דיכאון / עצבות - מדוע אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולעצבות?... בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא אותו לשמחה. אבל, השמחה מגיעה, רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, השלמות, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. ... האדם גם מרגיש תמיד שהוא כבר נמצא בתכלית הסופית, דהיינו, הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, היא היכולת להכיל רגשית את ההפכים ... אם הוא שמח בחלקו, הוא לא מסוגל לרצות להתקדם. ואם הוא רוצה להתקדם, אז הוא לא שמח בחלקו. ואצל אדם רגיל, אצלו השמחה נוצרת כאשר הוא מתקרב אל המטרה שלו. כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ברגע אחר. והנה, כל הדברים בעולם, הם חסרים. ולא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא הגיע לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ומה בדיוק גורם לו להיות שמח? הרי לכאורה, מצד האמת, האדם לא היה אמור להיות שמח, עד שהוא לא יגיע אל השלמות. אז מה גורם לכך שהאדם שמח גם כאשר הוא לא נמצא בשלמות? והתשובה היא, שהאדם שמח, מכך שהוא חושב שהוא מתקרב אל השלמות. ומצד האמת, האדם כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא ... יש לאדם שכל, על ידי זה הוא יודע טוב יותר מראש, מה יקרה בעתיד. וכאשר האדם רחוק מהמטרה שלו, על ידי זה יש לו תקווה, שהנה הוא יגיע אל המטרה שלו ויגיע אל האושר ואל השלמות. אבל האדם החכם שרואה טוב יותר את הסוף, הוא קולט ומבין כבר עכשיו, שבסוף שאליו הוא מגיע, לא נמצאת השלמות. ועל ידי זה הוא נופל לעצבות ולדיכאון. ... הזנב של עצמו ונמצא בתוך מרוץ העכברים, ללא סוף. ומשום כך, החכם נופל לעצבות. אלא, שמי שהוא חכם אמת, הוא מצליח לראות את הסוף של הסוף. והסוף של הסוף, הוא כולו טוב מושלם באמת. כי באמת מצד האמת, בסוף אין ... האמיתי, שם הכל טוב. כי אם האדם מצליח להסתכל מספיק רחוק, דהיינו, להסתכל בצורה עמוקה באמת על המציאות, אז הוא רואה כיצד הכל מתחבר, ואז הוא מצליח להבין ולהרגיש את השלמות שיש בכל רגע ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר עכשיו, הכל מושלם. והאדם שלא מסוגל להכיל בתוכו את זה, שהוא גם רוצה מצד אחד להתקדם, וגם מצד שני שהכל מושלם, על ידי זה הוא לא נהנה מהשלמות, שיש ברגע הזה. אבל מי שמסתכל מספיק רחוק על הסוף, על ידי זה הוא מבין שהכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז בעצם הרגע הזה מושלם, כמו הרגע הבא. ועל ידי זה האדם מגיע ... שונה ממה שהיא ברגע הזה, על ידי זה נוצרת אצלו עצבות ברגע הזה. אבל, אם האדם מסתכל רק על הרגע הזה, ואין לו רצון לשנות את המציאות ברגע הבא, על ידי זה הוא מרגיש את השלמות, שיש ברגע הזה. וכאשר האדם מבין שהכל ...