... יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה? האם יש הבדל בין הנשמה של גויים ליהודים? אליעד כהן עונה לשאלה האם יש הבדל בין הנשמה של גויים לבין נשמות של יהודים, ומרחיב את הדיון לשאלה מהותית יותר, הנוגעת לנשמה בכלל. הוא מסביר שההפרדה בין בני אדם (יהודים וגויים) ובין חי, צומח ודומם, היא בעצם כפירה באחדות האלוהית. לדעתו, כל ההבדלים ... לבין הדומם. מדוע החלוקה לדומם, צומח, חי ומדבר היא כפירה באחדות האלוהית? לפי אליעד כהן, האדם שחי בתודעה של נפרדות אינו מבין שהכל נובע מאותה הוויה אחת, אותה הוא מכנה ההוויה שמחוץ לזמן ... ומכאן שאליעד מסביר שהמחשבה לפיה רוח האדם שונה משל הבהמה היא מחשבה מטופשת וחסרת בסיס אמיתי. האם הדתיים עיוותו את דבריו של שלמה המלך? לדברי אליעד, הדתיים סילפו את דבריו של שלמה המלך. הרבנים, שלא אהבו את הגישה המאחדת של שלמה המלך, עיוותו ... נתון. הוא מדגיש שהאלוהות אינה אישיות נפרדת או ישות שנמצאת במקום אחד יותר ממקום אחר, כמו שבני אדם דתיים חושבים שאלוהים נמצא יותר בבית המקדש מאשר בבית השימוש. אלוהים, לדבריו, אינו ... השחצנות האנושית, שמנסה לייצר משמעות ונפרדות. האדם יוצר הפרדה דמיונית בין עצמו ובין הדומם או בין יהודי לגוי, כדי להעניק לעצמו תחושת עליונות ומשמעות. אך לפי האמת, כל מה שנכון לגבי האדם ... האחדות הזאת היא, לדבריו, המפתח לחיים שלמים וטובים באמת. האם יש נשמה לגויים? מה ההבדל בין נשמה של יהודי לגוי? האם יש הבדל בין אדם לבהמה? האם שלמה המלך אמר שאין הבדל בין אדם לבהמה? האם ... האם יש בחירה חופשית? הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, האם יש הבדל בין הנשמה של הגויים והיהודים האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה? ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילוניים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר. והם כופרים באחדותו של ... בגלל שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה? איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר. ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי. ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג) אמרתי אני בלבי על דברת ... עשויים מאותו חומר. מי הביא אותך למסקנה המטופשת שהרוח שלך עולה למעלה ולבהמה יורדת הרוח למטה והדתיים האתאיסטיים טוענים בשקרם, מסלפים ששלומו המלך אומר שהכל הבל, כי כל ההבדל הוא לא מהותי באמת, הוא חיצוני במעשים בין האדם לבהמה. אבל הדתיים החכמולוגים שלא רצו להכניס את ספר קהלת לתנך, ובסוף גם הכניסו פסוק מעוות והדתיים יודעים על מה אני מדבר. כי הדתיים יודעים ששלמה המלך היה חכם, ולא היה דתי לקחו את הפסוק הזה, ועיוותו אותו כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה. והם קוראים את זה ... שקיימים במציאות שדים, רוחות, חי, צומח, מדבר מלאכים או כל דבר שישנו זו הוויה אחת שמהווה את הכל. והדתיים האתיאיסטיים יגידו, נכון שאלוהים נמצא בכל מקום, אבל בבית המקדש הוא נמצא ...

... ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי מה המשמעות של ראש ממשלה כעבד? בהרצאה של אליעד כהן, הוא עוסק בניתוח המעמד של ראש הממשלה בעידן המודרני. ... יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהלות של העם היהודי. הוא מתאר את הגאווה שבאה לידי ביטוי במילים כמו עם ישראל, העם הנבחר, ומדגיש את הפער בין הפנימיות של העם ... של אחדות ושל כוח כאשר בפועל יש הרבה פערים ואי - סדרים בתוך החברה. האם העם היהודי אכן נבחר? אליעד מציג את השאלה הפילוסופית האם באמת יש לעם היהודי מעמד מיוחד כעם הנבחר. הוא מציין כי יש חשיבות רבה לשאלה הזו, כיוון שהיא נוגעת לבסיס הזהות וההבנה של העם היהודי את עצמו. התשובה לא בהכרח חד משמעית, ואליעד מציע למחשבה שמא זו רק אידיאולוגיה שבנויה על גאוות יחידה ושאיפה ... לאינטרסים האמיתיים של הציבור. הטעיה פוליטית גאוות יחידה ראש ממשלה כעבד העם היהודי העם הנבחר זהות לאומית ...

... בעולם הערבי, דיקטטורה, הפלת המשטר, אחדות כוחות המהפכה, העולם הערבי, יהודים בשואה, אחדות רצונות איך מתמודדים עם כאבים ... בתוכו שמה שהוא רוצה טוב גם עבורם, כך שכולם יהיו מוכנים להתאחד סביב אותה מטרה. מה ניתן ללמוד מהיהודים בשואה על איחוד כוחות? אליעד מביא כדוגמה את המצב של היהודים בשואה, כאשר אלף יהודים עמדו מול שני חיילים נאצים ולא ניסו להתנגד. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שלמרות היתרון המספרי, היהודים לא היו מאוחדים באמת. אילו היו מאוחדים, הם ... איך מתמודדים עם דיקטטורה פנימית? מה ניתן ללמוד מהמהפכה בעולם הערבי? כיצד מפילים משטר פנימי? למה היהודים בשואה לא התמרדו? מה הקשר בין שכל לאינטרס? ...

... מגוקים, פוביות, אמונה באלוהים, צורך להאמין באלוהים, ערבים ויהודים, יחסי ערבים יהודים, התבוללות, להיגעל, האמונה הראשונה למה אנשים מחפשים אחיזה ואמונה במשהו? השאלה המרכזית שאליעד מתמודד איתה היא למה האדם מחפש אחיזה, כלומר, למה יש לו צורך להיאחז ... שכאשר אדם שואל למה אני מחפש אחיזה?, זו שאלה דומה ללמה אני מאמין?, למה אני רוצה משהו?, או אפילו למה אני בכלל מחפש?. לדבריו, אם אדם לא יחפש אחיזה בשום דבר, הוא לא ... לעשות או להרגיש כלום, אפילו לא לחפש אחיזה. אליעד מסביר שמקור האמונה הראשונה של האדם, כלומר, האמונה שממנה כל האמונות האחרות נולדות, היא תחושת הנפרדות. כאשר האדם מרגיש שיש הבדל בינו לבין העולם, נוצר אצלו הצורך באמונה. תחושת הנפרדות הזאת, היא תחילת הסיפור, והיא שגורמת לאדם להרגיש בודד ולא מחובר. האדם רוצה להרגיש מחובר, ולכן הוא ממציא לעצמו עוד אמונות שיחברו אותו לעולם, לאנשים, ולאלוהים. למה האדם צריך להאמין באלוהים? ההסבר של אליעד על הצורך ... רק את עצמו ועוד את העולם בנפרד, הוא מרגיש לבד. לכן הוא יוצר אמונה באלוהים, שמחברת אותו למשהו גדול ממנו ונותנת משמעות למה שקורה לו. לדוגמה, כשאדם נפגע או נפגעים ... גם למצבים שנראים רעים או לא הוגנים. אליעד נותן דוגמה נוספת מהאמונה בגן עדן וגיהינום. אנשים מאמינים שיש צדק אלוהי לאחר המוות, כי קשה להם לקבל את המצב שהרשע מצליח והצדיק סובל. לכן, הם צריכים אמונה בגן עדן ובגיהינום כדי להעניק סדר וצדק לעולם הכאוטי. למה אנחנו מפחדים מגוקים ומדברים אחרים? ... ובתפיסות שיצרנו לעצמנו, ולמעשה הכל זה עניין של הרגלים ואמונות שהאדם רכש במשך חייו. מה המקור לתחושת הגועל והשנאה? אליעד מסביר שהגועל, השנאה והכעס, כולם ... וזו תחושת הנפרדות שמובילה לכל שאר הרגשות השליליים. איך נוצרות אמונות על בסיס אמונה ראשונית? אליעד מדבר על כך שכל האמונות, השאלות והבעיות של האדם נוצרות מאמונה ראשונית אחת. האמונה הזאת היא התחושה שיש הבדל בין אני לבין לא אני. התחושה שיש משהו שחסר לאדם, יוצרת בו את הצורך להמציא עוד אמונות, כדי לפתור את תחושת החסר הזאת. אבל אם האדם מבין שהאמונה הראשונית הזאת - האמונה שיש נפרדות - איננה הכרחית אלא סתם קיימת בלי שום סיבה, הוא יכול להשתחרר מכל שאר האמונות והבעיות. אליעד מדגיש שכל החיים של האדם מבוססים על אמונות ועל הרגלים שהאדם אימץ לעצמו, אך אם הוא יחקור את האמונה הראשונית ביותר, הוא יגלה שאין לה שום בסיס הכרחי. זה מה שיכול לשחרר את האדם ולהביא אותו לחוויה אחרת לגמרי של החיים. מה עומד מאחורי יחסי ערבים ויהודים, ואיך מגיעים לשלום? אליעד נותן דוגמה מיחסי ערבים ויהודים, ומסביר שהאדם לא נולד עם הפרדה טבעית בין יהודים לערבים, אלא הוא מאמץ אותה במהלך חייו מתוך הרגל. הוא מסביר שהערבים לא באמת רוצים להשמיד את ה

... אש עם החמאס, נגד הפסקת האש, בעד הפסקת האש, מבצע עמוד ענן, למה שונאים יהודים? למה שונאים את ישראל? המבצע בעזה, פגיעה בחפים מפשע, פוליטיקה, מלחמה בטרור, צביעות ישראלית האם הפסקת האש עם החמאס במבצע עמוד ענן ... בו הרקטות הן חלק משגרת החיים, במקום לפתור את הבעיה בצורה חד - משמעית. האם אפשר להתגרות באויב בלי להיפגע? אליעד משתמש בדימוי מהתורה ומסביר שאי אפשר להתגרות ברשעים, כמו החמאס, אם אתה לא צדיק גמור. צדיק גמור מוגדר על ... לפי אליעד, ישראל, כמו אדם שאינו צדיק גמור, אינה מצליחה להילחם בחמאס עד הסוף משום שיש בה עדיין הזדהות מוסרית או רגשית שמונעת ממנה לפגוע באויב בצורה טוטאלית. הוא נותן דוגמה שאם ישראל הייתה רוצה באמת להיפטר מהחמאס, היא הייתה ...

... את ישראל? למה שונאים את ישראל? למה שונאים את היהודים? למה העולם שונא אותנו? הצבא המוסרי בעולם, הצבא הכי מוסרי בעולם, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, אכזריות, רחמנות למה העולם שונא את ישראל והאם הרחמנות שלנו אשמה? השאלה המרכזית שאליעד כהן בוחן היא מדוע שונאים את ישראל ואת היהודים ברחבי העולם, ובפרט, האם הרחמנות של ישראל כלפי האויבים שלה היא הגורם לכך או שיש סיבה אחרת. ההרצאה מתחילה ... נהוג להציל את חיי המחבלים, להגן עליהם מפגיעה נוספת אחרי שכבר נוטרלו, ואף לטפל בהם רפואית לפני פצועים ישראלים במצבים מסוימים, לדוגמה אם המחבל במצב קשה ... את ישראל? האם ישראל מוסרית מדי? למה שונאים יהודים? רחמנות כלפי מחבלים האם המוסריות פוגעת בישראל? למה העולם נגדנו? ...

... גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים מה עומד מאחורי קללות גזעניות ומה גורם לאנשים להשתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מפורט את התופעה של קללות והשמצות גזעניות, תוך שימוש בדוגמאות רבות המדגימות מדוע אנשים משתמשים דווקא בגזענות כדי לפגוע באחרים. לדבריו, כאשר מישהו משתמש בקללה גזענית, הוא לרוב בוחר לפגוע באדם על בסיס מאפיין שאין לו שליטה עליו, כמו מוצא או צבע עור. אליעד מדגיש שבניגוד לקללות רגילות כמו מטומטם או חוצפן, קללות גזעניות מכוונות למאפיינים מולדים, שאינם ניתנים לשינוי, כמו להיות רוסי, אתיופי, יהודי, חרדי, מזרחי או ערבי. מה המשמעות כאשר מקללים אדם על בסיס מוצאו? אליעד מציג כי יש כאן שתי נקודות חשובות: ראשית, מי שמקלל אדם על בסיס מוצאו, עושה זאת כי הוא מאמין שהמוצא עצמו הוא חיסרון מהותי של אותו אדם, חיסרון שאי אפשר לשנות או לתקן. שנית, העובדה שמישהו מקלל על בסיס מוצא או גזע, משמעותה שהוא רוצה להעצים את עוצמת הפגיעה. אדם יכול לומר סתם אתה טיפש, אבל אם יאמר רוסי מסריח או מרוקאי מסריח, הוא בוחר לפגוע באופן עמוק יותר, בכך שהוא מציין מאפיין שאותו אדם לא יכול לשנות. למה אנשים בוחרים דווקא בקללות גזעניות ולא בקללות רגילות? הסיבה לכך היא כפולה. קודם כל, קללות ... קדומות וסטיגמות חברתיות. למשל, אדם שאומר רוסיה מסריחה יכול להחזיק באמונה שהגעת הרוסים לארץ פגעה בו בצורה כלשהי - למשל שהם מתחרים איתו על מקומות עבודה, או שהם מתנהגים בצורה זרה לו וגורמים לו אי - נוחות. הוא משתמש בגזענות כדי לבטא ... להשליך את האשמה על קבוצת מיעוט שכביכול מתחרה איתו על המשאבים, כמו חרדים, ערבים או אפריקאים. זה יוצר את הרושם המוטעה שהקבוצה אשמה בצרותיו האישיות. האם קיימת הצדקה כלשהי לשימוש בקללות גזעניות? אליעד מדגיש שאין הצדקה אמיתית לשימוש בקללות גזעניות. גם אם אדם חווה פגיעה אישית ממישהו מרקע מסוים, ההיגיון לפיו הוא יכליל את כל בני אותה קבוצה אינו מוצדק. אליעד גם מתייחס לכך שלא כל מי שנחשף לקללות גזעניות נפגע בהכרח. יש אנשים שמבינים ... את המעשה לפחות שלילי. אדם שמשתמש בשפה פוגענית כזו עדיין מתכוון לפגוע ולהשפיל. למה דווקא גזענות כלפי מיעוטים נפוצה יותר? אליעד מסביר שהסיבה לכך היא משום שהמיעוט נתפס כמטרה קלה להאשמה ולהשלכה של בעיות החברה. פוליטיקאים, כמו דונלד ...

... בדרך השאלה, טעויות לוגיות, לוגיקה, רטוריקה, לענות בשאלה, שאלה זה לא תשובה, איך יהודי עונה בשאלה? איך לברר את האמת? עובדה ... לוגית. אליעד מציג דוגמה נוספת כדי להמחיש את הטעות בהוכחה דרך השאלה: כאשר מישהו אומר דבר שניתן לפרש כפגיעה, השומע מיד מניח שהכוונה אכן הייתה לפגוע. הוא שואל למה הוא אמר את זה? והתשובה שעולה לו בראש היא כנראה כדי לפגוע בי. אליעד מבהיר שאין כאן שום הוכחה לכך שזו הייתה כוונת הדובר. העובדה שאם הוא באמת התכוון לפגוע זה היה עונה על השאלה, לא מוכיחה שזה מה ...

... גמרא ופיתוח השכל, לימוד תורה ופיתוח החשיבה, שיפור יכולות החשיבה באמצעות לימוד גמרא, יכולות שכליות, האם לימוד גמרא מפתח את השכל? לפתח את השכל, הפרעות נפשיות ולימוד תורה, שיעורי תורה ופיתוח החשיבה, יהודים זוכי פרס נובל האם לימוד גמרא באמת מפתח את השכל? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא השאלה האם לימוד גמרא ותורה אכן מפתח את השכל, והאם הוא משפר את החשיבה הלוגית ואת היכולת לנתח ולהסיק מסקנות בצורה טובה יותר. לדעת אליעד, התשובה לשאלה זו אינה חד - משמעית, אלא תלויה באופי הלימוד ובדרך שבה האדם לומד. מהי הכוונה בפיתוח השכל באמצעות לימוד תורה? ראשית, חשוב להבין מה הכוונה בביטוי פיתוח השכל. אם הכוונה היא להעשיר את הידע בשפות, אזי ברור שלימוד גמרא מפתח את ... חיוני לפיתוח החשיבה הלוגית. לימוד שכזה משפר את היכולת לנתח מצבים מורכבים ולהגיע למסקנות ברורות ומדויקות. מתי לימוד גמרא אינו מפתח את החשיבה? לעומת זאת, לא כל לימוד תורה או גמרא אכן תורם לשיפור יכולות החשיבה. לדוגמה, כאשר האדם לומד גמרא אך ורק כדי לזכור את הטקסטים בעל - פה, הוא אינו ... יכול לשנן מאות פעמים קטע מהגמרא ולהכיר אותו בעל - פה, אבל זה לא אומר שהשכל שלו התפתח - הוא פשוט פיתח זיכרון. בנוסף לכך, אליעד מתאר מצבים שבהם האדם לומד אגדות דתיות, סיפורים או רעיונות מופשטים ללא שום מאמץ להבין את ההיגיון והסיבות מאחוריהם. במקרה כזה, האדם למעשה ממלא את ראשו ברעיונות ואמונות שאינן תורמות לחשיבה מעמיקה, אלא יכולות אף להוביל לחשיבה מבולבלת ולא מסודרת. הוא נותן דוגמה מאנשים שלומדים ... או פרשת שבוע, ומסיקים מסקנות על סמך גימטריה או פרשנויות שאינן מבוססות על ניתוח לוגי, אלא על דמיון. תהליך כזה אינו מפתח את החשיבה, אלא דווקא את הדמיון או האמונה. האם לימוד גמרא יכול להזיק לחשיבה? אליעד גם מתייחס לכך שלימוד גמרא או תורה יכול לפעמים אפילו לגרום לנזקים לחשיבה. הוא מסביר שישנם אנשים הלומדים תורה מתוך גישה אידיאולוגית, מבלי לערוך שום חקירה או ביקורת עצמית, ומקבלים הנחות לא בדוקות כדברים מוחלטים. לימוד כזה עלול לגרום לבלבול, אי - בהירות והפרעות חשיבה שונות, ובמקרים קיצוניים אפילו להפרעות נפשיות. אליעד מציין שלעיתים, אנשים שמשלבים לימוד תורה עם סמים או עם מצבים נפשיים קשים, עשויים לזרז בכך את הפרעות החשיבה שלהם. איך להבטיח שלימוד תורה או גמרא יפתח את החשיבה הלוגית? אליעד מדגיש שההבדל החשוב הוא לא במה שאתה לומד, אלא באיך אתה לומד. אם אתה מתאמץ ... אמצעי לפיתוח השכל, אבל רק אם האדם משקיע מאמץ משמעותי בהבנת הטיעונים, בניתוח הלוגי ובהסקת מסקנות מתוך הבנה עמוקה. לימוד שמבוסס רק על שינון וזיכרון או על אגדות דתיות ללא חשיבה ביקורתית לא יתרום לפיתוח החשיבה בצורה משמעותית. פיתוח חשיבה לוגית לימוד גמרא ושיפור יכולת החשיבה הבדלים בין זיכרון לחשיבה סיבות ותוצאות בלימוד תורה הפרעות נפשיות ולימוד תורה האם לימוד גמרא מפתח את השכל או לא? האם לימוד גמרא או לימוד תורה בכלל באמת מפתח את השכל? ישנה טענה לפיה מי שלומד גמרא הוא יותר חכם ומפחית את יכולת החשיבה, אך השאלה המרכזית היא: האם לימוד תורה משפר את כושר החשיבה הלוגי והיכולת להסיק מסקנות? התשובה לא חד משמעית ותלויה בפרטים של הלימוד. ראשית, צריך להבין מה ... מסובכים, בחינה של מקורות שונים, והסקת מסקנות לוגיות - כל אלו אכן מפתחים את השכל, ומי שעוסק בהם באופן רציני ישפר את יכולת החשיבה והניתוח שלו. עם זאת, לא כל לימוד תורה בהכרח תורם לפיתוח החשיבה. ישנם חלקים בלימוד תורה ובפרט בלימוד הגמרא שעוסקים בהבנת אגדות ואמונות שאינן בהכרח קשורות לפיתוח חשיבה לוגית. לדוגמה, אם אדם לומד גמרא על פי אגדות דתיות ללא ניסיון להבין את השאלות והסיבות שמאחורי הטיעונים, הוא עשוי לפתח את זיכרונו ולא את יכולת החשיבה. הבעיה היא שלפעמים אדם יכול ללמוד גמרא רק כדי לזכור אותה בעל פה מבלי לעסוק בחקירה או בניתוח מחשבתי מעמיק. אז במקום לפתח את החשיבה, הוא מפתח את הזיכרון. במקביל, בלימוד תורה ישנם גם מרכיבים שיכולים להוביל לפיתוח חשיבה בצורה לא חיובית. לימוד שלא מתמקד בניתוח סיבתיות ובניית טיעונים ... להוות אמצעי מצוין לפיתוח השכל, אך רק אם זה נעשה תוך כדי מאמץ להבנה, ניתוח והסקת מסקנות בצורה לוגית ומעמיקה. לימוד שכולל חזרה על זיכרון בעל - פה או עיסוק באגדות דתיות בלבד לא בהכרח יפתח את השכל. פיתוח חשיבה לוגית לימוד גמרא ושיפור יכולת החשיבה הבדלים בין זיכרון לחשיבה סיבות ותוצאות בלימוד תורה הפרעות נפשיות ולימוד תורה

... אנטישמיות? הצורך הרגשי באנטישמיות, איך להתמודד עם אנטישמיות? איך לפתור את בעיית האנטישמיות? שנאת זרים, שנאת יהודים, שנאת נשים, שנאת חלשים, הומופוביה, שנאת שחורים, שנאת אחרים מהי אנטישמיות? איך נוצרת אנטישמיות ומה הפתרון לה? אנטישמיות היא שנאה כלפי יהודים, אך המהות שלה היא שנאה בלתי מוצדקת כלפי קבוצה מסוימת, במקרה זה יהודים. היא אינה נובעת ממעשים שליליים של יהודים כלפי אחרים, אלא נובעת רק מהיותם יהודים. כלומר, אנטישמיות היא שנאה כלפי יהודים בלי קשר להתנהגותם או למעשים שהם ביצעו. חשוב להבין כי מדובר בשנאה שאין לה סיבה הגיונית או מוצדקת. זהו רגש שמופיע לעיתים כאשר אנשים ... וזה לא קשור לאופי העבודה או להתנהלותו במשרד, זו שנאה שאין לה בסיס הגיוני. אנטישמיות היא בדיוק כזו - שנאה כלפי יהודים, לא על בסיס פעולה מסוימת שלהם, אלא רק בגלל היותם יהודים. למה דווקא יהודים נתפסים כמושא לשנאה? השאלה מדוע דווקא יהודים הם הקורבן העיקרי של שנאה כלפי קבוצות מיעוט היא שאלה מורכבת. אליעד כהן מסביר שהשנאה כלפי יהודים נובעת פעמים רבות מכך שאנשים רוצים להימנע מלקיחת אחריות על בעיותיהם האישיות. הם מוצאים מישהו להאשים בו את קשייהם, ובמקרים רבים זה מתבטא בהאשמת היהודים. מדובר כאן בצורך פסיכולוגי להמעיט באחריות האישית ולמצוא מישהו אחר כקורבן. ברגע שמישהו מאשים את היהודים על בעיותיו האישיות, הוא למעשה מונע מעצמו את הצורך להתמודד עם הבעיות הפנימיות שלו. אנטישמיות היא סוג של מנגנון שנאה שבו משתמשים בה כדי ... באחריות האישית. האם אנטישמיות קשורה לשנאה כלפי קבוצות מיעוט אחרות? אנטישמיות לא מוגבלת אך ורק לשנאה כלפי יהודים, אלא היא יכולה להתפרס לשנאה כלפי קבוצות מיעוט אחרות כמו שנאת אתיופים, שנאת נשים, שנאה כלפי הומואים ועוד. הצורך בהאשמת אחרים בצרות ... עם נטיותיו האישיות, ובכך יפתח שנאה כלפי מי שהוא רואה כנציג של הקבוצה הזו. אותו עיקרון נכון גם כלפי שנאה כלפי יהודים - מדובר במנגנון פסיכולוגי שבו אדם שונא את האחרים כדי לא להתמודד עם עצמו ועם הבעיות האישיות שלו. מהו הפתרון לאנטישמיות? הפתרון האמיתי ... יש לעודד אנשים לקחת אחריות על עצמם, ולא להאשים את הסביבה. תהליך זה יכול להוביל לתוצאה של הפחתת השנאה כלפי יהודים וכלפי כל קבוצת מיעוט אחרת. אם כל אדם ילמד לא להאשים אחרים על מצוקותיו האישיות, ייווצר עולם שבו השנאה כלפי קבוצות מסוימות, כמו היהודים, תקטן או תיעלם כליל. תהליך של לקיחת אחריות אישית, כמו גם חינוך למודעות זו, יכול להוביל להפחתה של אנטישמיות ולהפסקת השנאה הכללית. אנטישמיות שנאה כלפי יהודים לקיחת אחריות שנאת זרים הומופוביה מהי אנטישמיות? מדוע יש אנטישמיות? איך נוצרת אנטישמיות? אנטישמיות היא שנאה כלפי יהודים, אך המהות שלה היא שנאה בלתי מוצדקת כלפי קבוצה מסוימת, במקרה זה יהודים. אנטישמיות אינה נובעת ממעשים שליליים של יהודים כלפי אחרים, אלא מכך שנאה מופנית כלפי יהודים פשוט בגלל שהם יהודים. כלומר, אם אדם שונא יהודי על שום סיבה שאינה קשורה להתנהגות או מעשה ספציפי, זו אנטישמיות. באופן כללי, אנטישמיות היא שנאה שאין לה היגיון או סיבה מוצדקת. האם יש שנאה ... בגלל שהוא אתיופי, זו שנאה לא מוצדקת, כי אין קשר בין זהות אתנית לבין התנהלות או פעולה מזיקה כלשהי. למה שונאים יהודים דווקא? אחת השאלות המרכזיות היא למה דווקא יהודים הם האובייקט של שנאה. התשובה טמונה בכך שלעיתים אנשים פונים לשנוא את היהודים כי הם רוצים להימנע מלקיחת אחריות על הבעיות האישיות שלהם. הם מוצאים מישהו להאשים בו את קשייהם, ובמקרים רבים זה מתבטא בהאשמת היהודים. יש כאן צורך פסיכולוגי להמעיט באחריות האישית ולמצוא מישהו אחר כקורבן. המקרה לא חייב להיות אמיתי, אך ברגע שמישהו מאשים את היהודים על בעיותיו האישיות, הוא למעשה מניח את האשמה על קבוצה חיצונית, כדי לא להתמודד עם הבעיות הפנימיות שלו. האם יש קשר בין אנטישמיות לנושא אחר כמו הומופוביה או שנאת נשים? התופעה של אנטישמיות לא מוגבלת רק לשנאה כלפי יהודים. היא קיימת גם כלפי קבוצות אחרות כמו הומופוביה, שנאת נשים, שנאה כלפי אתיופים או קבוצות מיעוט אחרות. הצורך בהאשמת אחרים בצרות האישיות נוגע ...