... בנוסף, הוא מציין את הדרך אל האושר ואת הנוסחאות השונות שיכולות לעזור להימנע מסבל ולחוות חיים מלאים יותר. איך טענות נגדך משפיעות עליך? אליעד מציין שהתגובה שלך כלפי טענות שליליות או התנגדות היא דבר חשוב שיכול להשפיע ישירות על המצב הפנימי שלך. הוא מסביר שאם מישהו טוען טענה נגדך, ובמקום להתנגד לה או להיות נגדה, כדאי להבין את זה מנקודת מבט של מה זה עושה לך ולראות ... מצב הרוח שלך. אם אתה משדר את תחושת ההתנגדות הזאת, זה יכול לפגוע בך בסופו של דבר. אליעד מדגיש שהטענה נגדך בסופו של דבר לא משנה, אלא איך אתה תופס את זה ואיך אתה מגיב. האם כל פעולה שנעשית ...

... אשר מטרתה העיקרית היא לפתח חשיבה, להטיל ספק ולהפוך דברים שנראים כמחויבים לאפשריים. הרעיון הבסיסי בשיטת ההיפוכים הוא שכל טענה או אמונה יכולה וצריכה לעבור תהליך של הטלת ספק על ידי בדיקת ההיפך שלה. ההנחה היא ששום דבר אינו באמת מחויב במציאות, ולכל רעיון אפשר למצוא את ההיפך שלו. איך ניתן להפוך טענות ולהטיל בהן ספק? אליעד כהן מסביר שכדי להפוך טענה, האדם צריך קודם כל לזהות את ההנחות או המחשבות שלו לגבי אותה טענה, ולאחר מכן לנסות למצוא להן היפוך. לדוגמה, אם מישהו אומר טוב שהמחירים יורדים בסוף העונה, אפשר לשאול את השאלה ... ההבנה שאין שום דבר מחויב לחלוטין, כולל הרצונות וההעדפות האישיות של האדם. כל רצון יכול להיות ההפך, ואין אף טענה שמחויבת באופן מוחלט. כיצד תורת ההיפוכים עוזרת לפתח את החשיבה? תורת ההיפוכים עוזרת לפתח את החשיבה בכך שהיא מאלצת ... תורת ההיפוכים היא להראות לאדם שכל האמונות, הרצונות והמחשבות שלו אינם מוחלטים ואינם מחויבים באמת. בעזרת התרגול של הפיכת הטענות, האדם משתחרר מהדעות הקדומות, מהאמונות המקובעות ומיכולת ההתבצרות שלו ברעיונות ובטענות. בדרך זו, האדם מגיע למצב שבו החשיבה שלו פתוחה, חופשית ואינה כבולה לשום נקודת מבט אחת בלבד. לסיכום, אליעד ... שבו התודעה חופשיה לחלוטין, ומאפשרת לאדם לחוות הבנה עמוקה ומקיפה יותר של המציאות והחיים. מהי קבוצת ההיפוכים? כיצד להפוך טענות ואמונות? מה ההבדל בין היפוך עם סיבה להיפוך בלי סיבה? למה חשוב להטיל ספק? איך לפתח חשיבה גמישה? איך ...

... אשר מצליחה להישמע פחות מאיימת ומפחיתה את תחושת הכפייה או ההתנגדות. כיצד אפשר להשתמש במילה אולי כדי להחליש את הטענה הנגדית? אם מישהו אומר משפט החלטי כמו זה בוודאות נכון, ניתן להחליש את עמדתו על ידי הכנסת ספק: אולי ... אולי לא חייבים לעשות את זה כך, מה שמוריד את ההתנגדות הראשונית של הצד השני. מצד שני, כאשר מתייחסים לטענה הנגדית, גם כן משתמשים במילה אולי, כדי להחליש את ההחלטיות שלה. לדוגמה, אם הצד השני אומר חייבים לעשות זאת, ... מכניסים את הצד השני לסיטואציה של ספק ומאפשרים מעבר הדרגתי לרעיון שלנו. שימוש כפול זה במילה אולי גם מחליש טענות נגדיות וגם פותח דלת לרעיונות חדשים בלי התנגדות מיידית. מתי עדיף להיות החלטי ולא להשתמש באולי? אליעד מציין שישנם ... לשכנוע, כי היא יוצרת ספק ומקטינה התנגדויות. אפשר להשתמש באולי כדי להציג רעיונות חדשים בלי ליצור התנגדות ישירה, ולהחליש טענות נגדיות. במקרים הדורשים החלטיות מיידית, יש להימנע מהשימוש באולי ולהיות חד - משמעיים. מודעות לשימוש באולי מאפשרת זיהוי מניפולציות ... בדרך נעימה יותר: במקום תביא לי עכשיו, אפשר לומר אולי תוכל להביא לי עכשיו?. איך אולי עוזר להחליש את הטענה הנגדית? שאלה: ומה אם הצד השני טוען זה נכון בוודאות? תשובה: ניתן לקחת את מה שהוא אומר ולהכניס לו ... דבריו כוודאות גמורה, משאירים את זה על תקן אפשרות. מה הטכניקה של לדחוף רעיון עם אולי ובמקביל להחליש את הטענה הנגדית עם אולי? שאלה: איך עובדת השיטה שבה גם דוחפים את הרעיון שלנו כאולי, וגם מחלישים את הרעיון הנגדי ... בעדינות. לדוגמה: אולי לא צריך לעשות את זה בכלל, במקום לצעוק לא צריך לעשות את זה!. כשאנחנו חוזרים על הטענה הנגדית, אנחנו ממירים אותה מחייבים לעשות לאולי חייבים לעשות. כך למעשה אנחנו מחלישים את הטענה של הצד השני. אחרי שהכנסנו את הטענה הנגדית למסגרת של אולי, אפשר לפתוח את הדיון גם בכיוון ההפוך: אולי לא חייבים. וכך מתחילים לסובב את השיחה ... שככה וככה. אוקי זה על האולי. עכשיו אותו דבר על המילה אולי עושים לכיוון ההפוך, אם מישהו אומר לך טענה ואתה רוצה להגיד לו שהוא לא צודק אז במקום להגיד לו אתה לא צודק תגיד לו אתה יודע מה ... אומרים אולי זה נכון כבר הטלת ספק במערכת. ש: הכי מעצבן. אליעד: אותך כרגע, אני אומר משהו פשוט. כשיש טענה רעיון ואתה רוצה להעביר את הבן אדם מהרעיון הזה לרעיון הזה, אם הוא אומר משהו ותגיד לו את ההפך ...

... התחושה הזו. לכן, חשוב לבדוק את העובדות ולא להסתמך על תחושות ורגשות בלבד. כיצד יש לבדוק את האמת לגבי טענות חברתיות? אליעד מדגיש את הצורך בבדיקת עובדות לפני שמסיקים מסקנות. הוא מציין כי אנשים צריכים לא רק לבדוק את ... עצמו? אליעד מציין כי אם אדם לוקח אחריות על חייו, הוא מבין שהצלחה תלויה בו ולא בחברה. במקום להתמקד בטענות של קיפוח, על האדם לבדוק כיצד הוא יכול לשפר את מצבו האישי, במקום להיתלות בסיבות חיצוניות. מה הקשר בין ... תודעה עצמית נמוכה - אדם שמאמין שהוא מקופח יתנהג בהתאם ויחזק את התחושה. כיצד יש לבדוק את האמת לגבי טענות חברתיות? אליעד מדגיש את החשיבות של בדיקת עובדות לפני שמסיקים מסקנות. הוא טוען כי אנשים צריכים לא רק לבדוק ... עבורו? הוא מסביר כי אם אדם מקבל אחריות על חייו, הוא מבין שהצלחה תלויה בו ולא בחברה. במקום להתמקד בטענות של קיפוח, על האדם לבדוק כיצד הוא יכול לשפר את מצבו האישי ולא להיתלות בסיבות חיצוניות. מה הקשר בין ...

... קולנוע או במציאות אחרת שבה פעולותיו היו לגיטימיות. אליעד מדגיש שכאשר מנסים לפרש ראיה משפטית, חובה לפרט את כל טענות הצד הקטגורי ולבחון כל פרט ופרט מתוך הסרט או הצילום. כל פרט קטן חייב לעמוד במבחן של ודאות מוחלטת. ... כובע דומה, ולכן נדרש לבדוק האם כל פרט בסיפור שמספרת התביעה אכן מוכח מעבר לספק סביר. איך מפרקים את טענות הקטגוריה כדי להטיל ספק בהרשעה? כדי להטיל ספק בהרשעה, אליעד ממליץ לקחת את טענת הקטגוריה ולפרק אותה לפרטי פרטים. ... חלקי של המצב. אליעד מוסיף כי ניתן לפרש כל סיטואציה ביותר מדרך אחת, וצריך לבדוק היטב כל פרט ופרט בטענות התביעה מול העובדות. העובדות הן נתון קבוע, אך הפירוש להן הוא גמיש ומשתנה, ולכן בכל ראייה ניתן להטיל ספק ...

... שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש ... הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ביעילות, אך הוא עלול להמשיך ולהתעקש שהוא לא רוצה. דוגמה נוספת היא בוויכוח בין דתי ואתאיסט, כאשר במקום להתייחס לטענות של הצד השני, כל אחד מהצדדים חוזר על אותה עמדה, כאילו לא נאמר שום דבר חדש. דוגמה מעשית נוספת ... ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס ... איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד לפני שאתה מציג את הטענה שלך. הדרך לעשות זאת היא לעצור לרגע את הדיון, ולומר באופן ברור לצד השני: לפני שנמשיך, אני רוצה לוודא שאני באמת מבין אותך. לאחר מכן, לחזור על הטענה של הצד השני בצורה הכי מלאה ומפורטת שאפשר, כולל כל הסיבות וההסברים שלו. למשל: אתה טוען שיש לכלוך ליד ... הכתם מופיע בדיוק במקום שבו עמדתי. רק אחרי שהצד השני מאשר במפורש שהבנת אותו נכון, אפשר לעבור להסביר את הטענה שלך. בצורה כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר ... צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות ... לצד השני שמבינים אותו, היא פחד פנימי מכך שהצד השני צודק. אנשים רבים חוששים שאם הם יראו שהבינו את הטענה של הצד השני בצורה מלאה, זה ייתפס כהזדהות איתה, או כהסכמה עקיפה. עם זאת, אליעד מבהיר שאין שום סיבה ... - להראות לצד השני שמבינים אותו דווקא מחזק את הביטחון של הטוען, כי הוא יודע שהוא מוכן להתמודד עם הטענה במלואה. ניתן אפילו לפרט לצד השני את טענתו בצורה יותר מדויקת ומלאה מאיך שהוא עצמו הציג אותה, כדי להראות ... לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את ... הוא להראות לצד השני שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, לפני שאתה מתחיל להציג את עמדתך. איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או ... אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות? למשל, במקרה של ילד שלא רוצה להכין ... אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה ... השני פשוט בוחר להתעלם ולחזור על טענתו ללא הפסקה. מה אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה? ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך להבהיר זאת שוב. יש להבהיר: בוא ... טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי? איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח עכשיו נניח שמנסים להסביר למישהו משהו, ... לו, המסביר חווה את ההוא שהוא מנסה לשכנע אותו שהוא בעצם לא מקשיב לו אלא כל הזמן חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם. אתה מסביר למישהו אולי תעשה ככה וככה והוא חוזר על הטענה לא זה וחוזר על הטענה וחוזר על הטענה, הוא לא מקשיב אתה אומר לו תקשיב רגע בוא תקשיב אני מסביר לך טענה אחרת והבן אדם עבור המשכנע הוא חווה את זה שמנסים לשכנע אותו, נתקלת בכזה דבר נכון? ש: כן. אליעד: יפה, שהוא לא מקשיב הוא חוזר על הטענה שלו עוד ועוד פעם. השאלה היא מה צריך לעשות בשביל שרוצים שהוא יקשיב. ש: לא הבנתי מי רוצים שיקשיב ... אליעד: עוד פעם אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו ואתה מסביר לו והוא במקום להתייחס למה שאתה אומר חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם. ש: על ההתנגדויות? אליעד: כן הוא מעלה איזושהי יש לו איזו טענה והוא אומר אותה עוד פעם ועוד פעם ואתה חווה שהוא לא מקשיב בכלל מה אתה אומר לו, אתה מסביר ... חושב שהוא לא מקשיב. אליעד: כן. ש: לדעתי זה אני שלא מקשיב. אליעד: למה? ש: כי הוא חוזר על הטענה שלו ואני לא מתייחס לטענה שלו. אליעד: לא בהנחה שאתה מתייחס לטענה שלו. ש: אני מתייחס ואני מדבר איתו על הטענה? אליעד: כן והוא לא מעניין אותו שאתה מדבר לדוגמה נגיד מישהו בא לדוגמה נניח יש לכלוך על הרצפה מישהו ... שלו עוד פעם ועוד פעם כמו חמור או לא כמו חמור כמו חמור זה כמוהו בכלל והוא לא מקשיב לטענה, אומרים לו א הוא עונה ג מה לעשות בהנחה שרוצים שהוא יקשיב מה ענו לו כי לא שוללים אותו ... ש: שאתה תחזור על מה שהוא אומר. אליעד: ומה זה אומר מה זה נותן? ש: שיהיה בטוח שהבנת את הטענה שלו. אליעד: נכון אז מה שנתת זאת התשובה הנכונה אז קודם כל ככה לפעמים בן אדם חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם והוא לא פנוי להקשיב למה שאומרים לו כי הוא לא בטוח שהבינו אותו, הוא ...

... מה שמניע את כל צד בדיון. אם למשל מישהו טוען משהו שמנוגד לעמדה שלך, יש לבדוק את הנימוקים שמאחורי הטענה. אליעד מדבר על כך שברגע שחשוב להבין את הסיבות מאחורי טענותיהם של אחרים, אז הסיכוי להשפיע עליהם עולה. אם לא מבינים את הסיבה שמאחורי העמדה של מישהו, ייתכן כי לא ... להסכים איתו. אך אם מבינים את נקודת המבט שלו, לעיתים ניתן למצוא מקום להסכמות. איך להגיב כאשר אדם טוען טענה? הצעד הראשון הוא להבין את הטענה בצורה מלאה. אם מישהו טוען טענה ובמהלך השיחה אתה חושב שלא הבנת אותו, יש להסביר זאת. אליעד מציע לנקוט בגישה של הסברת עמדתך בצורה ברורה ... עם זאת באמצעות חקירה מעמיקה של הסיבות המניעות את ההתנגדות. לדוגמה, אם מישהו טוען שטענתך שגויה, אפשר לקחת את הטענה של הצד השני ולהסביר למה הוא צודק בהיבטים מסוימים ובזמן שבו הצגתם את עמדתכם. עליך להראות כי יש מקום ... את הדעה, ניתן להתמודד איתה בצורה הרבה יותר רגועה וממוקדת. כיצד להתמודד עם התנגדות במקרים של מניפולציה? כאשר יש טענות מניפולטיביות - כלומר, טענות שנועדו לגרום לך להרגיש אשמה או אי - נוחות מבלי שהן באמת נכונות - אליעד מציע להיות מודע לכך ...

... לדעת כיצד לשכנע, חייבים להבין מדוע בכלל אדם משתכנע בדבר כלשהו. אליעד מסביר שאנשים משתכנעים במשהו כאשר מציגים להם טענות וראיות שמובילות אותם להאמין שמשהו מסוים הוא נכון. ככל שהאדם חושב שהראיות או ההסברים יותר משכנעים, כך גדל הסיכוי שהוא יאמין שהטענה נכונה. אליעד מדגיש נקודה חשובה: באופן מוחלט, אין אפשרות לשכנע אדם שמשהו נכון במאה אחוז, כי תמיד יהיה ספק ... יעיל יותר? לפי אליעד, שיפור יכולות השכנוע נעוץ בשיפור ההבנה. אדם שרוצה לשכנע טוב יותר חייב להבין לעומק את הטענות שהוא בעצמו מאמין שהן נכונות. עליו להבין לעומק גם את הטיעונים של הצד השני, כלומר, לדעת למה בדיוק האחר ... מדובר בשכנוע אמיתי, כלומר, בשכנוע למשהו שהוא באמת נכון באופן מוחלט, האדם עדיין יכול לשמור ספק קטן מאוד. גם כשהטענה נכונה לחלוטין, האדם המשוכנע עדיין יכול לשאול את עצמו האם יש משהו שאולי הוא מפספס. ולכן, אין שכנוע של ... לרמה קרובה מאוד לוודאות. לסיכום, אליעד כהן מסביר ששכנוע הוא מיומנות שניתן לשפר על ידי הבנה עמוקה, ניתוח של טענות, זיהוי ספקות של האחר והסברים מדויקים, אך הוא מדגיש שהשכנוע לעולם לא יהיה מוחלט ב - 100 אחוז, אלא ...

... נכונה? למה יש שכר ועונש? למה יש גיהנום? האם אלוהים רע? האם אלוהים טוב? מחזירים בתשובה למה אנשים טוענים טענות דתיות? אליעד כהן מנתח טיעון דתי נפוץ העוסק בשאלה מדוע אנשים אומרים את מה שהם אומרים, בעיקר בהקשר דתי. ... הקושי הפילוסופי בשאלת האם אלוהים טוב או רע? אליעד ממשיך ומסביר שהמחשבה שאלוהים טוב או רע היא בעייתית כי טענות כאלה הן יחסיות ותלויות בהנחות יסוד שונות. כאשר אדם דתי אומר אלוהים אוהב אותך, הוא למעשה מנסה לשלול את הטענה ההפוכה שאלוהים שונא אותך או מתכוון להרע לך. לפי אליעד, בכל פעם שאדם שומע טענה, עליו לנסות לבדוק את הטענה ההפוכה לה, וכך לגלות את ההנחות החבויות של הטוען. במקרה של הטיעון הדתי, כאשר נאמר שאלוהים מכניס אותך לגיהנום ... נכונה? לסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה לנתח טיעונים דתיים היא תמיד לבדוק: מה הנחות היסוד שמסתתרות בטיעון? איזו טענה הפוכה או ניגודית הטוען מנסה לשלול או להסתיר? מה האינטרס האמיתי של הטוען? האם הטיעון בנוי על ידע אמיתי ...

... - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת. לדוגמה: טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו. טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב הטענות יהיו טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות. לדוגמה: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ... ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם. תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה? ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר. אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר ... פעם אחת / נכשלתי ביחס למישהו מסוים. וכיוב, להכין רשימה של הפכים. וביחס אליהם אחכ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: ... עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה ... שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם ... שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות ... עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, ... הוא הנכון?: אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום לא חם. עוד דוגמה (כן / לא): שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: אני לא מוצלח. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אני כן מוצלח. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אני כן מוצלח. עוד דוגמה (יש / אין): שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: יש כאן פיל. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אין כאן פיל. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אין כאן פיל. כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה ואז בדקנו אולי הוא נכון. והגרסה היותר מתקדמת היא ב 4 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. שלב 4 - תשאל, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה הקצנו אותו באופן מוחלט ואז בדקנו אולי הוא נכון. והגרסה העוד יותר מתקדמת היא ב 5 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היום הכי חם שאי פעם יוכל להיות. שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: ...