... שעומד מאחורי הספר הזה. וכל זמן שיש אצל האדם אפילו שכל אחד שמופיע בספר הזה, שהוא לא ברור לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, וכל זמן שיש במציאות כולה, איזה שכל אחד, שהאדם לא מבין אותו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה אפילו כחוט השערה, הרי שהאדם עדיין לא באמת מבין את הספר הזה באמת. ומי שמבין את הספר הזה, ... שהוא רוצה. כי יש מפת דרכים, שבה כל דרכי השכל מחוברות. וכאשר האדם חוזר מהביקור שלו אצל המלך, דהיינו, השלמות של המציאות, אז נשארת אצלו מפת הדרכים, שבה הוא רואה כיצד להגיע מכל מקום לכל מקום ומכל שכל לכל ...

... את גודל הטעות של אלו שחושבים, שהרע, הוא לטובה, ושהתכלית, היא טובה. משום, שהאדם מטבעו תמיד גם סובל. ובייחס לשלמות, האדם יותר סובל, מאשר נהנה בחייו. משום שכל אחד, תמיד מרגיש שחסר לו משהו. והסיבה שרע לאדם בחיים, היא ... שלאלוהים מאוד טוב, ולכן הוא עושה רע. אבל בכל מקרה, אלוהים עושה רע. ולמה עושה רע? משום שאלוהים הוא השלמות, והוא אינו חסר דבר. ואם אלוהים היה טוב באמת ובשלמות, הרי שהוא היה עושה, אך ורק טוב אמיתי. ומאחר שאלוהים הוא המושלם, ומאחר שאלוהים הוא עם יכולת אין סופית, ממילא הדבר המתבקש הוא, שאם אלוהים באמת רוצה לעשות טוב, עליו ליצור ... אמיתי, הוא נותן בחינם את הטוב האמיתי שלו לכל אחד. ועל פי זה, היה על אלוהים לברוא עוד ישויות שלמות כמוהו, בשלמות כמוהו ממש, בלי התודעה הנפרדת של האדם, והתודעה של הטוב והרע. כי הטועים שחושבים שאלוהים עושה רע כדי לעשות טוב, מנקודת המבט שלהם, אלוהים הוא הטוב ביותר והוא השלמות. ומנקודת המבט של הטועים האלו, אלוהים רוצה לתת לאדם את הדבר הטוב ביותר, שזה בעצם להיות קרוב אליו, למקור ... שרע לו אפילו קצת, הרי שלא שייך שהוא עצמו יעשה לך רק טוב (ואולי כן?). ואם אלוהים עצמו הוא שלמות הטוב, אז זה אומר, שכל ישות בעולם שהיא לא אלוהים, הרי שהטוב שלה, הוא לא אין סופי ולא מושלם כמו הטוב של אלוהים. וממילא זה אומר, שלאדם שהוא לא אלוהים עצמו ממש, לעולם לא יהיה לו טוב אמיתי, ... להיטיב, היה עליו לברוא עוד אין סוף אלוהים כמותו, כדי שיהיה להם טוב כמותו ממש, שרק הוא הטוב האמיתי והמושלם. ומאחר שהם אומרים, שאלוהים הוא הטוב המושלם, ומאחר שהם מבינים, שהם לא אלוהים, ממילא זה אומר, שנגזר עליהם, שלעולם הם לא יגיעו אל הטוב האמיתי. וכפי ... המציאות. ועצם קיומו של האני של האדם, הוא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש, שהוא חסר את השלמות, שהיא המציאות שהאדם הוא חלק ממנה. (ולפי זה, אם אלוהים הוא השלם, אז האדם הוא חלק מאלוהים. כי אחרת, גם אלוהים חסר את השלמות. וגם על פי זה שאלוהים הוא השלמות, עדיין הוא חסר את השונה ממנו. כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ואם אלוהים / המציאות היה טוב, הרי שהוא ... לאלוהים?! וכמובן שניתן להסתכל על הנושא הזה, מנקודות מבט שונות. כאשר בשורש של המציאות, כל הפירושים כולם, כולם נכונים בשלמות בבת אחת (למרות שהם סותרים זה את זה). ובסיכומו של דבר נאמר, כי הרע, לא קיים כדי לעשות טוב. ... קיים, כדי שיהיה רע. וסיבת קיום הרע, היא זהה בדיוק לסיבת קיום הטוב. כי הטוב והרע, נוצרים מאותה הסיבה המושלמת, ממש. וכל מי שחושב שיש רע כדי שיהיה טוב, צריך להסביר לו, כי יותר הגיוני לומר שיש טוב, כדי שיהיה רע וכולי כנל. ובשורש הכל מושלם והכל אחד, ואין שום שאלה כלל.

... גם רק רע. כי מי שלא מרגיש רע בכלל, לא יודע שהוא מרגיש טוב, אלא הוא מרגיש טוב אמיתי בשלמות, בלי לדעת את זה (ואולי להפך? התבאר במקום אחר). ואם האדם יודע שטוב לו, הרי שבתודעה שלו, עדיין יש חוויה של רע, וממילא לא באמת טוב לאדם. ולכן, בשעת ביטול, שבו האדם מתבטל לגמרי, אז טוב לאדם בשלמות באמת. כי שם בשעת ביטול, לא רק שהאדם לא יודע שטוב לו, אלא שהאדם לא יודע את עצמו כלל, ... לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם יודע, וגם לא יודע את עצמו. ואז ...

... האדם עצמו. כי בתוך האדם עצמו, יש עזות פנים וחוצפה, שהאדם מתחצף לעצמו. כי מצד האמת, האדם עצמו הוא מושלם בשלמות מוחלטת. כי האדם, הוא ישות אחת עם שלמות המציאות ממש, אלוהים ממש, שהוא המחוקק של כל המציאות כולה. ויש בתוך אלוהים חוצפה (שמנקודת מבט מסוימת, זו זכותו ... לרצונו העצמי. כי כל מה שקרה קורה ויקרה במציאות כולה, זה הכל רצונו העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת ... האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי ... הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין את המציאות, ולראות את האמת שהוא עצמו בשלמות אמיתית, אלוהים האמיתי, ושהכל אחד וטוב אמיתי תמיד. כי עזי הפנים שבדור, שנמצאים גם בתוך האדם עצמו, הם בעזות הפנים שלהם כופרים באלוהים האמיתי, ומלמדים את האדם שהוא לא יכול להבין את הכל, ושהוא לא יכול להשיג את השלמות. כי אלוהים האמיתי, הוא האחדות של המציאות. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא מוגבל בשום צורה שהיא. כי הגבול ... האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש הפרדה בין האדם לבין אלוהים וכולי, על ידי זה הוא הופך להיות עז פנים, שמטעה ... עצמו ומאמלל את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען על האמת ושמקבל את חיותו ואת כוחו מהאמת של המציאות. ועל האדם לקחת ... שכל הרע (וגם הטוב האמיתי) שיש בעולם, הוא כולו נמצא בתוך האדם, כל זמן שהוא לא תיקן את עצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. כי כל זמן שהאדם לא תיקן את שורש הרע שבו, הרי שהוא כולו רע בשורשו, ביחס לטוב של השלמות המוחלטת. והרע רק מחליף את הלבושים שלו אצל האדם. והאדם מחליף רע אחד ברע אחר. אבל האדם עצמו, פועל ... לו ובצדק, שזה את הבנת תכלית חייו ומעשיו באופן מוחלט. עד שהאדם חוזר ומגלה ורואה את האמת, שהוא שלם בשלמות אמיתית, המלך האמיתי, ושהכל נעשה כרצונו תמיד. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, ולא מפחד משום אליל כלל, ... של אותה הדמות יפלו ויושמדו כולם. שזהו בעצם התהליך של בירור האמת עד הסוף. ואחרי שהאדם מנסה בכל כוחו בשלמות מוחלטת, להשמיד את הישות הזאת, ואעפכ הוא רואה כי הוא לא מצליח להשמיד אותה, אז האדם יודע שהישות הזאת ...

... שאז ממילא לא שייכת אמונה באלוהים, כי יש רק אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, ואכ הוא לא המצוי הראשון. ואלוהים הוא השלמות עצמה. ובהקשר הזה, אמונה באלוהים פירושה, שהאדם מאמין שיש ישות אחת שלמה ראשונה ויחידה. וכמובן שאמונה באשר היא, היא ... הידיעה של אמת. ולכן כפירה באלוהים, היא לא רק באמונה באלוהים, שזה ברור מאליו שזה רע, אלא כפירה באלוהים בשלמות, פירושו שהאדם עוקר בשלמות ממחשבתו ומשכלו, את רעיון האלוהים. שהוא הרעיון שיש שלמות, שנפרדת ממנו כאדם. כי השלמות, ממלאת את האדם. ואין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה אלוהים ואין שום ישות שגדולה ממנה. ומאחר שהשלמות היא אלוהים עצמו, ומאחר שאלוהים עצמו כופר ולא מכיר בשום צורה בכך שיש אלוהים מלבדו, הרי שממילא זה אומר, שרק מי שזוכה לכפור באלוהים בשלמות, רק הוא חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב ... שהוא עצמו אלוהים, כי הכל אחד, ומתאחד עם הידיעה הזאת, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם נמצא בשלמות של עצמו, וממילא כופר באלוהים. וכל זמן שהאדם חושב שיש אלוהים, דהיינו, שיש כוח שחזק / גדול / שלם ממנו, הרי שהוא סובל מחוסר שלמות. ורק כאשר האדם משיג את השלמות עצמה, על ידי ההבנה של האחדות, אז ורק אז הוא זוכה לכפור באלוהים באמת, כפי שאלוהים עצמו לא מכיר בקיומו של אלוהים מלבדו, וכפי שעבור האלוהים, אין שום משמעות לישות של אלוהים. ואיך יזכה האדם לכפור באלוהים בשלמות? על ידי שיברר את האמת, היכן נמצא מרכז הכוח של העולם. האם הוא בתוכו של האדם, או מחוצה לו. ... האירועים, ואז ישותו של האדם תתבטל לגמרי, ותיכלל כולה במחויב המציאות, שהוא האלוהים הראשון, ואז האדם זוכה לכפור באלוהים בשלמות, ולחיים טובים באמת. ועוד נוסיף ונאמר, כי כל הכרה באלוהים, היא שקר ועבודת אלילים. כי מי שמכיר בכך שיש ...

אמת או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100 אחוז הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיוב. ואין ... לשנות את המציאות. ולמה כדאי לאדם לא לשקר? משום שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב אמיתי באמת, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכל הרע שיש בעולם, כולו נובע, רק משום שהאדם משקר את עצמו. וגם זה עצמו טוב, שהאדם משקר ... שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין שלמות אחריה, שאין בה שום רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק ... מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, בלי שהוא צריך לשנות שום דבר בצורת חייו, ברצונותיו, במחשבותיו ... של אמת, דהיינו, שהאדם ידע פעם אחת לרגע אחד את האמת על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי ...

... סיבה אחרת (ובשורשו, הכל אחד). וזה בעצם אומר, שאצל אלוהים, בכל דבר ודבר, הוא חווה את התגשמות כל רצונו, בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. ואלוהים, הוא רוצה כל דבר שקורה, לפני, תוך כדי, וגם אחרי שהוא קורה. וזאת חוויית שלמות הרצון, שבה, תוך כדי שהדבר קורה, הרצון של האדם, הוא בשלמות. דהיינו, שהאדם יודע מבין ומרגיש, שהוא זה שבוחר מלכתחילה, בבחירה חופשית מלאה, את הדבר הרע שקורה לו. כי כל ... אחרי שהוא קורה. (ואעפכ, החכם האמיתי / אלוהים, משנה את המציאות כל הזמן, למרות שהיא תמיד מילוי כל רצונו בשלמות. ובשורשו, הכל אחד). ויש אנשים שמלמדים את האדם לשקר שהכל לטובה. ושיש יותר טוב, מאשר הכל לטובה. ולכן הם ... לתרץ את השקרים שלהם. אבל האמת לא תשתנה, והיא שעפ השכל, אם האדם באמת היה חווה שכרגע הכל טוב ומושלם, הוא לא היה רוצה לשנות את המציאות. וכל אדם שרוצה לשנות את המציאות, וכל אדם שלא רוצה שהמציאות תישאר ... האדם מגלה שהוא בתוך חלום של עצמו, ושהוא האני העליון, שהוא אלוהים שחושב את העולם שלנו. ועל ידי הבנה בשלמות, של הסיבה הראשונה באמת ומה היה לפניה וכולי, על ידי זה האדם הופך להיות המסובב הראשון בעצמו. ואז נוצרת ... רצונו האישי מלכתחילה. והחוויה הזאת קיימת, במקביל לחוויה של האדם שחווה את עצמו, כאדם נפרד משאר המציאות. שזאת חוויית השלמות, שבתוך הנפרדות, שיש בה דבר והיפוכו. ויש גם עוד חוויה אחרת, שהיא חוויית השלמות שבתוך האחדות, שבה האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו כאלוהים, ורואה את האחדות של המציאות, שהיא זו שיוצרת את הרצון ... אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך השלמות של האחדות. ואז אחכ כשהאדם חוזר אל הנפרדות, אז יש לאדם את חוויית השלמות של הנפרדות, שבה האדם חווה את עצמו, גם כאדם וגם כאלוהים וכולי כנל, ואעפכ בפנימיותו הוא יודע שהכל אחד ...

... אמיתי, הרי שהוא היה חי חיים טובים באמת, והוא לא היה צריך שום עצה מאף אחד, איך לחיות טוב בשלמות באמת. והאדם יכול להבין שהוא לא חכם אמיתי, מכך שכל אחד יודע בתוכו, שהוא לא חי את החיים הטובים ... מנסה ליישם את העצות של החכם האמיתי, ומגלה שהעצות של החכם האמיתי, לא עובדות אצלו ושהוא לא משיג את השלמות, למרות שנדמה לו שהוא נצמד אל העצות של החכם האמיתי. ואז האדם מאשים בטיפשותו ובחוצפתו את החכם האמיתי, שהוא ... שהחכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת, חסד חינם, שבו הוא עוזר לאדם ונותן לו שכל, איך להשיג את השלמות. כי כל מה שהחכם האמיתי עושה עבור האדם, זה הכל מתנת חינם לגמרי. כי מצד האמת, אי אפשר לגמול ... בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של המציאות. ולכן לעולם אי אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי ... שאותו הוא מצא (שהוא חושך מצד האמת), הרי שכל אדם כזה, הוא טועה וחסר שכל אמיתי. כי המציאות, היא מושלמת וטובה כפי מה שהיא ממש, ברגע הזה ובכל רגע ורגע ובכל צורה וצורה של המציאות. ורק הטועה חושב, שהוא ... למישהו, שאם מישהו אחר יחשוב בצורה כלשהי, אז המציאות תהיה טובה יותר, הרי שהוא חסר הבנה, שחושב שהמציאות לא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה, כבר כרגע ברגע הזה. והם מנהיגי השקר, נדמה להם שיש להם רחמנות על העולם, ושהם רוצים בטובת העולם. ... שלו לעזור לעני, גם זו אכזריות. שהאדם מתאכזר ומתעלם מהרצון שלו, לשנות את המציאות. כי צריך לדעת, שהמציאות כולה מושלמת איך שהיא, בין אם העני נראה כסובל, ובין אם האדם רוצה לעזור לעני, שאז על האדם לדעת, שגם הרצון ... אבל זו גם רחמנות על השובע, שהאדם מרחם על הגוף, ורוצה להחיות את תחושת השובע. אך המציאות עצמה, היא מושלמת בכל מקרה בשווה. ומי שהוא חכם באמת, הוא יודע את האמת שהכל טוב ושהכל אחד ושהכל מושלם כבר כרגע ברגע הזה. והוא לא באמת רוצה לעזור לאדם, כי הוא יודע שהכל כבר טוב תמיד. והחכם האמיתי ... החכם האמיתי, ושהוא זה שצריך לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו. כי החכם האמיתי, מקצר לאדם את הדרך אל השלמות. כי גם החכם האמיתי עבר את מה שעבר, והוא עוזר לאדם שלא יסבול סבל רב, בכך שהוא מאיר לו ... (עם דגש על באמת), אפילו עצה אחת של החכם האמיתי עד סופה, מובטח לו באופן מוחלט, שיזכה להשיג את השלמות האמיתית של המציאות כולה, בשלמות שאין שלמות אחריה. והסיבה שנדמה לאדם שהוא מקיים את העצות של החכם האמיתי, ושהן לא עוזרות לו, היא רק משום שהוא ...

... מאושר מיד. משום, שהוא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, וחווה אותה בלי שום מאמץ. והמציאות, שלמה עם עצמה בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא הופך להיות שלם איתה בשלמות. והנה, הבנת המציאות, תלויה ביכולת ההבנה השכלית / הרגשית של האדם. ואם מנגנון התפישה של האדם הוא פגום, הרי ... וממילא כל מסקנות המחקר שיביא השכל, הן כולן טעות? משום שהמשוגע, לעולם הוא לא יכול להשיג השגה של אמת בשלמות. והוא יכול אולי להאמין בדבר של אמת, אך לא באמת להבין אותו. וכל אמונה, היא פשע, ורק ההבנה יוצרת חוויה. ולכן, בלי שהשכל של האדם יהיה תקין, לא תהיה הבנה, ולא תהיה חוויה. ואם רק האמנת בכך, שהכל מושלם, לא תרגיש את זה בשלמות. אלא רק כאשר תבין את זה בשלמות. וכיצד יחקור האדם, האם השכל שלו הוא תקין או לא? ולשם כך, על האדם להתבונן על מגבלות התפישה של ... והאדם גם לא יכול לתפוש במחשבתו דבר והיפוכו בבת אחת. כגון לדוגמה, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר שהוא בשלמות קיים, וגם בשלמות לא קיים, בו זמנית באותו המקום ובאותו הזמן. והאדם כן יכול לחשוב על ישות כזאת, אבל רק בשתי מחשבות ... הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא לא מבין משהו, אז הוא לא יכול ... ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמה הסיבה והאקראיות, שהם נראים כהפכים ממש. אבל באמת, כאשר יש סיבה לכל דבר, שזאת שלמות הסיבתיות, וגם כאשר אין שום סיבה לשום דבר, שזאת שלמות האקראיות, הרי שבשני הקצוות האלו, כל אירוע קיים בזכות עצמו ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין סיבה. ... מבין את המציאות, הם נראים כדברים שהם סותרים זה את זה, כגון המרדף אחרי מילוי רצונות וחסרונות, למרות שהכל מושלם בשלמות גם בלעדיהם וכולי. כי החכם האמיתי הוא משוגע ככ גדול, משום שהוא מבין את השכל של המציאות, המשוגעת יותר ... האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא מאמין בשום ולשום דבר כלל, על ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד. ואז אין לו שום שאלות על המציאות כלל. ובסיכומו של דבר, המציאות שלנו יש בה דברים שהשכל ... וחי טוב באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן אולי היש והאין הם אחד, אבל הוא לא מבין, שהם באמת אחד, ושאין שום אפשרות ...

... גאווה אמיתית ורגשות אשם אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא ...