... הרע. ואם לא היה רצון עצמי בעולם, הרי שלא היה קיום לעולם וכולי. והרע, הוא הכרחי לצורך קיום העולם. אלא, שלמרות שהרע הוא הכרחי לצורך קיום העולם, הרי שעדיין הוא רע ולא טוב. והדרך של האדם ליהנות מהרע כפי מה שהוא נהנה ...

... וכיצד היא מבטלת את קיומו של הדבר השנוא? בדיוק כמו אהבה ... שולל לגמרי את עצם קיומו של הדבר הזה. אך אם אתה עדיין מודע לקיומו , פירוש הדבר שאתה עדיין מסוגל ... כך שאינך מודע יותר לקיומו. אלא שדווקא אז, כאשר השנאה ... מגיעים לביטול של קיום הדבר שמחוץ לאדם. שניהם, בקצה ... הוא שולל בעצם את קיומו של האדם שהוא שונא. ויש שנאה כל ... האדם קצת אוהב את הקיום של זה שהוא שונא מאד, ואז יש גם ... כך שהאדם לא נותן קיום לזה שהוא אוהב בשלמות. אהבה ... בשלמות ואז גם אין קיום לזולת. בשני המקרים אם הולכים עד ...

... קיים? נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום . אך אם נתאר מצב היפותטי שבו אין הבדל בין קיים ללא קיים, בין סיבה לבין חוסר סיבה, אז לא יהיה מקום לשאלות כלל. השאלות קיימות רק בגלל תפיסת הנפרדות שלנו. מה לעשות כשמגיעים ... צריך להמשיך ולחקור דווקא את עצם קיום השאלה. אם אדם יגיע למצב שבו הוא ישאל למה יש בכלל שאלה? ויבין שהשאלה עצמה היא תוצאה של הפרדה מדומה, הוא יתחיל לפתוח את הראש לחשיבה מסוג חדש. אליעד ממליץ לחפש את האמת ...

... ולא על חוקיות מוחלטת המחייבת את המציאות. האם קיומנו או קיום המציאות ברגע הבא מובטח? אליעד שואל האם יש משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. הוא טוען שאין שום דבר בעולם שיכול ... יותר, ובכך להגיע להבנה אינסופית יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות ... אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד ...

... אליעד כהן מסביר לעומק את סוגיית האני, תוך כדי ניסיון להבין האם וכיצד אפשר לבטל באופן מוחלט את תחושת הקיום העצמי של האדם. לדבריו, קיימות שיטות רוחניות רבות שמנסות להפחית או לבטל את תחושת האני, אך אליעד מדגיש כי אין שום שיטה בעולם שתוכל לעשות זאת בפועל, מלבד דרך אחת ויחידה: ידיעת השורש והמהות של האני. מדוע כל מחשבה מחזקת את קיום האני? אליעד מסביר בפירוט רב כי כל מחשבה וכל ידיעה שיש לאדם מחזקות ומאשרות את קיום האני שלו. לדוגמה, אם האדם כותב על דף את כל מה שהוא יודע - למשל יש שולחן, עצם הידיעה הזאת כבר מוכיחה שקיים אני שיודע שיש שולחן. אי אפשר לדעת שום דבר בלי לדעת ... הוא תמיד, לפחות ברמה העדינה ביותר, חושב על עצמו. המחשבה עצמה, לפי אליעד, אינה יכולה להתקיים ללא המודעות לקיום של האדם עצמו. האם אפשר לחשוב על כלום מוחלט? אליעד מעלה את הטענה כי לכאורה אפשר לנסות לבטל את האני על ידי מחשבה על כלום מוחלט - מצב חסר כל משמעות והיעדר מוחלט של ... בעיה מרכזית: ברגע שהאדם מנסה לחשוב על כלום או להבין אותו, הוא כבר מעניק לו משמעות כלשהי, וכך מאשר שוב את קיום האני שלו. הכלום המוחלט הוא מצב שבו אפילו ההפך של יש אינו קיים או נתפס, שכן עצם תפיסת ההפך עדיין מעניקה משמעות לדבר. ולכן, גם כשאדם אומר שהוא יכול לחשוב על כלום, ... להיעדר מוחלט של האני, היא על ידי הבנה וידיעה של המהות שממנה האני והלא - אני עשויים. אליעד מסביר שישנו מצב קיומי בו האני והלא - אני מתחברים לישות אחת ויחידה, חסרת כל הבדל או הפרדה. הוא מדגיש כי האני הוא תחושה בלבד, והלא - אני הוא תחושה מנוגדת, אך שניהם בעצם עשויים מאותה ... בין האני ללא - אני. אין טריקים, סיסמאות או שיטות פשוטות לעשות זאת, אלא רק חקירה מעמיקה ואמיתית של מהות הקיום והתחושה העצמית. המטרה הסופית של חקירה זו היא להבין שהאני והלא - אני, היש והאין, וכל ההפכים שבעולם הם למעשה ביטוי של ישות אחת ויחידה, ובהבנת האחדות הזאת, האני ... האני. ומה זאת אומרת? העניין שהאדם יודע שהוא קיים. וישנן שיטות רוחניות רבות, או שיטות בכלל שמנסות לבטל את הקיום של האדם, של האני. ונשאלת השאלה, אם אכן אפשר בכלל באופן טכני כלשהו לבטל את האני ונתחיל מהסוף, שאפשר לעשות את זה! אבל רק על ידי הידיעה ושום שיטה לא יכולה לגרום ... שיש שולחן יש תודה לאני, יש תודעת האני שיודעת את הדבר. וכאשר אתה חושב על משהו מסוים, כל מחשבה, היא כוללת את הקיום העצמי של עצמך. ומאחר שכל המחשבות כוללות את האני, אז זה אומר שאין אפשרות לחשוב את העדר האני. גם אם אדם יגיד אין אני, או כל סיסמה אחרת, או שיטה אחרת, עדיין הוא ... חשב או על מה הוא חלם, זה לא אומר שהוא לא חשב. זה שאתה לא מרוכז זה לא אומר שלא חשבת. ואין שום טריק להעלים את הקיום של האני. והידיעה האחת בעולם שאפשר להעלים את הקיום של האני, היא ידיעת המהות של האני. וידיעת האני וידיעת ההעדר אני, היא המהות שלהם והיא שתעלים את ידיעת האני. ויש דבר שממנו עשוי האני והאין אני, והדבר הזה הוא לא ...

... רוחני, עבודת אלילים - ליקוטי מוהרן חא יח (ברסלב) - חלק 2 האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי בלבד? אליעד כהן מסביר לעומק את שאלת הקיום של המציאות, ושואל: האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתפיסת האדם, או שהיא סובייקטיבית ותלויה בתודעת ... הוא מסביר שכל הוכחה שאנו מנסים להביא לכך שהמציאות קיימת באופן בלתי תלוי, עוברת דרך ההכרה שלנו עצמה, ולכן היא תמיד סובייקטיבית. כל ניסיון לאשר את קיום המציאות מחוץ לתודעה עובר דרך תיווך התודעה עצמה, ולכן ההוכחה אינה תקפה. האם ניתן לחוות את המציאות באופן מוחלט? ... אזי הוא היה חווה את העץ באופן בלתי מתווך. זוהי חוויית המציאות המוחלטת שאינה תלויה בתפיסה סובייקטיבית או באישור אובייקטיבי. מהי המסקנה לגבי שאלת הקיום של המציאות? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש שאין תשובה חד - משמעית לשאלה האם המציאות קיימת אובייקטיבית או סובייקטיבית. ... זו בזו באופן מוחלט, ואינן קיימות בנפרד. האם המציאות קיימת? האם הכל סובייקטיבי? איך לחוות את המציאות המוחלטת? האם יש אמת מוחלטת? האם ניתן להוכיח קיום אובייקטיבי? מדוע רבי נחמן טוען שאם אדם חוזר בתשובה, כולם חוזרים איתו? רבי נחמן מסביר שאם אדם שב בתשובה ומגלה את ... שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: יש משהו פנימי לפני תחושת הכעס, משהו שקודם לעצם החוויה של אני. ברגע שאתה כועס, אתה חווה מצד אחד את קיומך, ומצד שני את קיומך ככועס. החוויה של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני ... נוצר מעצמו, אבל גם זה מצריך כוח שמחליט, ובעצמו עוד לא היה קיים. אליעד מסביר שאם אדם יגיע בעצמו למקום שבו הוא לא יודע שהוא קיים, ואז יחזור ויחווה קיום, רק אז יבין מבפנים איך העולם נברא, איך מתהווה נפרדות ואיך נוצרים רצונות. האם אחרי המוות מגיעים לאחדות? שאלה: האם ... להנהיג אף אחד. ורק כשתגיע לאמת המוחלטת (כלומר, כשתבין שאתה אלוהים ותבין את המציאות מבפנים), תראה שהעולם עצמו מוכיח לכאורה שההפך הוא הנכון, כי הקיום היומיומי משקף את הנפרדות. אבל בדיוק שם טמונה ההפתעה הגדולה של האחדות, שהיא ההיפך מכל מה שנדמה כנפרד, ובו זמנית ... נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה יכול לא לכעוס, אתה יכול לעשות הכל, הוא לא שולל כלום, הוא רק עושה לך פילטר שאתה חווה את קיומך והלאה דרך פרספקטיבה אחרת שאלה: ברגע שאתה אומר שאתה נהנה מהכעס, זה סימן שרצונך מתגשם, ואז אם רצונך מתגשם אתה תזדהה ... הזה? מהעולם, הנה יש כאן עולם שמוכיח שכול מה שאני אומר לא נכון. העולם הזה שיש שולחן ששונה מהדלת אומר, שמה שאני אומר לא נכון, בסוף התהליך אפילו הקיום שלך אומר לך שמה שאני אומר זה שקר. לכן רבי נחמן אמר לתלמיד שלו, אתם לא מאנשי, יבוא יום שכול העולם יהיה נגדי ומי ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ... של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של עוד ישויות אחרות. כי השולחן לא יכול להתקיים, בלי כל שאר הישויות, שנותנות לו את המשמעות שלו. כי שולחן לא יכול ... דבר, אלא מוכרח שיהיו ישויות ממשיות אחרות שהן אינן השולחן, ושהצירוף שלהן בצורה כלשהי, היא בעצם יוצרת את הישות של השולחן. אבל בלי שיהיו ישויות ממשיות אחרות, אין שום קיום לישות של שולחן כלל. והצירוף של הישות עגכעג עם הישות ראטראט, לא יוצר משהו בעל משמעות כלשהי. כי הישויות הבסיסיות ... ישויות בעלות משמעות, שהן יוצרות את המשמעות של השולחן. אך אם האדם יתבונן היטב, הוא יגלה שגם הישויות שההרכבה שלהן נותנת לשולחן את המשמעות שלו, גם הן אין להן משמעות וקיום בפני עצמן, אלא גם הן רק ביטוי של צירוף והרכבה של ישויות אחרות, ושבלי אותן ישויות אחרות, אין קיום לישויות, שההרכבה שלהן מהווה את השולחן. והרעיון הוא, שהקיום של ישות השולחן, תלוי בקיומן של ישויות אחרות. וכל ישות בעולם, גם היא, קיומה תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ואין שום ישות בעולם, שהיא עצמה באמת קיימת בקיום עצמי, אלא כל הישויות בעולם, הן רק צירופים של ישויות אחרות, שהן עצמן לא קיימות בזכות עצמן. וזהו כמובן דבר פלא. כי ... ואחכ המשמעויות שנוצרו ברבדים החיצוניים, הם כאילו יוצרים משמעות חדשה, לאותן ישויות בסיסיות שהן עצמן חסרות משמעות, והכל עשוי משום דבר ממש. כי כל הישויות כולן, קיומן תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ושום דבר אמיתי, לא עומד מאחורי כל הישויות האלו בפני עצמו, כבסיס אמיתי של כל הישויות שישנן. ומי שיעמיק בעניין יראה, כי לכאורה שתי הישויות הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן, הוא לכאורה לא תלוי בשום דבר. ומי שיחקור את משמעות הזמן והמקום, יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי ... תראה בצורות שונות, למרות שאין בה שום הפרדה כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי בעצם הדבר היחיד שקיומו הוא מחויב, הוא מהותה של המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט שאומרת, שהדבר היחיד שבאמת קיים, זאת רק המהות של המציאות, וכל הישויות בעולם, הן רק ביטוי שלה, ואין להן קיום עצמי כלל. אבל אפשר להסתכל על הדברים בדיוק הפוך. כי אפשר גם לומר, שכל ישות קיימת בפני עצמה. והחיבור של כל הישויות ... אחד, מקבלים את האין. וכאשר אומרים שהיש נוצר מאין, הרי שזה אומר, שאותו תהליך בצורה הפוכה, מבטא את יצירת האין מהיש. ואפשר לומר שהטיפות בים, הן לא באמת קיימות בלי קיומו של הים. אבל אפשר גם לומר, שהים, לא באמת קיים, בלי קיומן של הטיפות שלו. ובאמת, היש והאין אלו רק צורות שונות. כי גם יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של ...

... שאם הוא יחליף את הצורה החיצונית של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא יסבול. כי להיות מודע לקיומך, פירושו להיות מודע, גם למה שהוא לא אתה. כי בלי שיהיה לא אני, לא שייך שיהיה אני. והאדם חווה את האני, ... מכילה בתוכה חוויה של חיסרון. שהאדם מתבונן סביבו, וחווה שהאני שלו חסר את הישויות שהן נפרדות ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, משום שעצם קיום התודעה, הוא עצמו שורש הסבל ותחושת החיסרון התמידית. והבשורה הטובה היא, שהבעיה ידועה ושיש לה פיתרון. ... המודע שלו, מרגיש שכל אלו הם רק פתרונות של שקר. ולכן יש כאן בשורה טובה, והחלק הראשון שלה, הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל. והחלק השני של הבשורה הטובה, הוא שיש דרך להעלים את התודעה ... והיא, על ידי הסתכלות של האדם, פנימה אל תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום כולו, הוא מתהווה מהעדר הקיום המוחלט, ששם אין שום צורה כלל. ולכן קיומו של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש בעולם. כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר ... חייהם אינם חיים, כי הם מתים חיים. משום שהאני שלהם, מזדהה עם גוף שהוא מת. ומי שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא אותה תודעה, עם או בלי גוף. כי הגוף הוא רק אירוע של התודעה, אך לא מעבר לכך. והגוף של התודעה, ... שהוא היה לפני שהוא היה. דהיינו, שהאדם רוצה לחזור ולהיות השלמות של המציאות, שזה מה שהאדם היה, לפני שהוא הפך להיות ישות שמודעת לקיומה. והמזל של האדם הוא, שכבר כרגע הוא גם רק השלמות של המציאות, שהיא לא משתנה לעולם. כי בלבוש החיצוני, ... אבל מנקודת המבט של האחדות, אין שום נפרדות כלל, כי הכל אחד תמיד. וזה בעצם אומר, שממש כרגע, האדם הוא כבר כלום ממש, ללא שום קיום עצמי כלל. ונחדד עוד יותר ונאמר, כי גם בשורש המציאות, גם שם האדם כן קיים כישות נפרדת. כי שם כל ... שם מהות הנפרדות שונה. כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל בשורש המציאות, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש, ושם הקיום הנפרד של האדם, הוא באחדות מוחלטת, עם העדר הקיום שלו. ומי שרוצה לחוות את תחושת הקיום הזאת, שבה האני הנפרד, נכלל בתוך העדר הנפרדות של האני, עליו להתבונן אל תוכו ולהיות איש אמת באמת. ועל ...

... והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, הוא לא העדר קיום מוחלט, אלא הוא העדר קיום מוחלט של נפרדות, אבל הוא הקיום הכי אמיתי וממשי שיש. קיום, שבו האדם הופך להיות הכל ממש, עד כדי כך שהוא בגודל אין סופי, וממלא את כל המציאות כולה, כולל את כל הזמן ... לאני עצמו של האדם, כי רק הוא קיים. והקיום הזה, הוא מה שהאדם היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שלהיעלם פירושו, שהאדם מבין שהוא רק צופה במציאות, ... או כל רעיון אחר, הוא בעצם, חי מת, שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, ... יכול להיעלם כלא היה, בפחות מרגע אחד. כי קיומו של האדם, הוא לא מחויב כלל. והאדם מפנטז על העולם הבא וכיוב, ועושה תוכניות על מחר, שמחר יהיה יותר טוב ... שום דרך לוודא, שהוא ימשיך להיות מודע לקיומו העצמי, גם ברגע הבא. כי קיומו של האדם, לא תלוי בו ולא יכול להיות תלוי בו. ולכן האדם מפחד מהמוות, בין אם זה המוות של הגוף, או של ... והוא... ובאמת הוא כלום, וברגע אחד כל קיומו ועולמו והישגיו, כולם יכולים להיעלם בפחות מרגע אחד, כלא היו. והאדם מתאמץ ככ להשיג דברים, שיכולים בפחות ... מרגע אחד, אם הוא יפסיק להיות מודע לקיומו העצמי. וזה דבר, שהוא לא תלוי באדם עצמו כלל. וכל זמן שהאדם לא חווה את האחדות של המציאות, אין לו שום ... המציאות, שהיא ההוויה של המציאות, שהיא הקיום האמיתי. ואז האדם מתחיל לחיות באמת ויש לו חיים נצחיים משל עצמו. כי הוא חי תמיד. והאדם חווה באמת, את זה ... שהוא עצמו קיים. ואז האדם הופך להיות הקיום עצמו, שהוא אלוהים האמיתי. ...

... לדוגמה, השאלה מי ברא את העולם? מניחה מראש את קיומו של העולם, את קיומו של הזמן, ואת האפשרות שמשהו בכלל נברא. כשאדם מתחיל להתעמק במושגים האלה הוא יגלה שלמעשה הוא אינו מבין בכלל מה המשמעות של ... את שני צידי המטבע. הוא מדגים זאת בנושא של קיום העולם: האדם יכול להוכיח שהעולם נברא ויכול להוכיח שהעולם לא נברא. ההוכחות אינן רק סתירות סתמיות, אלא תהליכים לוגיים שכל ... יש סיבה לבין אין סיבה, בין נברא ללא נברא, בין קיום לחוסר קיום. האדם שמגיע להבנה הזאת כבר לא מחפש תשובות לשאלות, כי הוא רואה שהשאלות עצמן אינן קיימות במובן המהותי. לדוגמה, אליעד מציג ... האפשרויות השונות שהוא חשב שקיימות. מה הסיבה לקיום העולם? האם לכל שאלה יש תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה קיים? איך להבין ...