אכילה רגשית, הפרעות אכילה, מהי אכילה רגשית? אכילת יתר, איך נוצרת אכילה רגשית? למה יש אכילה רגשית? מה הבעיה באכילה רגשית? האם אכילה רגשית זה רע? מה זה אכילה רגשית? האם יש לי הפרעת אכילה רגשית? טיפול באכילה רגשית, דיאטה, תזונה מהי אכילה רגשית? אכילה רגשית היא מצב שבו האדם אוכל לא מתוך רעב פיזיולוגי או צורך הישרדותי, אלא בגלל סיבות רגשיות שונות. כדי להבין מהי בדיוק אכילה רגשית, חשוב להבין תחילה את ההבדל בין אכילה רגילה, הישרדותית או בריאותית, לבין אכילה מסיבות רגשיות. באופן עקרוני, אדם רעב אוכל כי הוא צריך לאכול כדי לשרוד, ואם הוא לא יאכל, הוא יהיה רעב ועלול למות מרעב. כל עוד האכילה היא לשם הישרדות או שמירה על הבריאות בלבד, זו אינה אכילה רגשית. לעומת זאת, כאשר האדם אוכל מסיבות שאינן קשורות ישירות להישרדות או לבריאות, כגון דיכאון, עצב, שעמום, עייפות, חרדה או עצבנות, מדובר באכילה רגשית. כלומר, האדם משתמש באוכל כאמצעי להרגיע את רגשותיו או להקל על עצמו מתחושות שליליות. לדוגמה, אם אדם חש מדוכא ואוכל על מנת לשפר את מצב רוחו, או אם הוא משועמם ואוכל כדי להעביר את הזמן, זוהי בדיוק אכילה רגשית. אילו סוגים שונים של אכילה רגשית קיימים? קיימים שני סוגים מרכזיים של אכילה רגשית: סוג ראשון הוא מצב שבו האדם אוכל בלי שהוא בכלל רעב פיזית, אלא רק מתוך סיבות רגשיות. לדוגמה, אדם שמרגיש בודד או עצוב ואוכל כדי לחוש טוב יותר. ה

... אכילה, אכילה בלי סיבה, אכילה אובססיבית, אכילה כפייתית, אכילה לא פרופורציונאלית, אכילה לא מאוזנת, אכילה לא הגיונית, אכילה רגשית, דיאטה, ירידה במשקל, שמירה על המשקל, עליה במשקל מה זאת הפרעת אכילה של אכילה יתרה? הפרעת אכילה המתבטאת באכילה יתרה, לפי אליעד כהן, מוגדרת כמצב שבו האדם אוכל מעבר למה שהוא אמור לאכול בהתאם לחוקי הדיאטה שלו. אכילה זו נעשית ללא סיבה מוצדקת, כמו למשל במקרים בהם אדם כבר סיים לאכול אך ממשיך לאכול עוד ועוד, עד מצב של הקאה וחוזר חלילה. הפרעת אכילה מסוג זה מתבטאת באכילה ללא תחושת רעב, או מעבר לתחושת שובע הגיונית. מה הקשר בין הרעבה עצמית לאכילה כפייתית? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להפרעת אכילה כפייתית או אובססיבית קשורה להרעבה עצמית במצבים מסוימים. לדוגמה, בחורה המרבה להרעיב את עצמה מסיבות של תסביכי דימוי גוף, כגון הרצון להיראות טוב יותר, עשויה לאחר מכן לפתח דפוס של אכילה יתרה כאשר היא כן אוכלת. ההסבר לכך טמון במנגנון הפסיכולוגי של האדם כלפי אוכל: כשהאדם רעב, הוא צריך לאכול בדיוק במידה המתאימה לו. אם הוא מתחיל להימנע מאכילה כאשר הוא רעב, בגלל אירועים חברתיים או סיבות אחרות (כגון חוסר זמן או תסביכי מראה), נוצרת במוח התניה הפוכה, לפיה לא תמיד אוכלים בהתאם לתחושת רעב. התניה זו משבשת את האופן הטבעי שבו האדם מתייחס לתחושת הרעב והשובע, וכתוצאה מכך, כאשר אותו אדם יתחיל לאכול, הוא ימצא את עצמו אוכל מעבר למה שנדרש לו. אליעד מבהיר שההפרעה מתחילה בכך שאדם אינו אוכל כשהוא אמור, וכך למעשה נוצרת האכילה הלא פרופורציונאלית והלא מאוזנת בשלב מאוחר יותר. מדוע אסור ...

אכילה רגשית, דיאטה, לרדת במשקל, אכילה כפייתית, אכילה אובססיבית, אכילה מתוך שעמום, ליהנות מאכילה , לשמור על המשקל, הפרעות אכילה, הפרעת אכילה מה גורם לאכילה לא מודעת או אכילה מתוך שעמום? במהלך השיחה, הציג אליעד כהן תשובות לשאלות שמתמודדות עם תופעות של אכילה מתוך שעמום או אכילה כשלא מדובר בצורך פיזי של רעב. במקרה של השואל, הוא לא היה רעב אך הוא עדיין מצא את עצמו אוכל. את תחושת האכילה הזו הוא מייחס לעקצוצים שהוא מרגיש לפעמים בגופו, שהפכו לגירוי לאוכל. אליעד עונה שהסיבה לאכילה היא משעמום. כאשר אין משהו אחר שיכול למלא את הזמן או את הצורך הרגשי, אכילה היא פעולה שמספקת הנאה מיידית. כשאליעד נשאל מדוע לא היה בוחר לעשות פעולה אחרת כמו להקיא במקום לאכול, הוא משיב כי אכילה מביאה להנאה מסוימת, ואם זה לא היה ככה, אדם לא היה נוהג לאכול. השואל בעצם מחפש דרך להימנע מהאכילה אבל לא מוצא דרך אחרת לשחרר את הגירוי, ומרגיש שהוא צורך אוכל כתחליף להנאה אחרת. אליעד מסביר, כשאתה משתעמם, כמו במקרה של השואל, אתה מוצא את עצמך אוכל , משום שזו פעילות שמספקת הנאה, ואם היה לך משהו יותר טוב לעשות, היית עובר לפעולה אחרת. אם האדם נמצא במצב שבו הוא לא רעב, אך הוא אוכל כי הוא לא מוצא חלופה אחרת, הדבר נובע ממקום של צורך להרגיש הנאה. השואל מציין שהוא יכול להימנע מאוכל אם יש לו פעילות אחרת מהנה לעשות, אך הוא מרגיש שהאוכל מספק לו את ההנאה הרצויה ברגעים של שעמום. אליעד גם מבהיר שהאוכל הוא פתרון לפני שעמום, והאדם בוחר באוכל על אף שהוא לא זקוק לו, כי הוא מספק תחושת הנאה ושחרור. מה עושים במקרה כזה? השואל שאל את אליעד מה עליו לעשות במקרה שהוא אוכל לא מתוך רעב, אלא מתוך שעמום או רצון להרגיש הנאה. תשובתו של אליעד הייתה פשוטה - להמשיך לאכול. כל עוד האדם מוצא הנאה מהאוכל, לא צריך לשנות את ההתנהגות הזאת. אליעד מציין שברגע שהאדם מימש את רצונו בהנאה דרך ה

... ספורט, תזונה נכונה, לשמור על המשקל, לאכול נכון, ירידה במשקל, אכילה רגשית, אכילה כפייתית, חוסר מוטיבציה, פעילות גופנית, לרדת במשקל, לשמור על המשקל, בעיות אכילה, טיפול בהפרעת אכילה איך אפשר באמת לרדת במשקל ולשמור עליו? אליעד מסביר שהמפתח האמיתי ... שאם תכניסו פחות אנרגיה ממה שהגוף שורף, תרדו במשקל. מצד שני, אם תכניסו יותר, תעלו במשקל. לא משנה באיזו שעה אוכלים, או מה בדיוק אוכלים (המבורגר, ציפס, או סלט) - העיקרון המרכזי נשאר זהה. אליעד מדגיש שמה שמשנה בפועל זו הכמות הכוללת של הקלוריות הנכנסות והיוצאות מהגוף ולא השעה ביום שבה צורכים אותן. לדוגמה, אדם שאוכל שלושה המבורגרים יכול לרדת במשקל אם הוא יוציא יותר אנרגיה מהכמות שהוא הכניס. לעומת זאת, אדם שאוכל סלט יכול לעלות במשקל אם הכמות שאכל גדולה מהאנרגיה שהגוף שלו מוציא. ... הכנסת אנרגיה והוצאתה, והאיכות של המזון רק משפיעה על האופן שבו הגוף מפרק אותו ועל תחושת הרעב והשובע. מדוע אוכלים כשלא רעבים ומה אפשר לעשות עם אכילה רגשית? אליעד מסביר שלאכול כשלא רעבים זה לא בהכרח בעייתי בפני עצמו. אנשים רבים אוכלים מתוך דחף רגשי - אכילה רגשית, שמטרתה להתמודד עם רגשות לא נעימים או תחושת ריקנות. הוא מדגיש שהבעיה נוצרת רק אם זה מוביל לכך שאוכלים יותר ממה שהגוף צריך בפועל. כלומר, עצם האכילה כשלא רעבים היא לא הבעיה, אלא הכמות הכוללת והיחס שלה להוצאת האנרגיה. ... אם אדם מכניס חתיכת פלסטלינה לתוך כדור ומוציא אותה אחר כך, הגודל הכולל של הכדור לא משתנה. כך, אם האדם אוכל יותר אבל מוציא בהתאם, משקלו לא יעלה. לעומת זאת, אם הוא מכניס יותר ... פחות בריאים מתפרקים בצורה אחרת, משפיעים על תחושת השובע ועל היכולת להרגיש מלאים לאורך זמן. לדוגמה, אדם שאוכל מזון לא בריא כנראה ירגיש צורך לאכול יותר כיוון שהוא פחות שבע. כתוצאה מכך, איכות המזון משפיעה גם על כמות ... פעם. אנשים שרוצים לרדת במשקל צריכים להיות מוכנים לחוות תחושת רעב מסוימת מדי פעם, ולא לפחד מזה. אם כל הזמן אוכלים רק עד תחושת שובע מלאה, זה מקשה על ירידה במשקל, כי תחושת שובע מלאה ... גדולה של קלוריות. הוא מוסיף שכדי להקטין את נפח הקיבה ולהרגיש שבעים מכמויות קטנות יותר, צריך להרגיל את הגוף לאכול פחות לאורך זמן, גם אם בהתחלה תחושת הרעב גדולה יותר. מדוע אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה לאורך זמן? לפי אליעד, אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה מכיוון שהגבלת האכילה נתפסת אצלם כדיכאון. הסיבה לכך היא שהאיסור או ההגבלה גורמת לתחושת סבל ותחושה שהם לא יכולים ליהנות ממה שהם רוצים. הוא מדגיש שככל שיש יותר קונפליקטים פנימיים סביב נושא האכילה, כך קשה יותר לשמור על דיאטה. לדוגמה, אדם יכול להחליט לא לאכול בלילה, אבל אז הוא ירגיש מדוכא ויאכל ביום כדי לפצות על תחושת הדיכאון. אליעד מציע לראות את הדברים באופן פרקטי: להבין שצריך להתפשר - או לאכול פחות או לעשות יותר ספורט, או לשלב את שניהם יחד. לדבריו, ההחלטה כמה ... שכאשר יש רצון חזק ואמיתי, אנשים יוכלו לוותר על דברים שהם אוהבים לטובת ירידה במשקל, כמו למשל לנוח בבית או לאכול יותר מדי, כי הרצון שלהם להיות במשקל נמוך גדול יותר מההנאה שלהם ... פנימית אמיתית לפעילות גופנית. להבין ולהיות מודעים להשפעת הדימוי העצמי והסביבה על המוטיבציה. איך להפסיק אכילה רגשית? מדוע קשה לשמור על דיאטה? איך לרדת במשקל בקלות? מה לעשות עם ...

... לטיפול בהתמכרויות, הפסקת אכילה רגשית, הפסקת עישון רגשי, איך למחוק זיכרון? איך לשכוח את האקסית? איך למחוק מישהו מהראש? איך להפסיק לאכול רגשית? איך לשמור על הדיאטה? איך להפסיק לעשן? איך נוצרת אכילה רגשית? לרדת במשקל מהי אכילה רגשית ואיך להתמודד איתה? אכילה רגשית היא מצב שבו אדם אוכל לא מתוך רעב פיזי, אלא כתגובה לרגשות שונים כמו שעמום, עצב, דיכאון, או תסכול. מדובר בשימוש באוכל כדי להתמודד עם מצבים רגשיים, ולא כצורך הישרדותי של הגוף, כמו במקרה של רעב אמיתי. לעיתים האוכל נבחר על בסיס רגשות הקשורים לחוויות חיוביות כמו אירועים חברתיים או מסיבות, שבמהלכם האוכל שימש כתחושה טובה או נחמה. כיצד נוצר הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים? הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים נוצר במהלך החיים דרך התניות במוח. לדוגמה, בילדות, אוכל שימש כפרס על התנהגות טובה, במסיבות ובחגים, האוכל היה חלק בלתי נפרד מההנאה. כך, המוח מקשר בין אוכל לבין תחושות חיוביות ומפתח את התפיסה שאוכל יכול לשפר את מצב הרוח במצבים של קושי רגשי. איך להתמודד עם אכילה רגשית? הדרך העיקרית להתמודד עם אכילה רגשית היא לזהות את הרגשות החיוביים שהאוכל מספק ולהשיג אותם בדרכים אחרות שאינן קשורות לאוכל. לדוגמה, אם האוכל משמש כנחמה, ניתן לחפש פעילות אחרת שמספקת תחושת נחמה, כמו פעילות גופנית, מדיטציה או שיחה עם חברים. אם האוכל משמש להרגיש שייכות, ניתן לחפש קבוצות חברתיות או פעילויות שמספקות את אותו הצורך. איך המוח מקשר אוכל עם תחושות טובות? הקשר הזה נוצר על ידי התניות חוזרות ונשנות, שבהן אוכל הופיע לצד תחושות חיוביות. לדוגמה, כאשר אדם היה ילד, אוכל היה חלק מאירועים משמחים כמו ימי הולדת, חגים או מסיבות. המוח קושר את האוכל עם ההנאה, ומפתח את האמונה שאוכל מביא איתו תחושות טובות. לכן, כשאדם מרגיש רע, המוח מחפש את האוכל כדי לשחזר את הרגשות הטובים של העבר. האם אפשר למחוק את הזיכרון של הקשר הזה? כן, אחת השיטות להתמודד עם אכילה רגשית היא לשנות את הזיכרון שקשור בין אוכל לרגשות טובים. כאשר אדם לא ילך לאכול כשמרגיש רע, הוא לא יחזק את הקשר בין

... הפרעת אכילה , הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד ... זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי היא החלה להימנע מאכילה, ומה הייתה הסיבה הראשונית לכך. הבירור הזה מאפשר לה לראות שאנורקסיה אינה מצב קבוע או מחויב המציאות, אלא תהליך שהחל בנקודת זמן מסוימת ויכול להשתנות. לדוגמה, אם הבחורה אומרת שהיא הפסיקה לאכול בגלל פחד להשמין, צריך להבין למה הפחד הזה קיים אצלה. אולי היא הייתה מלאה בעבר וחוותה הערות פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע ... על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה מודעת להם, כך ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפטית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. רבים הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים ... קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של

... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1 מה ההבדל בין צורת החשיבה של אדם שמן לזו של אדם רזה? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשתי תפיסות מרכזיות הנוגעות לאכילה ולדפוסי חשיבה: החשיבה של האדם השמן לעומת החשיבה של האדם הרזה. אליעד מסביר כי ההבדל העיקרי הוא בגישה הבסיסית כלפי אכילה, כאשר ההבדל לא נוגע למצב בריאותי, אלא לתפיסת המציאות לגבי הצורך באוכל. מהי הגישה הבסיסית של אדם שמן כלפי אכילה? לפי אליעד כהן, האדם השמן מאמץ את הגישה: אני אוכל כי בא לי. הוא לא צריך סיבה ממשית לאכול, אלא להיפך - הוא צריך סיבה ממשית לעצור את עצמו מלאכול. הוא אוכל כל עוד הוא יכול או כל עוד הוא רוצה, ומפסיק לאכול רק כאשר יש סיבה חזקה להפסיק, כמו פחד ממחנק, או תחושת מלאות מוגזמת. למעשה, המצב הבסיסי של האדם השמן הוא לאכול בכל הזדמנות, בלי להטיל ספק בסיבת האכילה. מהי הגישה הבסיסית של אדם רזה כלפי אכילה? לעומת האדם השמן, אדם רזה פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא לא יאכל כלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מוצדקת לאכול . הוא בודק בכל רגע האם הוא חייב לאכול - רק אם יש לו רעב אמיתי הוא יאכל, וברגע שהרעב נעלם הוא מפסיק לאכול מיד. אצל האדם הרזה, המצב הבסיסי הוא לא לאכול כלל, והוא אוכל רק אם יש הצדקה ברורה לכך. כיצד אליעד כהן ממחיש את הרעיונות הללו באמצעות נטל ההוכחה? כדי להמחיש את הגישות הללו, אליעד ... שאם מישהו טוען שהתיק שלך שייך לו, השאלה היא מי צריך להוכיח - אתה שהחפץ הוא שלך, או האדם שטוען שהחפץ שלו. כך גם באכילה, יש גישה האומרת אני עושה בלי סיבה (כמו האדם השמן), ויש גישה האומרת אני עושה רק עם סיבה מוצדקת (כמו האדם הרזה). איך ניתן ... רזה? אליעד מציע דרך קיצונית לשינוי דפוס החשיבה של אדם שמן שרוצה לרדת במשקל: לאמץ גישה קיצונית האומרת אני אף פעם לא אוכל, אלא אם כן אין לי ברירה בכלל. הוא מייעץ לאמץ גישה פנימית שאכילה היא כביכול רעל, וכל פעם לפני אכילה לשאול האם אני חייב את הביס הזה?, האם אם לא אוכל אמות או ארגיש רע מאוד?. הרעיון הוא להעביר את האוטומט מאכילה ללא סיבה לאוטומט של אי - אכילה, ורק כאשר יש צורך אמיתי לאכול. מה לגבי קיצוניות מסוכנת כגון אנורקסיה? אליעד מתייחס לסיכון האפשרי של גישה קיצונית זו, ומסביר שלמרות שקיימת סכנה להגיע לאנורקסיה ואף למוות, הרעיון שלו הוא לא באמת להפסיק לאכול עד למוות, אלא להשתמש בגישה זו כאמצעי נפשי לשינוי ההרגל. הרעיון הוא שבאמצעות גישה קיצונית ניתן למצוא את האיזון האמיתי ...

... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2 מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור להרגלי אכילה? המושג נטל ההוכחה מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, ... לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה. איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים? אליעד ממחיש זאת דרך הסרט השמן והרזה ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים: אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול, בא לו, ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית). אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם פעולת האכילה. אם אין סיבה חזקה מאוד שתכריח אותו לאכול, הוא פשוט לא יאכל כלל. מה אדם שמן צריך לעשות כדי לרדת במשקל לפי הגישה הזאת? לפי אליעד כהן, אדם שרוצה לרדת במשקל צריך לשנות את החשיבה ואת נטל ההוכחה שלו. במקום המחשבה אני אוכל כי בא לי, עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?. עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת. לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת? אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה. האם בא לי זו סיבה אמיתית לאכילה? אליעד מדגיש כי התחושה של בא לי לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ולדרוש מעצמו הצדקה מעבר לבא לי לפני כל פעולה של

... להפסיק לעשן? איך להיגמל מסוכר? שינוי הרגלי אכילה, הרגלי אורח חיים בריא, איך לשנות הרגלי אכילה? איך לשנות הרגלים בקלות? שינוי הרגלים יכול להיראות משימה קשה, במיוחד כאשר מדובר בהרגלים שגורמים לאדם סבל או לא מועילים לו, אך אליעד כהן מציע גישה שמבוססת על חקירה פנימית של ... דרך אחרת להרגיש בטוח? בהקשר של אדם שמכור לאוכל לא בריא, הוא יכול לשאול את עצמו, למה אני אוכל את המזון הזה? ואם הוא מגלה שהתשובה היא כי זה מספק אותי רגשית, עליו לשאול: האם יש דרך אחרת לקבל סיפוק רגשי? החקירה הזו עוזרת להבין אם ההרגל באמת משפר את מצבו או אם יש אפשרויות ... אדם שמכור למזון לא בריא - הוא שואל: למה אני אוכל דברים מזיקים? אם התשובה היא כי זה מספק אותי רגשית, עליו לשאול: האם יש דרך אחרת לקבל סיפוק רגשי? מה קורה אם מוצאים סיבה ועדיין לא מצליחים להפסיק את ההרגל? אם אדם מוצא סיבה לכך ...

... צום לסירוגין, צום לסירוגין חסרונות, כל כמה שעות לאכול, אכילה רגשית, לאכול כל 6 שעות, צום חצי יום, צום לפרקים, צום ובריאות, ירידה במשקל, בעד ונגד צום לסירוגין, כמה ארוחות צריך לאכול ביום? ארוחה אחת ביום, מה זה צום לסירוגין? מה זה צום לסירוגין ואיך הוא עובד? צום לסירוגין הוא דפוס אכילה שמתחלק בין תקופות של צום מוחלט לבין תקופות בהן מותר לאכול. בשיטת צום לסירוגין, האדם מחלק את היממה לשעות שבהן הוא אוכל ולשעות ארוכות יותר שבהן הוא אינו אוכל כלל, אך עדיין מותר לשתות. למשל, אחת השיטות הנפוצות נקראת צום 16-8, כלומר, 16 שעות ביום צמים ורק במשך 8 שעות מותר לאכול. קיימות שיטות נוספות, כגון צום של 12 שעות ביום ואכילה במשך 12 שעות, צום של 20 שעות ואכילה במשך 4 שעות, או אפילו צום של 48 שעות ואכילה במשך 8 שעות. בשעות הצום אין לאכול כלל, אך מותר לשתות נוזלים ללא קלוריות, כגון מים או תה ללא סוכר. מהו אחד החסרונות המשמעותיים של צום לסירוגין? אליעד כהן מציין שאחד החסרונות המרכזיים בצום לסירוגין הוא האפשרות שהוא יגרום לאכילה רגשית מוגברת. הכוונה באכילה רגשית היא לאכילה מתוך צרכים רגשיים ולא מתוך רעב פיזי או דרישות הגוף. כאשר אדם עושה צום לסירוגין ומגביל את עצמו לשעות ספציפיות שבהן הוא יכול לאכול, הוא למעשה יוצר לעצמו מעין רעב רגשי המתלווה לרעב הפיזי. כתוצאה מכך, כאשר הוא יגיע לזמן המותר לאכילה, הוא עשוי לאכול הרבה יותר מהנדרש על מנת לפצות על הרגשות השליליים ועל תחושת המניעה שחווה במהלך שעות הצום. לדוגמה, אדם שעושה צום של 20 שעות ביום, ומותר לו לאכול רק ב - 4 השעות הנותרות, יכול למצוא עצמו אוכל כמויות מזון גדולות מדי, הרבה מעבר למה שהגוף באמת זקוק לו. אכילה כזו אינה קשורה רק לתחושת הרעב הפיזית אלא גם לפיצוי רגשי. הצורך בפיצוי רגשי נוצר כתוצאה מתחושת האסור לי לאכול המלווה את האדם לאורך שעות הצום. תחושת המניעה עשויה ליצור לחץ פסיכולוגי משמעותי שיוביל להתקפי אכילה בלתי נשלטים או בולמוס אכילה, בהם האדם אוכל כמויות עצומות של מזון. האם צום לסירוגין יכול להפחית את החשק לאוכל? אליעד כהן מסביר שקיים גם אפקט הפוך, שבו דווקא ההחלטה וההכרה של האדם שהוא אינו אוכל עכשיו יכולה להפוך את האוכל ללא מעניין עבורו. במצב כזה, הצום יכול להפחית לא רק את הרעב הפיזי, אלא גם את הרעב הרגשי ואת החשק לאכילה בכלל. כך שייתכן מצב שבו אדם שאימץ את הצום לסירוגין ירגיש פחות תשוקה לאוכל, מאחר וההחלטה על הצום סייעה לו לנתק את הקשר הרגשי שהיה לו עם ה