... זאת נקראת הבנה שלמה באמת. והדרך להגיע להבנה שלמה, והדרך להגיע להבנת הסיבה של כל הסיבות, והדרך להגיע אל השלמות, היא על ידי זה שהאדם מנסה להבין טוב יותר את הדברים שאיתם הוא מתעסק ביום יום. דהיינו, על האדם ... שיש בחיי היום יום שלו, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע גם להבנת הסיבה הראשונה, שהיא בעצם שלמות הידיעה, תכלית הידיעה, וידיעה שלמה.

... שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוך כדי זה שהוא ינסה להימנע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל ... במציאות, גם אם הוא לא נמצא כרגע עם חברו. ושנאה אמיתית, פירושו שהאדם לא מסוגל להיות קיים בעולם ולהרגיש שלמות, כל זמן שחברו קיים בעולם. ומי ששונא את חברו, הרי שחייו אינם חיים, משום שהוא חושב שהמציאות היא לא ... את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיוב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא ... גזענות וכיוב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל ... מי שמגיע לאחדות השלמה, רק הוא מסוגל להכיל בתוכו את שנאת החינם בצורה טובה. ונסביר: כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא ... להכיל בתוכו שנאה. כי השנאה אוכלת אותו כנל, והשנאה היא העונש של האדם עצמו. אך כאשר האדם מגיע אל השלמות, השלמות היא לא האחדות שנפרדת מהעולם המשתנה, אלא השלמות היא האחדות שהיא נמצאת בתוך השינויים והנפרדות. ומאחר שמצד האמת הכל אחד, הרי שאם לא היה בעולם אפשרות לשנאת ... עד שהטוב יכול להכיל בתוכו שנאה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אך כל הדברים האלו רלוונטיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריך להיות מסוגל לשנוא, כדי להתקיים. כי כאשר הכל טוב והכל אחד, אין שום קיום לשום דבר. אך ...

... רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, השלמות, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: כאשר האדם גם מרוצה מכל דבר באופן שווה, וגם בו זמנית ... הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, היא היכולת להכיל רגשית את ההפכים האלו. ויש בני אדם, שהם לא מסוגלים להכיל את ההפכים האלו. ואצל אדם ... הוא לא שמח בחלקו. ואצל אדם רגיל, אצלו השמחה נוצרת כאשר הוא מתקרב אל המטרה שלו. כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ברגע אחר. והנה, כל הדברים בעולם, הם חסרים. ולא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא הגיע לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ומה בדיוק גורם לו להיות שמח? הרי לכאורה, מצד האמת, האדם לא היה אמור להיות שמח, עד שהוא לא יגיע אל השלמות. אז מה גורם לכך שהאדם שמח גם כאשר הוא לא נמצא בשלמות? והתשובה היא, שהאדם שמח, מכך שהוא חושב שהוא מתקרב אל השלמות. ומצד האמת, האדם כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא מתקדם אל המטרה שלו, על ידי זה הוא מרגיש שמחה גדולה כבר ... רחוק מהמטרה שלו, על ידי זה יש לו תקווה, שהנה הוא יגיע אל המטרה שלו ויגיע אל האושר ואל השלמות. אבל האדם החכם שרואה טוב יותר את הסוף, הוא קולט ומבין כבר עכשיו, שבסוף שאליו הוא מגיע, לא נמצאת השלמות. ועל ידי זה הוא נופל לעצבות ולדיכאון. כי מי שלא מסתכל על התכלית ועל הסוף של כל דבר, על ... לעצבות. אלא, שמי שהוא חכם אמת, הוא מצליח לראות את הסוף של הסוף. והסוף של הסוף, הוא כולו טוב מושלם באמת. כי באמת מצד האמת, בסוף אין כלום, והסוף הוא בדיוק כמו עכשיו. אלא, שאחרי הסוף של הסוף, בסוף ... דהיינו, להסתכל בצורה עמוקה באמת על המציאות, אז הוא רואה כיצד הכל מתחבר, ואז הוא מצליח להבין ולהרגיש את השלמות שיש בכל רגע ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר עכשיו, הכל מושלם. והאדם שלא מסוגל להכיל בתוכו את זה, שהוא גם רוצה מצד אחד להתקדם, וגם מצד שני שהכל מושלם, על ידי זה הוא לא נהנה מהשלמות, שיש ברגע הזה. אבל מי שמסתכל מספיק רחוק על הסוף, על ידי זה הוא מבין שהכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז בעצם הרגע הזה מושלם, כמו הרגע הבא. ועל ידי זה האדם מגיע אל השמחה האמיתית. כי הרע נוצר, רק משום שהאדם מסתכל על ... מסתכל רק על הרגע הזה, ואין לו רצון לשנות את המציאות ברגע הבא, על ידי זה הוא מרגיש את השלמות, שיש ברגע הזה. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מפסיק להסתכל על הרגע הבא, ומסתכל רק ...

... על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות שלהם, אל השלמות הטובה יותר. וכל הדברים האלו נכונים גם ביחס לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם ... עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן ...

... שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה התכלית של החיים ושל הקיום? ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע לתכלית כלשהי, ומה תהיה תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז תכלית חייו? ולכאורה יש כאן שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שלתכלית אין סוף, ... המידה, כי התכלית הסופית חסרת משמעות. אך מצד שני, אפשר לומר גם שלחיים יש תכלית, והתכלית היא להגיע למצב מושלם, שהוא התכלית, ושבו לא שואלים יותר מהי התכלית. וכיצד מצב כזה יכול להתקיים? אז כפי שכבר ביארתי, מי שטוב ... נוצרת הנאה. אבל מי שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר ודבר עד הפרט הקטן ביותר, הוא חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, והוא לא צריך שתהיה לו איזו מטרה ואיזה רצון עצמי כדי ליהנות. משום שתמיד טוב לו בכל ... דברים שונים, הרי שהמשמעות של זה היא, שהמציאות משיגה את המטרה שלה תמיד ובכל מצב. זא שהמציאות היא נקודת השלמות, שבה כל דבר הוא מושלם, ושכל דבר הוא המטרה עצמה, והשלמות נמצאת בכל דבר, בלי לחפש מטרה כלשהי. והשלמות של האדם, היא להתחבר אל המציאות השלמה, ולהסתכל על הדברים מנקודת מבטה. ואם האדם יסתכל על המציאות מנקודת מבטה, הרי שלא תוכל להיות לו מטרה כלשהי, מאחר שהוא כבר יראה את השלמות שיש בכל דבר, והמציאות מצידה הכל מושלם כבר כרגע. והאדם הוא זה שרוצה להתקרב אל השלמות הזאת של המציאות. ונמצא אם כן, כי אפשר לומר שלחיים יש תכלית, ושתכלית החיים היא, שהאדם יתחבר למציאות בצורה ככ חזקה, עד שהוא יראה את הטוב ואת השלמות שיש בכל דבר, עד שהוא יגיע למצב שבכל רגע ורגע הוא יחווה את השלמות של התכלית הסופית, עד שהוא לא יחפש תכלית לחייו כלל, מאחר שכבר טוב לו תמיד. ועכשיו ננסה להתבונן על ... הוא כפי מה שהוא ולא כפי מה שהוא צריך להיות בסופו? זא האם יש סיבה לכך שהעולם כרגע לא מושלם? והאם יש סיבה לכך שהאדם רחוק מהתכלית שלו? ואם נאמר שיש סיבה לכך שהמצב כרגע כפי מה שהוא, הרי שכבר כרגע יש שלמות. ואם הכל מושלם, אז אין שום מטרה שצריך להשיג, כי המטרה מושגת בכל רגע מחדש. ואם נאמר שיש דברים בעולם שאין להם ... יש תכלית לכל דבר, הרי שיש סיבה מדוע דברים מסוימים רחוקים מהתכלית שלהם, ואכ התכלית נמצאת בכל דבר, ואכ השלמות נמצאת בכל דבר ולא צריך להשיג תכלית כלשהי. ונסכם: מכל הנל עולה מסקנה אחת, והיא שבכל דרך רעיונית שבה ... יצליח לחיות איתה בהרמוניה וליהנות מהדברים כפי מה שהם. ועל ידי זה יגיע האדם למצב שבו הוא רואה את השלמות שיש בכל דבר, והוא משיג את התכלית בכל דבר. שזה בעצם מצב של יש ואין תכלית בו זמנית. כי כאשר כל דבר הוא מושלם בפני עצמו, הרי שאין שום מטרה שצריך להשיג, כי כל דבר משיג את המטרה הסופית של השלמות.

... הצרכים הרגשיים של האדם. והאדם לוקח חופש מהעבודה, כדי לתת מענה לעוד צרכים רגשיים שלו. אבל אם העבודה היא מושלמת, אז העבודה אמורה לספק לאדם ולתת לו מענה מלא לכל הצרכים הרגשיים שלו. ואז האדם חווה שלמות תוך כדי העבודה שלו, והוא לא זקוק לחופש כלל. כמו כן, בכל עניין הטיולים שהאדם מטייל בעולם ורוצה לטייל ... לראות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים וכולי. והדבר הזה שורשו בחיפוש העצמי של האדם את עצמו. כי מצד האמת, השלמות נמצאת בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, נמצאים בתוך כל דבר ודבר. ומצד האמת, כל החוויות שאפשר לחוות אותן ... תת המודע של האדם, לומד על האדם עצמו ומבין את עצמו טוב יותר. אבל, ככל שהאדם קרוב יותר אל השלמות, הרי שהוא יכול להשיג את כל התועלות האלו, ואת כל ההתחדשות הזאת, ואת כל הלימוד העצמי הזה, בדרכים פשוטות ...

... יותר מידי, האדם ירגיש מהם דחייה. ואין שום דבר בעולם, שיכול להביא את האדם לתחושה של סיפוק אמיתי ושל שלמות אמיתית. והשאלה היא, מה הופך דבר למעניין? וכיצד למצוא דברים מעניינים ולהרגיש בכל פעם תחושה של התחדשות? והעניין הוא, ...

... בעיה אחת, שהיא רק בצורות שונות. וכל זמן שהאדם לא פתר את כל הבעיות האישיות שלו ולא הגיע אל השלמות האישית של עצמו, הרי שהוא עוד לא הצליח להתמודד עם שורש הבעיות, ואכ הוא לא באמת יכול לתת עצות יעילות באמת. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות, הרי שכל העצות שלו לגבי איך להגיע אל השלמות, הן רק עצות שנובעות מהדמיון שלו. כי מאחר שהאדם עוד לא הגיע אל השלמות, הרי שאין לו מושג אמיתי, מהי השלמות ולהיכן הוא צועד. וכל העצות שלו, הן רק השערות שונות עפ הדמיון שלו. וכאשר האדם לא הגיע אל השלמות, הרי שהעצות שלו הן מלמטה למעלה. זא הן מייעצות לאדם כיצד להגיע למעלה אל השלמות, אבל הן ניתנות מנקודת מבט נמוכה של חוסר שלמות. דהיינו, החולה מנסה לייעץ לשאר החולים, איך להתרפא מהמחלה שהוא עצמו נמצא בה וכולי. ומי שהוא חכם אמיתי ושהגיע אל השלמות האמיתית, העצות שלו הן מלמעלה למטה. דהיינו, כל עצה ועצה שהוא נותן בכל נושא ונושא, גם אם זה נושא שאין לו שום קשר לעניין השלמות של האדם, הרי שבכל עצה ועצה כזאת יש את השכל של השלמות. כי החכם האמיתי, מלביש את הדרך של השלמות, בכל העצות שלו. והעצות של החכם האמיתי, הן מלמעלה למטה. דהיינו, הוא רואה את סוף הדרך, והוא כבר נמצא בסוף הדרך, והוא נותן את העצות שלו, מתוך המקום שלו שהוא סוף הדרך. ומשם הוא מנווט את האדם, אל השלמות האישית שלו. ונסכם: עצה טובה באמת, היא כזו שהיא ניתנת מנקודת המבט של השלמות. דהיינו, עצה שיש בתוכה את השכל ואת הדרך שמובילה אל השלמות. ומצד האמת, בכל העצות שיש בעולם, יש את השכל ואת הדרך אל השלמות. רק שהאדם לא יודע את הדרך הנסתרת שיש בכל דבר ודבר וכולי.

... שבני אדם אחרים שהם פחות חכמים ממנו, הם חושבים שהוא חכם מהם, ושהוא יכול להוביל אותם אל האושר ואל השלמות האישית שלהם. והנה, כאשר המנהיג לא ראוי להנהיג, על ידי זה הוא מפחד לאבד את שלטונו. ואז הוא מגן ... כל מיני שקרים שונים ומטעה את בני האדם. כי מי שראוי להנהיג, הוא זה שכן מבין את כל המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שהוא לא באמת ראוי להנהיג, משום שאת עצמו הוא לא יודע להנהיג אל השלמות, אז כיצד הוא ינהיג אחרים?! וגם אם חושב האדם בדעתו שאי אפשר להבין את הכל, הרי שמנהיג אמיתי על ... וכל זמן שהאדם לא מבין את כל הדברים שהוא חושב שכן אפשר להבין, הרי שהוא עוד לא הגיע אל השלמות של עצמו, וממילא הוא לא באמת יכול להוביל אחרים אל השלמות שלהם. ומי שהוא לא מבין את כל המציאות, וכל שכן כאשר האדם לא מבין את כל מה שהוא יודע ... אדם אמיתי, הרי שכל זמן שהוא לא הבין את כל מה שהוא יכול להבין, וכל זמן שהוא לא הגיע לשלמות הבנה בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא לא יאזור אומץ לנקוט עמדה ולומר לאחרים שאי אפשר להבין את הכל. משום שזו טיפשות גמורה ... לא בטוח בה. ואם האדם עוד לא הבין את כל מה שהוא כן יכול להבין, ועוד לא הגיע אל השלמות שהוא חושב שהוא כן יכול להגיע אליה, הרי שעליו להיות בספק אישי מול עצמו, לגבי האם אפשר להבין את ... את האמת, שהוא לא יודע האם יש תשובות לכל השאלות או לא. כי הרי הוא עצמו עוד לא הבין בשלמות, את כל הדברים שהוא יודע, שכן אפשר להבין אותם. וכאשר המנהיג שאינו ראוי להנהיג, מפחד מכך שישאלו אותו שאלות ... האמת עבור עצמו, ויגלה וילמד את כל מה שהוא כן יכול להבין ולדעת. עד שבסופו של דבר הוא יגיע לשלמות הידיעה ולידיעה שלמה, ואז הוא יהיה ראוי להנהיג באמת וכולי... ונסכם: אלו שאינם יודעים, ושהם מפחדים לאבד את השלטון ... דברים שהם מעל השכל האנושי. ולמרות שיש בכך נקודת אמת כנל, הרי שלעומתם, זה שהוא כן מבין את הכל בשלמות, הוא דווקא יקדם את הרעיון של כן אפשר להבין את הכל, משום שהוא לא חושש לאבד את שלטונו וכולי. ... לא כל אחד ראוי להבין כל דבר. ולא כל אחד יכול להבין כל דבר. ומי שרוצה להבין את הכל בשלמות, עליו לנסות להבין את עצמו טוב יותר, בדברים הרגילים של היום יום. וברמה המעשית על האדם להבין טוב יותר את העבודה שלו ואת החיים הרגילים שלו, ולנסות לעשות אותם בשלמות. ועל ידי זה שהאדם מנסה להבין טוב יותר את הדברים הפשוטים של היום יום, ועל ידי זה שהאדם שואף להגיע לשלמות בכל דבר רגיל ויום יומי, על ידי זה האדם יוצר לעצמו את האפשרות להכיל בתוכו, את ההבנה של המציאות ... הזה רק יגרום לו לנזק. ועל האדם ללכת לפי מדרגתו, ולהתקדם במה שהוא כן יכול לעשות, ובסופו של דבר השלמות תגיע מעצמה אל האדם.

... מנסים להורות את הדרך לאנשים אחרים ולהנהיג אנשים אחרים, כל זמן שהם עצמם עדיין לא הובילו את עצמם אל השלמות האישית של עצמם. וכפי שכבר ביארתי, מי שאין לו תשובות לכל השאלות, ומי שמפחד שאם יגלו שאין לו תשובות ... אחד חייב לראות ולהבין את הטוב שיש בכל דבר. אבל, מי שרוצה להנהיג אחרים, הוא כן חייב להגיע אל השלמות האישית של עצמו. ולהגיע אל השלמות, פירושו כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. כי האדם הוא חלק מהמציאות. וכדי להבין את הדבר, צריך לראות את התמונה המלאה שבתוכה הוא נמצא. וכדי שהאדם יבין את עצמו בשלמות, לשם כך הוא צריך להבין את כל המציאות בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא מגלה את הטוב שיש בכל דבר. והוא יודע ליהנות מכל דבר. כי בכל דבר ודבר, יש את ההנאה של השלמות. כי כל דבר בעולם, יש בו שלמות. ומי שרואה את השלמות שיש בכל דבר, הוא יודע ליהנות מכל דבר. ומי שרוצה להנהיג אחרים, הוא חייב קודם לכן להבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ורק לאחר מכן הוא באמת יכול להוביל גם אחרים אל האושר. כי האושר הוא כאשר האדם יודע לראות את ... והכל נובע משום שהמנהיג לא יודע כיצד כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר. ומי שאוהב את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בשלמות, ואת כל מה שיש במציאות בשלמות. והוא יכול להראות לאדם את הדרך, איך כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר בלי להסתבך בצורה כלשהי ... שמתנגד להנאות, זה רק משום שהוא לא יודע להפיק הנאה מחייו. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו טוב ושלמות. ומי שיודע ומבין את השלמות שיש בכל דבר, הוא זה שיודע ליהנות מכל דבר. ועל האדם לנסות כן ליהנות מכל דבר, על ידי זה שהאדם מסתכל על הטוב שיש בכל דבר, עד שהאדם מגלה את השלמות של המציאות, שיש בכל דבר, וזוכה לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית.