... כדי להבין את המציאות. לפי ההסבר שלו, האדם שרוצה למצוא תשובות לשאלות המורכבות ביותר, כמו שאלות על משמעות החיים, תכלית, אלוהים או בחירה חופשית, חייב ... קיים שכל אחר, לא דואלי, שבו כל ההבדלים בין דברים מתבטלים. בשכל הזה, שאלות כמו האם יש משמעות לחיים או לא או האם יש אלוהים או אין ... הופכות לחסרות משמעות, מכיוון שבמהות העמוקה ביותר, התשובות לכל השאלות הן זהות. אליעד מדגיש כי לא מדובר באפשרות שבין יש תכלית ... אליעד מציין שכדי לפתח את היכולת לראות את האמת, האדם חייב לבדוק ולשאול את עצמו שוב ושוב אם מה שהוא חושב שהוא רואה או מבין הוא באמת נכון, או שמא מדובר בפרשנות אישית ומוטעית. הוא מציע לשאול שאלות פשוטות כמו: האם מה שאני רואה זו העובדה ... אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר במציאות, וכי כל הדילמות, הבעיות והשאלות נעלמות לחלוטין. במצב זה האדם אינו תופס עוד שום הבדל ...

... אליעד כהן? איך ללמוד את הדרך של אליעד כהן? איך ללמוד את השיטה של אליעד כהן? האם מספיק להבין את התיאוריה של אליעד כהן מבלי לתרגל? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתמודד איתן היא, האם אפשר להסתפק רק בהבנת התיאוריה של הדרך והשיטה שלו או שחייבים גם לתרגל באופן מעשי. אליעד מדגיש שוב ושוב כי הבנה תיאורטית לבדה אינה ... תיאורטית בלבד, אלא בכך שבאופן לא מודע, תוך כדי הקשבה, הם כבר התחילו לבצע את החשיבה בעצמם. בעצם, עצם ההקשבה לווידאו לפעמים גורמת לאדם לשאול את עצמו שאלות תוך כדי ההסבר (למה?, מה ההפך?) - דבר שהוא בעצמו סוג של תרגול. עם זאת, אליעד מבהיר כי אם האדם רק מבין באופן פסיבי מבלי לעסוק באף סוג של תרגול - אפילו מחשבתי - הוא לא יחווה ... לא יימנע מתרגול. מה ההבדל בין צפייה בווידאו לבין תרגול אמיתי של חשיבה? אליעד מבדיל בין צפייה פסיבית בווידאו לבין צפייה פעילה שבה האדם שואל שאלות ומנסה באמת להבין מהותית את הנושא. הוא מסביר שאם אדם רואה סרטון שלו שעה שלמה, אבל רק מקשיב באופן פסיבי, התועלת תהיה מינימלית. לעומת זאת, אם במהלך הצפייה האדם מתרגל בעצמו את החשיבה, שואל למה ומבצע את התהליך תוך כדי ההקשבה, אז הוא יפיק תועלת רבה יותר מאשר צפייה ארוכה ללא מעורבות אמיתית. הוא נותן דוגמה מחדר כושר ואומר שאפשר לראות אנשים מתאמנים כל היום, וזה ... ליישם אותה על מקרים ממשיים בחיים האישיים. המטרה היא לא רק להבין מה נאמר בווידאו, אלא להשתמש בהבנה הזאת כדי לחקור את החשיבה שלך, לשאול שאלות ולמצוא בעצמך את התשובות. לבסוף, אליעד מדגיש שאם אדם יצליח לתרגל ברצינות ולו פעם אחת את השיטה, עד כדי כך שהוא יראה באופן ברור שאין הבדל בין שני קטבים ...

... חושב שאתה. כל ניסיון להגדיר את האני באופן מוחלט הוא בלתי אפשרי, מפני שהוא יוצר עוד פיצול ועוד אשליה. אליעד ממליץ לשאול שאלות פשוטות ועמוקות כמו: האם ...

... הבעיה המרכזית בפוליטיקה, לפי אליעד, היא שרוב הפוליטיקאים נוטים להבטיח הבטחות רק כדי להיבחר. הוא מציע לשאול שאלות מעמיקות, כגון: למה עד היום לא הצלחת לממש את ההבטחות שלך? איך ... לבין הפעם הנוכחית? אליעד נותן דוגמה על הורדת מחירי הדיור: אם פוליטיקאי מבטיח להוריד את המחירים, יש לשאול אותו מדוע המחירים לא ירדו עד עכשיו, מה הוא מתכוון לעשות אחרת, והאם יש לו באמת מספיק כוח פוליטי כדי להצליח. ללא תשובות ברורות לשאלות אלו, ההבטחות חסרות משמעות. האם כדאי להצביע לפוליטיקאי מוכר או להעדיף מועמד ...

... זאת, אליעד מבהיר גם שיש יתרון בלימוד אפילו חלקי, כי התלמידים עשויים לשאול שאלות שיעוררו אצל המורה מודעות למה שהוא עדיין לא יודע, וכך יעזרו לו להתקדם ולהשלים את הידע ... מסביר מושג רוחני בצורה לא מלאה, תלמיד אמיתי לא יסתפק בהסבר אלא ימשיך לשאול ולחקור, כך שיבין מה חסר. ככל שהתלמיד חכם יותר, כך הוא יבדוק את המורה יותר לעומק ולא יאמין לדברים בלי ...

... בשכל עד לנקודה שבה משתחררים ממנו לחלוטין. לדבריו, האדם כלוא בתוך השכל שלו, ולכן כדי להשתחרר מהמטריקס הזה, עליו לשאול שאלות המערערות את הבסיס של כל מה שהוא חושב כנכון. מהי השאלה המהותית שיש לשאול כדי להטיל ספק באופן מוחלט? הדרך להטיל ספק באופן מוחלט בשכל היא לשאול את השאלה: במה אני הכי בטוח?, ולא להסתפק בשאלות שטחיות או חלקיות. אליעד מדגים באמצעות הדוגמה של אדם השואל את עצמו אם הוא רוצה להיות בריא או חולה. השאלה הנכונה אינה רק האם אני רוצה להיות ... שעליו כל המחשבות והספקות נשענות. כיצד השאלה במה אני הכי בטוח מוציאה אותך מהלופ של השכל? אליעד מדגים כי כאשר אתה שואל מי אמר שאני רוצה להיות בריא? או מי אמר שיש הבדל בין בריא לחולה?, אתה עדיין נמצא בתוך מסגרת שכלית מוגבלת. אבל כאשר אתה שואל במה אני הכי בטוח בין אם כך או כך? אתה מגיע לנקודה שאותה אינך יכול להטיל בספק. ... מדוע אין הבדל מוחלט בין יש לאין? אליעד מסביר כי כל הידיעות שלנו נשענות על ההנחה שיש הבדל בין יש לאין. אבל כאשר שואלים באופן מוחלט: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, מגיעים להבנה שאם לא קיים הבדל זה, ... ידיעה או הכרה. אדם במצב זה דומה, למשל, לפיל או לכיסא, שאין להם ידיעה על שום דבר - כולל על עצמם. במצב כזה, כל השאלות נעלמות מעצמן, כי אין עוד שום בסיס שכלי לשאול אותן. מהו הקשר בין יציאה מהשכל למשמעות החיים? אליעד מסביר שכאשר אתה מטיל ספק באופן מוחלט בכל דבר, כולל בשאלה על משמעות החיים, אתה מפסיק לשאול את השאלה עצמה, מכיוון שאתה מאבד את ההבחנה בין משמעות לחוסר משמעות. השאלה על ...

... את רצונותיו, ובסופו של דבר להגיע להשתוות עם המציאות. לסיכום - כיצד אפשר להתקדם לעבר רצון שלם? אליעד מציע להתחיל בחקירה פנימית פשוטה, לשאול שאלות ברורות על כל רצון שעולה בתוכנו: למה אני רוצה את זה? מה באמת אני מנסה להשיג דרך הרצון הזה? ככל שהאדם יהיה ברור יותר לעצמו לגבי הסיבות לרצונותיו, כך יוכל ...

... היא פסימית (אולי סגור, יהיה עומס, לא יהיה חניה), יש להבין לעומק את הסיבה לרצון המקורי של מי שהציע. אליעד מבהיר שחשוב לשאול תחילה את עצמך: למה בכלל אני רוצה ללכת למסעדה? אם הסיבה האמיתית היא חיזוק הקשר הזוגי, למשל, ייתכן שהפתרון הוא לא דווקא ללכת ... כל ניסיון שכנוע יהיה חסר משמעות. לדוגמה, אם יש ויכוח לגבי בילוי משותף והאדם האחר מתלונן על בעיות (פקקים, חם מדי), חשוב לשאול אותו קודם כל אם בכלל קיימת הסכמה עקרונית לרצון להיות ביחד. ייתכן כי האדם כלל לא מעוניין בחיזוק הקשר, או שיש לו רצונות אחרים ... בטענה שהוא עמוס מדי, יכול להיות שבכלל לא מסכים שהמשימה הכרחית, או שיש לו סיבה אחרת לגמרי שאותה הוא לא מבטא. לכן חשוב לשאול שאלות מקדימות כגון: אתה בכלל מסכים שזה הדבר הנכון לעשות? אתה בכלל מסכים שאנחנו צריכים לעשות זאת?. רק לאחר שההסכמה ...

... ומגיע לשורשן, הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל יותר לשאול שאלות. הוא יבין שכל מחשבה או הגדרה שיש לו אינה מוחלטת, ולכן אי אפשר לשאול על שום דבר, כיוון שהכל הופך להיות כלום. בנקודה הזו, האדם חווה שחרור מוחלט מכל חרדה או פחד, מכיוון שהוא מפסיק להזדהות עם הפירושים והמחשבות שלו. התוצאה הסופית של התהליך הזה, ...

... מגדיר כדברים שאנחנו מתבססים עליהם באופן אוטומטי, גם מבלי שנשים לב. אליעד מדגיש שכל מחשבה, משפט או טענה, מבוססים תמיד על הנחות יסוד מסוימות, ואין אפשרות להימנע מכך. גם השאלות הפשוטות ביותר, כמו האם אתה חושב?, האם אני קיימת?, או האם יש ... יסוד. לדבריו, כדי להגיע לאמת המוחלטת, יש לבדוק את ההנחות הללו ולהטיל בהן ספק. רק על ידי פירוקן וחקירתן אפשר להבין באמת את המהות של הדברים. הוא מדגים זאת בשיחה עם אישה ששואלת על הנחות היסוד שלו, כמי שכתב את הספר להיות אלוהים. הוא מסביר לה כי הוא עצמו אינו מחזיק בהנחות יסוד, אלא תמיד שואל ובודק אותן מחדש. מדוע כל משפט שנאמר מבוסס תמיד על הנחות יסוד? ... מנסה להבין מדוע בצק אחד מתאים ללישה בידיים, ואילו בצק אחר מתאים לרידוד עם מערוך. הוא מפרט את התהליך: תחילה, האדם שם לב להבדל בין הבצקים: כמות הנוזלים. לאחר מכן, הוא שואל מדוע הבדל זה גורם לכך שהבצק עם יותר נוזלים נדבק למערוך. הוא ממשיך לשאול, מדוע דווקא כשיש הרבה נוזלים הבצק נדבק, ומדוע דווקא כשאין הרבה נוזלים הוא אינו נדבק. השאלות ממשיכות עד שהאדם מגיע לנקודה שבה אין לו תשובה נוספת, אלא ככה זה החוקים. אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לחקור את המציאות היא לא להסתפק בתשובה כמו ככה זה החוקים, אלא להמשיך לשאול עד שמגיעים לשאלה מהותית עוד יותר: למה זה החוקים? למה המציאות ... זה? אליעד מסביר שאם אדם מסתפק בתשובה ככה זה, הוא בעצם מפסיק לחקור ולא מגיע להבנה האמיתית של המציאות. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נדרש לעבוד בלי לקבל משכורת, וכאשר הוא שואל למה?, נאמר לו ככה זה החוקים. ברור לכולם שתשובה כזו לא מספיקה, ... גם כאשר חוקרים את המציאות ואת חוקי הפיזיקה, לא ניתן להסתפק בתשובה ככה זה. אליעד מסביר שהמטרה היא להבין מדוע החוקים הם דווקא כפי שהם, ומי או מה קבע אותם. הוא מדגיש שלשאול למה החוקים ככה? זו השאלה האמיתית שכל אחד צריך לשאול כדי להבין לעומק את עצמו ואת המציאות. מדוע חייבים לשאול למה החוקים ככה כדי להבין את המציאות? אליעד מסכם בכך שהשאלה למה החוקים ככה היא השאלה החשובה ביותר, מכיוון שהיא מובילה את האדם לחקור את הבסיס העמוק ביותר של כל הדברים. הוא מסביר שכדי להגיע להבנה אמיתית של המציאות, האדם חייב לא להפסיק לשאול שאלות, אפילו אם הוא נתקל בקושי או בתשובות חלקיות ...