק המהותי של האם הוא רוצה לפגוש אותך. כגון לדוגמה במקום
לשאול מתי אתה רוצה להיפגש,
תשאל באיזה שעה נוח לך יותר להיפגש? האם תרצה להיפגש בערב או בבוקר? או: מתי יותר נוח לך להיפגש, בבוקר או בערב? ואיפה תרצה שניפגש, במקום X או Y?כאשר בעצם הרעיון ... של שאלת ההסחה, הוא בעצם מחזק עוד יותר את ההסכמה המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום
לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים,
תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X Y Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה למילה מעדיף. זא במקום מה אתה רוצה לאכול לצהריים, נעשה שימוש במילה ... ולא האם לאכול או לא לאכול. ועוד אוסיף, כי אם אתה באמת רוצה לדעת מה מישהו רוצה, אפילו אם ברצונך לדעת מה לדוגמה אתה עצמך רוצה, במקרה כזה לדוגמה, במקום
לשאול שאלות מורכבות,
שאלות של צורה,
תשאל שאלות של מהות. זא שאם יש לך ספק מתי אתה רוצה לעשות משהו ואתה לא יודע איך להחליט, אז
תשאל את עצמך, האם בכלל אני רוצה לעשות אותו, ולמה אני רוצה לעשות אותו. ואל תתחיל
משאלות מורכבות, שיש בתוכן הנחות יסוד סמויות, אלא תתחיל
משאלות פשוטות, שעוסקות במהות ולא רק בצורה. ואם אתה מדבר עם אדם אחר, וברצונך באמת לדעת מה הוא רוצה, גם אז שים לב שאתה לא
שואל שאלות מורכבות שיש בתוכן הנחות יסוד מוקדמות, אלא אתה מתחיל
בשאלות הפשוטות, שעוסקות במהות של הדבר, ולא בצורה שלו. ואתה, כאשר מישהו
שואל אותך שאלה וכאשר אפילו אתה