... האמת האמיתית. אמת מלאה = אמת שאינך יכול לחשוב על ההפך שלה. אין אפשרות להטיל ספק לגביה. בכל מקרה, כדי להגיע אל האמת בכל תחום, על האדם להטיל ספק בכל דבר. להטיל ספק = לשאול שאלות = לחשוב תמיד אולי ההפך הוא הנכון? = מהי האמת ...

... של כלום = כלום. רק הריבוי של אין סוף = אין סוף. ראה כאן: לשאול שאלות הפכים - איך לגלות את האמת? אולי ההפך הוא הנכון?. סיכום: הדוגמאות רבות הן. כל הקצוות שבעולם מתחברים זה לזה. היכן הם הופכים לדבר אחד? רק כאשר לוקחים ...

... לא הרמוניה. והחיים הטובים באמת, הם חיים טובים מתוך שתיקה. שהאדם ככ מחובר למציאות, עד שהוא שותק ולא שואל שום שאלה ולא עונה שום תשובה. והאדם רגיל לסבך את עצמו בסיבוכים מיותרים, משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. כי כדי להיות מאושר, בסך הכל לא צריך לעשות כלום. כי אם האדם יפסיק לשאול שאלות, הרי שגם הוא יהיה מאושר. אבל זה מאוד קשה להיות פשוט. ולכן האדם שואל שאלות, ומסבך את עצמו בכל מיני דברים שנראים לו כדברים חכמים, למרות שבאמת הוא היה יכול להיות מאושר יותר בצורה פשוטה ...

... שדבר כלשהו הוא התכלית שלשמה הכל קיים, הרי שתמיד יהיה ניתן לשאול, ומה התכלית של אותה התכלית. ובכל פעם שהאדם יגדיר איזו סיבה כלשהי מדוע כל האירועים מתרחשים, תמיד יהיה ניתן לשאול, ומה הסיבה של הסיבה. וכל זמן שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, דהיינו, הסיבה שנמצאת בהתחלת שרשרת הסיבה והתוצאה שיש בעולם, ... קיימת. כי נניח לדוגמה שהמטרה היא לעשות טוב. אבל עדיין יש לשאול, מהי הסיבה שלשמה קיימת המטרה עצמה לעשות טוב? ואיך בכלל נוצרה הסיבה הראשונה שהחליטה שצריך לעשות טוב? ונוסיף על כך קושי נוסף, והוא שלא ... כל חוק וכל כלל שנגדיר שהוא הכלל שלפיו הכל פועל, תמיד נוכל לשאול , מהו הכלל שלפיו הכלל הזה עצמו פועל. וכך הלאה עד אין סוף. וחכמי החכמים בעולם, וגדולי המורים הרוחניים, וגדולי הפילוסופים והמדענים, וטובי ... את האמת פירושו, שבכל תחום של האדם בחייו, על האדם להתרגל לשאול שאלות שינסו לעזור לו להבין טוב יותר את מה שהוא עושה ואת מה שקורה לו. והאמת היא, בעצם ראיית והבנת המציאות כפי מה שהיא. והבנה נוצרת על ידי שאלות ותשובות. כי האדם שואל איזו שאלה על כל נושא בעולם, ואז האדם מגיע לאיזו תשובה, ועל ידי זה האדם מקבל שכל חדש והבנה חדשה של המציאות. עד שבסופו של דבר האדם מגיע ...

... יכול להיות כוח חיצוני שכזה, שהוא יכול לגרום לאדם להפסיק לרצות? וכדי להבין האם יש כוח כלשהו בעולם שיכול לגרום לאדם להפסיק לרצות, לשם כך יש לשאול, האם בכלל קיים כוח כלשהו בעולם שהוא חסר רצון עצמי. כי כפי שכבר ... האדם מגיע אליה, אז ורק אז הוא מרגיש את גן עדן ממש. ואת זה יכול לגלות האדם, רק על ידי זה שהוא מחפש את האמת. ולחפש את האמת, פירושו שעל האדם לשאול שאלות , כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה שבגללה ... את המחשבות שלי? מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות? האם יש או אין לי יכולת לשלוט בבחירה החופשית של עצמי? וכיוב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם להבין את המציאות, ...

... ללא יסודות. כי כל השכל כולו מוגבל, ואי אפשר לבנות עליו שום דבר. ובשכל האנושי אי אפשר להגיע לשום וודאות. כי כל דבר בעולם, תמיד אפשר לשאול, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. ואין שום דרך לוגית להוכיח, שלא ההפך הוא הנכון. כי כל הוכחה לוגית, מבוססת על טיעון כלשהו והנחת יסוד כלשהי. ותמיד אפשר לשאול, אולי ההפך הוא הנכון?! ואין שום מוצא לוגי ושכלי, מהשאלה של אולי ההפך הוא הנכון. כי על כל טיעון וכל הוכחה וכל הנחת יסוד, תמיד אפשר לשאול אולי ההפך הוא הנכון. ואין לשכל האנושי שום דרך להתמודד עם זה. ולמרות שברמה המעשית האדם חי עפ השכל שלו וטוב שכך, דהיינו, כך אמור להיות שהאדם יחיה ויתנהל עפ השכל המצומצם שלו, ... משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ורוצה לדעת את האמת, אז שואלים אותו (המציאות שואלת אותו) למה ומה הסיבה שבגללה הוא רוצה לדעת את האמת? ואם יש לאדם תשובה כלשהי וסיבה מדוע הוא רוצה לדעת את האמת, אז הוא לא ראוי עדיין לדעת את האמת. כי כדי לדעת את האמת, לשם כך ... האמת כדי להשיג לעצמו טובה כלשהי, הרי שהאמת עדיין לא מספיק חשובה לאדם. או במילים אחרות, האדם עדיין לא באמת רוצה לדעת את האמת. כי כאשר שואלים את האדם מדוע הוא רוצה לדעת את האמת, התשובה היחידה שצריכה להיות היא כדי לדעת את האמת. דהיינו, שהרצון של האדם לדעת את האמת, צריך להיות כדי לדעת את האמת ולא למען כל סיבה ... לידיעת האמת. והכלי הוא השאלה. כי שאלה יוצרת תשובה. וידיעת התשובה, היא בניית האמת והשכל של האדם. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו כל הזמן לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ועל האדם להטיל ספק בכל דבר, עד שהוא יגיע לנקודת הוודאות של האמת עצמה. ויש כאלו שמפחדים להודות בכך שהאמת שלהם היא רעועה, אז הם ... של המציאות, דהיינו, לגבי תפישת המציאות של האדם לגבי תכלית החיים, לגבי הסיבה של המציאות, לגבי הבנת המהות של התודעה האנושית, ולגבי כל השאלות הקיומיות של האדם, שם על האדם ללכת עם האמת עד הסוף, ולהודות על האמת שהשכל מוגבל ולנסות לחפש מה האמת בכל זאת. כי למרות שהשכל מוגבל, הוא מוגבל רק בגלל שככה הרגילו את האדם ...

... את האמת באמת, עליו לדעת כי מצד האמת, למרות כל ההסברים הנל, עדיין בהחלט כן יש דרך שהאדם יבין מהי התכלית של המציאות באמת. כי מצד האמת, למרות שיש המון שאלות לגבי התכלית של המציאות, הרי שבנוסף על כל השאלות, יש גם אמת אובייקטיבית אחת, שהיא ההסבר האמיתי של המציאות. וזה שהאדם לא יודע מהי האמת האובייקטיבית הזאת, זה לא אומר שאין אמת ... ושל הטוב. ויש דבר שהוא מעל כל הסיבות כולן, שהוא השורש של זה שבכלל יש בעולם סיבות כלשהן. ומי שרוצה לגלות את השורש הזה, עליו פשוט לנסות לחפש את האמת ולשאול שאלות. וכל המרבה הרי זה משובח. כי למרות כל הטיעונים שהובאו כאן לעיל, הרי שיש עוד המון טיעונים נוספים וצדדים נוספים ... באמת ללא כל פחד. והדרך היא כנל, על ידי זה שהאדם מחפש את האמת בכל דבר, וניזהר מאותם מנהיגי השקר שמטעים את האדם בהטעיות שונות, ומייאשים את האדם שלא ישאל שאלות . כי השקר לא רוצה שהאדם ישאל שאלות. כי אז הוא יגלה את השקר. ואם האדם יגלה את השקר וידע את האמת, על ידי זה האדם ירגיש טוב באמת. אך מנהיגי השקר, הם מייאשים את האדם מלשאול שאלות. והם מלמדים את האדם שלא לכל שאלה יש תשובה וכיוב. וזה רק משום שהם שקרנים גדולים וטיפשים גדולים (בין באשמתם ובין שלא באשמתם). ועל האדם לחפש חכם אמיתי כזה שמעודד אותו לשאול שאלות, כמה שיותר שאלות בכל תחום ותחום. כגון לדוגמה שעל האדם לשאול את עצמו תמיד על כל דבר, מה התכלית והמטרה של מה שאני עושה בכל פעולה ופעולה? ומה באמת אני רוצה? ולמה באמת אני רוצה את זה? והאם באמת אני רוצה את זה? ולמה בכלל אני רוצה את הרצונות שלי? וכיוב שאלות נוספות. ועל ידי זה שהאדם מעמיק את מחשבתו בנושאים האלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות באמת, וחי חיים טובים באמת. ...

... להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא ... כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות את המשמעות של הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לשאול את עצמו מפני מה בכלל יש קיום לסיבה כלשהי. ועל האדם להתבונן היטב על מהותה של סיבה, ולנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה בעצם יוצר את המהות של הסיבה? כי הסיבה היא ... של סיבה? מדוע בעצם סיבה אחת חזקה יותר מסיבה אחרת? מה הופך סיבה אחת לסיבה טובה יותר או פחות מסיבה אחרת? ועוד על האדם לנסות לשאול, כאשר קורה משהו, כיצד בעצם הסיבה משפיעה על התוצאה? האם הסיבה באמת מכריחה את התוצאה? ואם לא, אז מדוע התוצאה היא כפי מה שהיא? והאם יכולה להיות תוצאה בלי סיבה? ... כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא ... שנקרא אצל האדם סיבה, זאת רק אשליה. לא משום שיש איזה סיבה אחרת, אלא דווקא משום שאולי לשום דבר בעולם אף פעם אין סיבה. ואז ישאל השואל, אכ כיצד זה שיש בעולם שלנו סדר וארגון ואיזו חוקיות של סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה ... שהכל אקראי תמיד. ויכול להיות שהכל מסודר תמיד. ויכול להיות שיש במציאות שלנו גם וגם. אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנל, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כך ולא אחרת. כי אם לדוגמה נאמר שהכל יש לו סיבה, אז נוכל לשאול למה להכל יש סיבה. ואם לחלק כלשהו אין סיבה, אז נוכל לשאול, למה דווקא לחלק הזה אין סיבה וכיוב. ומי שעוד יעמיק יראה, כי מצד האמת אין כאן 3 אפשרויות אלא רק שתי אפשרויות. כי לא יכול להיות שלחלק מהדברים במציאות יש סיבה ... דבר מרכזי שיש להתבונן עליו, הוא על החיבור שיש בין הסיבה לבין התוצאה. כי נניח לדוגמה שדבר כלשהו הוא הסיבה של דבר אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות ... אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא ...

... רצון גם כשהמציאות לא תואמת את הרצון המצומצם שלו. כיצד שאלות והתבוננות יכולות לשחרר את האדם מפחדים? אליעד מציע לאדם לשאול שאלות עמוקות כמו: מי אני? למה אני רוצה דווקא את מה שאני רוצה? מי מחליט על הרצונות שלי? האם אני שולט על הקיום שלי? באמצעות שאלות אלה, האדם יגיע להבנה עמוקה יותר של האחדות בין טוב ורע, וכך יצליח לראות את המציאות ... יפחד. הדרך האמיתית והבטוחה יותר היא ידיעה. האדם מתבונן ושואל שאלות עד שהוא באמת מבין לעומק שאין הבדל בין טוב לרע, ואז הוא חווה זאת בצורה מלאה. לדוגמה, אדם שמפחד ממחלה או מפיטורים צריך לשאול את עצמו מה הדבר הכי רע שיכול לקרות לו, ואז לקבל שזה טוב לו בדיוק כמו הדבר הטוב ביותר ... ידי שינוי תפישת האני. והדרך לשינוי תפישת האני, היא על ידי שאלות של בירור מהות האני. ועל האדם לחקור מהיכן מגיעים הרצונות שלו. ודרך זה האדם מתחבר לשורש ...

... של ביישנות, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך וחששות היא פשוט לשאול את עצמנו בכל פעם מחדש: מה האמת? לדברי אליעד, ביישנות היא מצב שבו ... יודע שהביישנות הזו מיותרת לחלוטין. כדי להתמודד עם מצב כזה, על האדם לשאול את עצמו בכנות ובפשטות האם באמת יש לו סיבה להתבייש או לא. על אף ... כללי? אליעד מציע שכל אדם ישאל את עצמו באופן קבוע ובכל התחומים שאלות הבוחנות את מידת האמת שלו עם עצמו: האם אני אמיתי? האם אני יודע מה ... עם האמת ויתמודד טוב יותר עם חוסר הביטחון והביישנות שלו. העיקר הוא לשאול את השאלות הנכונות: למה אני מתבייש? למה אני מרגיש נחות? האם יש סיבה אמיתית ... כמו לחץ, כעס או חרדה, העיקרון של האמת תקף באותה מידה. אליעד מציע לשאול את עצמנו תמיד: האם באמת יש לי סיבה להילחץ? האם לקחתי את העניין ... או חוסר ביטחון, היא תמיד להיות אמיתי עם עצמנו בכל התחומים. לחקור, לשאול שאלות ולענות בכנות - זהו המפתח לחיים טובים באמת. איך ... לו מה להתבייש מצד האמת, אבל הוא מתבייש. האדם גם מבין שלמרות שהוא שואל את עצמו אם האנשים חושבים כך או אחרת, זהו עניין שלהם ומצד האמת אין ... גם עם המקרה הספציפי של ביישנות, דימוי עצמי וכולי. על האדם תמיד לשאול את עצמו, למה אני מרגיש נחות, למה אני מתבייש, מה הסיבה לכך. האם זה אמיתי שאני מרגיש חסר ביטחון, ולשאול ולחקור את עצמו בנושא עד שיגיע לאמת. ובכלל על האדם להיצמד לאמת כל התחומים בחיים שלו, לשאול את עצמו בכל נושא ודבר, האם אני אמיתי עם עצמי, לשים לב, אולי האדם ... ואכן זה אפשרי באמת לחיות בהנאה, על האדם תמיד להיצמד לנקודת האמת. לשאול את עצמו האם מכך אני אמור להילחץ? האם לקחתי את עניין זה או אחר ...