... של אמת, שיוצרת את
שלמות הנפרדות - מהי? ובו יתבאר, מהי אחדות של אמת? ולמה כאשר האדם מנסה להבין אותה, הוא בעצם גם מתרחק ממנה. ואעפכ הוא מתקרב אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי ... הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת
ובשלמות, שאין שום מהות כלל, שנפרדת מצורה חיצונית כלשהי, אלא הכל באשר לכל, זאת מהות אחת ויחידה, שהיא באחדות עם כל דבר שיש. ולמרות שהצורות נראות נפרדות, הרי שבאמת, הן מהות אחת ויחידה. ... את האחדות הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא
השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את
השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא ... לאדם להבין, שאין שום משמעות, שהיא נפרדת מכל צורה וצורה של המציאות. כי הכל, זאת
שלמות המשמעות האמיתית. וכאשר האדם טועה וחושב שהכוונה היא, שאין שום משמעות לחיים, אז הוא מרגיש ריקנות. וזה במקום להרגיש את
השלמות של האחדות, שיוצרת משמעות אמיתית, לכל דבר בעולם. כי האחדות, מלמדת את האדם, שהכל אחד. דהיינו, ששום דבר, אינו משמעותי יותר מאשר דבר אחר. והכל ככ אחד, עד שאפילו חיפוש משמעות של ... לשום דבר. משום שבאמת אין שום משמעות כלשהי לשום דבר, יותר מאשר לדבר אחר, כי הכל
מושלם באמת. אבל המחשבה של האדם, שמבין שאין שום משמעות לשום דבר, אבל מפספס את ההבנה, שכאשר באמת אין שום משמעות לשום דבר באמת, אז באמת יש משמעות אמיתית לכל דבר, והאדם שמפספס בהבנה שלו את הדבר הזה, דהיינו, שהוא לא מבין את הדבר הזה
בשלמות, אז הוא חווה ריקנות וחוסר משמעות. וזה משום, שהוא נאחז באחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות. שהוא נאחז באחדות, שהיא שאין שום משמעות לנפרדות שלנו, ושהמשמעות האין סופית, היא נפרדת מכל ... כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית,
והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא נמצאת בתוך שום צורה כלל, כי היא אין סופית והיא חסרת כל צורה, היא עצמה נמצאת באחדות מוחלטת, רק בתוך הצורות עצמן, ובתוך כל צורה וצורה
בשלמות . כי קודם שהאדם מבין את האחדות האמיתית של המציאות, אז הוא לא יודע מהי המשמעות האמיתית והאין סופית של המציאות, והוא גם לא יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך
השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי
השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא רק צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, ... יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ואלו שני הפכים מנוגדים. ולכן המשמעות
והשלמות, נראית לאדם כרחוקה מכל הצורות, כי בשום צורה אין
שלמות . ואעפכ החכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל אחד ממש. כי
השלמות האין סופית שמחוץ למקום ולזמן, היא באחדות עם כל אחת מהצורות שבתוך המקום והזמן, והכל אחד ממש. ועל ידי זה שהאדם מבין את העניין הזה באמת, על ידי זה, בכל פעם שהוא מתקרב לאחדות האמיתית, הוא תכף ומיד חווה את
השלמות האמיתית, שיש בכל דבר. כי הוא זוכר ומבין, שהנפרדות והאחדות, הם ישות אחת ממש, ולכן האין סוף, מחובר אל הסוף באחדות אחת. וכאשר האדם מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת המחויב, אז ... את כל מה שהוא נפרדות צורה ואפשרי המציאות בלבד. ואז על ידי זה, האדם יוצר את
שלמות הנפרדות, שבין האחדות לבין הנפרדות. כי כדי שהאדם יבין בשכל שלו מהי האחדות, לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ומצד אחד האדם ... יוצר את שיא השקר. כי האמת היא, שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד
בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות ... הוא מחויב המציאות, למרות שהוא נראה כאפשרי המציאות. ואז האחדות נכללת בנפרדות
בשלמות. ואז האדם כבר לא צריך להגדיר ולהפריד את האחדות מהנפרדות כדי להבין אותה, אלא הוא מצליח להבין אותה, להכיל אותה, לחשוב עליה, ולחוות אותה, בתוך הנפרדות עצמה. וכל זה, רק על ידי ...