... היא של אדם שנכנס לחנות סמבוסק, ושואל את המוכר האם אפשר להוסיף ביצה ... ארוך. הלקוח עלול: להרגיש שלא בנוח לשאול שאלות נוספות בעתיד. לפתח ... עם המוכר או עם בית העסק. להימנע מלשאול שאלות שעשויות להיות ... למצב הנפשי שבו נמצא הלקוח בעת שהוא שואל את השאלה. אם לקוח שואל שאלה, הוא נמצא במצב של ספק או חוסר ... ביטחון, והבנה. לדוגמה, אם לקוח שואל: אפשר להוסיף ביצה? - עדיף לענות ... מה באמת קורה בראש של הלקוח כשהוא שואל שאלה. באמצעות מודעות עצמית, נותן ...

... כאשר האדם מגיע למצב זה, המחשבה מפסיקה לפעול, כי אין יותר בסיס לשאול שאלות או לחוות חיסרון. במצב של ספק מוחלט זה, האדם חווה מצב אמיתי של לא ...

... שאלה לשאול, איך לבחור שאלה? שאלת שאלות, מהי השאלה החשובה ביותר? חיפוש עצמי, מאיזו שאלה להתחיל, איך למצוא תשובות לשאלות? תמיד יש חיסרון, מודעות עצמית, חיפוש עצמי איך מחליטים איזו שאלה לשאול קודם? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול להחליט איזו שאלה כדאי לו לחקור ראשונה. לפי אליעד, כל אדם נתקל בחייו בהרבה שאלות, וכל אחת מהן יכולה להיראות חשובה. אך השאלה היא - איך להחליט על איזו מהן לענות קודם? אליעד מציג מספר מתודולוגיות ושיטות לבחירת השאלה הנכונה. מהי הדרך הפשוטה ביותר לבחור ... לאדם באותו רגע. אפשר לקחת רשימת שאלות, למספר אותן ולערוך הגרלה. אך הוא מדגיש שהבעיה בדרך זו היא שלא תמיד באמת נגיע לתשובה מהותית. אם לא באמת רוצים את התשובה לשאלה מסוימת, היא לא תספק את האדם באמת. האם כל השאלות מובילות לאותה שאלה בסיסית? לפי אליעד, אף שבתחילה נראה שהשאלות שונות, כולן בסופו של דבר מובילות לאותה שאלה בסיסית. הוא מסביר שכל השאלות הן ביטוי לאותו חיסרון פנימי, ולכן אם נחקור כל שאלה לעומק, בסוף נגיע לשאלה אחת ויחידה, שמאחוריה מסתתרת התשובה לכל השאלות. לדוגמה, אם אדם מוטרד משאלת איך להגיב כשמעליבים אותי? זו שאלה פרטית, אך השאלה הכללית שמסתתרת מאחוריה היא למה אכפת לי מעלבון בכלל?. כשמעמיקים בשאלה, מבינים שמה שנראה כמו שאלות שונות הן למעשה ביטויים שונים של אותו חיסרון בסיסי ואותה תחושת חוסר נוחות פנימית. האם עדיף לחקור שאלות כלליות או פרטיות? אליעד מציג שתי גישות: גישה ראשונה אומרת שכדאי לחקור שאלות כלליות, כי אם נבין את השאלה הכללית נבין גם את הפרטיות. שאלות כלליות הן כמו השורש, ושאלות פרטיות הן הענפים שיוצאים ממנו. לכן עדיף לחקור את השאלה הכללית תחילה. גישה שנייה אומרת הפוך: דווקא עדיף לחקור שאלות פרטיות, כי הן ממוקדות ומאפשרות לחקור לעומק. דרך החקירה הפרטית, נגלה תובנות שיעזרו לנו להבין גם את השאלות הכלליות. ההחלטה איזו גישה לקחת תלויה במה שנראה לאדם יותר מוחשי ויותר רלוונטי לחוויה שלו ברגע נתון. למה לחקור דווקא את השאלה שנראית הכי פחות קשורה אליך? אליעד מציע שיטה ... לו לחקור ראשונה. למה? מפני שהשאלות שהאדם מרגיש קשור אליהן באופן מובהק הן שאלות שיש לו בהן אינטרס רגשי. ככל שהאינטרס הרגשי גדול יותר, כך האדם פחות מחפש תשובה אמיתית ויותר מחפש תשובה נעימה או נוחה. מנגד, דווקא בשאלות שנראות רחוקות ולא רלוונטיות, האדם יכול למצוא תובנות עמוקות ואמיתות מפתיעות, כי אין לו אינטרס ברור מראש לקבל תשובה מסוימת. לפעמים בשאלות האלה מסתתרת האמת הגדולה, וככל שהשאלה נראית פחות קשורה לאדם, כך גדל הסיכוי שהוא ימצא בה משהו משמעותי יותר. מה הקושי האמיתי בהחלטה איזו שאלה לבחור? הקושי שאליעד מתאר הוא ... עוד יותר, והיא: למה בכלל יש לי שאלות? כי עצם הקיום של שאלות, לפי אליעד, מראה על קיום של חיסרון פנימי. כאשר האדם מבין לעומק שכל שאלה שלו היא ביטוי לחיסרון פנימי, הוא מבין שהשאלה האמיתית היא לא איזו שאלה לבחור?, אלא למה אני חווה ... מה המשמעות של לחפש את האמת בשאלות? אליעד מדגיש שהעניין האמיתי הוא לא השאלה שנבחרה, אלא מידת האמת שיש בשאלה ובתשובה. הוא מתאר את החשיבות של לחפש את האמת לאמיתה, ולא רק אמת יחסית או נוחה. ככל שהאדם יותר ... כך הוא יותר קרוב לפתרון כל השאלות. החיפוש אחר אמת מוחלטת הוא זה שמוביל בסוף למצב של הבנה אמיתית ועמוקה. אליעד מדגיש את הצורך להמשיך ולחקור לעומק, עד שלא תישאר אפילו אפשרות לחשוב אחרת, כי האדם הבין עד ... שמאפשר לאדם להבין את החשיבות של לשאול שאלות עוד יותר עמוקות: למה בכלל יש חיסרון, ולמה בכלל יש שאלות? לכן, אליעד מציע להשתמש בשאלות עצמן ככלי להגיע לתובנה עמוקה יותר לגבי טבע המציאות והקיום. במקום להתעקש על בחירת שאלה אחת על פני אחרת, האדם יכול פשוט לקחת כל שאלה שיש לו, ולחקור אותה לעומק עד שהוא ... שמציע אליעד הוא ההכרה בכך שכל השאלות הן ביטוי לחיסרון. ברגע שהאדם יבין לעומק מדוע הוא בכלל חווה חיסרון, ומדוע הוא בכלל מפריד בין דמיון למציאות, אז הוא יגיע לתשובה לכל השאלות בבת אחת. הדרך לתובנה עמוקה כזו היא לא להיתקע בשאלה ספציפית, אלא להבין שכל ה

... להגיע למצב של יתרון מוחלט? אליעד מדגיש שכאשר האדם מתעקש לקבל יתרון ללא חיסרון, הוא בעצם שואל שאלה שמכניסה אותו למלכוד עצמי. כל רצון כזה הוא בעצמו החיסרון שממנו האדם סובל. לכן, כדי לפתור את הבעיה, על האדם להבין את עצם הטעות ... לבדוק שוב ושוב את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשען הרצון של האדם ליתרון ללא חיסרון. הוא מציע לשאול שאלות כמו מה זה יתרון?, מה זה רצון?, מאיפה בא הרצון?, מהי המציאות שיצרה אותו?, ולהבין לעומק כל מושג. התהליך שהוא מציע הוא חקירה אינסופית, מאחר שהוא מאמין שכל ניסיון לתת תשובה חד - משמעית תמיד יוליד שאלות חדשות. האם באמת אפשר להיות מאושר תמיד ללא שום בעיה? אליעד עונה בבירור: כל עוד האדם מתעקש להגדיר מהו אושר, הוא בהכרח יהיה תקוע ...

... על איך כל מחלוקת כזו יכולה להביא אותנו לשאול שאלות מהותיות על החיים. מה הכוונה להתעמק במחלוקת? אליעד מציין שאם נבין מהות המחלוקת ולא נתמקד בתוצאה החיצונית שלה, נוכל להגיע להבנה פנימית יותר. ... זוגיות, במקום להתעקש על פתרונות שטחיים, יש לשאול למה הוא או היא אומרים את מה שהם אומרים? ולהתבונן לא רק במילים אלא גם בשורש הרגשי או מחשבתי שמאחורי כל טענה. מחלוקות אלו לא נועדו להיות רק תהליך של תוצאה אלא הם מעוררות שאלות שמובילות אותנו להתמודדות עם עצמנו. כיצד המחלוקות קשורות לבעיות חינוך ויחסים? ההרצאה עוסקת גם בהקשר של חינוך ילדים ובעיות זוגיות, ואליעד מדבר על איך כל מחלוקת בין ...

... תלוי בורא עולם. לסיכום, מה המשמעות העמוקה של בעזרת השם ביחס לאמונה? ההרצאה מבקשת לשאול שאלות שיכולות לעורר ...

... של צורת שאלה, איך ליצור חיסרון? איך להשפיע? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? איך לגרום לאדם לשאול את השאלה שאתה רוצה? כדי לגרום לאדם לשאול שאלה, חשוב להבין את ההבדל בין צורות ניסוח שונות של שאלות וההשפעה הפסיכולוגית שלהן. אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין לשאול אדם: את רוצה לשאול משהו? לעומת את לא רצית לשאול משהו?. השוני בניסוח יוצר הבדל מהותי בתחושה הפנימית של האדם הנשאל ובסופו של דבר משפיע על ההחלטה שלו לשאול או לא לשאול. מה ההבדל בין רצית לשאול לבין רוצה לשאול? כשאתה שואל אדם את רוצה לשאול משהו?, אתה מפנה אותו ישירות לתחושה פנימית עכשווית של רצון. השאלה הזאת מייצרת לחץ פסיכולוגי מיידי, כי היא מחייבת אותו להודות שיש לו כרגע חיסרון או צורך. לעומת זאת, כששואלים אדם את לא רצית לשאול משהו?, השאלה מתבססת על זיכרון עבר. כאן הלחץ הפסיכולוגי מופחת, כי הנשאל יכול להעמיד פנים שאין לו כרגע חיסרון, אלא רק צורך שעלה בעבר. עם זאת, ... שיש שילוב אידיאלי בין שתי צורות הניסוח: השימוש גם ברצית (עבר) וגם ברוצה (הווה). לדוגמה: את רוצה לשאול את מה שרצית לשאול?. בשילוב הזה יש תהליך פסיכולוגי מושלם: אתה מזכיר לאדם שבעבר היה לו רצון (הוא מכיר בזה שזה נכון וקל לו יותר להודות בכך). מיד לאחר מכן, אתה מחבר אותו לרצון העכשווי לשאול שאלה - ובכך מעצים את החיסרון הנוכחי, ומגדיל את הסיכוי שהוא ישאל. למה חשוב לשלב בין זיכרון העבר לרצון בהווה? השילוב חשוב כי כל צורה בנפרד היא חלשה יותר: אם תגיד רק את רוצה לשאול משהו?, האדם יכול להכחיש את הרצון הנוכחי שלו ולהימנע מלשאול. אם תגיד רק את לא רצית לשאול משהו?, האדם יכול בקלות לומר אני לא זוכר או זה היה פעם, עכשיו כבר לא. כשמשלבים בין השתיים, האדם חווה מצד אחד שהוא כבר הכיר ברצון שהיה לו, ומצד שני הוא חייב להתמודד עם תחושת החיסרון הנוכחית. כך הוא מרגיש מחויב יותר לשאול את השאלה. מהו הניסוח המושלם שיגרום לאדם לשאול שאלה? אליעד מבהיר כי הניסוח המושלם חייב להתחיל בתחושת הרצון הנוכחית (את רוצה?) ואז להזכיר את הרצון הקודם (מה שרצית לשאול קודם), ולסגור שוב עם התחושה העכשווית (את רוצה לשאול עכשיו?). משפט אידיאלי יהיה לדוגמה: את רוצה לשאול אותי את מה שרצית לשאול קודם?. התהליך הזה יוצר מעין משולש: העבר (רצית) מחזק את תחושת החיסרון שכבר הייתה קיימת. ההווה (רוצה) מפעיל את התחושה ומחייב את האדם לפעול כרגע. השאלה הסופית (את רוצה לשאול?) מייצרת לחץ מיידי שנותן לנשאל תחושה שהדרך היחידה להיפטר מהלחץ היא לשאול את השאלה. איך להפחית התנגדות באמצעות ניסוח שאלה? לעיתים אדם עלול להתנגד להודות שיש לו חיסרון, כי זה מצביע על חולשה. אליעד נותן דוגמה של אדם ... להודות שיש לו חיסרון, אלא הוא רק מתעניין. המילה מתעניין פחות מאיימת, ולכן קל יותר לאנשים להסכים ולשאול שאלות. לסיכום, אליעד מדגיש שניסוח שאלות והשימוש המדויק במילים יכול לגרום לאדם לפעול בצורה שאתה רוצה, על ידי יצירת לחץ פסיכולוגי מתון וממוקד, והפחתת התנגדויות. איך לשכנע מישהו

... זה משנה את החוויה. אליעד מתחיל את השיחה בכך שהוא שואל אם מישהו יכול לדעת שהוא בחלום. הוא מציע שאם אדם היה יודע שהוא בחלום, הוא לא היה מרגיש פחד או כאב מהאירועים שמתרחשים בתוך החלום. כל דבר שמתרחש, אם ... לכך שזה לא אמיתי, לא יפגע בך באמת. למרות זאת, יש שאלות פילוסופיות שנשאלות , כמו האם אדם יכול לראות את עצמו חולם את החלום, והאם זה משנה אם אתה יודע שאתה בחלום. אליעד מציע, שבמצב כזה, אדם לא באמת יכול לראות את עצמו חולם את ... לשלוט במציאות כמו בחלום? במהלך השיחה, עולות גם שאלות נוספות לגבי איך אפשר לשלוט במציאות, כמו בחלום. אליעד מציין שאם אדם יכול להבין שזו מציאות חלומית, הוא יוכל להתחיל לשלוט בה ולשלוט בתחושותיו. הוא ... חופשי ולהימנע להיות מושפע ממחשבות שקריות. הדרך היא לשאול שאלות ולחקור את המציאות, מתוך מטרה למצוא את האמת או להבין אם משהו שהוא חושב הוא שקר. מה המשמעות של מציאות או חלום? במהלך השיחה, אליעד ...

... עצמית נמוכה, לחזק ביטחון עצמי האם כל הרגש שלנו כלפי אחרים הוא רק השלכה של עצמנו? אנשים רבים שואלים את עצמם האם הרגשות שהם חווים כלפי אנשים אחרים - כמו רחמים, שמחה או עצב - הם בעצם רק השלכות של מצבם האישי או דימויים פנימיים שלהם. אליעד כהן ... שלו, במקום להשליך זאת על האחר או להימנע מהתמודדות ישירה עם הרגש. אליעד מסביר כי האדם נוטה לשאול שאלות עקיפות כדי לברוח ממצבים שבהם הוא חושב על עצמו בצורה שלילית. מהי הדרך להתמודד עם דימוי עצמי שלילי? אליעד מסביר כי הפתרון לבעיה ...

... שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך? וכאן אבאר עוד דרך ועוד ... את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד. ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת המודע של ... ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו האם אתה רוצה לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול ... יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3 וכיוב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין ... ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו. כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק ... לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו תשאל את עצמך, אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, איזה ספק היה יכול להיווצר אצלו, בעקבות זה שהוא רוצה לפגוש אותי. תשובה אפשרית: אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, היה יכול ... רוצה להיפגש. וככל שתפרט יותר את שאלת ההסחה ואת הספק האלטרנטיבי, כך תרחיק את תת המודע שלו, מהספק המהותי של האם הוא רוצה לפגוש אותך. כגון לדוגמה במקום לשאול מתי אתה רוצה להיפגש, תשאל באיזה שעה נוח לך יותר להיפגש? האם תרצה להיפגש בערב או בבוקר? או: מתי יותר נוח לך להיפגש, בבוקר או בערב? ואיפה תרצה שניפגש, במקום X או Y?כאשר בעצם הרעיון ... של שאלת ההסחה, הוא בעצם מחזק עוד יותר את ההסכמה המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X Y Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה למילה מעדיף. זא במקום מה אתה רוצה לאכול לצהריים, נעשה שימוש במילה ... ולא האם לאכול או לא לאכול. ועוד אוסיף, כי אם אתה באמת רוצה לדעת מה מישהו רוצה, אפילו אם ברצונך לדעת מה לדוגמה אתה עצמך רוצה, במקרה כזה לדוגמה, במקום לשאול שאלות מורכבות, שאלות של צורה, תשאל שאלות של מהות. זא שאם יש לך ספק מתי אתה רוצה לעשות משהו ואתה לא יודע איך להחליט, אז תשאל את עצמך, האם בכלל אני רוצה לעשות אותו, ולמה אני רוצה לעשות אותו. ואל תתחיל משאלות מורכבות, שיש בתוכן הנחות יסוד סמויות, אלא תתחיל משאלות פשוטות, שעוסקות במהות ולא רק בצורה. ואם אתה מדבר עם אדם אחר, וברצונך באמת לדעת מה הוא רוצה, גם אז שים לב שאתה לא שואל שאלות מורכבות שיש בתוכן הנחות יסוד מוקדמות, אלא אתה מתחיל בשאלות הפשוטות, שעוסקות במהות של הדבר, ולא בצורה שלו. ואתה, כאשר מישהו שואל אותך שאלה וכאשר אפילו אתה