... והפרכת הנחות יסוד? כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו: להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים. להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה. כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית? כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה? תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו איחרתי כי היו פקקים, או ... לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו. לדוגמה, כשאדם שואל: למה איחרת לפגישה?, ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות לא קבענו פגישה בכלל. כאשר ... קיום השיחה עצמה: לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו. איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום? השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ... הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון (עכשיו בכלל לילה כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי. לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית? המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם ... לערער את הביטחון של האדם שמולנו ולגרום לו לתהות אם מה שהוא טוען נכון בכלל. ככל שהוא ינסה להיאחז בטענותיו, ניתן להמשיך להפריך אותן ולגרום לו להרגיש אבוד. דוגמאות נוספות אם ילד נשאל על ידי אמו: למה לא הכנת ... תועלת. שימוש ברטוריקה זו בדיונים פוליטיים הטכניקה הזו משמשת לעיתים גם בדיונים פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: למה צהל הרג חפים מפשע במלחמה? - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: מי אמר שהם חפים מפשע? ... פגישה זה היה ברור אין פה מה לחדש אבל אני מחדש ברמה הרטורית אם רוצים לזעזע בן אדם באיזה טענה שהוא טוען טענה ורוצים לזעזע אותה מה שצריך לעשות זה שכשהוא אומר את הדבר במקום להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס למה ... וככה ומנסים להוציא אותו מפוקוס. מה המהות של מה שאני אומר? היא פשוטה, עוד פעם בא בן אדם טוען טענה למה לא הכנת שיעורים? סתם האמא אומרת לילד למה לא הכנת שיעורים? אז אם הוא רוצה לשגע את האמא ... אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך. עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר ... אני משוגע וככה אני רוצה זה הכל. מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות ...

... למישהו עד הסוף לפני ששוללים אותו? כשמדברים על אומנות השכנוע, אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה של הקשבה מלאה לטענה של הצד השני, גם כאשר אתה בטוח מראש שהטענה שלו לא נכונה. כאשר מישהו טוען טענה, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לקפוץ ולנסות לשלול אותה מיד, במיוחד אם הם כבר יודעים מראש למה הטענה הזו לא נכונה. אך לפי אליעד כהן, פעולה כזו עלולה ליצור התנגדות נוספת אצל האדם שאיתו אתה מתדיין, משום ... לשלוף מהר את הטיעונים שלך ולהפריך מיד את הדברים של הצד השני, כדאי לנקוט בגישה שונה. חשוב מאוד להקשיב לטענה של האדם השני במלואה, ולגרום לו להרגיש שבאמת הבנת את הנקודה שהוא ניסה להעביר. אפשר לעשות זאת באמצעות משפטים ... יותר ומשכנעת יותר, משום שהיא מתרחשת לאחר שהראית שאתה מבין את נקודת מבטו באופן מלא. באילו מצבים כדאי לשלול טענה באופן מיידי? אליעד כהן מציין כי אמנם בדרך כלל עדיף להקשיב עד הסוף, אך קיימים מקרים יוצאי דופן שבהם כדאי דווקא לשלול טענה במהירות ובאופן חד - משמעי. דוגמה לכך היא מצב שבו אינך רוצה שהטענות של האדם השני יישארו בכלל בתודעה של השומעים, שלך או שלו. למשל, אם יש חשש שהטענות האלה עלולות להזיק, להטעות או להשפיע בצורה שלילית על אחרים, כמו בעולם הפוליטיקה, ייתכן שתעדיף לקטוע את האדם מיד ... חוששים להקשיב לצד השני מחשש להשתכנע? שאלה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא מה קורה כאשר אתה חושש להקשיב לטענות של הצד השני, כי אתה מפחד שהוא ישכנע אותך או שתחוש מבולבל ותאבד את הביטחון במה שרצית לומר. לדבריו, ... אף פעם לא תשכח את מה שרצית להגיד. אדם שחושב בהיגיון ושהוא נצמד לאמת, לעולם לא יכול לשכוח את טענותיו, ולכן אין שום סיבה לחשוש להקשיב לצד השני עד הסוף. אם בכל זאת יש לך חשש שתשכח, הפתרון הפשוט ... הצד השני ייצרו נזק או יטעו, כדאי לקטוע ולשלול באופן מיידי. איך לשכנע מישהו? איך להקשיב נכון? איך לשלול טענה בצורה נכונה? כיצד יוצרים הסכמה? רטוריקה ודיבייטינג מתי לשלול מידית ומתי להקשיב? עכשיו עוד דבר נושא של שכנוע של אנשים, לפעמים מישהו טוען טענה ורוצים להפריך אותך להסביר שהיא לא נכונה אז הרבה פעמים מישהו טוען טענה וישר קופצים עליו לא נכון ולא נכון. עכשיו הרבה פעמים כשמישהו טוען טענה וישר מנסים לשלול אותה נגיד שאתה יודע מה הוא רוצה להגיד ואתה יודע למה היא לא נכונה אתה ישר תוקף את מה שהוא אומר נניח יש בזה חסרונות. יש אלטרנטיבה שאומרת כשמישהו טוען טענה ואתה מראש כבר מה הוא הולך להגיד ואתה יודע מראש מה אתה רוצה להגיד לו והכל אתה לא צריך ... עכשיו באיזה מקרים נגיד זה לא יהיה נכון נניח באיזה מקרים עדיף ישר לשלול אותו? אם אתה לא רוצה שהטענות שלו אפילו שאתה הולך לשלול אותן אתה לא רוצה שהן בכלל יהיו באוויר נגיד. ש: כמו הפוליטיקאים. אליעד: לא יודע, בהנחה שאתה לא רוצה שהטענות שלו יהיו באוויר בכלל מסיבה כלשהי שהן לא יהיו ב - memory שלו שהן לא יהיו ב - memory ... אולי יש מקרים שיש היגיון לחתוך אותו ישר ולהשתיק אותו ולהיכנס אבל הרבה פעמים בדו שיח רגיל מישהו טוען טענה גם אם אתה יודע שהוא טועה אתה לא חייב ישר לשלול אותו, כי הרבה פעמים כשאתה ישר שולל אותו ...

... מתייחסים לתכונות או להתנהגות של האדם שהעלה את הטיעון. המטרה של השימוש בכשל כזה היא להחליש או לבטל את הטענה באמצעות החלשת הדובר, במקום להפריך את הטענה לגופה. לדוגמה, אם אדם אומר אסור לאכול בעלי חיים, ומישהו אחר עונה לו אבל אתה בעצמך אוכל בשר, זוהי דוגמה קלאסית לאד הומינם. במקום להתמודד עם השאלה המוסרית על אכילת בעלי חיים, התגובה מתייחסת להתנהגות האישית של הטוען. הטענה המקורית יכולה להיות נכונה או לא נכונה ללא קשר להתנהגות של הדובר. מתי דווקא כן צריך להתייחס לגופו של ... לא מאמין לטענתו. במקרה זה, התייחסות לגופו של אדם (מעשיו בפועל) היא כלי לגיטימי כדי להראות חוסר עקביות בין טענותיו לאמונותיו בפועל. האם אדם חייב להיות עקבי בכל מעשיו כדי שנאמין לטענותיו? אליעד מסביר כי למרות הדוגמאות לעיל, לא תמיד חייבת להיות התאמה מלאה בין האמונה לבין המעשים. ייתכן שאדם מחזיק ... שהאמונה שלו עצמה מוטעית. אפילו שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, ולכן ייתכן בהחלט שאדם טועה ברוב טענותיו, ועדיין הטענה הספציפית שהוא מעלה כרגע תהיה נכונה. מדוע אנשים נוטים להשתמש בכשל אד הומינם בשיח? הסיבה המרכזית לשימוש בכשל אד הומינם, לפי אליעד, היא שזהו קיצור דרך מנטלי. לאנשים אין זמן או רצון לבדוק לעומק כל טענה שעולה בשיח, ולכן הם בוחרים בדרך המהירה ביותר כדי לשלול טענה. קל יותר לפסול אדם מאשר להתמודד באופן ישיר עם הטיעונים שלו, בעיקר כשאין להם טיעון מספיק חזק כתגובה עניינית. ... בכלל למדת את הנושא? במקום לענות לגופו של עניין. כך הוא בעצם משתמש באד הומינם, משום שהוא פוסל את הטענה של השואל דרך חוסר ההכשרה שלו, במקום לענות ישירות לטענה עצמה. האם ניתן בכלל להפריד בין האדם לבין הדעות שלו? אליעד מדגיש כי בפועל קשה מאוד להפריד בין האדם ... ובתגובה ישראל אומרת תראו איך אתם מתנהגים, אתם לא יותר טובים. זו דוגמה לכשל אד הומינם, מכיוון שבמקום להתייחס לטענות שהועלו נגדה, ישראל מתמקדת בהתנהגות של המדינות המאיימות עליה. התנהלות כזו מסיטה את הדיון מהטענות עצמן ומקשה על קיום דיון אמיתי ואובייקטיבי. האם יש הבדל בין לגופו של עניין לבין לגופו של טוען? אליעד ... הבדל ברור בין להתייחס לגופו של עניין לבין להתייחס לגופו של טוען. לגופו של עניין פירושו לבדוק את אמיתות הטענה באופן אובייקטיבי, ללא תלות במי שהעלה אותה. לגופו של טוען הוא מצב שבו במקום לבדוק את הטענה, מתייחסים לתכונות האדם שהעלה אותה כדי לפסול אותה מראש. ההבדל הזה חשוב לשיח יעיל והוגן. לסיכום, כיצד לנהל דיון טיעוני נכון ואובייקטיבי? כדי לקיים דיון טיעוני אפקטיבי, אליעד ממליץ להתמקד בטענות עצמן (לגופו של עניין) ולא במי שטוען אותן (לגופו של אדם). יש לשאוף לבדוק כל טענה בצורה עניינית, ללא קשר למי אמר אותה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלפעמים ההתנהגות האישית של הדובר כן יכולה ...

איך להעביר מסרים פוליטיים? לגרום לאנשים לבחור בך, לנצח בבחירות, ביבי לא ילחם בטרור, ביבי טוב לטרור, הטרור טוב לביבי, קמפיין פוליטי, בוזי הרצוג, איך לשכנע אנשים? יעוץ פוליטי, יעוץ אסטרטגי

... לעשות הפרדה בין מה הבן אדם השני צריך לחשוב כדי לאשר את הבקשה, לבין מה שצריכים לכתוב בטקסט. דהיינו, הטענה שאומרת ש 1 - האדם השני צריך לחשוב שהוא לחלוטין לא יפגע מהבקשה שלך, כדי שהוא יאשר את הבקשה, היא אמת. 2 - גם הטענה שאומרת שכדאי מאוד שהאדם השני יחשוב שאתה לא חושב רק על עצמך ושאתה קודם כל חושב על האינטרס שלו, גם הטענה הזאת היא אמת. יהיה גם נכון לומר, 3 - שאם האדם השני יחשוב במוח שלו שאתה פונה אליו רק כי הבקשה שלך לא תפגע בו, אז יש יותר סיכוי שהוא יאשר את הבקשה שלך. גם הטענה הזאת היא אמת. אבל מי שיודע לעשות לעומק ניתוח סיבתיות, יודע שהסיבה לא מחייבת את התוצאה ושהמסקנה שלכאורה מתבקשת, שהיא לכתוב את מה שאתה רוצה שהאדם השני יחשוב ושאם הוא יחשוב את זה, הוא יאשר את הבקשה שלך, הטענה הזאת היא לא אמת. ואסביר למה. זה נכון שאנחנו רוצים שמישהו יחשוב X. זה גם נכון שאם הוא יחשוב ... לו שלדעתך הבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו. כמובן שאם יש לך ראיות והוכחות לכך, אז עדיף שתוכיח את הטענה שלך. גם כי מצד האדם השני, אתה משוחד ויש לך אינטרס לשקר אותו. וגם בגלל זה עדיף לחזק את ... במידה והתשובה היא שכן, שהבקשה לא תגרום לשום נזק. האם יש לך הוכחה לכך? האם אתה יכול להוכיח את הטענה שהבקשה שלך לא תגרום לשום נזק? האם אתה חושב שהאדם השני יבין את ההוכחה שלך? האם אתה חושב שהאדם השני חושב שיש לך הוכחה לדבריך? האם אתה הולך להוכיח את הטענה שלך או רק לטעון אותה? ועוד אחדד: האם באמת הבקשה שלך לא תגרום לשום נזק כלשהו אפילו לא נזק ... את הבקשה שלך? האם לדעתך אם תגיד לו שאתה מבקש רק כי... האם לדעתך הוא יאמין לך ויקבל את הטענה שלך? עד כאן שאלות שלפיהן צריך לנתח איך לכתוב את הטקסט הנל. עכשיו, במקרה שלנו הסיטואציה היא כזאת. שהאמת ... כי זאת לא האמת ולא הסיבה שמישהו חושב שאתה מבקש את הבקשה שלך. ולכן, גם אם הצד השני חושב שהטענה שלך נכונה, שהבקשה שלך לא בהכרח תפגע בו, הרי שהוא יודע שזו לא האמת שאתה מבקש את הבקשה שלך, ... הצד השני יודעים את זה. ושאם תטען אחרת, יחשבו שאתה רמאי. כמו כן, במקרה שלנו, אין לך הוכחות כלשהן לטענה שלך. אלא זאת טענה שאתה מצפה שיקבלו אותה אבל היא לא בהכרח נכונה. וגם הצד השני חושב כך. ולכן במקרה הזה עדיף שלא ... כי אין לך הוכחה לך והוא לא יחשוב את זה והוא יחשוב שגם אתה לא חושב את זה, כי הטענה עצמה לא באמת נכונה. ולכן עדיף לכתוב ניסוח שמצד אחד הוא יותר חלש, אבל מצד שני הוא יותר משכנע. ... יכול לקבל ממך. דהיינו, אם תכתוב ניסוח פחות משכנע, אז יש יותר סיכוי שהשני יתפוס אותך כאמין. ויקבל את הטענה שלך, שהיא מספיק טובה לצורך העניין. יותר מאשר אם תכתוב ניסוח יותר מידי מוגזם, שאז יש סיכוי שדווקא בגלל ...

... באמת ידעו את מספר הכוכבים ביקום? אליעד כהן דן בשאלה האם חזל ידעו באמת את מספר הכוכבים ביקום, והאם טענה זו יכולה לשמש כהוכחה לאמיתות התורה. הוא פותח את הנושא בדיון על עצם האפשרות לספור כוכבים ביקום האינסופי. אליעד מציג טענה נפוצה נגד התורה האומרת כי בלתי אפשרי לספור כוכבים ביקום אינסופי, ולכן חזל בהכרח טעו כשהם הציגו מספר מוגדר ... בשמים. מיד עולה השאלה איך ניתן לדעת מספר כזה ביקום שההנחה הרווחת לגביו היא שהוא אינסופי. אליעד מפריך את הטענה על ידי הבהרה כי לא בטוח כלל שהיקום אכן אינסופי. הוא מציע לבחון את הדברים בצורה לוגית: אם התורה ... חזל דיברו על היקום כולו או על היקום הידוע? אליעד ממשיך להסביר שאם נבין שחזל דיברו על היקום הידוע, הטענה שלהם הופכת להגיונית ומדויקת. לדבריו, המתנגדים לתורה בכוח מנסים בכוונה לפרש את דברי חזל בצורה הכי פחות הגיונית על ... באמצעות אומנות הרטוריקה כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי. הוא מדגיש שכדי לשכנע, עליך להכיר את נקודות החולשה והחוזק של הטענות שלך ושל הצד השני, ולבחור את הטענות בהתאם לאדם שאתה מנסה לשכנע. אליעד מציין כי אם מטרתך היא לשכנע אדם שמתנגד לתורה, אין טעם להשתמש בטענה חלשה כמו המדע טועה, כי אז הצד השני יראה אותך כמישהו שמוכן להגיד הכל רק כדי לנצח בוויכוח, והדבר ... מפריך את התורה, אליעד ממליץ להראות שגם אם המדע נכון, זה עדיין לא מפריך את התורה אלא רק אומר שהטענה שהתורה היא מדעית אינה בהכרח נכונה, ושהתורה יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות לחלוטין. מהן הנחות יסוד וכיצד משתמשים בהן בוויכוח? אליעד מסביר בהרחבה את חשיבותן של הנחות יסוד בכל טענה. הוא נותן דוגמה מהחיים האישיים: כאשר עובד בחברה עוזב והחברה חושבת שהוא עובד חשוב, ההחלטה אם להשאיר אותו מבוססת ... שהוא חשוב רק בתחומים מסוימים, וישנה גם הנחה שאם הוא חשוב, אז חייבים להשאיר אותו. אליעד ממליץ לפרק את הטענה למספר רב של הנחות יסוד, ואז לנסות להפריך אותן אחת אחת, ובכך ליצור ספק או לערער את הטענה המרכזית. הוא מדגיש כי מטרת פירוק ההנחות היא ליצור מספר רב של פתחי מילוט מחשבתיים. למשל, כאשר אדם מרגיש ... החלשה שלו, רק כדי שהניצחון יהיה מתוק ומספק יותר. באופן דומה, אליעד ממליץ שכאשר מישהו מתווכח איתך, אל תבחר בטענה הקלה ביותר להפריך, אלא דווקא תתחיל מהטענה הקשה ביותר, על מנת ליצור עניין ואתגר אינטלקטואלי משמעותי יותר. הוא מציין כי הדבר חשוב במיוחד כדי לשכנע אנשים ...

... והמוות, הבריאה, למה אלוהים ברא את העולם? האם תכלית החיים היא העולם הבא לפי הדתיים? אליעד כהן מסביר את הטענה הדתית הנפוצה שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, כלומר, שהמטרה של החיים בעולם הזה היא כדי לזכות בעולם ... הדתיים בטוחים שהתכלית היא העולם הבא, עולם שבו אנשים יקבלו את שכרם לאחר המאמץ והמצוות שקיימו בעולם הזה. לפי הטענה הדתית, העולם הבא הוא המקום שבו בני האדם ילמדו תורה, יהנו, יראו ויהיו במחיצת אלוהים. אולם, אליעד כהן טוען ... הבא כדי לענות על השאלה הזו. האם העולם הבא הכרחי עבור אלוהים או בני האדם? אליעד כהן מעלה את הטענה הדתית הנוספת שהעולם הבא נברא על ידי אלוהים מפני שהוא טוב ורוצה להטיב. אליעד מחדד את האבסורד בטענה זו, ואומר שאם אלוהים הוא שלמות מוחלטת - אז לפני שברא את העולם הבא היה לו טוב באופן מוחלט. ... אלוהים לא יצר מלכתחילה את העולם הבא, ללא צורך בעולם הזה עם הסבל והמאמץ שבו. הוא מביא כדוגמה את הטענה הדתית המוכרת שאלוהים ברא את העולם הזה כדי שבני האדם יתאמצו ויקבלו שכר, אך מציין שגם זו טענה אבסורדית, משום שאלוהים הרי יכול היה לתת את השכר ישירות, ללא צורך בסבל ובעולם הזה. מה הבעיה המרכזית עם הטענה של המאמץ לפני השכר? הטענה הדתית המרכזית היא שהעולם הזה נברא כדי שנצטרך להתאמץ לפני קבלת השכר בעולם הבא. כהן מסביר שהטענה הזו יוצרת תמונה של אלוהים נכה או מוגבל - כאילו הוא לא באמת יכול לתת לאדם טוב מושלם אלא רק בתנאי שהאדם יתאמץ קודם. לדבריו, מדובר בטענה מאוד לא הגיונית כי אם אלוהים הוא כל - יכול, אז הוא יכול היה לברוא את האדם ישירות לתוך המצב האידיאלי של גן עדן. הטענה שהאדם חייב להתאמץ תחילה כדי לקבל שכר רק מעידה שהאל הזה הוא מוגבל ומצריך מאמץ מיותר מבני האדם. למה ... השאלה עד הסוף באופן אישי. לדבריו, אי אפשר להסתפק בתשובות כמו העולם הבא, וצריך לבדוק עד הסוף את כל הטענות וההסברים. רק מי שמגיע להבנה מה באמת מניע את השינויים במציאות, ומדוע המציאות מתרחשת כפי שהיא מתרחשת - רק ...

... אפשרות בלבד, למסקנה שקיומה הוא מחויב. ואסביר: בתהליך הסקת מסקנות, מוצגים טיעונים שונים וראיות שונות, ומהם האדם מנסה להוכיח טענה כזו או אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי יש מסקנות שהן מוכחות בוודאות, ויש מסקנות שהן רק אפשריות בלבד, אך ... קרה כך או אחרת, אלא רק אפשר להסיק מכך שאולי קרה כך או אחרת. וכאשר מישהו מביא הוכחות כלשהן לטענה כלשהי, אז לפעמים ההוכחה שלו היא הוכחה וודאית. דהיינו, שהוא מביא הוכחה כלשהי לדבריו, שבטוח בוודאות שהמסקנה שלו היא אכן אמת. ולפעמים אדם מבין הוכחות כלשהן לטענתו, וגם אחרי כל ההוכחות שלו, עדיין הטענה שלו היא רק בגדר של אפשרות בלבד, אך היא אינה מוכחת. וכאן יש לשים לב, שכאשר מישהו טוען טענה כלשהי ומביא הוכחה חותכת כלשהי, אז במקרה כזה, לומר בצורה גלויה שההוכחה שלו היא לא הוכחה חותכת, ושהמסקנה שלו ... רק אפשרית בלבד, זה עלול ליצור בעיה. כי זה עלול ליצור את הפעולה ההפוכה, להדגיש עוד יותר עד כמה הטענה שלו, היא אכן מסקנה מוכחת בוודאות, והיא לא סתם טענה אפשרית בלבד. ובמקרה כזה לדוגמה, באפשרותך לעשות סוגסטיה ודמיון מודרך ולהשפיע על תת המודע של השומעים, באמצעות זה שאתה ... טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם כאן יש תוספת גם של המילה טוען, שהופכת את ההוכחה המחויבת, לטענה אפשרית בלבד. או לדוגמה לפי מה שאתה אומר, אפשר לטעון ולומר שקרה כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך את ההוכחה, לטענה. דהיינו, המסקנה היא לא מסקנה וודאית, אלא היא רק טענה בלבד. או לדוגמה אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך ההוכחה עצמה, לטענה אישית של זה שטוען אותה, במקום שהיא תוצג כאילו היא הוכחה וודאית. כאשר הרעיון הוא, ששימוש במילים שמתארות טענה אפשרית ולא מוכחת, כאשר משתמשים במילים האלו לצורך הצגת רעיון שהוא מוכח בצורה וודאית, זה יוצר סוג של סוגסטיה ... ניתן להבין ש, אמור מכך מבינים ש, בלשון הווה ולא כאפשרות אלא כבר מחויב. ובמקום לומר מכך אפשר לראות שהטענה שטענתי נכונה, אמור מכך רואים בבירור שאכן קרה כך או אחרת. וגם כאן צריך לעשות את זה בחוכמה, כדי ...

... מובנת כמו יש לי חורים בראש או אני רואה דינוזאורים, התגובה המיידית של רוב האנשים תהיה לבטל את דבריו בטענה שהם בלתי הגיוניים. לפי אליעד כהן, חשוב לא לפסול את דבריו של האדם, אלא להקשיב לו באופן פתוח ומקבל. אם פוסלים את הטענה מיידית, הדבר מוביל לסתימת פיות ומונע אפשרות לחקור לעומק את מה שעומד מאחורי הטענה. כיצד להבין את הדימוי של יש לי חורים בראש? במקום לומר אתה מדמיין, צריך להיכנס לעולם המושגים של האדם, ... באופן שטחי יכול להתבלבל ולא להבין את המשמעות האמיתית. איך מטפלים באדם שטוען שהוא רואה דינוזאורים? כאשר אדם טוען טענה כמו אני רואה דינוזאורים, יש לשאול אותו שאלות מכוונות כגון באיזה מובן אתה רואה אותם?, האם מדובר בתחושה, זיכרון ... רוצה לעזוב, לעיתים הוא בעצם מנסה להעביר מסר על תחושת חוסר הערכה או צורך בתנאים משופרים. על ידי חקירת הטענה לעומק, ניתן להגיע למניע האמיתי שמאחורי התלונה ולמצוא פתרונות מתאימים יותר. מדוע לא מספיק להגיד לאדם אתה משוגע? אם ... שמביעים מחשבות מוזרות? למה חשוב לא לבטל מיידית את דברי האדם שטוען יש לי חורים בראש? כאשר אדם טוען טענה שנשמעת מוזרה או דמיונית, למשל אני מרגיש שיש לי חורים בראש או אני רואה דינוזאורים, עלולה להופיע נטיה ראשונית לבטל את דבריו בטענה שהם אינם הגיוניים. אך אם מגיבים בזה לא הגיוני או אתה מדמיין, נוצרת סתימת פיות שאינה מאפשרת שיחה מעמיקה. במקום זאת, כדאי להתייחס בכובד ראש לטענות ולנסות להבין מה מסתתר מאחוריהן. איך חוקרים את המשמעות של הדימוי יש לי חורים בראש? תחילה מתייחסים לדבריו של ... מתכוון לכך שהוא מרגיש חשוף מדי, שאין לו פרטיות או שאנשים חודרים למחשבותיו. כיצד לברר את ההיבט המעשי של הטענות? אם האדם אומר החורים בראש מונעים ממני ללכת לעבוד, אפשר להמשיך ולשאול למה זה מפריע לך לעבוד?, איך בדיוק ... השאלות הללו האדם בעצמו יבין שהדימוי לא מחייב אותו בפועל להימנע מפעולה מסוימת, או שהוא יפרט פחדים נוספים. למה הטענות יכולות לשקף בעיה רגשית עמוקה יותר? אנשים משתמשים לעתים בדימויים מוגזמים כדי לבטא מצוקה רגשית או חרדה פנימית. לדוגמה, ... הפנימי העמוק יותר. מה עושים כשמגלים את הבעיה האמיתית? לאחר שאוספים פרטים ומגלים את הסיבה הרגשית או הרעיונית שמאחורי הטענה, אפשר להמשיך ולשאול כיצד הדבר משפיע על חייו, אילו פתרונות מעשיים קיימים, ומה דרוש כדי להרגיש טוב יותר. ככל ... מציקים לי פה או אני רוצה לעזוב כאשר ייתכן שבפועל הוא רק מבקש תנאים משופרים. דרך חקירה סבלנית של הטענות, אפשר לגלות שייתכן שהוא מבטא קושי אחר לגמרי, כמו תחושת חוסר הערכה או חוסר ביטחון. מדוע חשוב לא להסתפק ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה ... אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך ...