... היא גם הסיבה היחידה, שלמענה מחפש האדם את האמת. ויש לאדם כוח רצון. ובכח הרצון של האדם, האדם רוצה רצונות שונים. והאדם רוצה להיות מאושר בשלמות, כי אושר שהוא לא בשלמות, הוא גם סבל של ממש. וכדי להיות מאושר בשלמות, לשם כך צריך להבין את המציאות בשלמות . וכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך צריך בשלמות לרצות להבין את המציאות בשלמות . וכל זמן שיש לאדם עוד רצון אחר כלשהו, מלבד רצון אחד יחיד ואמיתי לדעת את האמת, הרי שרצונו אינו אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות, הרי שיש לה שורש וסיבה ... הזה הוא זה שיוצר את העולם. וכאשר יש לאדם רצון אין סופי, הרי שאין דבר העומד בפני הרצון כפשוטו ממש. ואז האדם מקבל את כל מה שהוא רוצה בשלמות . ורצון אין סופי, הוא רצון שממלא את האדם בשלמות. דהיינו, שכל הרצון של האדם, כולו ממוקד רק בדבר אחד ויחיד. כי כל זמן שהאדם רוצה יותר מאשר דבר אחד, הרי שהרצון של האדם הוא סופי, כי יש סוף וגבול ... דהיינו, את הכוח שמניע את כל הרצונות שלו. והבשורה הטובה היא, שכאשר האדם מבין מה באמת הוא רוצה, הרי שהוא מיד מקבל את כל מה שהוא רוצה ובשלמות. כי מצד הרצון הפנימי ביותר של האדם, שם הכל אחד, כי זהו רצון ללא כל תמונה וללא כל הגדרה, ושם הכל אחד וכולי. ועל ידי זה שהאדם עושה את הבירור האמיתי ... הרצון שלו, על ידי זה האדם מגיע לרצון האין סופי שלו, והוא רואה את האמת המלאה, ומתאחד עם המציאות על ידי ידיעת האמת, וכל רצונו מתמלא בשלמות שאין שלמות אחריה. ואיך יברר האדם את שורש הרצון שלו? ואיך יגלה האדם את הרצון הפנימי ביותר שלו? ואיך יגיע האדם לרצון אין סופי לידיעת האמת? תשובה: על ידי זה ... נקודת האמת האמיתית הפנימית ביותר שלו. והמסר הוא, שעל ידי זה שהאדם הולך עד לקצה האחרון של נקודת האמת שלו, דהיינו, שהאדם משתדל בכל כוחו בשלמות ממש, להבין את עצמו באמת ללא שום פשרות ופרשנות מוטעית אפילו לא כחוט השערה, על ידי זה נקודת האמת של האדם מתחזקת, ועל ידי זה בסוף התהליך נשאר אצל האדם ...

... כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות . כי תמיד יש בתת מודע רצון לאין סוף עוד יותר טוב, ... של כל דרגות הרצון בו זמנית, עפ בחירה חופשית שלו. ממקום של שלמות אמיתית, שבה האדם יוצר את רצונו העצמי, ואת צורתו ...

... טועה, שמטעה את עצמו. כי כל הסבל של האדם בחיים, הוא רק משום, שהוא דווקא כן מחפש את האמת. כי אם בכלל לא היה אכפת לאדם מהאמת, הרי שהוא היה מאושר בשלמות. ולמה? משום שאם האדם היה שקרן אמיתי, דהיינו, שלא אכפת לו כלל מהאמת, הוא היה יכול לשקר את עצמו ברגע אחד, ולומר לעצמו שהמציאות היא כרצונו. ולשקר לעצמו, שכל מה שהוא רוצה יש לו. ולשקר לעצמו, שכבר כרגע הכי טוב והכי מושלם עבורו. ואז ממילא, לא היה האדם סובל כלל. ומי שרוצה רק את הטוב ולא אכפת לו כלל מהאמת, פשוט שישקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, ומיד הוא ירגיש טוב. כי האדם ... יש לאדם טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד, אז יש לו טוב אמיתי. אבל כאשר האדם הוא טועה, שחושב שהיש והאין הם נפרדים, משום שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי ...

... כל הרע וגם שורש כל הטוב שיש בעולם, כפי שיתבהר בהמשך. והעניין הוא, ששורש כל הטוב שבעולם, הוא האחדות של המציאות, שהכל מושלם והכל אחד והיש והאין הם אחד. כי כאשר הכל אחד, אין שום חיסרון כלל ואין שום התנגדות כלל, והוא טוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר ושלא נובע מצורה של נפרדות, אלא מעצם השלמות של מהות המציאות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר השכל שלם, דהיינו, שהאדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז הוא רואה את האמת שבאמת הכל אחד ושהכל מושלם. כי אם האדם יחקור בשכלו כל דבר שהוא בעולם וגם את היפוכו של הדבר, בסופו של דבר הוא יראה במו עיני שכלו, כי הכל אחד ממש וכי כל ההפכים הם אחד ממש בשלמות מוחלטת. ונמצא אם כן, כי כל הרע וכל הסבל ... היא שורש כל הרע. כי השכל אומר שהכל אחד, והאמונה אומרת שיש נפרדות. ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן בעצם הבנו כי השכל של האדם, הוא בכלל אמונה. כי רק כאשר האדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות , רק זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות, הרי שזו אמונה, שיוצרת גם נפרדות ורע. ואפשר ... ובשיגעון. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי טוב באמת. ונוסיף, כי השכל של ... השכל של האדם, מבין שהכל אחד. כי כאשר אין שום שכל, אין שום הגדרה ושום נפרדות כלל. ולכן, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות , אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי ... האדם מלא כולו רק באחדות של המציאות. אבל כאשר יש גם אמונה, אז האדם יכול להאמין שיש נפרדות, ולחוות גם בה את האחדות והשלמות. ויש אין סוף אפשרויות של נפרדות. וממילא זה אומר שיש אין סוף, אין סוף חוויות של שלמות. ונוסיף עוד ונאמר, כי בשכל האמיתי, הכל אחד ...

... בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, ועל ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, וזה עצמו העונש של האדם. כי האמונה באלילי השקר, היא עצמה העונש של האדם. וכל זמן ... הרע. כי האדם חסר את השלמות שנפרדת ממנו, רק משום שיש לאדם אמונה כלשהי, שהשלמות נפרדת מהחיסרון. ומי שרוצה את האמת המוחלטת ורוצה למצוא מרגוע לנפשו, עליו לנסות לחפש את האמת באשר היא, בלי שקיומה יהיה תלוי בשכל ובהיגיון ובסיבה ... שאינו מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב שהוא עבד נרצע... ולא יעזור לאדם מאומה, הלב של האדם מרגיש ויודע את האמת, שבלי אמת מוחלטת, אין שקט נפשי ויש סבל של הספקות של ... והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש רע. ולמה לא רוצה ... וכיוב, אעפכ הכל שלם מושלם והכל אחד. ואת זה האדם מבין בשכל שלו, בכל השכל שלו. כי הרבה אנשים מבינים בשכל שלהם שהכל אחד, אבל הם מבינים את זה רק מנקודות מבט מסוימות. אבל בשלמות השכל, האדם מגיע למצב שבכל מקום שעליו הוא מתבונן עם השכל שלו, הוא רואה עם השכל שלו, שהכל אחד. דהיינו, כל השכל כולו, אומר שהכל אחד. ומאחר שהאדם ... מוגדרים כלל, אלא הם מושלמים. וההסתכלות של האדם על האחדות של המציאות, היא מפרקת את ההפרדה השכלית שהאדם עושה, בין היש לבין האין ובין החיסרון לבין השלמות. וכאשר האדם משיג את כל מה שיש ביד השכל האנושי להשיג, אז שב שכלו שכל הנקנה (רבי נחמן מברסלב). דהיינו, אחרי ורק אחרי שהאדם משקיע את כל שכלו ואת כל ...

... לנפשו, שלא לשקר כלל אפילו לא כחוט השערה. דהיינו, שהאדם לא ישקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר הוא כך. וכל זמן שיש לאדם אפילו ספק קל שבקלים מהי האמת, על האדם לדעת שמנקודת המבט שלו, האפשרות שהוא טועה, היא זהה בדיוק ... כי מי שמאמין בלי לדעת, מפחד, כי הוא לא נשען על ידיעת האמת. וגם מי שמאמין בדבר שהוא אמת, כל זמן שהוא לא יודע את הדבר עצמו בשלמות, בבחינת אילו ידעתיו הייתיו, הרי שזאת ידיעה חסרה, שעונש תחושת החיסרון התמידי, בצידה. ולכן על האדם לשמור את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, ... טועה, הוא זהה בדיוק לסיכוי שהשכל צודק. וכאשר האדם נצמד אל האמת הזאת, על ידי זה הוא מגלה את השכל האובייקטיבי, שבו הכל אחד והכל מושלם ממש וכולי. ...

... יותר וכולי. ושורש הרצון, הוא בעצם הקיום של האדם. כי האדם קיים כישות עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי כל זמן שהאדם מרגיש את האני שלו, הרי שהוא לא חווה את השלמות של המציאות. כי אם האדם מודע לאני שלו, הרי שזה רק משום שהוא מכיל בתוכו, גם תחושה של העדר האני. וממילא האדם לא חווה את השלמות, אלא חווה תחושת חיסרון, שהיא כמובן יוצרת רצון, שהוא יוצר את הפחד. ונמצא אם כן, כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות, תמיד האדם יחווה חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר את הטוב ... הרע, ואת הפחדים והחרדות. ואין שום אפשרות כלשהי בעולם, שהאדם יחיה בעולם של הנפרדות, דהיינו, שהאדם יהיה מודע לקיומו, בלי שיהיה לו פחד כלשהו. וגם מי שהגיע אל השלמות ואל האחדות, כאשר הוא חוזר אל הנפרדות, הוא חוזר אל ישותו, אל רצונו, אל הטוב ואל הרע, וממילא גם אל הפחדים. אלא, שהוא חווה את הפחדים ואת הנפרדות, בצורה אחרת לגמרי, מנקודת המבט של האחדות ושל השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, וכל זמן שהאדם חושב שמציאות אחת, טובה יותר מאשר מציאות אחרת, הרי שיש לאדם רצון, וממילא יש לו גם פחד לאבד את הרצון. וכל זמן שהאדם מודע לקיומו, הרי שהוא לא חווה את השלמות, ויש לו רצון למלא אותו, וממילא גם פחד שהרצון והחיסרון לא יתמלא. ויש כאלו שנדמה להם, שלמשוגעים אין פחדים, ושאם אין שכל אין דאגות. אבל מי שחושב כך, הוא עצמו משוגע. כי גם ... עם פחדים, הן כולן טעות מוחלטת, מלבד הדרך שמוזכרת כאן, שהיא, שעל האדם להעלים את עצמו לגמרי, כפי שיתבאר להלן מה הכוונה בדיוק. (ומי שכבר היה באחדות ושראה שהכל מושלם, אעפכ הוא בוחר לפחד מתוך בחירה חופשית, והוא לא צריך להעלים את עצמו כלל. כי אצלו הפחד הוא טוב מאוד, כי הוא בוחר את רצונו העצמי, והוא בוחר את תחושת החיסרון שלו, בלי שזה נותן לו משהו, כי מושלם לו בשלמות, גם בלי זה). (להעלים את עצמך = להתחבר למקום בתוכך, שבו אתה כבר, כלל לא קיים). ולמה כל השיטות בעולם להתמודדות עם פחדים, הן שיטות של טעות? משום, שהן בסך הכל מחליפות אצל האדם, ... בשום דבר, זהו גם אמצעי וגם סיבה. כי יש אחד שלא מפחד, כי הוא אוחז באמונת השקר שלו באלוהים (בשונה מידיעת האלוהים, בידיעה שלמה בלב שלם, שכל ורגש כאחד, שהיא שלמות האין פחד), ואז הוא מפחד לאבד את האמונה הזאת, ולגלות שהוא חי בטעות (כמו אנשים שמאמינים, שמפחדים לגלות את טעותם ולגלות שהם ואבותיהם ואבות אבותיהם, טעו טועים ומטעים את עצמם וגם ... הפחדים, היא על ידי זה שהאדם מעלים את עצמו לגמרי. כי אי אפשר להעלים את הנפרדות של הטוב והרע, בלי להעלים את עצמך לגמרי. כי כל זמן שיש נפרדות בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, יש קיום עצמי, ויש רצון עצמי, שנובע מהחיסרון של הקיום הנפרד. ואז ממילא יש טוב ורע ויש פחד. והטועים, שאינם יודעים איך להעלים את הפחד בשורשו, הם נותנים לאדם ... הוא ימשיך לסבול ולפחד לנצח. עד שהוא ימשיך לשאול, למה אני לא רוצה להרגיש רע? ויגלה את שורש הרצון שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים וכולי. ומי שינסה להגדיר ולהבין את הפחד שלו, בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה של המציאות, שם אין שום צורה ושום הגדרה כלל. והאדם מפחד, רק בגלל שהוא לא משתמש בשכל שלו עד ...

... משקר לעצמו וחושב שאין לו בחירה חופשית, ושהמציאות היא רעה, ושהוא, אין לו מה לעשות איתה. ומי שמאשים אחרים, הוא גם מאשים את המציאות, על כך שיש בה נפרדות וחוסר שלמות . והוא חושב, שבכך בעצם הוא ירגיש יותר טוב. כי בכך שהאדם מאשים אחרים, הוא מנסה ליצור אצלו הבנה ותשובה, ...

... שיש לאדם בחיים, כולם הם רק משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש, ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק טוב בלבד, טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אלא הוא טוב מצד מהותו, שאין ... כלל. והסיבה לכך שהאדם רחוק מהאמת הזאת בשכלו וברגשותיו, כי יש כאלו שהם מבינים בשכלם שהכל מושלם, אך הם לא מרגישים את ההבנה הזאת בלב שלהם, והסיבה לכך, היא משום שהידיעה שלהם היא לא ידיעה של אמת, אלא ידיעה של אמונת שקר. והעניין הוא, כי ... שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, הרי שדינו לסבול. וכל זמן שהאדם לא נקי מהאמונה השקרית שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא טועה אמיתי וסובל אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של ... את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא, שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים. והאדם ככ טועה בטעות האמונה, עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר להיפוכו, מדוע היא אמונה, ולא כפי הטעות שגורמת לו ... ימי חייו לנצח נצחים. והכל זה רק משום, שהאדם נגוע במחלת האמונה השקרית. ומי שהוא באחדות ובשלמות, אצלו, האמונה היא טובה מאוד. כי האמונה יוצרת את השקר ואת הרע כנל. שהם טובים מאוד, עבור מי שנמצא באחדות של המציאות, וזה עניין אחר לגמרי, שהוא ...

... ומי שבאמת רוצה להבין את מהות הבעיות שלו, הוא מוכרח להבין את מהותו העצמית. כי בלעדיה, לא ניתן להבין שום דבר באמת. כי אפשר לתת תיאוריות שלמות על הרצון ועל הדיכאון ועל השמחה וכיוב, אבל כל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט, מהי מהות ... לכל חלק בגוף יש תודעה עצמית? וכיוב עוד שאלות של התבוננות, וכל המרבה הרי זה משובח. וכאשר האדם מתבונן על הדבר הזה, הוא מגיע להבנה שהכל מושלם. וההבנה הראשונה של האדם היא, שהוא מבין שאין שום הבדל כלשהו בינו לבין כל אדם אחר. ואחכ ...