איך לחשוב קדימה? איך לראות את הנולד? איך לנהל משא ומתן? איך להצליח במשא ומתן? אומנות הויכוח, אומנות השכנוע, תורת המשחקים, אסטרטגיית ניהול משא ומתן, טיפול בהתנגדויות, חכם רואה את הנולד, לחשוב כמה צעדים קדימה, רטוריקה... ולא לחשוב על איך הוא כן יכול להמשיך להילחם בך. וברמה הרטורית זה אומר כך: נניח שאתה רוצה לטעון טענה שאומרת X הוא בן אדם טיפש. עכשיו, ברגע שתאמר את זה, האדם השני בהנחה שיש ניגוד אינטרסים ביניכם, יכול ... תגובות אחרות. עכשיו הרעיון הוא כך, אם אתה טיפש, אז אתה בעצם חושף את הקלף שלך, דהיינו, טוען את הטענה שלך, לאחר מכן אתה רואה את התגובה של היריב שלך, ורק לאחר מכן אתה מחליט / חושב איך להגיב ... אבל אם אתה לא טיפש אלא חכם, אז לפני שאתה חושף את הקלף שלך, דהיינו, לפני שאתה טוען את הטענה שלך, מראש אתה חושב על הטענה הנגדית האפשרית שיטענו נגדך, ומראש כבר מגיב לטענה הזאת, עוד לפני שהיא נטענה. וזאת על ידי שיפור הניסוח של הטענה המקורית שלך. או לדוגמה במקרה שלנו, נניח שאתה רוצה לומר ש X הוא טיפש ונניח שאתה חושב לדוגמה שהשומע ... או לא, נטל ההוכחה מוטל עליו. ואם אתה עוד יותר חכם, אז אתה אמור לדעת, שכאשר אתה מתחיל משפט בטענה כלשהי, כגון כאשר אתה אומר X הוא טיפש, אז אוטומטית בתת המודע של השומע, מתעוררת השאלה האם זה נכון ... אז אתה יודע ש (יש היבט ויש גם יוצא מן הכלל וש) עדיין עדיף שלא תסיים את המשפט שלך בטענה, שממילא זה יכול להחזיר את נטל ההוכחה אליך. לכן לדוגמה עדיף שמראש תנסח את המשפט בצורה של למה נראה ... ואם לדוגמה אתה יודע שהשומע יגיד לך, שאין שום הוכחות ש X הוא טיפש, אז מראש אתה בשאלה שלך ובטענה שלך, כבר יכול להוסיף את הרעיון שאומר, שאין שום הוכחות ש X הוא לא טיפש. או לדוגמה לומר, שיש ... ש X הוא טיפש. או לדוגמה לומר שיש הוכחות עמוקות ומורכבות, שמראות ש X הוא טיפש. או כל מיני טענות אחרות, שמראש שוללות את האפשרות שלו להתגונן ולטעון את הטענה שלו. ואם לדוגמה אתה יודע שיטענו נגדך, שX היה בעבר נחשב לאדם מאוד חכם. אז מראש לדוגמה באפשרותך לנסח ... בתת המודע ושלא יתכחש לכך. וכמובן שאפשר כאן לתת עוד המון דוגמאות. אבל המסר הוא פשוט. ברגע שאתה טוען טענה כלשהי / מעביר מסר כלשהו / מוכר רעיון כלשהו, אם אתה טיפש שלא רואה את הנולד, אז מראש אתה ... שלך, ואז אתה נכנס לראש של האדם שמולך, ומעלה את ההתנגדויות האפשריות שיכולים לטעון נגדך. ואז אתה חושב על הטענות הנגדיות שלך, להתנגדויות של הלקוח. ומראש אתה מסגנן את המשפט הראשוני שלך, בצורה שבה כבר יהיו תשובות להתנגדויות של הלקוח / השומע. ואחכ אתה שוב נכנס לראש של הלקוח שלך, ושוב שומע את הטענות הנגדיות שלו, ושוב מגיב להן ושוב משפר את המשפט ואת הרעיון שלך. וכך אתה עושה כמה פעמים וחושב כמה ... שיש כאן יתרון נוסף ולוגיקה עוד יותר מתוחכמת, והיא שמצד האמת, יכול להיות שהאדם שמולך בהחלט כן יש לו טענות טובות מה לטעון נגדך. אבל ברגע שנטרלת לו מראש חלק מהטענות האפשריות שלו / חלק מההתנגדויות המיידיות שלו, ממילא הוצאת אותו מריכוז, הפתעת אותו, גרמת לו לתחושת כישלון וכניעה, הוצאת אותו מאיזון וכולי, וגרמת לו להטיל ספק ביכולת שלו להשיב לך, גם אם באמת יש לו טענות נכונות נגדך.