... בו, אלא פשוט אפשר לנסות לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ואם הטיפש יצליח להבין את עצמו באמת ובשלמות, הדבר הזה בעצמו יגרום לו להיות חכם, כי שורש השכל של הטיפשות ושל כל דעה בעולם, הוא השורש של ...

... זאת נקראת הבנה שלמה באמת. והדרך להגיע להבנה שלמה, והדרך להגיע להבנת הסיבה של כל הסיבות, והדרך להגיע אל השלמות, היא על ידי זה שהאדם מנסה להבין טוב יותר את הדברים שאיתם הוא מתעסק ביום יום. דהיינו, על האדם ... שיש בחיי היום יום שלו, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע גם להבנת הסיבה הראשונה, שהיא בעצם שלמות הידיעה, תכלית הידיעה, וידיעה שלמה.

... גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, שתיהן לעולם יהיו חסרות אחת את השנייה. והשלמות, היא החיבור של ההפכים. ולכל צד שהאדם הולך, לעולם הוא יהיה חסר את הצד השני. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את שני ההפכים. דהיינו, גם מצד אחד ליהנות ולהקשר רגשית לדברים השונים, וגם מהצד השני לשמור על מרחק רגשי בריא מהם. והשלמות, היא תמיד באיחוד של ההפכים, דהיינו, כאשר האדם מסוגל להיות גם וגם. ונסכם: האושר הוא היכולת להכיל את ההפכים. ... בתוכו את הדברים כפי מה שהם. ולמרות שהם נראים הפוכים, אף על פי כן האדם מצליח להכיל אותם. וזו השלמות.

שלמות - מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות? מה מחכה בסוף הדרך? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, השלמות קיימת, וכל אחד יכול להגיע אליה. ולא רק שכל אחד יכול להגיע אליה, אלא שכל אחד יגיע אליה גם ... האדם יגיע אל הנקודה הסופית. והשאלה היא, מה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך? מה קורה כאשר האדם מגיע אל השלמות? מה קורה אחרי שהאדם הופך להיות מאושר באמת? האם אחרי שמגיעים לסוף מפסיקים להתקדם? אם מפסיקים להתקדם, אז איזה סוג של חיים זה ללא התקדמות? ואם ממשיכים להתקדם, אז מדוע זה נקרא שהאדם הגיע אל הסוף ואל השלמות? ולהיכן בדיוק אפשר להתקדם, אחרי שמגיעים לסוף הדרך? והתשובה היא, כי כדי להבין ולדעת מה קורה אחרי סוף הדרך, לשם כך יש להבין מהי סוף הדרך. ואחרי שמבינים מהי המהות של השלמות ושל סוף הדרך, על ידי זה ניתן להבין מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות, ומה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך. וכפי שכבר ביארתי, המהות של השלמות, היא החיבור של ההפכים. כי כל דבר בעולם, לעולם הוא יהיה חסר את מה ששונה ממנו ואת מה שהפוך לו. ולא משנה מה יעשה ומה יהיה האדם, הוא תמיד יהיה חסר את שאר הדברים שהוא לא. והשלמות היא החיבור של ההפכים, דהיינו, הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו שני דברים שהפוכים זה מזה בבת אחת. והשכל ... של כך היא שהוא מסוגל להכיל בתוכו רגשית ושכלית, כל דבר וכל מצב, ועל ידי זה הוא חווה את השלמות. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, הוא לעולם יהיה חסר את מה שהוא לא יכול להכיל. אך כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, על ידי זה הוא חווה את השלמות ונמצא בנקודת השלמות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל דבר בעולם, יש דבר אחר שגדול ממנו (או שקטן ממנו). וכל מספר שהאדם ... המשקל הכבד ביותר וכולי. וכך גם על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו בדברים הקטנים, ולחפש את האמת ואת השלמות ואת הטוב בדברים הקטנים בחיי היום יום. עד שבסופו של דבר האדם יגיע אל השלמות הגדולה ביותר. וכאשר האדם מגיע אל השלמות הגדולה ביותר, הדבר הזה כבר קורה מעצמו. היינו כי השלמות באה אל האדם מעצמה. והאדם לא צריך להתאמץ לעשות שום דבר, כדי לחוות את השלמות. כי המהות של השלמות, היא חוסר מאמץ מוחלט. וכל זמן שהאדם מנסה להתאמץ להגיע אל השלמות הגדולה ביותר, הרי שהוא לעולם לא יוכל להגיע אליה. כי מהותה היא חוסר מאמץ. ואין שום דבר בעולם שהאדם יכול לעשות כדי להגיע אל השלמות עצמה, כי כל המהות של השלמות היא שהאדם מפסיק להתאמץ. אבל האדם בהחלט כן יכול להתאמץ ולעשות דברים, שיקרבו אותו אל המצב שבו השלמות הסופית תבוא אליו מעצמה. והשלמות נמשכת לדברים שלמים ומושלמים. ואם האדם משתדל לעשות את מעשיו היום יומיים בצורה הטובה ביותר, על ידי זה בסופו של דבר השלמות הגדולה ביותר תבוא אליו מעצמה. ולעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר, בפשיטות פירושו הוא שעל האדם פשוט להשתדל להשיג ... שלו עולה, כי בכל פעם האדם מגלה ומבין שיש משהו טוב יותר, עד שבסופו של דבר האדם משיג את השלמות. ואחרי שהאדם מגיע אל השלמות, הרי שבעצם אין לו להיכן להתקדם. כי אילו הוא היה יכול להתקדם, הרי שהוא לא הגיע אל השלמות. ואם אפשר לשפר את המצב, הרי שהוא לא מושלם. ואם יש דבר טוב יותר, הרי שהדבר הנוכחי הוא לא מספיק טוב. והשלמות היא הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו את הרע, ועדיין להרגיש טוב, ואז ממילא אין יותר להיכן להתקדם. ואף על פי כן, למרות שאין להיכן להתקדם, הרי שבוודאי כן יש להיכן להתקדם גם אחרי שמגיעים לשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה, עדיין יש אפשרות להתקדם אל שלמות אחרת גדולה יותר ויותר. ואיך בדיוק ניתן להגיע לשלמות יותר גדולה מהשלמות הגדולה ביותר? ומה בדיוק ההבדל בין השלמות הגדולה ביותר שאין שלמות אחריה, לבין השלמות שאחריה? תשובה: כפי שהבנו, המהות של השלמות הוא חיבור ההפכים. ואחרי שמחברים את ההפכים לדבר אחד, ממילא כל הדברים שבאמצע מתחברים גם הם, וממילא אין יותר ... אחרי שהאדם כן מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו ... אין סוף עוצמה וחוזק לעד כמה האדם מכיל בתוכו את האין סוף. ואחרי שהאדם מגיע אל האושר האמיתי, ואל השלמות שאין שלמות אחריה, ואל הטוב האמיתי וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות את החיים באמת. כי כל זמן שהאדם לא הגיע אל ...

... שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוך כדי זה שהוא ינסה להימנע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל ... במציאות, גם אם הוא לא נמצא כרגע עם חברו. ושנאה אמיתית, פירושו שהאדם לא מסוגל להיות קיים בעולם ולהרגיש שלמות, כל זמן שחברו קיים בעולם. ומי ששונא את חברו, הרי שחייו אינם חיים, משום שהוא חושב שהמציאות היא לא ... את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיוב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא ... גזענות וכיוב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל ... מי שמגיע לאחדות השלמה, רק הוא מסוגל להכיל בתוכו את שנאת החינם בצורה טובה. ונסביר: כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא ... להכיל בתוכו שנאה. כי השנאה אוכלת אותו כנל, והשנאה היא העונש של האדם עצמו. אך כאשר האדם מגיע אל השלמות, השלמות היא לא האחדות שנפרדת מהעולם המשתנה, אלא השלמות היא האחדות שהיא נמצאת בתוך השינויים והנפרדות. ומאחר שמצד האמת הכל אחד, הרי שאם לא היה בעולם אפשרות לשנאת ... עד שהטוב יכול להכיל בתוכו שנאה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אך כל הדברים האלו רלוונטיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריך להיות מסוגל לשנוא, כדי להתקיים. כי כאשר הכל טוב והכל אחד, אין שום קיום לשום דבר. אך ...

... רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, השלמות, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: כאשר האדם גם מרוצה מכל דבר באופן שווה, וגם בו זמנית ... הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, היא היכולת להכיל רגשית את ההפכים האלו. ויש בני אדם, שהם לא מסוגלים להכיל את ההפכים האלו. ואצל אדם ... הוא לא שמח בחלקו. ואצל אדם רגיל, אצלו השמחה נוצרת כאשר הוא מתקרב אל המטרה שלו. כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ברגע אחר. והנה, כל הדברים בעולם, הם חסרים. ולא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא הגיע לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ומה בדיוק גורם לו להיות שמח? הרי לכאורה, מצד האמת, האדם לא היה אמור להיות שמח, עד שהוא לא יגיע אל השלמות. אז מה גורם לכך שהאדם שמח גם כאשר הוא לא נמצא בשלמות? והתשובה היא, שהאדם שמח, מכך שהוא חושב שהוא מתקרב אל השלמות. ומצד האמת, האדם כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא מתקדם אל המטרה שלו, על ידי זה הוא מרגיש שמחה גדולה כבר ... רחוק מהמטרה שלו, על ידי זה יש לו תקווה, שהנה הוא יגיע אל המטרה שלו ויגיע אל האושר ואל השלמות. אבל האדם החכם שרואה טוב יותר את הסוף, הוא קולט ומבין כבר עכשיו, שבסוף שאליו הוא מגיע, לא נמצאת השלמות. ועל ידי זה הוא נופל לעצבות ולדיכאון. כי מי שלא מסתכל על התכלית ועל הסוף של כל דבר, על ... לעצבות. אלא, שמי שהוא חכם אמת, הוא מצליח לראות את הסוף של הסוף. והסוף של הסוף, הוא כולו טוב מושלם באמת. כי באמת מצד האמת, בסוף אין כלום, והסוף הוא בדיוק כמו עכשיו. אלא, שאחרי הסוף של הסוף, בסוף ... דהיינו, להסתכל בצורה עמוקה באמת על המציאות, אז הוא רואה כיצד הכל מתחבר, ואז הוא מצליח להבין ולהרגיש את השלמות שיש בכל רגע ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר עכשיו, הכל מושלם. והאדם שלא מסוגל להכיל בתוכו את זה, שהוא גם רוצה מצד אחד להתקדם, וגם מצד שני שהכל מושלם, על ידי זה הוא לא נהנה מהשלמות, שיש ברגע הזה. אבל מי שמסתכל מספיק רחוק על הסוף, על ידי זה הוא מבין שהכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז בעצם הרגע הזה מושלם, כמו הרגע הבא. ועל ידי זה האדם מגיע אל השמחה האמיתית. כי הרע נוצר, רק משום שהאדם מסתכל על ... מסתכל רק על הרגע הזה, ואין לו רצון לשנות את המציאות ברגע הבא, על ידי זה הוא מרגיש את השלמות, שיש ברגע הזה. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מפסיק להסתכל על הרגע הבא, ומסתכל רק ...

... כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל הדברים הוא אותו השכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא מבין גם את כל שאר הדברים שבעולם בשלמות. כי כל הדברים שבעולם הם חלקים של המציאות. ולכל חלק יש שכל אחר שמנהל אותו. אבל המציאות שהיא ישות ... גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, עד שהאדם עצמו לא מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה החיים לעולם לא משעממים. כי ידיעת השלמות שהכל אחד, ושההפכים הם אחד ושהאחד הוא הפכים, השכל הזה הוא ככ גדול, שהוא גם עוזר לאדם להיות מאושר, ...

... כי אין שום יאוש בעולם כלל, היא משום שבאמת הכל כבר טוב ואין צורך להילחם. כאשר האדם מבין באמת ובשלמות את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה הוא מגיע לייאוש אמיתי וטוב = חוסר מלחמה כלשהי עם המציאות ...

... ורק אז הוא בשלום עם עצמו באמת = אהבה אמיתית באמת של האדם את עצמו ואת המציאות = אושר בשלמות.

... = האמונה ברורה לאדם יותר מאשר ברור לו הקיום של עצמו. אמונה מוחשית = ידיעה שממלאת את האדם עצמו בשלמות. אמונה מוחשית = אמונה שהיא ההוויה של האדם. איך להגיע לאמונה מוחשית? על ידי התבוננות והעמקה בדבר שבו האדם ... האדם מאמין. על האדם לא להשאיר שום ספק / שאלה לגבי הדבר שבו הוא מאמין. על האדם לדעת ולהבין בשלמות את האמונה שלו. על האדם לראות כי האמונה שלו אכן אמיתית באמת ולא סתם אמונה תפלה. על האדם להפוך את האמונה שלו לאמת. פירוש: על האדם לחקור את האמונה שלו ולבדוק אם היא אכן אמיתית בשלמות. אם היא אינה אמיתית בשלמות, הרי שאפשר לזרוק אותה ולהיפטר ממנה, כי אמונות טפלות רק מזיקות לאדם. אך אם האמונה היא אכן אמיתית, הרי ...