... לוקח אחריות מלאה, הוא היה מבין שהבעיה החלה כבר כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים. מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית? אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם ...

... - ידיעה אמיתית. במקום זה של אי - ידיעה, האדם נמצא בחופש אמיתי, כי הוא אינו תלוי בשום מצב חיצוני, ואינו מרגיש החמצה או הפסד במציאות שלו. איך לפתור קונפליקטים פנימיים? לעבוד או לנוח? האם לעשות דיאטה זה טוב? ...

... ידי זה האדם מצליח להתנתק רגשית גם מהרצון העצמי שלו, ומצליח להסתכל על הרצון העצמי שלו, גם מנקודת מבט חיצונית. שממילא, אין בה שום חרדות כלל.

... הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני, כולל בגידה או נטישה. כאשר האדם מגיע למקום זה, הוא יכול להמשיך לרצות זוגיות אך ממקום רגוע ולא חרדתי. ...

... להיבחן ולהיות מוצגים בצורה מדויקת ככל האפשר, כך שהאדם יפסיק לשקר לעצמו. למה חשוב לדייק בדיבור הפנימי ולא רק החיצוני? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא חוסר דיוק בשיח הפנימי. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו אני חייב לאכול. ...

... חווה, שזולתו והוא זאת ישות אחת ממש וכיוב. אבל בעקרון, אהבה יכולה להיות, או אהבה עצמית לעצמך, או אהבה חיצונית לדבר אחר שהוא אינו אתה. ומי שיתבונן היטב יראה, כי האהבה החשובה יותר לאדם, זאת האהבה העצמית שלו לעצמו. והאהבה החיצונית של האדם, תלויה באהבה העצמית של האדם לעצמו. כי עובדה קיימת היא, שהאדם הוא אגואיסט, ושהוא עושה את הכל למען טובתו העצמית. והאדם אוהב באהבה חיצונית, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ולאהוב את עצמו באהבה עצמית. וגם אם נראה לפעמים שהאדם ... לא לאהוב את עצמו באהבה עצמית, הרי שמצד האמת, גם אם נראה שהאדם פחות אוהב את עצמו, בגלל הדבר החיצוני לו שאותו הוא אוהב, הרי שבסופו של דבר, האדם אוהב את עצמו, כאשר הוא אוהב את אותו הדבר החיצוני, יותר מאשר אם הוא לא היה אוהב את אותו הדבר החיצוני. כך שהאהבה החיצונית של האדם, שהוא אוהב דבר כזה או אחר, היא משרתת את האהבה הפנימית של האדם לעצמו. ובבסיס של כל ... כי הוא היה יותר רוצה שלא ימלאו את הרצון שלו לאכול אוכל לא בריא, יותר מאשר שימלאו את הרצון החיצוני שלו, לאכול אוכל לא בריא. והכוונה היא, שלפעמים יש אצל האדם רצונות מנוגדים. שהאדם גם רוצה דבר אחד וגם ...

... של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמה בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, שהמשמעות של האדם, לא נמצאת מחוץ ... רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות ... אותו הדברים שקורים מחוצה לו. או שהאדם נמצא במצב של בריאות נפשית מאוד גדולה, עד כדי כך ששום דבר חיצוני, לא יכול להפר את שלוות הנפש שלו. כי האדם מתעניין ומגלה עניין, בכל דבר שנתפש עבורו כבעל משמעות. והאדם ... הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה נפשית ומועקה נפשית פנימית, אז הדברים החיצוניים לו, מאבדים את המשמעות שלהם עבורו. כי האדם חושב, שהם לא יכולים להשפיע באופן משמעותי על האושר הפנימי שלו. ... שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא בגלל שהעולם ... אלא דווקא בגלל ההיפוך. שהאדם ככ טוב לו מבפנים, עד כדי כך, שלא ממש מעניין אותו לשנות את המציאות החיצונית לו. ואדם שחושב שהמציאות טובה כפי מה שהיא עכשיו, ואדם שחושב שהמציאות לא תהיה טובה יותר אם היא תשתנה, ...

... הוא סובל אך במקביל ברמה עמוקה יותר רוצה את הסבל הזה. אליעד נותן דוגמה של אדם שנשרף באש: ברמה החיצונית, האדם כמובן לא ירצה להישרף כי זה כואב, אך אליעד מדגים שישנה אפשרות עמוקה יותר שבה אותו אדם עשוי ... ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר שאפשר לרצות ולא לרצות בו זמנית. אדם יכול להיות במצב שבו ברמה החיצונית הוא לא רוצה לסבול, וברמה הפנימית הוא כן רוצה את עצם ההתנגדות לסבל. מצב זה מתואר כמצב שבו האדם ...

... פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, אין שום הבדל ביניהם. אך מדוע בכל זאת אנחנו מרגישים שיש הבדל? ...

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית