... לבין דעת רבו. כי כל זמן שדעת הרב נפרדת מדעת התלמיד, דהיינו, שהתלמיד רואה את דעת הרב, כחיצונית וכנפרדת מדעתו האישית שלו, הרי שזהו תלמיד של טעות. כי הוא עוד לא מבין את האמת, ועוד לא רואה את ההתגלות שלה, מתוכו עצמו. וכל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום, שאם הידע הוא חיצוני לאדם, הרי שזה רק משום שהאדם רחוק מהאמת. ורק מי שלומד משלמות השכל של עצמו, רק הוא תלמיד של אמת שנכלל ברבו. ונדגיש, ... עבד. שהוא עבד מתחת לשכל של רבו. והוא יישאר שם בבחינת תלמיד, שמקבל את החיות שלו, מבחינה שחיצונית לו, שהיא השכל של רבו. והתכלית היא, שהאדם עצמו יתאחד עם רבו. כי הטועים אומרים, שאין לאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ...

... שאותו הוא יודע, הרי שזו אינה ידיעה של אמת אמיתית, אלא ידיעה של שקר יחסי. משום, שהידיעה היא חיצונית לאדם. שהאדם יודע את הדבר, שהוא חיצוני ונפרד ממנו, אך הוא לא יודע את הדבר, כפי מה שהוא יודע את עצמו. ועל זו הדרך, כל זמן שהאדם הוא לא אלוהים ...

... חסר לו משהו כלשהו. בין אם זה שחסר לאדם משהו ממשי, ובין אם זה שהאדם לא רוצה ומפחד לאבד את הטוב שיש לו. דהיינו, שהאדם תמיד סובל מבפנים, ואף פעם לא טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בשום דבר. והאדם תמיד תלוי באיזה דבר חיצוני , שזאת מהות הסבל, חוסר השקט הנפשי הנצחי, שתמיד רוצה טוב יותר ממה שיש לו, ושתמיד מפחד שלא יקרה לו דבר רע פחות טוב וכולי. ...

... כוח ועוצמה מסוימת, לידיעה הזאת. כי יש דברים שהאדם יודע אותם יותר בוודאות, מאשר דברים אחרים. ומי שיתבונן יראה, כי מרכז הכוח של כל הידיעות של האדם, הוא חיצוני בלבד. כי הדבר הפנימי ביותר שאותו יודע האדם, הוא שהוא קיים. וכל מה שהאדם יודע, הכל ... כאשר האדם יודע מהו שולחן, הרי שבעצם האדם יודע סוג של חוויה, של האני שלו. כי כל מה שהאדם יודע על השולחן, דהיינו, כל ידיעת האדם את השולחן, זה הכל ידיעות שחיצוניות לאדם. וכאשר כל הידיעות שאותן יודע האדם, כולן נשענות על הידיעה של האדם, את הקיום ... הוא חלק מישות אחרת בכלל, שההבנה הזאת באמת, משנה את כל חוויית המציאות של האדם. וכמו כן, כל הבנת המציאות של האדם, היא כולה רק תיאוריות בלבד. הן תיאוריות חיצוניות, דהיינו, תיאוריות שהאדם שמע אותן מבחוץ, והן תיאוריות שהאדם המציא, כאשר הוא התבונן ... האדם להתבונן על כל מה שהוא יודע ומבין, ולשאול את עצמו, האם אני באמת יודע בוודאות שזאת האמת? או שמא המחשבה הזאת היא רק איזו תיאוריה שנכנסה אלי מהעולם החיצוני? והאם הידיעה הזאת היא באמת מוחלטת, או שהיא רק נראית כאמת, למרות שהיא אינה מוחלטת? ועל ... ולהבין, שכל מה שהוא יודע, גם אם זה מתוך הסתכלות פנימית, זה הכל רק תיאוריות. כי גם נקודת המבט הפנימית ביותר של האדם, גם היא לא יותר, מאשר נקודת מבט שהיא חיצונית, ביחס לנקודת מבט, שמשקיפה על כל הדברים כולם, מחוץ לכל הדברים כולם, כולל, משקיפה על ...

... ובקצה האחרון של המציאות, והיא רחוקה במרחק אין סופי. וכל זמן שהאדם לא הולך עד הסוף ממש, הוא עדיין לא מגיע לאחדות עצמה, אלא רק ללבושים חיצוניים שלה. והחכם האמיתי, רוצה לגלות לאדם את האלוהים שהוא. והאלוהים שבתוך האדם, הוא נסתר בתוכו עמוק עמוק. ככ עמוק, עד שהוא מחוץ למקום ממש. כי הוא נמצא בעומק האדם, בעומק אין סופי, עד שהוא נעלם ונסתר מהאדם, כל זמן שהוא מסתכל על הלבושים החיצוניים. ומהות השכל של החכם האמיתי, היא אחת, והיא שהאדם יהיה איש אמת עד הקצה האחרון והסופי, שאין אחריו שום מקום כלל. וכל זמן שהאדם יכול להיות יותר אמיתי ... (אבל באמת להבין), את השכל שלהן, בלבד. ובתנאי, שההבנה תהיה הבנה של אמת, של שורש השכל של החכם האמת. כי אין שום משמעות אמיתית, ללבושים החיצוניים של המציאות. והעצות של החכם האמיתי, הן כולן רחוקות מהעולם המעשי של הלבושים החיצוניים, ולכן אי אפשר לקיים בפועל באופן ממשי, שום עצה של מי שהוא חכם אמיתי באמת. כי את העצות של חכמי השקר, אותן ניתן ליישם בעולם הממשי שלנו. והן גם ... שהאדם יהיה איש אמת, כל זמן שאין לו בחייו אפילו לא ידיעה אחת של אמת מוחלטת. כי כל דבר שנדמה לאדם שהוא אמת, הוא גם שקר! משום שהוא לבוש חיצוני, שהוא אינו מחויב המציאות, ושהוא רק מתחזה לאמת. ובפועל, על האדם ללכת אחרי האמת שלו עצמו, אבל ללכת אחריה עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה באמת. דהיינו, ...

... כגון מהי תכלית ומשמעות הקיום וכיוב, והאדם בעצם מנסה להבין את המציאות שחיצונית לו, לפני בכלל שהוא מבין את עצמו. ומי שלא מבין את עצמו, לא יכול להבין את המציאות שחיצונית לו. ולכן, על האדם להפנות את כל השאלות שיש לו על המציאות, אל עצמו. כגון לדוגמה שהאדם שואל את עצמו, מה התכלית ... עם האני שנמצא בתוך החלום, אז הוא שואל את שאלות הקיום של היקום, על משהו שהוא חיצוני לו. ואחכ כאשר האדם עובר לתודעה של האלוהים השקרי שאחראי לכל מה שקורה בעולם, אז האדם מתחיל לשאול את אותן השאלות ...

... איש אמת, פירושו להבין שאתה חי בשקר של הנפרדות. אבל, להבין את זה באמת. ואין צורך בשום שינוי חיצוני כלל, אלא רק בהבנה פנימית ...

... המציאות באמת כפי מה שהיא ממש. וזה בעצם אומר, שכל המאמצים של האדם לשנות את הצורה של המציאות בכל דרך שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, הוא ...

... עניים. שהנשמה שלהם, רעבה ללחם, דהיינו, לאהבה. והאדם ככ רעב לאהבה, עד שהוא מוכן לאכול אוכל מקולקל, דהיינו, לקבל אהבה של שקר. כי כל אהבה שהיא חיצונית לאדם, דהיינו, שהיא לא מגיעה מתוך האדם עצמו, היא אהבה של שקר. והאדם שהוא רעב לאהבה, הוא נאחז באהבה של מה שחושבים עליו. והיא אהבה רעילה, שגורמת לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו. כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם ... להחניף לאף אחד. ואז המלך עצמו יכול לבחור, האם הוא רוצה למצוא חן בעיני יצירי כפיו ממש, או לא וכולי. ובשורשו, אין שום חיסרון באהבה שקרית אהבה חיצונית תלות רגשית תלות בכסף וכיוב, כי הכל מושלם בשלמות אמיתית תמיד. וזה משחק החיים, שאלוהים בוחר לצמצם את עצמו ולרצות להשיג אושר חיצוני וכולי. ...

... היה מבין שהוא עצמו התודעה של המציאות השלמה, ההוויה האינסופית, הוא לא היה זקוק לכל הרחבת האגו החיצונית הזאת. כל דבר חיצוני שהאדם צובר הוא קטן מאוד ביחס למה שהאדם באמת מצד המציאות. האדם עסוק כל הזמן בהרחבת האני שלו דרך דברים חיצוניים כמו כסף, מעמד, רכוש וילדים, אך כל זה הוא כמו משחק ביחס לאני האמיתי ... של האני היא ההבנה שהאני הוא בעצם התודעה של המציאות. אם אדם מבין זאת, הוא לא צריך לצבור נכסים חיצוניים, ילדים, או תארים - מכיוון שבכך הוא רק מנסה להרחיב משהו שהוא כבר ...