... המפץ הגדול. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך ... זה נותן נקודת מבט עמוקה ביותר על המהות של המציאות ועל השורש של כל מה שישנו. הבנת המאמר הזה בשלמות, מייצגת את כל מה שהשכל האנושי הרגיל מסוגל להבין. המאמר הזה עוסק במה שיש מעבר לגבול של השכל האנושי ... הבנת המאמר הזה לעומקו, כל השאלות והתשובות שיש לאדם על המציאות, אמורות להיעלם לו. במקומם אמורה לבוא שתיקה של שלמות מוחלטת. הקדמה 2 למאמר: הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את האמת שיש בכל הדעות השונות שיש בעולם. הבנת ... את הכל. כאשר האדם חי חיים בינוניים ולא הולך על כל הקופה, על ידי זה הוא תמיד מרגיש חוסר שלמות. כדי להגיע אל השלמות, צריך לא לפחד וללכת על כל הקופה כולה, על: או הכל או כלום. ולא ממש צריך לפחד, כי בסוף ...

... הדברים שבעולם יפים עם היופי שיחודי להם. אז מהי מהות המשיכה של האדם ליופי ולעיצוב מסוים? והעניין הוא, כי השלמות, היא הטוב שיש בכל דבר. והטוב שיש בכל דבר, הוא המשמעות שיש לכל דבר. כי לכל דבר בעולם יש ... העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא אחרת. והשלמות היא אחת. והשלמות באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם. ובכל צורה וצורה שיש בעולם, יש בה ביטוי כלשהו של השלמות. מאחר שכל הדברים הם חלקים של השלם. ממילא השלמות של השלם, באה לידי ביטוי בכל החלקים. כך שבכל דבר בעולם ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות. כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על ... הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר. והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך השלמות באה לידי ביטוי בכל דבר. אבל היחד עם זאת, התת מודע של האדם הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר. כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות. כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, ... שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא מסוגל להכיל את האין סוף, אז הוא נהנה מצמצומים שונים ומחלקים שונים של השלמות שיש בכל דבר. וההנאה של האדם מחיצוניות, בשורשה היא האפשרות של האדם לחיות בעולם. כי אם האדם לא היה יכול ליהנות מחיצוניות ומחלקים של השלמות, אלא רק מהשלמות עצמה, הרי שלא היה קיום לעולם כלל. כי השלמות היא ככ גדולה, שהיא לא מאפשרת לשום דבר אחר להיות קיים חוץ ממנה. והנפרדות מאפשרת לעולם להתקיים, כפי שכבר ...

... שלא ראוי להיות מנהיג, הרי שאין לו ברירה אלא להמשיך להנהיג לפחות את עצמו, כדי להביא את עצמו אל השלמות האישית של עצמו. ואף על פי שכל אחד הוא סוג של מנהיג, אפ על פי כן נשאלת השאלה, מי ... נכונה? והתשובה היא, שמנהיג אמיתי שיכול להנהיג אחרים, הוא רק זה שיודע להנהיג את עצמו ושהנהיג את עצמו עד לשלמות האישית של עצמו. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות האישית של עצמו, בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה, הרי שעדיין יש לו להיכן להתקדם, והרי שהוא עדיין לא באמת יודע להנהיג אחרים. וכמובן שאנחנו לא ... טיולים שיודע את הדרך טוב יותר מאשר אחרים, אלא אנחנו מדברים כאן על מנהיג רוחני, שמנהיג את האדם אל השלמות האישית של עצמו. וכל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל השלמות, הרי הוא לא באמת יודע איך להנהיג. כי אילו הוא ידע איך להנהיג, הרי שהוא היה מנהיג את עצמו אל השלמות. ואם האדם לא יודע להנהיג את עצמו, כיצד הוא ינהיג אחרים?! ואם המנהיג חושב בטעות או אומר בטעות שאין דבר כזה שלמות, הרי שאז המצב גרוע עוד יותר. כי לא רק שהוא לא יודע איך להגיע אל השלמות, אלא שהוא מטעה גם אחרים שלא יתקרבו אל השלמות. וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו בשלמות, הרי שהוא לא מבין שום דבר בשלמות, וממילא הוא לא יכול לדעת שום דבר על האדם השלמות קיימת או לא. וכל שכן שהוא לא יכול להנהיג אחרים אל השלמות שלהם. וכל זמן שהאדם יכול לשפר את השלמות שלו בדבר כלשהו, וכל זמן שהאדם יכול להבין את עצמו טוב יותר ממה שהוא מבין את עצמו, הרי שהוא לא באמת מבין את עצמו בשלמות, והרי שהוא לא הגיע עדיין אל השלמות, ואכ הוא לא יכול להוביל אחרים אל השלמות. ויש כאלו שחושבים שיש להם רחמנות על העולם ושהם רוצים בטובת העולם. ומתוך הרחמים שלהם על העולם, הם רוצים לעזור לבני האדם להגיע אל ההארה המיוחלת. אך באמת כל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל המנהיגות שלו נובעת בגלל שהוא נזקק רגשית, ובגלל שהוא זקוק לכבוד שבני האדם נותנים לו, ולדברים שהמנהיגות והפרסום נותנים לו. כי מי שהגיע אל השלמות, הוא לא זקוק בשום צורה ובשום דרך לקבל כבוד כלשהו או הערכה כלשהי מבני אדם. ומי שהגיע אל השלמות, הוא זה שטוב לו תמיד, וזה שיודע שהעולם מושלם איך שהוא ושלא צריך לתקן שום דבר. ומי שלא מבין מה טוב בכך שיש רע, הרי שהוא לא הגיע אל השלמות. ומי שכן הגיע אל השלמות, רק הוא באמת יכול לעזור לאדם לראות את הדרך האישית שלו אל השלמות. כי כל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות, נדמה לו שהדרך אל מה שנדמה לו כשלמות, נמצאת דווקא בצד שלו. ונדמה למנהיג בטעות, שמי שרוצה לחיות טוב ולהיות מאושר, עליו להתקרב אליו וללכת בדרך שלו. וכל זה נובע רק משום שהמנהיג לא יודע מהי השלמות, והוא לא יודע שכל הדרכים מובילות אל השלמות. ולהגיע אל השלמות, פירושו כאשר האדם רואה ומבין ומרגיש את השלמות שיש בכל דבר. דהיינו, רק כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, ולהרגיש אחדות מלאה כלפי כל הדברים. וכאשר האדם מגיע אל השלמות, אז הוא רואה את השלמות שיש בכל דבר, ואז הוא מנסה לעזור לאדם להתקרב אל השלמות שנמצאת אל האדם עצמו. כי השלמות נמצאת אצל האדם עצמו. והמנהיג האמיתי מאיר לאדם את עיניו, להבין ולראות את השלמות שנמצאת אצלו. ומי שיתבונן היטב על העניין, יראה כי כאשר האדם מנהיג אנשים אחרים, הדבר הזה נותן לו מענה ... אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמו. ומצד האמת, מנהיג אמיתי הוא זה שלא זקוק לאחרים. כי מי שמגיע אל השלמות, הוא לא זקוק לאחרים רגשית בשום צורה. ועיקר המנהיגות של המנהיג האמיתי, היא לעזור לאדם שיהיה כמותו ממש. דהיינו, שגם הוא ימצא את השלמות שיש בכל דבר ודבר וכולי. וכל הנל נכון גם לגבי האדם עצמו ביחס לעצמו. שעל האדם לחפש בתוך עצמו את נקודת המנהיגות האמיתית, שהיא עוזרת לאדם להתבונן טוב יותר אל תוך עצמו, ולמצוא את השלמות בתוך עצמו.

... ששונה ממנו, ואם האדם לא אוהב באמת את מי ששונה ממנו, הרי שבוודאות, האדם גם לא אוהב את עצמו בשלמות. והאדם יכול לטעון כמה שהוא רוצה, שהוא אוהב את עצמו, ושהוא מעריך את עצמו וכולי. אבל, כל זמן שיש ... הכיוונים בו זמנית. וכל הדברים שיש בעולם, יש בהם חיסרון כלשהו. ומצד שני, כל הדברים שבעולם, יש בהם גם שלמות כלשהי וגם טוב כלשהו. כי בכל הדברים שיש בעולם, בכולם יש את המהות ואת השלמות, של הדבר השלם שהם חלק ממנו. ולאדם יש בחירה חופשית לבחור, האם הוא מסתכל על השלמות שיש בכל דבר, או על החסרונות שיש בכל דבר. וגם מי ששונא אנשים אחרים ששונים ממנו, גם כאן יש ... הרי שלשם כך הוא צריך למצוא בהם משהו רע וחיסרון כלשהו. ומאחר שאין שום אדם ושום דבר בעולם שהוא מושלם, ממילא מי שמרגיש חוסר אהבה כלפי האחר, הרי שבוודאות שהוא מרגיש חוסר אהבה גם כלפי עצמו. כי חוסר הכבוד ... חברו, הוא לא מקבל גם לא את עצמו. ומאחר שלכל אדם יש חסרונות, לכן כדי שהאדם יאהב את עצמו בשלמות, לשם כך הוא חייב למצוא בעצמו את הטוב בשלמות. וכל זמן שהאדם עוד לא הבין ועוד לא מצא את הטוב שיש בו בשלמות, הרי שהוא עדיין לא אוהב את עצמו בשלמות. וכדי שהאדם ימצא את הטוב שיש בו בשלמות, לשם כך האדם צריך להסתכל על השלמות שיש בכל דבר. כי אין שלמות יחסית. כי אם זה יחסי, אז זה לא שלמות. והשלמות, היא מוחלטת. ואו שהאדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, או שלא. ונמצא אם כן, כי מי ששונא זרים, הרי שזה ביטוי לכך, שיש בו שנאה ... עצמו. ועל האדם לנסות למצוא את הטוב שיש בעצמו ולאהוב את עצמו. ולשם כך על האדם לנסות להסתכל, על השלמות שיש בכל דבר. ועל ידי זה שהאדם אוהב את עצמו בשלמות, בגלל השלמות שהוא מוצא בעצמו, על ידי זה האדם אוהב גם את מי ששונה ממנו, בשלמות. כי כל הדברים שבעולם, מחוברים זה לזה, על ידי המציאות האחת שמחברת את הכל. ומי שלא אוהב את מי ... עצמו ואת סביבתו. וזה על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. עד שהאדם מוצא את השלמות שיש בכל דבר, ומקבל את עצמו ואת כל מה שנראה כשונה ממנו.

... מהמלחמה, שהוא בהחלט יכול להתגאות בכך שהוא ניצח את הקרב. והעניין הוא, שכל זמן שהאדם עוד לא הגיע אל השלמות האישית שלו, הרי שהוא עוד לא יכול להתהלל בכך שהוא מצא את הדרך הנכונה. ורק מי שהוא הגיע לשלמות האישית שלו, בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה, רק הוא יכול להיות מרוצה מכך שהוא הגיע אל השלמות האישית שלו. כי יש אנשים שונים שמנהיגים אנשים אחרים. ולמרות שהם עצמם לא יודעים איך להנהיג את עצמם, הם ... איך לפתור את הבעיות של עצמו. ומצד האמת, כל הדרכים בסופו של דבר מובילות את האדם אל האושר ואל השלמות. וגם אם האדם נופל פעם אחרי פעם, הרי שבסופו של דבר האדם מגיע אל השלמות. ומי שהגיע אל השלמות ושהוא רואה כיצד כל הדרכים מקושרות זו בזו, הוא רואה ומבין כיצד בכל דרך שבה האדם הולך, בסופו של דבר הוא יגיע אל השלמות. ולמרות שכל הדרכים מובילות אל השלמות, הרי שהאדם מעדיף להגיע לשם בצורה כמה שיותר ברורה ובהירה. ומצד האמת, כל המנהיגים השונים הם עוזרים לאדם בדבר אחד, בכך שהם מחליפים את הבעיות שלו בבעיות אחרות. וכל העצות שנותן אדם שלא הגיע אל השלמות, הרי שהן מחליפות בעיה אחת בבעיה אחרת. כי כאשר האדם מקבל עצה כלשהי של מנהיג כלשהו, הרי שבעצם העצה ... מצב הוא יגיע, הרי שתמיד האדם ירגיש חיסרון כלשהו. כך שמצד האמת, כל העצות של מי שלא הגיע אל השלמות, כולן הן רק להחליף בעיה אחת בבעיה אחרת. והדבר דומה לאדם שכואבת לו היד, שהוא בא לאיזה רופא חסר ... חיסרון כלשהו. ואז האדם עובר לחפש דרך אחרת וכולי. ומי שהוא מנהיג אמיתי, דהיינו, מי שהוא כן הגיע אל השלמות האישית שלו, הוא כן יודע להנהיג. והוא מוביל את האדם בכל דרך ודרך שבה האדם הולך. כאשר הוא מאיר לאדם את דרכו, כדי לראות את השלמות שמסתתרת מאחורי כל הדרכים. כי בכל דבר שיש בעולם יש בו שלמות. והשלמות של הדבר נמצאת בפנימיות שלו. ומי שהוא הגיע אל השלמות של עצמו, הוא רואה גם את השלמות שיש בכל דבר. ויותר מאשר חשוב ללכת בדרך הנכונה, חשוב ללכת בצורה נכונה בדרך. כי אם האדם לומד לחשוב בצורה נכונה, הרי שהוא יגיע אל השלמות שלו, גם אם הוא הולך בדרך שנראית כלא נכונה, הרבה יותר מהר מאדם אחר שנראה שהוא הולך בדרך נכונה, אבל הוא הולך בה בלי להתבונן על הפנימיות והמשמעות שיש בדרך שבה הוא הולך. כי השלמות של האדם, היא תובנה פנימית של האדם. והשלמות לא נמצאת מחוץ לאדם, אלא בתוכו. והשלמות לא תלויה במקום החיצוני או במצב החיצוני שבו האדם נמצא, אלא היא תלויה בצורה הפנימית שבה האדם תופש את ... מלמד את האדם כיצד להסתכל בצורה שונה ופנימית יותר על הדרך שבה הוא הולך. כי כדי שהאדם יגיע אל השלמות, לשם כך הוא צריך להבין דבר כלשהו. וכדי שהאדם יבין את הדבר הזה, לשם כך האדם צריך להיות מסוגל ... הוא נותן לאדם עצות בצורה מסוימת, שהעצות האלו אמורות להוביל את האדם לצורת מחשבה כלשהי, שתאפשר לו לחוות את השלמות ואת האושר. ולמרות שנדמה לאדם שהוא מקבל עצה, איך להשיג את הדבר שאותו הוא רוצה, הרי שבאמת הוא מקבל ... המחשבה של האדם, הוא מוביל את האדם אל הטוב האמיתי שלו, דהיינו, אל האושר. כי מי שלא הגיע אל השלמות, על ידי זה נדמה לו שהשלמות נמצאת בנקודה חיצונית כלשהי. וכאשר מנהיג שאינו ראוי נותן עצה לאדם, הרי שהעצה שלו היא כדי לגרום לאדם להשיג ... נמצא, רק הוא מסוגל לעזור לאחרים לצאת מהמבוך שלהם. כי בכל מקום שבו האדם נמצא, יש בו חיבור ישיר לשלמות אין סופית ולטוב אין סופי. והאדם יכול לצאת מכל מבוך ומכל בעיה, על ידי זה שהאדם מוצא את הטוב שיש בכל דבר וכולי. ומי שנדמה לו שהוא מתקרב אל השלמות שלו, הרי שכל זמן שהוא לא הגיע אל השלמות שלו בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שיכול להיות שהוא עדיין טועה. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא ממש קרוב, והוא ממש רחוק. ולפעמים גם ... את האמת, והוא עדיין לא יכול להוביל אחרים. והוא צריך להתמקד בלהוביל את עצמו. כי האדם יכול להגיע אל השלמות, כאן בעולם הזה בגוף האנושי. ויש מי שנדמה לו בטעות, שהאדם לא יכול בגופו האנושי להשיג את השלמות. אבל השלמות נמצאת כבר בכל דבר. ומי שיש לו עיניים לראות, הוא יודע שבוודאי שאפשר להשיג את השלמות, כאן בגוף האנושי ולהמשיך לחיות כרגיל. ומי שחושב שאי אפשר להשיג את השלמות בגוף אנושי, זה רק משום שהוא עוד לא השיג את השלמות, שהוא חושב שכן אפשר להשיג בגוף אנושי. כי כל זמן שהאדם עוד לא מימש את הפוטנציאל האישי שלו שידוע ... של היכולת של האדם. ומי שהוציא את כל הפוטנציאל האישי שלו מכוח אל הפועל, על ידי זה הוא מגיע לשלמות האישית שלו כאן בגוף האנושי. והוא יודע שהדבר אפשרי. והוא גם מראה את הדרך הזאת לאחרים. וכל זמן שהאדם עצמו יכול להשתפר באיזה משהו, הרי שהמשמעות היא שהוא עוד לא מימש את הפוטנציאל שלו בשלמות. ואכ הוא צריך להתמקד בלהנהיג את עצמו, כדי שהוא עצמו יגיע לשלמות של עצמו. וכאשר האדם מממש את הפוטנציאל האישי שלו בשלמות, על ידי זה האדם מגיע אל השלמות האישית שלו באמת, ועל ידי זה הוא ראוי ויכול להנהיג את כל ...

... לא יודעים מורי הדרך אל האושר? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, ישנן רמות אושר שונות. ויש גם אושר אמיתי ובשלמות. וכל זמן שהאדם יכול להיות יותר מאושר ממה שהוא, הרי שהוא עדיין לא מאושר באמת. כי מי שהוא מאושר באמת, הוא מי שהוא מאושר בשלמות, דהיינו, מי שהוא מאושר באושר אין סופי שאי אפשר להיות עוד יותר מאושר מהאושר הזה. וכאשר האדם מגיע לאושר ... נפש / רוגע וכיוב. ואכ ככל שהאדם קרוב יותר לתחושה של שמחה, כך כנראה שהוא קרוב יותר אל אושר בשלמות. ומאחר שהאדם מבין שאושר בשלמות הוא כאשר האדם שמח בשלמות, אכ ככל שהאדם יותר שמח, כך הוא קרוב יותר אל אושר אמיתי. ואם האדם רואה איזה בודהה יושב ועושה ... מורה דרך רוחני שהוא אדם מאוד סבלני שלא כועס כלל וכיוב, לכאורה ניתן לומר שהאדם רואה מולו אדם מאושר בשלמות, או על כל פנים קרוב מאוד אל האושר. כי מאחר שהאושר הוא שמחה / רוגע / שלוות נפש, ממילא ... נראה יותר שמח, ומי שהוא יותר רגוע, ושנראה שיש לו יותר שלוות נפש, כנראה שהוא קרוב יותר אל האושר בשלמות. והמחשבה הזאת היא כמובן טעות. משום שהאושר הוא עניין אחר לגמרי והוא תלוי בדבר אחר לגמרי. ומי שחושב שלהיות ... הגיע למצב שבו הוא לא כועס כמו אבן, אז הוא מאושר. וזאת כמובן שטות גדולה. כי המציאות שלנו היא השלמות. והמציאות מכילה בתוכה את סך כל הדברים. והשלמות של האדם, היא כאשר הוא מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. ואדם מאושר באמת ובשלמות, הוא זה שהוא ככ אוהב את המציאות, עד שהוא מסוגל גם לכעוס וכיוב ואף על פי כן להיות מאושר. ... ביטוי בדבר אחד ויחיד פנימי שנמצא בתוך האדם. והוא שהאדם מפסיק לרצות להיות מאושר, שאז ורק אז הוא מאושר בשלמות. וכל האנשים בעולם כאשר הם כועסים, בתוך תוכם הם מרגישים תחושה של חסר מכך שהם כועסים, והם באותו הרגע חווים תחושה של חוסר שלמות, ושל רצון להיות מאושר ולא לכעוס. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו והוא מרגיש רע, גם אז האדם מרגיש חוסר אושר וחוסר שלמות. כי האדם לא באמת מקבל בשלמות שאין שלמות אחריה את זה שהוא מרגיש רע. משום שהאדם לא מבין מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא מרגיש רע. ולכן ... להסתכל רק על האמת. ובמקום לייעץ לאדם להיות שמח בחלקו, החכם האמיתי מייעץ לאדם להסתכל על האמת ולרצות להגיע לשלמות בשלמות. ובמקום לייעץ לאדם לפחד מכך שהוא בעצבות ולשקר את עצמו בשקר של חשיבה חיובית כלשהו, החכם מייעץ לאדם לחפש ... ולחפש את האמת פירושו, שהאדם יתבונן היטב על תפישת המציאות שלו, וינסה לבדוק האם הוא באמת מבין את המציאות בשלמות. כי האושר אין פירושו לברוח מהמציאות ולשבת על איזה הר ולהסתכל על העולם. כי גם האבן לא מעורבת בענייני ... ממה שקורה סביבו, ולא אכפת לו מה שאומרים עליו ומה שחושבים עליו וכיוב. ועל האדם לשאול את עצמו, וכי השלמות היא להגיע למצב שבו האדם דומם כמו אבן וכמו אדם מת? ואדרבה, המציאות המושלמת שלנו מכילה בתוכה את כל הדברים שיש בעולם והיא משתנה כל הזמן. ומי שמבין את הדברים לעומקם, הוא יודע ... הייתה משנה את המצב אלא הייתה דוממת. וטבע המציאות הוא להשתנות כל הזמן. וכל חכמי הרוח למיניהם, נדמה להם שהשלמות היא לברוח מהמציאות ולהגיע למצב שבו המצב הרגשי של האדם מפסיק להשתנות. כי נדמה להם שלהיות מאושר פירושו לחשוב כל הזמן שהכל טוב. וזו כמובן טעות. כי גם המציאות המושלמת שלנו, אילו היא חשבה כל הזמן שהכל טוב, הרי שלא היה קורה שום שינוי בעולם. ושלמות פירושו להיות כמו המציאות. ולהיות כמו המציאות, פירושו שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את סך כל השינויים שקיימים בעולם ולחיות איתם בשלום. וכדי שהאדם יהיה מסוגל ליהנות בשלמות מסך כל הרגשות ולא לפחד מהם כלל, לשם כך על האדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי ...

... היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי, שבו הרצון שלו להיות מאושר נעלם. וזה קורה רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. שאז ורק אז האדם חי בשלום אמיתי עם המציאות בכל רגע ורגע, ורק אז הרצון של האדם למצוא את ... כל העולם ומלואו, וגם אם יתנו לאדם להיות אלוהים וליצור את המציאות כרצונו, עדיין האדם לא ירגיש תחושה של שלמות. והאדם תמיד ימשיך להרגיש שחסר לו משהו. וכל מי שיעשה לעצמו דמיון מודרך ויסתכל על התכלית של כל מה ... רגע אחד של שמחה רגעית, כאשר האדם מצליח להשיג את רצונו. ומילא אם הרגע הזה, היה של אושר אמיתי בשלמות. אז אולי באמת היה שווה לרדוף אחריו ולהשקיע בו מאמצים. אבל מי יכול לומר שהוא חווה תחושה של שלמות ושל אושר אמיתי בשלמות, כאשר הוא משיג את המטרות שלו? ונזכיר, אושר אמיתי בא לידי ביטוי בכך שהאדם במצב של אושר, חווה שלמות ככ גדולה, עד שהרצון להיות מאושר נעלם. ומי יכול לומר שכאשר הוא משיג את המטרות שלו, ותהיה המטרה אשר ... אנשים מגלים את השקר של כל השיטות הרוחניות. כי אף אחת מהן לא באמת יכולה לגרום לאדם להיות מאושר בשלמות ובאמת. כי אושר, זה עניין אחר לגמרי. וכל השיטות כולן, בסך הכל, הן כמו סמים שהאדם לוקח אותם, כדי לשכוח את הצרות שלו. כי כאשר האדם מאושר באמת על ידי הבנת המציאות בשלמות, במקרה כזה האדם חווה תחושה של סיפוק מלא מהמציאות. אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות באמת, על ידי ... את זה שהאדם לא מרוצה מהמציאות, משום שהוא לא באמת מבין אותה. וכל זמן שהאדם לא יבין את המציאות בשלמות, הוא ימשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי לנסות לחוות רגעי ...

... המצב. מצד שני, הרגש מציע פתרון שונה, המבוסס על תחושות, אינטואיציות ורגשות. כאשר השכל והרגש מסכימים ביניהם, האדם חש שלמות וביטחון בהחלטותיו. אך כאשר הם לא מסכימים, נוצר מתח פנימי, חוסר וודאות, ספקות ומצפון לא שקט. לדוגמה, אדם עשוי ... דבר אחד. כאשר האדם מבין בשכלו שרוצה ולא רוצה הם למעשה אותו דבר ברמת המהות, הוא חווה אחדות פנימית ושלמות. במצב זה, הרצון שלו משתנה והוא אינו חש עוד חוסר תמידי. תפיסת האחדות מייצרת מצב שבו השכל והרגש מתפקדים ... חלק לא רציונאלי, שמניע את האדם לפי תחושותיו הפנימיות. כאשר השכל והרגש מסכימים על דבר מה, יש הרגשה של שלמות, כיוון שההחלטה נתפסת כמאוזנת ונכונה. אולם, לעיתים יש מצב שבו השכל והרגש לא מסכימים. בשלב כזה, האדם מתחיל לחוות ... לעשות. השילוב של ההחלטה השקולה של השכל והרגש. אם הרגש והשכל מסכימים על ההחלטה, אזי הוא מסכים. וחש תחושת שלמות. יש מצבים בחיים, שהאדם חווה סוג של קונפליקט בין השכל לרגש. שהשכל אומר לו דבר אחד ואילו הרגש דבר ... תמיד מרגיש שיש לו רצון. האם יש מציאות שבה אין לו שום רצונות שהמציאות טובה כפי שהיא? ששם הכל מושלם. אין מציאות כזו. גם אם יהיה שלום בעולם, עדיין יחוו חסר כלשהו. הרעיון הוא שכל זמן שהאדם לא הגיע ... שהוא. חוסר היכולת השכלית של האדם לתפוס ששני ההפכים הם דבר אחד, היא אומרת שהשכל של האדם אינו תקין בשלמות. ואז הרגש ימשיך להציק לו. שהוא ירצה יותר טוב עד שהוא יגיע לתובנה האמיתית שהכל אחד. אם יש לאדם ...

... הכל הוא אחד. במצב כזה, האדם יכול להרגיש בו זמנית גם את הנפרדות (הרצונות השונים והשאיפות) וגם את האחדות (השלמות הפנימית בה אין כל רצון נוסף). איך חקירת האמת מביאה לשלווה ולאושר אמיתי? האדם שמבין את שתי הפרספקטיבות האלה ... תמיד יש לאן לשאוף (הדשא של השכן תמיד ירוק יותר), ומצד שני, הוא יודע בעומקו של דבר שהכל כבר מושלם כפי שהוא כרגע. כאשר האדם חווה את האחדות הפנימית, כל הרצונות נעלמים והוא מגיע לשלווה אמיתית. אך מכיוון שהעולם בנוי גם מנפרדות, האדם עדיין יכול ליהנות מהשאיפות, מהרצונות ומהדרך עצמה. במצב של חיבור ההפכים, האדם מרגיש שלמות אמיתית. הוא אף פעם לא סובל מכך שהוא שואף למציאות טובה יותר, כי בתוכו הוא כבר יודע שהכל מושלם, ובו זמנית הוא נהנה מהדינמיות ומהפעולה שהוא עושה. לסיכום: איך להסתכל נכון על הדשא של השכן? הסתכלות על הדשא ... עמוקה של אחדות ושל נפרדות. רק דרך הסתכלות כנה ואמיתית על המניעים הפנימיים, האדם יכול להיות גם מלא סיפוק ושלמות וגם מלא רצונות ופעולות. זהו איזון אמיתי שמביא לאושר פנימי. איך להיות מאושר באמת? קבלת המציאות כפי שהיא חיפוש אחר שלמות פנימית נפרדות ואחדות בתודעה כיצד להתמודד עם חוסר סיפוק? למה אנשים מסתכלים על הדשא של השכן? המונח הדשא של ... שביעות רצון? הפתרון הוא לחבר את ההפכים - מצד אחד לשאוף להתקדם ולשפר את המציאות, ומצד שני להיות מרוצה בשלמות ממה שכבר יש. איך עושים זאת? התשובה היא חיפוש אחר האמת. כדי להבין את הרצונות שלנו, יש לבדוק מדוע ... בו - זמנית הוא מרוצה לחלוטין ממה שיש לו. איך להיות מאושר באמת קבלת המציאות כפי שהיא חיפוש אחר שלמות פנימית נפרדות ואחדות בתודעה כיצד להתמודד עם חוסר סיפוק הדשא של השכן. למה הוא כן ירוק יותר? ולמה כן ... האמת. היה ואדם לא היה מסתכל, והיה מקשיב למשפט תשמח בחלקך ותסתפק במה שיש לך, הוא היה מרוצה באופן מושלם ואז הוא לא היה רוצה שום דבר, כי היה מרוצה מהמציאות בשלמות מוחלטת שאין בה כל רצון לשינוי או לדבר מה. ואז לא תהיה שום אינטראקציה, האדם לא יאכל, לא ישתה, ... יש את כל הכוחות והוא רוצה ליישם אותם. אם האדם ישאל את עצמו בכנות, ממה אני יכול להיות מרוצה בשלמות? הוא יראה שאין דבר כזה. אין אפילו דבר אחד בעולם שיהיה לו לאדם, והוא לא ירצה יותר כלום, אין מצב שהוא מאושר בשלמות. אז מה בעצם עושים? על האדם ללמוד לחבר את ההפכים, ומה זה אומר לחבר את ההפכים? זה אומר שהאדם ... רוצה את הטוב יותר כי כך יש יותר אינטראקציה, וגם, בתוכו שלא ירצה כלום, שיהיה מרוצה ממה שיש לו בשלמות, בו זמנית תוך כדי שהוא כן רוצה. ואיך מגיעים לזה? והתשובה היא המילה אמת, מהמקום הפשוט של האמת. בעולמנו ... האדם מגיע בעצם למקום שאין לו כל רצון, ואז הוא מרוצה באותה המידה, ואז הוא מגיע למקום שהוא שמח בשלמות.

... ובשורש של השנאה, לא רק שאין הבדל, אלא למעשה מדובר בדיוק באותו רגש. ההסבר לכך מתחיל מההבנה של מושג השלמות. ככל שהאהבה או השנאה מתקרבות לשלמות, כך ההבדל ביניהן מתבטל. מהי אהבה בשלמות ומדוע היא מבטלת את האובייקט הנאהב? אהבה אמיתית בשלמות, על פי אליעד כהן, משמעותה שהאדם מכיל לחלוטין את האובייקט שהוא אוהב. אם אתה אוהב מישהו עד הסוף ובשלמות, לא תהיה שום תחושה של נפרדות בינך לבינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני אוהב את היד שלי, הוא לא ... בכלל הבדל ביניכם, עד כדי כך שכאשר לנאהב כואבת הרגל, האוהב מרגיש זאת כאילו כואב לו עצמו. לכן, אהבה מושלמת היא הכלה מוחלטת, ואין בה יותר מקום לנפרדות. מהי שנאה בשלמות וכיצד היא מבטלת את קיומו של הדבר השנוא? בדיוק כמו אהבה בשלמות, שנאה מושלמת, לפי אליעד כהן, היא מצב של דחייה מוחלטת כלפי הדבר השנוא. כשאתה שונא משהו בשלמות, אתה שולל לגמרי את עצם קיומו של הדבר הזה. אך אם אתה עדיין מודע לקיומו, פירוש הדבר שאתה עדיין ... השנוא חדל להתקיים מבחינתך לחלוטין, אפילו עד כדי כך שאינך מודע יותר לקיומו. אלא שדווקא אז, כאשר השנאה מגיעה לשלמותה, הדבר השנוא מתבטל לחלוטין בתודעת האדם, ובכך השנאה עצמה מתבטלת, כי אי אפשר לשנוא דבר שאינו קיים עוד בתודעה. ... זמן שקיים שילוב של רגשות מנוגדים אלה, האדם נמצא בסבל מתמשך. מדוע מי שאוהב או שונא את כל המציאות בשלמות חווה אחדות ושלמות? אליעד כהן נותן דוגמה ברורה על אהבה ושנאה כלפי המציאות כולה. מי שאוהב את כל המציאות בשלמות חווה הרגשה אחידה, בלי הבדל בין דברים. כל דבר במציאות נתפס אצלו באותה רמה של אהבה. מנגד, מי ששונא את כל המציאות בשלמות מרגיש שנאה אחידה כלפי הכל ללא הבדל. בשני המקרים, האחידות והשלמות הזו מבטלת את האפשרות של קונפליקט פנימי או של סבל, כיוון שאין יותר הבדל בין טוב ורע. אם הכל ... רע, ואם הכל רע באופן מוחלט, אין שום דבר שיכול להיות טוב. בשני המקרים, האדם מגיע לאותו מקום של שלמות פנימית ואחדות עם המציאות. מדוע אהבה ושנאה הן למעשה אותו רגש במהותן? בשורש, מסביר אליעד, אהבה ושנאה הן רגש ... בשני הקצוות האלה, מגיעים לביטול של קיום הדבר שמחוץ לאדם. שניהם, בקצה המוחלט שלהם, מובילים למצב של אחדות מוחלטת ושלמות. כשאדם נמצא רחוק מהקצה של אהבה או שנאה, הוא חווה את ההבדל ביניהן, אך כשהוא מגיע לשלמות של אחד משני הרגשות הללו, הם הופכים לאחד. בשורה התחתונה, אליעד מסביר שהסבל האנושי נובע בעיקר מערבוב ואי שלמות של רגשות אהבה ושנאה. רק כאשר האדם מגיע לשלמות מוחלטת באחד מהם, הוא משתחרר מסבל לחלוטין. מה ההבדל בין אהבה לשנאה? כיצד מגיעים לאהבה מושלמת? מהי שנאה מוחלטת? איך להפסיק לסבול? האם אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה המשמעות של אחדות המציאות? איך מגיעים לשלמות פנימית? מהי אהבה / שנאה בשלמות? ומדוע אהבה ושנאה בשלמות, הם רגש זהה לחלוטין? ועוד. נשאלה שאלה, מה ההבדל בין אהבה ובין שנאה, והאם באמת יש הבדל ביניהם? ובאמת ... הנפרדות, יש הבדל בין אהבה ובין שנאה. אך נסביר פה איך הדברים בשורש מתחברים. ונחדד, אם בן אדם ישנא בשלמות, או ישנא בשלמות, או יאהב אבל ממש בשלמות, שפירושו שאין יותר מזה אהבה למציאות בשלמות, או לשנוא את כל המציאות בשלמות, הם יגיעו לשלמות. אם אדם אוהב משהו במציאות, ויש משהו שהוא יכול לאהוב יותר, או אוהב יותר, אז האהבה, או השנאה לא עד הסוף. ומי שיאהב או ישנא בשלמות, אז לא יהיה פחות טוב או יותר טוב, זה יהיה אותו הדבר. לשנוא מישהו באמת זה לשנוא מישהו כל כך, שוללים את כולו, ולרוב אנשים שונאים חלקים מהאדם, לא את כל האדם בשלמות, ומי שכן שונא בשלמות, הוא שולל בעצם את קיומו של האדם שהוא שונא. ויש שנאה כל כך גדולה, שאין בכלל מודעות לאותו הדבר, אבל אם אתה יודע שאתה שונא אותו, סימן שהאדם עדיין מכיל את הדבר, אז זה לא בשלמות, אבל אם זה שנאה בשלמות, שהאדם לא מסוגל להכיל את האדם, או הדבר ואז השנאה מתבטלת כי לא קיים כבר כלום, שום דבר שהאדם ... גם לגבי האהבה, אם יש אהבה מושלמת לחלוטין, זה עד כדי כך שהאדם לא נותן קיום לזה שהוא אוהב בשלמות. אהבה פירושו שאני כן מסוגל להכיל בשלמות, ולא תהיה תחושה של נפרדות בין האדם לזה שהוא אוהב. זה כמו שבן אדם אוהב את היד שלו, אבל היד של האדם לא מובדלת בינו לבין מישהו או משהו אחר. אהבה בשלמות זו הכלה מוחלטת ואחדות מוחלטת. אהבה זה להכיל בשלמות, כל כולו בתוכי, ואז רק אני קיים, או רק הוא. ובשנאה זה דיחוי, דחייה בשלמות ואז גם אין קיום לזולת. בשני המקרים אם הולכים עד הקצה, בשניהם מגיעים לביטול של הצד השני. הבלגאן מתחיל ... הוא דוחה, ואותו הדבר גם לגבי המציאות, אם קצת מכילים אותה וקצת לא, אז סובלים. ואם אוהבים את המציאות בשלמות אז לא סובלים, כי מכילים את הכל, וגם, אם שונאים את המציאות עד הסוף אז גם לא סובלים כי מבחינתו של האדם המציאות לא הייתה קיימת ואז חווים שלמות. חווים אחדות עם המציאות בשורש של השנאה המושלמת או האהבה המושלמת.