... הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע ...

... באופן חופשי לחלוטין. אליעד מנתח את המושגים בחירה חופשית, רצון חופשי וחופש הבחירה, ומדגיש את השאלה המרכזית: האם האדם יכול לשלוט ברצונו בצורה מוחלטת, או שישנם גורמים שאינם מאפשרים לו שליטה מלאה? אליעד מתחיל את ההסבר בטענה שאם אדם מאמין שיש לו בחירה חופשית מלאה, הרי שלפי ההיגיון, הוא לא יכול לחוות מצב שבו המציאות מתנגדת לרצונו. מדוע? כי אם ...

... שלה. העובדה שלא עשתה זאת מוכיחה שבעצם גם היא ויתרה על הקשר והובילה לפרידה. במילים אחרות, הבחורה הייתה זו שדחתה את הבחור תחילה, אפילו אם באופן לא מודע. דוגמה נוספת היא של גבר שננטש בטענה שזרקו אותו, אך למעשה, הוא לא עשה כל מאמץ להשתנות על מנת לשמר את הקשר. גם הוא, אם כך, לא באמת רצה את הקשר, ולכן באופן סמוי הוא זה ...

אונס במרמה, אונס על הבר, יחסי מין בהסכמה חלקית, רצתה או לא רצתה, היה אונס או לא היה, אחריות אישית, נהיגה בשכרות, הוצאת דבר במרמה, אלימות נגד נשים, תלונת שווא, מערכות יחסים, האשמה באונס

... להראות לו שהדרך שלו לא תוביל לפתרון הבעיות שלו. באמצעות דיאלוג כזה ניתן, לעיתים, לשכנע מחבל שמטרותיו מוצדקות, אך שהדרך שבחר לא תוביל להשגתן. לדוגמה, אם המחבל מגיע ממקום של תסכול פוליטי, ניתן לומר לו שהוא צודק בטענותיו כלפי ההנהגה או כלפי המערכת, אך להראות לו שלפעולה האלימה שלו לא תהיה כל השפעה על המצב. בצורה זו ...

... לי חורים בראש? כאשר אדם אומר אמירה מוזרה או בלתי מובנת כמו יש לי חורים בראש או אני רואה דינוזאורים, התגובה המיידית של רוב האנשים תהיה לבטל את דבריו בטענה שהם בלתי הגיוניים. לפי אליעד כהן, חשוב לא לפסול את דבריו של האדם, אלא להקשיב לו באופן פתוח ומקבל. אם פוסלים את הטענה מיידית, הדבר מוביל לסתימת פיות ומונע אפשרות לחקור לעומק את מה שעומד מאחורי הטענה. כיצד להבין את הדימוי של יש לי חורים בראש? במקום לומר אתה מדמיין, צריך להיכנס לעולם ... באופן סמלי, אך מי ששומע את הדימוי באופן שטחי יכול להתבלבל ולא להבין את המשמעות האמיתית. איך מטפלים באדם שטוען שהוא רואה דינוזאורים? כאשר אדם טוען טענה כמו אני רואה דינוזאורים, יש לשאול אותו שאלות מכוונות כגון באיזה מובן אתה רואה ... כאשר עובד אומר מציקים לי במקום העבודה או אני רוצה לעזוב, לעיתים הוא בעצם מנסה להעביר מסר על תחושת חוסר הערכה או צורך בתנאים משופרים. על ידי חקירת הטענה לעומק, ניתן להגיע למניע האמיתי שמאחורי התלונה ולמצוא פתרונות מתאימים יותר. מדוע לא ... ופסיכיאטרים לטיפול בחרדות איך לא לפסול אנשים שמביעים מחשבות מוזרות? למה חשוב לא לבטל מיידית את דברי האדם שטוען יש לי חורים בראש? כאשר אדם טוען טענה שנשמעת מוזרה או דמיונית, למשל אני מרגיש שיש לי חורים בראש או אני רואה דינוזאורים, עלולה להופיע נטיה ראשונית לבטל את דבריו בטענה שהם אינם הגיוניים. אך אם מגיבים בזה לא הגיוני או אתה מדמיין, נוצרת סתימת פיות שאינה מאפשרת שיחה מעמיקה. במקום זאת, כדאי להתייחס בכובד ראש לטענות ולנסות להבין מה מסתתר מאחוריהן. איך חוקרים את המשמעות של הדימוי יש לי חורים בראש? ... מאחורי התיאור החיצוני. לדוגמה, ייתכן שהוא מתכוון לכך שהוא מרגיש חשוף מדי, שאין לו פרטיות או שאנשים חודרים למחשבותיו. כיצד לברר את ההיבט המעשי של הטענות? אם האדם אומר החורים בראש מונעים ממני ללכת לעבוד, אפשר להמשיך ולשאול למה זה מפריע ... החורים האלה משפיעים עליך?. לפעמים דרך השאלות הללו האדם בעצמו יבין שהדימוי לא מחייב אותו בפועל להימנע מפעולה מסוימת, או שהוא יפרט פחדים נוספים. למה הטענות יכולות לשקף בעיה רגשית עמוקה יותר? אנשים משתמשים לעתים בדימויים מוגזמים כדי לבטא ... את שורש האמירה, מגלים את המניע הפנימי העמוק יותר. מה עושים כשמגלים את הבעיה האמיתית? לאחר שאוספים פרטים ומגלים את הסיבה הרגשית או הרעיונית שמאחורי הטענה, אפשר להמשיך ולשאול כיצד הדבר משפיע על חייו, אילו פתרונות מעשיים קיימים, ומה דרוש ... תלונה קיצונית או בלתי מובנת, למשל עובד במפעל שאומר מציקים לי פה או אני רוצה לעזוב כאשר ייתכן שבפועל הוא רק מבקש תנאים משופרים. דרך חקירה סבלנית של הטענות, אפשר לגלות שייתכן שהוא מבטא קושי אחר לגמרי, כמו תחושת חוסר הערכה או חוסר ביטחון. ...

... שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת זאת, כשהוא אומר בעיניי זה יפה, הוא מחליש את הטענה בכך שהוא מאפשר את האפשרות שלאחרים תהיה דעה אחרת, ובכך פוגע בכוחו של השכנוע. מתי כדאי להשתמש בשכנוע סובייקטיבי? ישנם מצבים שבהם דווקא שימוש בשכנוע סובייקטיבי יכול לחזק את האמונה של האדם שאומר את הטענה. לדוגמה, אדם שמרגיש שקר לו ואומר קר לי כרגע, בעצם מחזק את תחושת הקור שלו באותו רגע, כי הוא מצביע על תחושה מאוד ספציפית ואישית שלו, ולא טוען טענה כללית שעשויה להיות לא נכונה במצבים אחרים. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא בחורה שחושבת שהשמלה שלה לא יפה. אם אומרים לה בעינייך השמלה ... כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה ... לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה שלו, המילה בעיניי רק תחליש את עמדתו. אך אם הוא מלא ספקות, ניסוח אובייקטיבי יוכל לעזור לו להפוך את עמדתו לחזקה ויציבה יותר. איך ...

... עם המציאות. בכך הוא יוצר לעצמו מציאות פנימית שבה הוא לכאורה מעל הבעיה ולא צריך להתמודד איתה באופן אמיתי. כיצד השקר הרוחני משמש כהגנה מפני פחדים? אליעד כהן מדגים שאדם יכול להימנע מעימות עם אדם אחר בטענה שהוא עושה זאת מתוך חמלה או מתוך אהבה. אך למעשה, הוא פשוט חושש להתעמת. השימוש במילים כמו חמלה, אהבה, או הכל אחד הוא כלי ...

... הוכחה אובייקטיבית שמה שראה או שמע הוא אמיתי. למעשה, האדם תמיד יכול לשאול את עצמו כיצד הוא יכול לדעת שמה שחווה או שמע הוא נכון באמת. הדוגמה של אמנון יצחק והילד שטען שפגש את אלוהים ממחישה את הטענה הזו: גם אם מישהו טוען שהוא ראה משהו על - טבעי או קיבל מידע ישירות מאלוהים, האדם עדיין צריך ...

... מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, שלפיה היא הולכת אחרי ההיגיון, יכולה להיות בעצמה סוג של אמונה. הוא מסביר שאולי היא פשוט מאמינה שיש לה נטייה ללכת אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה ...