... שיש בעולם? במאמר הזה נבאר מהו סוד הכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי בעולם שלנו יש הרבה שיטות רוחניות, אך אף אחת מהן לא יכולה להוביל את האדם אל
השלמות. ולא שאף אחת מהן לא הובילה אף אחד אל
השלמות, אלא שמבחינה עקרונית אף אחת מהן לא יכולה אפילו לא ברמה התיאורטית להוביל את האדם אל
השלמות. והעניין הוא, כי בעולם שלנו אין
שלמות. כי כל דבר שקיים, מעצם קיומו יש בו חיסרון. משום שברגע שישות כלשהי קיימת, הרי שאין בה את כל שאר הדברים שהיא שונה מהם. לדוגמה, החיסרון של השולחן, הוא שהוא לא כיסא ולא מנורה ... חסר את זה שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא רוצה. ואם המציאות שונה ממה שהאדם רוצה, אז האדם מרגיש חיסרון מכך שהוא חסר את המצב שבו המציאות כרצונו. ואם המציאות תהיה
בשלמות כפי מה שהאדם רוצה, גם אז הוא ירגיש חיסרון משום שהוא יהיה חסר את המצב שבו המציאות שונה ממה שהוא רוצה. ובכל דבר ודבר שיש בעולם יש בו חיסרון. ואם האדם בוחר להיות פרוש מהעולם ... של סבל. ולמרות שנדמה לאדם שהאושר ושגן עדן שמבטיחים לו זה דבר טוב, הרי שמצד האמת בסך הכל מרמים אותו בשקר, שאם הוא יגיע לסוף הדרך, אז הוא יגלה את השקר. כי יש
שלמות. והשלמות היא להיות כל הדברים בבת אחת. דהיינו, שהאדם מצד אחד יוכל לדוגמה גם להיקשר רגשית לכל מיני דברים עד לרמה של התמכרות חולנית ואובססיבית, ושבו זמנית האדם גם יהיה מנותק מהדבר שאותו הוא רוצה, בצורה קיצונית שלמה
ומושלמת. ואילו היה יכול האדם להיות גם וגם שני הפכים בו זמנית, הרי שרק אז היה האדם מאושר. כי אז היה יכול האדם גם לחוות רצון ותשוקה לעולם, אבל גם לשמור על עצמו מפגיעה רגשית, על ידי ... שיטה ושיטה שיש בעולם, יש בה חיסרון. והחיסרון של כל שיטה שיש בעולם, הוא שאין בה את כל הדברים ששונים ממנה. כי במציאות שלנו יש המון דעות. ומאחר שהמציאות שלנו היא
השלמות , הרי שבכל דעה ודעה שיש בעולם, הרי שיש בה
שלמות. וכאשר האדם הולך בדרך רוחנית כלשהי, הרי שבעצם הוא מתרחק
מהשלמות, על ידי זה שהוא בוחר בדעה אחת יותר מאשר בדעה אחרת. כי כאשר האדם הולך בדרך רוחנית כלשהי, הוא בעצם מתרחק
מהשלמות של המציאות, שהיא מצידה מכילה את כל הדעות. ובכל מקום שאליו יגיע האדם, גם שם הוא לא יחווה
שלמות. כי הוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים. כי כאשר לדוגמה האדם עובד, אז הוא מרגיש את זה שהוא זקוק לחופשה. אך אם יתנו לאדם להיות רק בחופשה, אז הוא ירגיש שהעבודה חסרה לו. וכאשר ... להתאמץ. ואז המציאו החכמים את המילה איזון. שהיא בעצם אומרת שעל האדם להיות גם וגם והכל בצורה מאוזנת. אבל גם רעיון האיזון הזה הוא סוג של שקר. משום שהאיזון הוא לא
שלמות. כי בכל רגע נתון בודד, האדם לא יכול להיות גם וגם באותו הרגע. ולמרות שהאדם ברגע אחד נמצא בדבר אחד וברגע אחר האדם נמצא בדבר אחר, הרי שבכל רגע ורגע האדם תמיד מרגיש חיסרון.
ושלמות פירושו שבאותו הרגע ממש, האדם יהיה במצב רגשי פרדוקסאלי. דהיינו, שבאותו הרגע ממש האדם יחווה גם רצון
בשלמות לדבר כלשהו, וגם חוסר רצון
בשלמות לאותו הדבר. שרק אז יש לאדם איזון אמיתי. שרק אז האדם הוא גם וגם באמת בכל רגע ורגע. כי כאשר האדם באותו הרגע ממש מכיל בתוכו את ההפכים, אז כל כוח מאזן את הכוח הנגדי שלו ומשלים אותו שזאת
שלמות. אבל כאשר האיזון הוא על פני כמה רגעים, הרי שעדיין האדם לעולם לא באמת מאוזן. אלא שפעם אחת האדם חווה חוסר
שלמות אחת, ואחכ חוסר
שלמות אחרת. אך האדם בשום רגע לא חווה חיבור של הפכים, שהוא ורק הוא
השלמות. ונוסיף על כך את זה שהאדם לא תמיד יכול לחיות בשילוב של כל האפשרויות. כי האדם שהוא נשוי עם ילדים, הוא לא ממש יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא רווק ללא ילדים. והאדם המבוגר, ... לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי עשיר בעולם. וכל שכן שהדבר אינו אפשרי בו זמנית. כי האדם לא יכול בו זמנית להרגיש דבר והיפוכו. ולכן לעולם האדם לא יכול להרגיש
שלמות. והדבר הזה הוא סוד ההפכים, שאחראי לכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך של ההדוניזם (נהנתנות). ובכל אחת מהשיטות, יש חיסרון ויתרון. ומי שהולך ... ואם ההדוניזם היה שקר מוחלט, אז כל ההדוניסטים בעולם, היו הופכים להיות בודהיסטים. אך לא כך הוא הדבר. כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר שבכל דרך אין
שלמות וכי יש חסרונות. ואפילו לגבי העניין של המשוגעים והחכמים שיש בעולם שלנו. אם באמת לא הייתה שום טיפת שכל ושום טיפת אמת בשיגעונות של המשוגעים, הרי שהמשוגעים לא היה להם במה להיאחז ... להכיל בתוכו את כל ההפכים ואת האמת כולה בבת אחת. וכפי שכבר ביארתי, הדבר הזה לא אפשרי טכנית. כי האדם לא יכול להמשיך להיות קיים, ותוך כדי זה להיות גם משהו אחר
בשלמות. כי כל מה שלא יעשה האדם, כל זמן שישותו של האדם קיימת, הוא לא יכול להיות ישות אחרת בצורה מלאה. ואין לאדם שום אפשרות טכנית לבטל את ישותו העצמית. אבל כאן נחדש חידוש נוסף וסוד עמוק מאוד נוסף, והוא שגם אם יצליח האדם להפוך להיות התמונה המלאה בעצמו, גם אז הוא לא ירגיש
שלמות! כי גם בתמונה המלאה יש חיסרון. והחיסרון של התמונה המלאה, הוא שהיא התמונה המלאה ולא החלקים שלה. כי בכל דבר יש יתרון וחיסרון. וגם בתמונה המלאה יש חיסרון ויתרון. והיתרון של ... עצמו, גם בזה יש חיסרון. כי המטבע עצמו חסר את היכולת לראות רק צד אחד של עצמו. כי מי שהוא לא המטבע עצמו, יש לו יתרון על להיות המטבע עצמו. משום שהאדם שהוא לא
מושלם, הוא יש לו את כל הדברים הטובים שיש בחוסר
השלמות. אבל
בשלמות יש חיסרון, משום שאין בה את חוסר
השלמות. וגם באין סוף יש חיסרון. והחיסרון שלו הוא שהוא אין סוף. דהיינו, שהוא לא סוף. והאין סוף לא יכול לחוות את המציאות כפי מה שהאדם שהוא סוף חווה אותה. והאדם יש לו חיסרון, משום ... אחד בעולם לא יכול להפוך להיות התמונה המלאה ולהכיל את ההפכים. אבל עכשיו ביארתי סוד עוד יותר עמוק, והוא שגם אם האדם יכיל בתוכו את ההפכים, גם אז הוא לא יחווה את
השלמות. והסוד הזה הוא עמוק מאוד וכולי. ונמצא אם כן, כי כל דרך שלא ילך בה האדם, הוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדרכים האפשריות. ואכ לכאורה אין שום אפשרות שהאדם יחווה