שטן נאמן - האדם מבקש עזרה מהשטן, ומתפלא שרע לו כי יש כאלו, שכאשר רע להם, אז הם משתמשים בשכל שלהם, כדי לעשות לעצמם טוב. והם פונים אל השכל שלהם, כדי לבקש ממנו עזרה, שיעזור להם להרגיש טוב. והם אינם יודעים, שהם מבקשים עזרה, משורש הרע, בכבודו ובעצמו. כי שורש...ועל ידי זה שהאדם נצמד רק אל האמת, אז בסוף הוא רואה את האמת, שהשכל שמפריד בין היש לבין האין, הוא שורש הרע, והוא זה שיוצר את כל הרע שיש בכל העולמות. ואז ממילא כאשר האדם מבין את האמת שהשכל הוא שורש הרע, אז ממילא הוא רואה את האמת שהכל אחד וכולי. ואז ורק אז יש לאדם שכל אמיתי. כי השכל, הוא כולו טוב באמת, בתנאי שהוא שכל של אמת. והסבל, הוא לא בגלל השכל האמיתי, אלא רק בגלל שהאדם משתמש בשכל שלו באופן חלקי, במקום להשתמש בו כולו בשלמות. ועל ידי זה שהאדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, אז, גם בשכל שלו, הוא רואה את...

... לו משהו במציאות הקיימת, היא רק משום שהוא תופש את עצמו, כקיים כישות נפרדת. וסיבת הסבל של האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את ... על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת אני סובל, דהיינו, למה אני קיים? כי הסבל הוא בגלל הקיום. ובלי קיום אין סבל, וכשיש קיום נפרד, תמיד יש סבל של תחושת חיסרון. והאדם מוכרח להבין ולשאול את עצמו, מאחר שהקיום של האני שלי עצמי, הוא לא מוכרח אלא רק אפשרי, אכ, מה גורם לי להיות קיים? כי האני של ... פתאום לחדול מלדעת שהוא עצמו קיים. והדבר, הוא לא בשליטת האדם, כפי מה שהוא מגדיר את עצמו (כי באמת, קיום התודעה של האדם, הוא בשליטתו המלאה, כי הוא הראשון וכולי). ומאחר שקיום האני הוא לא מחויב אלא הוא רק אפשרי, אכ, למה הוא קיים? ועל האדם לשנוא את המובן מאליו, ולא ... השאלה היא, למה בכלל משהו קיים. כי בלי שמשהו יהיה קיים, לא יהיה קיים סבל. ובלי להבין את סיבת הקיום הראשונה, לא ניתן להבין את סיבת קיום הסבל. כי הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי כל ... בכלל קיים. כי בלי להבין מהו הקיים, אי אפשר להבין למה הוא קיים, ואז ממילא אי אפשר להבין את הקיום של האני, שהוא בעצם סיבת הסבל וכולי כנל. ואז האדם מתחיל לחקור ולהבין, מה בכלל קיים? ומהו הקיום של מה שקיים? ואז כאשר האדם מתבונן אל תוך המציאות, אז הוא רואה שהמציאות נעלמת לו. כי בנקודת עומק ...

... שבאמת מצד האמת, אי אפשר להיעלם כלל. כי מה שקיים, נשאר קיים. והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, הוא לא העדר קיום מוחלט, אלא הוא העדר קיום מוחלט של נפרדות, אבל הוא הקיום הכי אמיתי וממשי שיש. קיום, שבו האדם הופך להיות הכל ממש, עד כדי כך שהוא בגודל אין סופי, וממלא את כל המציאות כולה, כולל ... שום דבר שנפרד מהאני של האדם, עד שאין שום משמעות כלשהי לאני עצמו של האדם, כי רק הוא קיים. והקיום הזה, הוא מה שהאדם היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שלהיעלם פירושו, שהאדם מבין שהוא רק צופה במציאות, ... נכלל באחדות המציאות, אז, כאשר האדם אומר אני, הוא חווה גם את אחדות המציאות, שהיא ההוויה של המציאות, שהיא הקיום האמיתי. ואז האדם מתחיל לחיות באמת ויש לו חיים נצחיים משל עצמו. כי הוא חי תמיד. והאדם חווה באמת, ... שהוא היה מודע לעצמו. שהאדם מבין מה הוא היה, לפני שהוא ידע שהוא עצמו קיים. ואז האדם הופך להיות הקיום עצמו, שהוא אלוהים האמיתי.

... שהעולם הזה וכל מה שיש בו, יש בו חיסרון. כי אפילו זה שהאדם קיים, גם זה בעצמו חיסרון, בייחס לקיום של שלמות. והקיום העצמי של האדם, הוא מספיק חיסרון, כדי להזכיר לאדם שזהו לא מקומו הטבעי. כדי שהאדם יתבונן, וייזכר באמת, שבאמת ...

... ממשיך לסבול. כי יש כאלו שמטעים את עצמם, ולדבריהם הם לא סובלים. וכמובן שהם מטעים את עצמם, כי עצם קיום תחושת האני, היא עצמה סבל. אבל הם משקרים את עצמם, והם מנסים למצוא כל מיני דברים טובים ונקודות חיוביות ...

גאווה ושחצנות - רדיפת כבוד - למה רק שקרנים וטיפשים, מתגאים על אחרים? ובו יתבאר העניין של רדיפת הכבוד השקרי, בדרך הפוכה ממה שחושבים העולם. כי מי שהוא חכם ואיש אמת (שזה בעצם אותו הדבר, כי חכם, הוא רק מי שהוא איש אמת שיודע את האמת של המציאות שהכל אחד),...מתגלה דרכו כישות אחת ממש. ויש לו גם את שלמות הגאווה, כי השורש מתגלה דרכו לגמרי. כי על ידי שלמות הענווה, שהאדם נעלם לגמרי ואינו קיים כלל, על ידי זה האדם חוזר להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, האני העליון יותר, ואז ממילא האני העליון יותר מתגלה דרכו, וזה נראה כגאווה אלוהית, למרות שבאמת זו אכן גאווה אלוהית, שאליה האדם זוכה, רק כאשר יש לו ענווה אמיתית באמת. ויש שחושבים שהחכם האמיתי מתגאה עליהם, והם אינם יודעים שהם עצמם מלאים בגאווה. כי אין אדם מרגיש שמישהו אחר מתגאה, אאכ הוא עצמו יש לו גאווה של...

... לראות את האמת, כמה רע וכמה סבל יש לו. עד שהאדם סובל, אפילו מעצם זה שהוא עצמו קיים. כי קיום האני של האדם, הוא עצמו זה שיוצר את תחושת החיסרון והסבל. והאדם היה איש בריא, שהפך להיות חולה במחלה ... ויפסיק להיות קיים. אך לצערו הרב, זה לא קורה ולא יקרה. כי האני של האדם, קיים, בלי שהאדם שולט בקיום העצמי שלו עצמו. ואז האדם מטעה את עצמו, ומנסה להדחיק את זה שרע לו. וכל פעם שיש לו צורת ...

האני - למה אתה מרגיש את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא ...

... להיות קיים. והחיות של הרצון בצורה כלשהי, הוא הרצון עצמו ללא כל צורה. כי בלי הרצון עצמו, אין שום קיום לרצון בצורה כלשהי. ולכן, במקום לשאול מהיכן מגיע הרצון להרגיש טוב ולא רע, ובמקום לשאול למה אני רוצה כך ... קיים גם מה שאינו אני. ואם האני היה המצוי הראשון, שממהותו קיימים כל הדברים כולם, הרי שלא היה כל קיום למה שאינו אני. ואם קיים מה שאינו אני, הרי שהאני הוא ישות מורכבת. שהצורה היא האני, כמו גם הצורה ... המציאות. כי איך אפשרי הדבר שהמהות תמלא את הצורה כולה בשלמות, ואעפכ הצורה תהיה שונה ממנה?! כי אין שום קיום לשום דבר בעולם, בלי שהקיום עצמו ימלא אותו וההוויה עצמה תהווה את הדבר. אז כיצד אפשרי הדבר שיהיה קיום למשהו, שהוא אינו ההוויה עצמה, אלא הוא צורה נפרדת ממנה?! וכיצד אפשרי, שהוויה תהווה משהו, שהוא שונה בצורה שלו, ...

... כלל, דהיינו, האין, כיצד שייך לומר, שממנו יתהווה משהו, הרי הוא איננו קיים כלל?! וכיצד יתכן הדבר, שבתוך העדר הקיום, יהיה קיים כל הקיום כולו?! ומהות האין, היא זו שמונעת מהאדם להבין, שהיש מתהווה מהאין. כי זה אומר, שההוויה של היש, היא האין. ...