אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או ... שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה להרגיש שכאילו נכפה עליו מה לרכוש. לדוגמה לקוח שחייב לרכוש כאן ועכשיו מוצר מסויים. ואז הוא מרגיש שהרכישה נכפית עליו. ואז הלקוח עשוי להתנגד לרכישה, לא בגלל שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש את המוצר, אנחנו נרצה לגרום לו לראות עוד יותר טוב את ... ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח בצורה ברורה וחד משמעית. כגון לדוגמה שנציג ללקוח מוצר הרבה יותר יקר, שהלקוח לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותו. אבל שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה, שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת עליו מניפולציה, שהוא יכול לחשוב, שמאחר שאפשרות X עדיפה על אפשרות Y או אפשרות Z, מכך כאילו נובע שהוא בכלל צריך לרכוש את העסקה. כי כאשר הלקוח מתלבט בין X לבין Y או Z, תוך כדי הוא כאילו מניח שהוא מבצע עסקת רכישה. ואז נשתל ללקוח במוח, שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. דהיינו, שהלקוח ירגיש שהמוצר לא סתם מתאים לו, אלא שיש כאן תהליך חשיבה ובדיקה שבו מתברר שהמוצר מתאים לו. לדוגמה, נניח שמציגים ללקוח מוצר X ואנחנו חושבים שהמוצר כן יכול להתאים ללקוח. אבל אנחנו חוששים שהלקוח יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של התלבטות ודיוק של צרכי הלקוח. בפרט אם האפשרות הנוספת יותר זולה ויותר טובה ללקוח, שאז האפשרות הנוספת נראית ללקוח יותר מתאימה לו. כי איש המכירות מציג ללקוח עסקה שהיא פחות טובה לאיש המכירות, רק בגלל שהיא יותר מתאימה ללקוח. ואז יש יותר סיכוי לסגור את ההצעה השניה, כי היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO /פחד מהחמצה, או לקוח שתמיד חושש שהוא מפספס משהו עוד יותר טוב, או לקוח שיראה בכל אחת מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, ...

איך לשכנע לקוח? איך לגרום ללקוח לשנות את דעתו? איך לגרום ללקוח להסכים איתך? נטל ההוכחה בתהליך מכירה, איך לשכנע מישהו במשהו? איך לגרום ללקוח להסכים איתך? טעויות בתהליך שכנוע לקוח, טעויות של אנשי מכירות וכאן אסביר, נקודה חשובה ביותר, איך לגרום ללקוח לשנות את דעתו בתהליך מכירה. וזה כמובן נכון לגבי כל תהליך שמנסים לשכנע מישהו? אבל כרגע נתמקד בתהליך מכירה. אז כאשר באים לגרום ללקוח לשנות את דעתו, עלינו לשים לב, מה בדיוק אנחנו מנסים לגרום ללקוח לחשוב? האם אנחנו מנסים לגרום לו לחשוב שהמוכר צודק? או שמנסים לגרום ללקוח לחשוב שהוא הלקוח לא בטוח צודק. ואני אסביר. נניח שהמוכר אומר שהמוצר מתאים ללקוח והלקוח אומר שהמוצר לא מתאים לו. מכאן יש לנו 2 אפשרויות מה אנחנו מנסים לשכנע את הלקוח. אפשרות 1, אנחנו ננסה לשכנע את הלקוח שהמוצר מתאים לו. שזה כמובן מה שאנחנו רוצים שיקרה בסופו של דבר. אפשרות 2, שאנחנו ננסה לשכנע את הלקוח שהוא לא בטוח שהמוצר לא מתאים לו, אלא שיש לו ספק לגבי זה. וכאן צריך לשים לב, שאם מנסים לשכנע את הלקוח שהוא הלקוח טועה ושהמוכר צודק, אז זו משימה הרבה יותר קשה ושהיא עצמה מורכבת מ 2 תהליכים. כאשר קודם כל הלקוח צריך להשתכנע שהוא לא בטוח צודק והדבר השני הוא, שהוא צריך להשתכנע שהמוכר צודק. ובדרך כלל המוכר ינסה לשכנע את הלקוח, שהמוכר צודק. ובדרך כלל זה יהיה הרבה יותר קשה ללקוח להסכים שהוא עצמו הלקוח טועה ושבנוסף המוכר צודק. גם בגלל שלוגית הרבה יותר קשה להוכיח למישהו שמשהו נכון, יותר מאשר שקל להוכיח למישהו ... ופחות מחויבים. ולכן חקירה מעמיקה תוביל לספק ולא לוודאות. ובכל מקרה, הספק תמיד יקדם לוודאות. ומכך נובע ש, כאשר לקוח לא מסכים עם המוכר, על המוכר לנסות לשים לב לכך שהוא קודם כל מנסה לשכנע את הלקוח שהוא הלקוח לא בטוח שהוא עצמו צודק, בלי קשר לכך שהמוכר חושב שהוא צודק. וזה יהיה הרבה יותר קל, מאשר שהמוכר מנסה במכה הראשונה לשכנע את הלקוח, שהוא המוכר בטוח צודק. וזאת עצה שדורשת דיוק בחשיבה ובמילים. כי בדרך כלל המוכר ירצה להאיץ את התהליך וירצה לגרום ללקוח כמה שיותר מהר להסכים איתו. כגון שהמוכר ינסה לשכנע את הלקוח שהמוצר כן מתאים ללקוח. אבל מצד האמת, המוכר חייב לרכז את המחשבה שלו, שהוא, לא, מנסה לשכנע את הלקוח שהוא המוכר צודק, אלא אך ורק לנסות לגרום ללקוח להבין שהוא לא בטוח שהוא עצמו צודק. כי הספק של הלקוח שהוא עצמו צודק, קודם לוודאות של הלקוח שהמוכר צודק. ולכן על המוכר לשאול את עצמו, מה אני המוכר מנסה לשכנע את הלקוח? האם אני מנסה לשכנע אותו שאני המוכר צודק? או שאני המוכר מנסה לטעת ספק בלב של הלקוח, שהוא לא בטוח שהוא עצמו צודק ושאולי הוא טועה. וכאשר המוכר לא ינסה להקדים את המאוחר, הוא בסיכוי יותר גבוה יצליח לשכנע את הלקוח. כי כנל, הרבה יותר קל לגרום למישהו להיות בספק שהוא אולי טועה, יותר מאשר שהצד השני צודק.

תמחור, איך לדעת מה התקציב של הלקוח? איך לגרום ללקוח לומר מה התקציב שלו? איך לדעת מה התקציב של הלקוח? איך לתמחר מוצר ללקוח? איך לגלות מה התקציב של הלקוח? איך לחשוף את התקציב של הלקוח? איתור צרכי הלקוח, איתור התקציב של הלקוח וכאן אסביר, לגבי איך לדעת מה התקציב של הלקוח, כאשר מנהלים משא ומתן עם לקוח, או כאשר נמצאים באיתור צרכי הלקוח. וכאשר מדברים על התקציב של הלקוח, במובנים מסוימים יש כאן ניגוד אינטרסים בין המוכר לבין הקונה. כי המוכר ירצה לדעת מה התקציב של הלקוח ממגוון של סיבות, לדוגמה כדי להתאים ללקוח את המוצר המתאים בטווח המחירים של התקציב של הלקוח. כגון לדוגמה שיש למוכר מספר מוצרים בטווחי מחיר שונים והוא ירצה לדעת אילו מוצרים להציע ללקוח, שיכולים להתאים ללקוח גם ביחס לטווח המחיר שיכול להתאים ללקוח. וגם חשוב למוכר לדעת מה התקציב של הלקוח, כדי שאז יהיה אפשרי למקסם את המחיר של המכירה. כי הרבה פעמים אפשרי להתאים את המחיר של המוצר כלפי מעלה, אל התקציב של הלקוח. כי לפעמים המחיר גמיש ופתוח למשא ומתן, ואז המוכר רוצה לדעת מה התקציב של הלקוח, כדי להציע הצעת מחיר יותר גבוהה עבור הלקוח. כי יש 2 סוגים מוצרים. יש מוצרים עם מחיר קבוע ושידוע לכל ושהמחיר לא נתון למשא ומתן, שאז ההבנה של מה התקציב של הלקוח, עשויה להשפיע רק על הניתוב של הלקוח אל המוצר שיכול להתאים לו. אבל יש גם מוצרים שהמחיר לא ידוע והוא כן גמיש ומשתנה. ושם אנחנו נרצה להתאים את המחיר של המוצר כלפי מעלה, עבור הלקוח. יחד עם זאת, יש גם את הצד של הלקוח, שהוא חושש שאם המוכר ידע מה התקציב שלו, אז המוכר עשוי להעלות את המחיר של המוצר, בהתאם לתקציב של הלקוח. ולכן בדרך כלל הלקוח לא ירצה לחשוף למוכר את התקציב שלו. אז איך בעצם אפשרי לדעת מה התקציב של הלקוח בלי שהלקוח ירגיש מאויים? והתשובה לכך היא, שאפשרי לנסות לנסח את השאלה לגבי התקציב של הלקוח, בצורה שהלקוח ירגיש לא מאויים מהשאלה. ואיך? כגון במקום לשאול את הלקוח מה התקציב שלך או באיזה תקציב אתה מחפש במקום זה אפשרי לשאול את הלקוח, באיזה טווח מחירים אתה מחפש, מה בערך התקציב שלך. כאשר בעצם אנחנו מוסיפים את המילים טווח / בערך לשאלה, דהיינו, אנחנו רומזים ללקוח שהוא לא מחויב למחיר הזה ושזה מחיר גמיש. ואז הלקוח מרגיש פחות מאויים לענות לשאלה של מה טווח המחיר שלו, כי הוא מבין שהוא יכול לבקש הנחה / לבקש ... דהיינו, ניסוח של אפשר אולי לשאול, באיזה בערך טווח מחיר יכול להתאים לך וכיוב? ניסוח כזה פחות מרגיש מאיים ללקוח. ואם הלקוח מסרב לענות / הלקוח אומר שהוא לא יודע מה טווח המחיר שלו, אז אפשרי לומר ללקוח משהו בסגנון של יש לי כל מיני מוצרים בטווחי מחיר שונים, 1000, 2000, 5000, 10000, באיזה טווח מחירים להציע לך?. וכאשר מספרים ללקוח על טווח המחיר, אפשרי לומר לו מראש טווח מחיר יותר גבוה ממה שאנחנו חושבים שיכול להתאים לו, כדי שהוא ...

תמחור מוצר יקר, האם התמחור יקר? האם המוצר יקר ללקוח? למה הלקוח אומר שהמוצר יקר? האם התמחור נכון? התמודדות עם התנגדות מכירה, לקוח אומר יקר לי, התנגדות מחיר, התנגדות מכירה של מחיר, התנגדות רכישה של מחיר, למה המוצר יקר ללקוח? האם לתת הנחה? דרופשיפינג וכאן נחדד יותר, מה הופך מוצר ליקר עבור הלקוח. דהיינו? כאשר הלקוח אומר שהמוצר יקר לו, מה זה אומר על התמחור שלנו? האם עלינו להוריד את המחיר? מה הופך את המוצר שלנו, ליקר עבור הלקוח? אז בפשוט נאמר, כי כאשר הלקוח אומר שהמוצר יקר לו, הוא בעצם מתכוון לומר, שהוא לא מוכן לשלם את סכום הכסף שאנחנו מבקשים, בעבור המוצר. ולמה שהלקוח לא יהיה מוכן לשלם את המחיר שאותו אנחנו מבקשים עבור המוצר? אפשרות אחת לדוגמה יכולה להיות, משום שללקוח אין כסף לשלם על המוצר שלנו. אבל אם היה ללקוח את הכסף לשלם על המוצר, הוא היה רוכש את המוצר שלנו, אולי אפילו בסכום גבוה יותר ממה שביקשנו ממנו. אפשרות נוספת לדוגמה יכולה להיות? שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר שלנו, אבל הלקוח חושב שלא כדאי לו לרכוש את המוצר שלנו במחיר שאנחנו מבקשים, בגלל שיש לו אלטרנטיבות יותר טובות לכסף שלו. ... שהוא מעדיף לעשות בכסף שלו, שימושים אחרים, יותר מאשר לרכוש את המוצר שלנו. במקרה כזה לדוגמה, זה בעצם אומר שהלקוח לא חושב שהתועלת שהוא יקבל מהמוצר שלנו, עדיפה על פני התועלת שהוא יקבל מדברים אחרים שהוא חושב שהוא יכול ... חושב שהוא יקבל מרכישת דברים אחרים בכסף שלו, יותר מאשר לרכוש את המוצר שלנו. אפשרות נוספת יכולה להיות, שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר, + הלקוח חושב שהוא יקבל עם הכסף שלו את התועלת הטובה ביותר מרכישת המוצר שלנו, יותר מאשר אם הוא יעשה בכסף שלו שימושים אחרים, אבל הלקוח עדיין אומר שהמוצר יקר לו, כדי לנסות לקבל מאיתנו הנחה, בתהליך של משא ומתן. דהיינו, שהלקוח חושב שהתועלת שתצא לו מלהתווכח איתנו על המחיר, שווה לו את העלות שיש לו בלהתווכח איתנו על המחיר. אפשרות נוספת יכולה להיות, שיש ללקוח את הכסף לרכוש את המוצר, והלקוח חושב שהמוצר שלנו יקר, בגלל שהוא חושב שהוא יכול לרכוש את אותו המוצר בדיוק, בסכום יותר זול. או לשם הדיוק, הלקוח חושב שהוא יכול לרכוש מוצר, שיספק לו את אותן התועלות שהוא יקבל מהמוצר שלנו, בסכום יותר נמוך. ולכן הלקוח אומר שהמוצר שלנו יקר, כי הוא מבחינתו יכול לרכוש את אותו המוצר / מוצר שווה ערך, במחיר יותר זול. וכאן צריך לעשות את החלוקה הבאה, והיא, שאם ללקוח אין כסף לרכוש את המוצר, יכולה להיות לכך התייחסות מסוימת, ואם ללקוח יש את הכסף, אבל הוא חושב שעדיף לו לעשות עם הכסף שלו, שימושים אחרים, למרות שהוא לא יכול להשיג את המוצר שלנו / מוצר שווה ערך, במחיר יותר זול, הרי שבמקרה כזה, צריך לעזור ללקוח להבין יותר טוב את היתרונות של המוצר שלנו, על פני היתרונות שהוא חושב שהוא יקבל משימושים אחרים בכסף שלו. ואם הלקוח חושב שהוא יכול להשיג את אותו המוצר בדיוק, במקום אחר, ביותר זול, הרי שאנחנו צריכים להתייחס לכך בצורה שונה. ולהבין, מהם היתרונות שיש במוצר שלנו? מבחינתנו. והאם הלקוח אכן רואה ורוצה את כל היתרונות האלו, ולמרות זאת הוא חושב שהוא יכול להשיג מוצר שווה ערך במקום אחר, ... התמחור? אם באמת יש מוצר פחות או יותר זהה למוצר שלנו במחיר יותר זול. שאז מבחינה אובייקטיבית, לא כדאי ללקוח לרכוש את המוצר שלנו (עע דרופשיפינג). לעומת מצב שהלקוח לא באמת צריך את כל התועלות של המוצר שלנו, אלא רק את חלקן. לדוגמה עיוור שלא בהכרח צריך שהמוצר ... טוב ויזואלית. או שהוא לא מודע לכל היתרונות שיש למוצר שלנו, ביחס למוצרים אחרים. שאז במקרים הנל, הגיוני לחפש לקוח אחר, או להציג ללקוח עוד יתרונות שיש במוצר שלנו. במילים אחרות, כאשר הלקוח חושב שהוא יכול לרכוש מוצר זהה עבורו, במחיר יותר זול, עלינו להבין האם ועד כמה זו האמת. אם זו אכן האמת, הרי שלאורך זמן תהיה בעיה למכור את המוצר במחיר יותר גבוה ממחיר השוק. אבל אם רק הלקוח לא מבין את ערכי המוצר, או שהוא לא צריך אותם ושלכן הוא חושב שהמוצר יקר, במובן שהוא יכול להשיג ...

טעויות בטיפול בהתנגדויות מכירה, להתעקש או לשחרר, האם להתעקש עם הלקוח? האם לוותר על הלקוח? האם לוותר על העסקה? מתי לא להתעקש עם הלקוח? מתי לוותר על הלקוח? טעויות בתהליך מכירה, טעויות של אנשי מכירות, להוציא מים מהסלע, להוציא מים מהברז כאשר מטפלים בהתנגדויות מכירה, צריכים לזכור ... להיות סותרות. מיומנות אחת תהיה, המיומנות להוציא מים מהסלע ולמכור קרח לאסקימואים. היכולת לשכנע כל אחד בכל דבר ולגרום ללקוח לקנות בכל מחיר. אבל מצד שני איש המכירות צריך גם את המיומנות לדעת, לא לנסות להוציא מים מהסלע, אלא ... מאשר להוציא מים מהברז. במילים אחרות, איש המכירות צריך מצד אחד לדעת לטפל בכל התנגדות ולהיות מסוגל לשכנע את הלקוח כמעט בכל מחיר, אבל מצד שני גם לדעת מתי לשחרר ולעבור ללקוח הבא, ולפעול בצורה שבה יש יותר סיכוי שתיסגר עסקה יותר טובה בסך הכל הכללי.

איך למכור מוצר עם חסרונות? איך למכור מוצר קשה למכירה? טעויות באיתור צרכי הלקוח, איך לא לאתר את צרכי הלקוח? באיזה סדר לאתר את צרכי הלקוח? איך ליצור מכנה משותף עם הלקוח? איך למכור מוצר בעייתי? איך למכור מוצר פגום? איך לגרום ללקוח לרצות לקנות? איך למכור מוצר שקשה למכור אותו? כאשר באים לאתר את צרכי הלקוח, צריכים לזכור כי איתור צרכי הלקוח יכול גם להגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח לא ירכוש את המוצר. כי יכול להיות שהמוצר שלנו, הוא לא המוצר האידיאלי עבור הלקוח. ובתהליך המכירה ללקוח, כאשר נאתר את צרכי הלקוח, נוכל בטעות להגדיל את הפער שיש בין המוצר שלנו, לבין המוצר שהלקוח מעדיף לרכוש. אז איך בעצם לאתר את צרכי הלקוח בצורה נכונה? והתשובה לכך היא, שעלינו לפרק את המוצר שלנו לחלקים ולהבין מה בעצם הלקוח רוכש. לדוגמה, כאשר הלקוח רוכש חופשה בבית מלון, הרי שהוא רוכש חופשה, 1 - בסגנון מסוים, 2 - במחיר מסוים, 3 - באזור מסוים. ועלינו להבין היכן יש לנו יותר סיכוי להגיע להתאמה עם הלקוח ועם צרכי הלקוח, והיכן כנראה שתהיה לנו יותר התנגדות עם הלקוח. לדוגמה, יהיה לנו יותר קל לגרום ללקוח לרצות את סגנון החופשה והמלון ואפילו את המחיר, אבל לא את האזור של בית המלון. במקרה שכזה לדוגמה, אם אנחנו באיתור צרכי הלקוח, נשאל את הלקוח, היכן ובאיזה אזור הוא רוצה לצאת לחופשה? הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא לא ירכוש מאיתנו את החופשה. כי בהתחלת השיחה, אנחנו מגדירים עם הלקוח שהוא רוצה משהו שונה מאשר המוצר שלנו. ולכן כאשר נעשה איתור צרכים, עלינו להתחיל בלשאול את הלקוח שאלות על הצרכים שאנחנו חושבים שיהיה לנו יותר קל ליצור התאמה עם הלקוח ורק אחר כך לעבור לחלקים של המוצר, שאולי לא מתאימים ללקוח. לדוגמה, קודם כל נשאל את הלקוח, איזה סגנון חופשה הוא מחפש? ונאמר לו שיש לנו בדיוק את מה שהוא צריך וכולי. אחר כך נשאל אותו לגבי המחיר, וגם כאן ניצור התאמה. וכל הנל לאו דווקא בסדר הזה, ורק אחרי שכבר יש התאמה עם הלקוח, רק עכשיו נדבר איתו על המיקום של החופשה. שאז יהיה לנו הרבה יותר קל לטפל בהתנגדות של המיקום, אחרי שהלקוח כבר חושב שיש התאמה עם פרמטרים אחרים שהוא מחפש. ומה נעשה אם הלקוח בהתחלת השיחה מנסה להתעקש לדבר איתנו על המיקום של החופשה, או על החלק במוצר שלנו, שכלפיו יש הכי הרבה ... פחות מוגדרות ויותר כלליות ופחות ספציפיות, ולנסות להעביר את השיחה לדבר על הנושאים שבהם תהיה לנו יותר התאמה עם הלקוח. אאכ החלטנו שמי שהמיקום לא מתאים לו מכל סיבה שהיא, לא מנסים לגרום לו לרצות את היתרונות שבמוצר, שאז אולי כן הגיוני לסנן את מי שלא רוצה את המוצר בגלל המיקום שלו. אבל מצד האמת, הלקוח רוכש את המוצר בגלל היתרונות למרות החסרונות. ולכן צריכים קודם כל לדבר על היתרונות ורק אחר כך לדבר על החסרונות האפשריים שיש במוצר. לסיכום, באיתור צרכי הלקוח, צריכים להשתדל לא לאתר את צרכי הלקוח בצורה שתציף אל פני השטח, את ההתנגדויות מכירה של הלקוח. ולא לשאול שאלות, שיעלו התנגדויות מכירה של הלקוח. אלא צריך להתחיל מנקודות הסכמה והשקה ורק אחר כל לעבור לנקודות יותר בעייתיות.

איתור צרכי הלקוח, באיזה סדר לאתר את צרכי הלקוח? למה לאתר את צרכי הלקוח? איך לייעל את תהליך איתור צרכי הלקוח? אופטימיזציה של תהליך מכירה, טעויות באיתור צרכי הלקוח, כמה לאתר את צרכי הלקוח? שאלות סינון ללקוח, שאלות סינון בתהליך מכירה, שאלות סינון צרכי הלקוח, מכירות למתקדמים כאשר אנחנו באים לאתר את צרכי הלקוח, צריכים לזכור כי לאיתור צרכי הלקוח יש כל מיני סיבות. אחת הסיבות היא, כדי לדעת איך להציג ללקוח את המוצר, ביחס לצרכים שלו. לדוגמה אם הכי חשוב לו זה שהרכב יהיה מהיר, אז נדבר איתו על המהירות של הרכב וכולי. אבל צריכים לזכור, כי לאיתור צרכי הלקוח יש עוד סיבה בסיסית ביותר והיא, כדי לדעת איזה מוצר להציג ללקוח מתוך כל המוצרים שלנו. וכדי לדעת האם הלקוח בכלל מתאים להיות הלקוח שלנו, כי אולי הוא בכלל לא הלקוח שלנו מסיבות שונות, כי אין לנו מוצר שמתאים לו. ולכן, כאשר מאתרים את צרכי הלקוח, צריכים לשים לב לכך, שקודם כל אנחנו שואלים את שאלות הסינון של הלקוח שלנו ורק אחר כך ממשיכים לשאלות יותר רחבות על צרכי הלקוח באופן כללי. לדוגמה, נניח שאנחנו מוכרים רק ללקוחות שיש להם סכום כסף כלשהו, ונניח שרוב העסקאות נופלות על המחיר, במובן שאנחנו לא רוצים להקדיש זמן למי שאין לו סכום איקס, הרי שבמקרה כזה באיתור צרכי הלקוח, נשאל בשלב כמה שיותר מהר, לגבי מה התקציב שלו כלקוח, כדי לדעת אם הוא מתאים לנו או לא. או נניח שיש לנו רק מוצר מסוג מסוים ספציפי, אז קודם כל ננסה להבין אם הלקוח אכן צריך את המוצר הספציפי שלנו, ורק אחר כך ננסה לאתר את שאר צרכי הלקוח לצרכי התאמת המוצר ללקוח. ואני אחדד. יש חוסר התאמה של המוצר ללקוח, שבו אנחנו רוצים כן לנסות למכור ללקוח. שאז במקרה כזה, כדאי לא לדבר עם הלקוח על צרכי הלקוח שעשויים להעלות לו את התנגדות המכירה, אלא קודם כל לדבר איתו על צרכי הלקוח, שאנחנו מניחים שכן נוכל להתאים ללקוח. אבל יש חוסר התאמה של המוצר ללקוח, שאנחנו לא רוצים לנסות למכור קרח לאסקימואים, שאנחנו לא רוצים לנסות לשכנע את הלקוח, שאז כדאי כבר בהתחלת איתור צרכי הלקוח, להתחיל עם שאלות סינון ללקוח לדעת אם הלקוח מתאים לנו. בקיצור, קודם כל לשאול שאלות סינון ללקוח, באיתור צרכי הלקוח. אחר כך לשאול איתור צרכי הלקוח בדברים שכנראה הלקוח ייהנה מהתשובה שלנו. ורק אחר כך לדבר על צרכי הלקוח שאולי המוצר שלנו פחות מתאים ללקוח.

... מהירה, או על אלו שמדברים על כמה הם מרווחים בלי לדבר על כמה שהם מפסידים, או על המנטורים למכירות, שהלקוחות שלהם אלו אנשים שמעולם אפילו לא פתחו עסק, אלא אני מדבר על מנטורים למכירות שנחשבים לאנשי מקצוע. וכאן אסביר ...

צרכי הלקוח, טעויות בבירור צרכים של הלקוח - איך לבצע זיהוי צרכי הלקוח? איך לעשות בירור צרכי הלקוח? באיזה סדר לעשות איתור צרכים של הלקוח, איך לעשות זיהוי צרכים של הלקוח? האם להתעקש או לוותר על העסקה? איך לעשות איתור צרכי הלקוח? שאלות סינון, שאלות קירוב וכאן נסביר נקודות מבט שונות לגבי איתור הצרכים של הלקוח. אז ראשית נסביר, מהו איתור צרכי הלקוח? איתור צרכי הלקוח פירושו, להבין מה הלקוח שלנו מחפש, מה הוא רוצה לקנות? מה הוא רוצה לרכוש? מה המוצר האידיאלי עבורו? מה הלקוח צריך? מה יעשה ללקוח שלנו טוב וכולי. ולמה אנחנו רוצים לאתר את צרכי הלקוח? ממגוון סיבות. סיבה 1 - כדי לדעת האם הלקוח בכלל מתאים לנו ולמוצרים שלנו. אולי הלקוח רוצה לדוגמה לרכוש רק משאית ויש לנו רק אופנועים. סיבה 2 - כדי לדעת איזו משאית להתאים ללקוח, בהתאם למה שהוא צריך, מתוך המשאיות שיש לנו. סיבה 3 - שהיא ההמשך של סיבה 2, כדי שאם נציע ללקוח את המוצר הטוב ביותר שיש לנו להציע לו בהתאם לצרכים שלו, יש יותר סיכוי שתיסגר עסקה וכדי שנוכל להתאים את תהליך המכירה לצרכים של הלקוח, מבחינת המסרים שלנו ללקוח וכולי. ובקצרה, יש 2 סיבות לאיתור צרכי הלקוח. 1 - כדי לסנן את הלקוח, לראות שהוא מתאים לנו ולמוצרים שלנו. 2 - כדי לסגור עסקה באמצעות יצירת התאמה יותר טובה של המוצר ושל תהליך המכירה אל הלקוח. אז מה נעשה קודם? שאלות איתור צרכים שמטרתן סינון הלקוחות, או שאלות זיהוי צרים של יצירת התאמה עם הלקוח? כנראה שנרצה קודם לעשות סינון ללקוחות שלנו, אאכ אין לנו שום לקוחות כלשהם, שאז אולי נרצה קודם ליצור התאמה ואחר כך סינון. כמו אנשים שבאפליקציית היכרויות, עושים לכולם לייק ורק אחר ... לו מספיק פניות נכנסות, כנראה שקודם כל יסנן ורק אחר כך ינסה ליצור התאמה. אז נניח שעשינו שאלות סינון והלקוח יכול להתאים לנו, עכשיו נעשה איתור צרכים שמטרתו לסגור עסקה עם הלקוח. אז כאן עלינו לדעת ולזכור, כי איתור צרכים, יכול לקרב אלינו את הלקוח, אבל גם יכול להרחיק את הלקוח מאיתנו. כי יכול להיות שיש לו צרכים, שלא תואמים את המוצר שלנו. וצריכים לזכור שיש הבדל בין מה שהלקוח מחפש ובין מה שהלקוח אומר וחושב שהוא מחפש, לבין מה שהלקוח צריך ורוצה, לבין מה שהלקוח ירכוש בסופו של דבר. ורוב האנשים לא נמצאים בזוגיות אידיאלית שאותה הם רצו מלכתחילה, אלא הם נמצאים בזוגיות שקרתה בגלל היתרונות למרות החסרונות היחסיים. ולכן צריכים לעשות הפרדה במוח, בין מה שהלקוח אומר שהוא צריך, לבין מה שיקרה בסופו של דבר. וצריכים להכין רשימה של צרכי הלקוח האפשריים בייחס למוצר שלנו, לדוגמה: סוג הרכב, מהירות הרכב, מחיר הרכב, צבע הרכב, סוג המנוע של הרכב, טכנולוגיות הרכב וכולי. ועל כל אפשרות צריכים לשאול, האם ועד כמה אנחנו חושבים שההעדפה של הלקוח? היא העדפה משמעותית שכנראה בסופו של דבר לא תשנה, או שהיא העדפה ראשונה שכן עשויה להשתנות בסופו של דבר. ... אופנוע. אבל רוב האנשים שרוצים לרכוש משאית לבנה, אולי בסוף כן ירכשו משאית שחורה. דהיינו? צריכים להפריד, בין צרכי לקוח מהותיים שכנראה לא ישתנו, לבין לא מהותיים שאולי ישתנו. או לדוגמה, מי שחושב לרכוש אופנוע בסכום של 10K כנראה שלא ירכוש בסופו של דבר אופנוע בסכום של 100K ולהפך. כמו כן יש לשים לב? שיש צרכי לקוח שכמעט לא משנה מה הלקוח ירצה, נוכל למלא את רצונו, ביחס לצרכי לקוח אחרים, שאולי לא נוכל למלא את רצונו. לדוגמה, איזה צבע רכב ...

מחיר מוצר, תמחור מוצר יקר, תמחור שירות יקר, התנגדות מכירה מחיר, איך למכור מוצר יקר ללקוח? איך למכור שירות יקר? האם המוצר יקר? כמה המוצר באמת שווה? מה הערך האמיתי של המוצר? איך לתמחר מוצר? ... של המוצר? האם התמחור נכון? איך לתמחר בצורה נכונה? האם להעלות מחיר? האם להוריד מחיר? התנגדות רכישה מחיר, התנגדות לקוח מחיר, מהו הערך האובייקטיבי של מוצר? כדאיות ייצור מוצר, האם כדאי לייצר את המוצר? אז כאשר אנחנו באים למכור ... שירות כלשהו, אפשר לומר שההתנגדות הגדולה ביותר בדכ תהיה התנגדות המחיר. כי יכולה להיות התנגדות של אי התאמה לצרכי הלקוח, אבל בדכ גם באי התאמה לצרכי הלקוח שאינה קיצונית יותר מידי, אם המחיר יהיה הרבה יותר זול, הרי שיהיה ניתן למכור ללקוח את המוצר. כך שאפשרי לומר, שהתנגדות המכירה של המחיר, היא אחת ההתנגדויות המרכזיות אם לא המרכזית ביותר כאשר מטפלים ... נקודת מבט מרכזית ביותר, לגבי טיפול בהתנגדות מכירה מסוג מחיר וכולי. אז כאשר אנחנו מתבוננים על מכירת מוצר יקר, שהלקוח אומר שהמוצר יקר לו, שהלקוח מבקש הנחה כלשהי, בראש ובראשונה על איש המכירות להבין, האם בעיניו כאיש המכירות? המוצר הזה מתומחר בצורה נכונה? האם ... הפרדה ביניהן. כי הן אומנם דומות, אך הן שונות. השאלות יכולות להיות לגבי המחיר ביחס להיצע וביקוש בשוק, ביחס ללקוח הספציפי, ביחס למה שהלקוח חושב שיש לו יכולת מימון, ביחס ליכולת המימון האמיתית של הלקוח, ביחס לשווי של המוצר בעיני איש המכירות, ביחס לשווי המוצר בתקופה הנוכחית, ביחס לשווי המוצר ביחס לעלות הייצור שלו וכיוב. כל אלו שאלות שעוסקות במחיר של הלקוח, שהן שונות בהשפעה שלהן על תהליך התמחור ועל תהליך המכירה, כמו שתכף נסביר. לדוגמה, שאלות בנוגע ליכולת הכלכלית האמיתית של הלקוח לרכוש את המוצר, האם באמת אין ללקוח כסף? האם הלקוח אולי יכול להשיג מימון לביצוע העסקה? האם הלקוח באמת יודע מה המצב הפיננסי שלו? למה הלקוח מבקש הנחה? האם הוא באמת צריך אותה? האם וכמה המחיר משפיע על זה שהלקוח מבקש הנחה? וכיוב. ניתן גם לשאול שאלות על האם אני כאיש מכירות הייתי רוכש את המוצר הזה במחיר הזה? ... פעם רכשתי מוצר במחיר כזה? במחיר גבוה יותר? יותר זול? אפשרי גם לשאול שאלות בסגנון של: האם אני חושב שללקוח שלי יש אפשרויות יותר טובות מבחינת המחיר? האם אני חושב שהמוצר מתאים ללקוח בתור המוצר האידיאלי עבורו? האם אני חושב שללקוח כדאי לרכוש את המוצר הזה בזמן הזה במחיר הזה? האם אני חושב שללקוח שלי שווה להשקיע את הכסף? מה אני יודע על היכולת הכלכלית של הלקוח שלי? וכולי. אבל יש עוד זווית של התבוננות לגבי המחיר, והיא לגבי השווי האמיתי בעיני כאיש מכירות, של המוצר ... באמת שווה את הכסף שאני מבקש עליו? דהיינו, שאלות לגבי השווי האמיתי והערך האמיתי של המוצר שאותו אני מוכר ללקוח. וצריכים להבין כי כאשר באים למכור מוצר יקר ללקוח, איש המכירות צריך בראש ובראשונה להבין את הערך האמיתי בעיניו של המוצר שאותו הוא מוכר. האם לדעתי כאיש מכירות המוצר שווה את הכסף באופן כללי? ללקוח הממוצע? ללקוח הספציפי? עבורי עצמי כאיש מכירות? וכולי. וכאשר מתבוננים על הערך האמיתי ועל השווי האמיתי של המוצר, נשאלת השאלה הבאה, ... חשוב ביותר לתהליך המכירה. כי אם איש המכירות יחשוב שלמוצר יש ערך אובייקטיבי הגון וריאלי, ביחס למחיר שהוא מבקש מהלקוח, יהיה הרבה יותר קל לסגור עסקה טובה. מאשר ביחס למצב שאיש המכירות חושב שהתמחור גבוה ולא נכון ולא תואם ... שזה השווי האמיתי והערך האמיתי של הרכב. ומכאן צריך להתחיל להתייחס לנושא התמחור של המוצר, ביחס לעסקה הנוכחית, ביחס ללקוח, ביחס להנחה וכולי. ואני אסביר את העניין יותר לעומק. יש לנו מוצר. למוצר יש יתרונות כלשהם ותועלות כלשהן שהוא יכול להביא ללקוח. את המוצר עולה לנו לייצר בסכום כסף כלשהו. עכשיו, נניח שיש לנו לקוח שרוצה את אותן התועלות של המוצר שלנו. עכשיו עלינו לשאול, האם ובמידה והלקוח רוצה את התועלות של המוצר שלנו? במידה והוא ירצה להשיג את אותן תועלות בדיוק, ובמידה והוא לא ירצה לרכוש את המוצר שלנו, כמה יעלה ללקוח שלנו / כמה עולה בממוצע להשיג את אותן התועלות? התשובה היא, שהעלות להשיג את אותן התועלות, תהיה עלות הייצור ... שעולה לבנות אותו 1M +עלות הקרקע עוד 1M +רווח כללי 20% = 2.4M. אז עלינו לשאול את עצמנו, נניח שלקוח ממוצע / הלקוח הנוכחי שלנו, ירצה בעצמו לבנות לעצמו את אותו הבית. כמה זה יעלה ללקוח? אז התשובה תהיה, שללקוח ממוצע בדכ זה יעלה יותר. כי הוא יצטרך לרכוש את הקרקע + את שירותי הבניה, באותו המחיר. אבל בפועל כנראה שללקוח זה יעלה יותר, כי כנראה שהוא יצטרך לרכוש שירותי ניהול של כל התהליך כולו, בעלות של לפחות אותם 20% שאנחנו רוצים לקחת מהלקוח. וזה בעצם אומר, שאם הבית הנל נמכור אותו ללקוח נניח ב 2.4, הרי שהמחיר הגון ביותר עבור הלקוח, שאכן רוצה בית בדיוק כמו הבית שלנו. כי בעצם זאת העלות האמיתית בשוק, של המוצר שלנו, עבור הלקוח, שהיה רוצה להשיג את אותו הבית גם באופן עצמאי. ואחדד, יש כאן את נקודת המבט של כמה יעלה ללקוח ...