... בסוף עומק ההתבוננות שלו, הוא נתפש בעיני האדם כשאלה מאוד גדולה, שהיא שאלת כל השאלות. כי את המידע הזה אפשר להבין רק בשכל על אנושי, דהיינו, רק עם שורש השכל. ומאחר שהאדם מנסה בשכל רגיל להבין את המידע שאותו ... משום ששם כל המציאות שלנו נתפשת אחרת. וכאשר האדם רוצה לקבל תשובה לשאלת כל השאלות, עליו להשתמש ביכולת התפישה של שורש השכל האנושי. איך כיצד יכול האדם להתחבר ליכולת התפישה העל אנושית שלו? והתשובה היא, ... או בפשיטות, לעולם לא ניתן להבין את הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כי תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כך שהסיבה הראשונה האמיתית, היא נמצאת גם מחוץ לעצמה. כי כדי שהיא תהיה סיבת כל הדברים ... עיני השכל שלו, והאדם מקבל שכל חדש. ואז המידע הגדול ביותר שנדמה לאדם כשאלת כל השאלות, הופך אצל האדם להיות תשובת כל התשובות. ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהם מבינים את סיבת כל הסיבות. וכל אחד ... סיבת כל הסיבות. לדוגמה: נניח שסיבת כל הסיבות היא כדי לעשות טוב. עכשיו על האדם לשאול את עצמו, האם זה הכרחי שהסיבה הזאת תתקיים? האם זה הכרחי שיהיה רצון כלשהו לעשות טוב? ומאחר שזה לא מוכרח שתהיה קיימת הסיבה של לעשות טוב, אכ נמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה. וכל סיבה שאליה מגיע האדם, תמיד על האדם לשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת הכרחית? האם קיימת אפשרות תיאורטית שהסיבה הזאת לא תהיה קיימת? או שאולי היא תהיה קיימת בצורה קצת שונה או אחרת ממה שהיא? כי אם כן, אז עדיין יש לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ובנוסף יש להזכיר לאדם, כי גם אחרי שהוא ממציא סיבה כלשהי שהיא סיבת כל הסיבות, הרי שעל האדם עכשיו ... כי אם היא לא מכריחה את כל האירועים שאחריה להיות כפי מה שהם, הרי שעדין נוכל לשאול על חלק מהאירועים, מה הסיבה שלהם? והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הדבר שמכריח את כל האירועים להיות כפי מה שהם. ואם אחרי שהאדם חושב שהוא גילה את סיבת כל הסיבות, הוא עדיין יכול לשאול על דבר כלשהו בעולם מה הסיבה שלו? ומדוע הוא דווקא כך ולא אחרת? ומדוע מוכרח שכל הדברים יהיו כפי מה שהם? כל זמן שהאדם עוד ... האמיתית, אלא יש סיבה אחרת. כי אם התוצאה לא מוכרחת להיות כפי מה שהיא, אכ ניתן לשאול מה הסיבה שלה. ואכ הסיבה לא מספיק טובה. כי סיבה היא רק דבר שמכריח ומחייב את התוצאה להיות כפי מה שהיא. וסיבת כל הסיבות, ...

... ואז הם חושבים בדעתם שאולי אין סיבה זאת הסיבה הראשונה. אך גם זאת לא סיבת כל הסיבות. משום שאם נניח נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול , האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של יש סיבה. ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, אכ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של האין סיבה, גם הוא לא מוכרח. ובנוסף על האדם ... עצמה, ורק אחרי שהאדם מקבל שכל חדש שהוא שורש השכל, ושאז השאלה נעלמת מעצמה, רק שם האדם מבין את סיבת כל הסיבות. ועוד נוסיף, כי יש כאלו שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות אז אין זמן ואין מקום ואין סיבה ואין תוצאה, ואז ... תפישת המציאות היא שהמציאות לא קיימת כלל. אך גם זאת טעות. כי גם אי קיומה של המציאות, גם הוא לא מחויב המציאות. כי גם אם נניח ונאמר שאין מציאות, עדיין נוכל לשאול, האם זה מוכרח שלא תהיה מציאות? ואם לא, אז מדוע אין מציאות? ומה הסיבה שבגללה אין מציאות? ואכ גם זה עצמו מצריך סיבה אחרת יותר עמוקה. וכמו שהאין סיבה הוא לא הסיבה הראשונה, כך גם האין מציאות גם הוא לא התשובה של כל השאלות. וזה כמובן בלי קשר לזה שבוודאי שכן יש מציאות. כי המציאות קיימת והעולם קיים. וגם אם האדם ממש ... לא קיים, זה עצמו הוכחה שמשהו קיים. ואם העולם לא היה קיים, לא הייתה מחשבה שיכולה לחשוב שהעולם לא קיים. ואכ עצם קיומה של השאלה, מוכיח שמשהו קיים. ואכ יש לשאול מה הסיבה שהוא עצמו קיים וכולי. ובכלל זה נכללים גם כל אלו שאומרים שהעולם הזה הוא רק אשליה חלום וכיוב. ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש להבין מה הסיבה שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה מכריח את האין חלום הזה להתקיים. כי גם האין גם הוא לא מוכרח. כי לאין יש הפך. וההפך של האין ... המציאות. וזה בעצם אומר, שגם קיומו של מחויב המציאות, גם הוא רק אפשרי המציאות. כי כמו שהוא מחויב המציאות, כך גם הוא היה יכול להיות אפשרי המציאות. ותמיד אפשר לשאול, מפני מה מחויב המציאות הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות. ואכ גם מחויב המציאות, גם הוא רק ... וכל דבר שנאמר עליו שהוא זה מחויב המציאות, ושהוא השורש של הכל וכולי, גם הוא יהיה תמיד רק אפשרות. כי כל זמן שיש דבר נוסף שהוא לא מחויב, הרי שתמיד אפשר לשאול מה הסיבה של המחויב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד רמת עומק, והיא שבשכל האנושי ניתן להבין גם, כי ... שהיא לא הסיבה הראשונה. דהיינו, כל זמן שיש בעולם דבר כלשהו שהוא לא הסיבה הראשונה, הרי שלא ניתן להגדיר את הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא שאר הסיבות והתוצאות שנובעות ממנה. זא צריך גם למצוא סיבה מדוע הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא. וכל סיבה שלא נמצא, גם אם נמצא סיבה כלשהי, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה היא יוצרת את התוצאה ולא להפך. כי נניח שנאמר שדבר כלשהו הוא הסיבה ודבר אחר הוא התוצאה. הרי שיש לשאול, מפני מה ומה הסיבה שבגללה דווקא הדבר הראשון גורר את הדבר השני ולא להפך. כי הרי היה יכול להיות גם הפוך. וצריך למצוא לא רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה הסיבה היא הסיבה של התוצאות שאחריה ולא אחרת. ומי ...

... יכול לשקר את עצמו, רק רצוי שקודם לכן ידע מהי האמת, כדי שהיא לא תטפח לו בפניו במהלך החיים. והנה, בעניין הזה של ידיעת האמת, יש כאן שאלה מאוד גדולה שאותה שואל כל אדם שנמצא באמצע המסע של החיפוש העצמי האישי שלו. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת שהוא הגיע אל האמת הגדולה ... האמיתית היא פשוטה ביותר, והתשובה היא, שכל זמן שהאדם מסוגל להעלות על דעתו את האפשרות שיש אמת אחרת גדולה עוד יותר ממה שהוא יודע, וכל זמן שהאדם מסוגל לשאול את עצמו האם כבר הגעתי אל האמת הגדולה ביותר שקיימת במציאות, וכל זמן שאפילו תיאורטית ניתן לומר, שהאדם עוד לא הבין את ... שלה הוא הנכון, גם אז האדם לא יצליח לעשות זאת, אלא הוא יהיה חייב להודות על האמת. כי יש בעולם שלנו הרבה אמת. וכל האמיתות שיש בעולם, תמיד אפשר להטיל ספק ולשאול אולי הן לא אמת או לא האמת לאמיתה. וגם אם נדמה לאדם וגם אם הוא בטוח שהוא הגיע לאמת, הרי שעדיין מבחינה עקרונית, יש לו ... באה לידי ביטוי בהמון צמצומים שונים של העולם. כי מי שרוצה את האמת, עליו לדעת שהאמת נמצאת בכל דבר ובכל מקום. ומי שרוצה את האמת האמיתית עצמה, עליו לחפש ולשאול את עצמו, מהי האמת שיש בדעתם של אלו שחושבים אחרת ממני. כי כאשר השכל של האדם חושב שרק הוא צודק, הרי שבכך הוא בעצם אומר ... ורק אז האדם באמת רוצה אך ורק את האמת ללא שום נגיעה אישית, אז האדם באמת זוכה לראות את האמת האמיתית. וכאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, אז הוא כבר לא יכול לשאול האם זאת האמת ואולי יש אמת אחרת גדולה ממנה. כי האמת הזאת היא ככ גדולה, עד שהיא לא משאירה מקום לשום דבר אחר גדול קטן או שונה ממנה. וכאשר האדם נמצא בנקודת האמת עצמה, אז אפילו לומר שיש לו תשובות לכל השאלות, גם זאת תהיה טעות. כי שם באמת הגדולה ביותר, אין אפילו שאלות. כי כאשר האדם צריך ויכול עדיין לשאול את עצמו מהי האמת, והאדם יכול וצריך עדיין להוכיח ולהסביר לעצמו מהי האמת, הרי שהאדם עוד לא הגיע אל האמת. אבל כאשר האדם ... ונסכם: אם ברצונך לדעת, האם כבר הגעת אל האמת, אז התשובה היא שעוד לא הגעת אליה. כי אילו היית מגיע אליה, לא היה לך את הספק האם הגעת אליה, וגם לא יכולת לשאול האם כבר הגעת אליה, ואפילו לא יכולת לחשוב על האפשרות שאולי אתה טועה, ואפילו לא יכולת לחשוב שום מחשבה שהיא שונה מהאמת שאותה אתה יודע. ולכן, העצה היעוצה היא, פשוט להמשיך לחפש את האמת. ולשאול תמיד אולי ההפך הוא הנכון? כי אולי דווקא ההפך ממה שאתה חושב, אולי דווקא הוא האמת? וכולי. ועל ידי זה בסופו של דבר האדם ...

... לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף וגבול ליכולת שלו להתקדם, הרי שממילא נשאלת השאלה , מדוע בכלל להתקדם? הרי ככל שהאדם מתקדם יותר, כך הוא מתקרב יותר לנקודה שבה הוא כבר לא יוכל יותר להתקדם וממילא הוא לא יוכל יותר ...

... האנושי. כי בשכל האנושי אי אפשר להבין את סיבת כל הסיבות. כי כל סיבה שנגדיר שהיא הסיבה הראשונה, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה בהרחבה. אבל מי שהוא חכם אמיתי והצליח לפרוץ את המחסום השכלי שלו והצליח לגלות את הסוד ... עושה מרגיש, את כל המחשבות רגשות רצונות מעשים שלו. ובפשיטות, על האדם לקחת כל מחשבה רגש רצון וכיוב שלו, ולשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה אני רוצה חושב מרגיש עושה את הדבר הזה. ולא רק מה בעבר הוביל אותי לזה, אלא גם מדוע ברגע הזה אני מרגיש את ... ולגלות את הסיבה שבגללה הוא בכל רגע חווה את המציאות בצורה כלשהי. וכאשר האדם מגלה סיבה כלשהי, על האדם לשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת היא מוכרחת? כי נניח שהיא אכן הסיבה, אבל מה גורם לכך שהסיבה הזאת גוררת אחריה את התוצאה שקרתה. כי כמו ... הזה הוא מפרש איזה משהו שקרה לו בעבר בצורה כלשהי, והדבר הזה גורם לו לכך שכרגע הוא ירצה איזה דבר. על האדם לשאול את עצמו, הרי ברמה הלוגית יש אפשרות גם אחרת, שהסיבה הזאת דווקא תגרור תוצאה אחרת. וזה שהסיבה הזאת תמיד גוררת אחריה איזו תוצאה, זה עדיין לא אומר שמוכרח שהסיבה תגרור אחריה את התוצאה הזאת. ואכ יש לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הזאת גררה אחריה את התוצאה הזאת. ומכיוון אחר יש לשאול, נניח שסיבה כלשהי גררה תוצאה כלשהי. עכשיו יש לשאול , מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה התרחשה. כי הרי באותה המידה המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה הסיבה של הסיבה עצמה. וכך הלאה, על האדם לחקור תמיד את הסיבה של כל דבר. ועל האדם לנסות לשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה המציאות ברגע הזה היא כפי מה שהיא ברגע הזה. ומה הסיבה של הסיבה וכולי. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה של חיפוש ...

... מוגבל להבין את כל המציאות בשלמות. כי עפ השכל ניתן לדוגמה להבין, שאי אפשר שהאדם יצליח להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל סיבה שאותה יגדיר האדם, תמיד תהיה אפשרות לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ואף על פי שבשכל האנושי אפשר להבין ... כל הזמן ינסה להתחבר לשורש הרצון העצמי שלו. כי לאדם יש רצונות שונים. ולכל רצון יש סיבה מדוע האדם רוצה אותו. ומי שרוצה להגיע לרצון חזק, עליו פשוט לקחת כל רצון הכי קטן שלו, ולשאול את עצמו, למה אני רוצה את הרצון הזה? ולמה אני רוצה דווקא אותו? ולמה דווקא בצורה הזאת? ולמה דווקא בעוצמה הזאת? וכל סיבה ורצון פנימי יותר שהאדם מגלה אותו אצל עצמו, על האדם להמשיך לשאול את עצמו, מה הסיבה של הרצון הזה עצמו? מה באמת אני ...

... וכידוע לכל, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לא מסוגל למצוא בשכל שלו תשובות לכל השאלות. כגון לדוגמה לשאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שכל תשובה שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו ... לידי ביטוי בשכל של האדם. ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם לשאלות הפרדוקסאליות האלו. וכאן נחדד את העניין. והעניין הוא, כי שם בשכל הגדול יותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא, ששם השאלות האלו, הן לא שאלות כלל. ולא משום שיש להן תשובה, אלא שבשכל הגדול יותר, אי אפשר אפילו לשאול את השאלות האלו. כי שם בשכל הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי ... לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי. ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ביארתי, כל השאלות הפרדוקסאליות של המציאות, הן כולן ביטוי של שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות שיש בעולם. וגם לשאלה הזאת יש שורש. וכפי שאמרנו, מי שרוצה להיות חכם אמיתי בכל תחום, עליו לשאול תמיד ולחפש תמיד, את הסיבה של הדבר. וגם לשאלה של כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה ... ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את האין סוף, שם, כל השאלות האלו שנראות לאדם כשאלות קשות ובלתי פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות בשכל האנושי, הרי שבשכל הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל. ואי אפשר לשאול שם את השאלה הזאת כלל. ובתודעה הגדולה יותר, אם מישהו שואל שם, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הריהו נחשב למשוגע של ממש. ולא משום שיש שם ... לוגית בעליל. כי בשכל הגדול יותר, השאלה הזאת לא קיימת כלל. והשאלה הזאת וגם כל שאר השאלות שנראות לאדם כשאלות החכמות ביותר, הן לא שאלות כלל. וגם שם בשכל הגדול ביותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא ששם השאלות האלו לא קיימות כלל. והחידוש שהתחדש כאן הוא, שיש סיבה ושורש שבגללו השאלות האלו קיימות. כי יש דבר אחד ויחיד, שהוא פשוט מידי להבנה. ומרוב שהוא פשוט, לכן ... ככ פשוט עד שאין שום דבר אחר בעולם יותר פשוט ממנו. ושאם האדם מבין אותו, אז ממילא כל השאלות האלו נעלמות לגמרי. ומי שיש לו שכל פשוט באמת בתכלית הפשיטות, אצלו, ה

... הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את ... נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה ... מגלה רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול , אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו ... גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי ... מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר ... סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם זה אומר שתמיד כל הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ההסבר של תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא ... שהאקראיות היא דווקא כזו? ויש לשים לב, שאם נמצא הסבר מדוע האקראיות היא דווקא כזו, הרי שבעצם היא כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה התהליך של המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת? ... תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם ... לחלוטין למה שביארתי במקום אחר לגבי דרך המילוט של האין. כי יש כאלו שחושבים שאם נאמר שכל היש הוא אין אז בכך פתרנו את כל השאלות. אך לא כך הוא הדבר. כי גם אם נאמר שהכל אין ושאין שום יש ... שהוא לא בא לידי ביטוי, הרי שהאפשרות של היש תמיד נשארת קיימת. וזה בעצם אומר, שגם אם נאמר שהכל אין, עדיין אפשר לדוגמה לשאול, מה הסיבה שאין ולא יש. וכיוב כל מיני שאלות שונות שעדיין אפשר לשאול, גם אם נאמר שהכל אין. ונחדד עוד יותר, כי יש כאלו שחושבים ... לא יכול להעלים את היש יש סוף יש סיבה. וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל האין אין סוף אין סיבה וכיוב, הם לא פותרים את כל השאלות, כי הם לא מעלימים ולא יכולים להעלים את הקיום של היש ששונה ... באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו עצמו. ומי שיעמיק עוד בדבר הזה, יגלה בסוף את השכל ...

... מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה ... ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר ... בעצם מנסה לגלות את השורש של ההפכים האלו. כי האדם שואל את עצמו, מאחר שבעצם יש כאן שני כוחות שווים שכל אחד מהם הוא הפוך מחברו, אכ השאלה היא, מה השורש שלהם עצמם? והם עצמם חלק ממה הם? וככל שהאדם מנסה ... ההפכים ושל הכוחות המנוגדים, כך בכל פעם הוא מגיע לשאלות חזקות יותר. כי בכל פעם הוא מגלה רמת עומק חדשה חזקה יותר, ששם רמת ההתנגדות של ההפכים גדולה עוד יותר. וזה בעצם המחסום השכלי של האדם, שהוא לא ... הפנימית ביותר של המציאות, ומקבל שכל חדש, ואז כל השאלות כולן נעלמות. ...

... לדעת מהי לא תכלית החיים? במאמר הזה נדבר על אחד מהשאלות שהכי מטרידות את האדם, והיא מהי תכלית החיים ומהי מטרת החיים. כי כאשר האדם הוא עדיין ילד קטן, אז הוא יודע ליהנות מהחיים בלי שום סיבה ובלי שום מטרה. והדבר האחרון שמטריד ילד ... סוג של מיצוי ברמה כלשהי מהמרוץ של החיים, ואז האדם שואל את עצמו, מהי המטרה שלי בחיים? מה הייעוד שלי? מהיכן באתי? ולהיכן אני צריך ללכת? וכאשר האדם מחפש את עצמו ואת הייעוד של החיים שלו, אז לכל אדם רצות בראש מחשבות שונות עם ... פשוטה האם זו תכלית החיים או לא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו את השאלה הבאה: האם כאשר אני אשיג את התכלית הזאת ואת המטרה הזאת שנראה לי שאולי היא התכלית והייעוד שלי בחיים, האם אז השאלה מהי תכלית החיים תעלם לגמרי? ואם האדם ... החיים, היא הדבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז הוא יפסיק לשאול מהי תכלית החיים. ומי שמחפש תכלית בחיים, אז תכלית החיים היא להגיע למצב שבו האדם לא ישאל את עצמו יותר מהי תכלית החיים. בדיוק כמו אדם רעב שמחפש מזון כדי לשבוע ולהפסיק להרגיש ... האדם לא מרוצה מספיק מהחיים שלו ומהקיום שלו, אז הוא שואל את עצמו מהי תכלית החיים, כדי ליצור לעצמו משמעות בחיים שתעזור לו להרגיש טוב. והתכלית האמיתית של האדם בחיים, היא להשיג את האושר האמיתי, שהוא המצב שבו האדם מפסיק לחפש את ...