אהבה אין סופית = שנאה אין סופית = אין הבדל, בין אהבה לבין שנאה... הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות הנאהבת, לישות אחת ממש. עד שאין שום קיום נפרד, בין הישות האוהבת, לבין הישות הנאהבת. כך שאהבה אין סופית אמיתית, היא מבטלת את הישות הנפרדת של הישות ... סופית ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה המציאות, במקביל לקיום שלה עצמה של הישות השונאת. וכאשר השנאה ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את קיומה של הישות שאותה היא שונאת, על ידי זה הקיום של הישות השנואה (או השונאת) נעלם לגמרי. ואז הקיום של הישות השנואה, נכלל בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל ... הישות הנאהבת. כי אם האהבה תגדל לגודל אין סופי, לא תוכל ישות אחת להיפרד מהישות האחרת, ואז הן יתאחדו. והקיום של ישויות שונות, שנפרדות זו מזו, אפשרי, רק כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, שמאפשרות גם ריחוק וגם קירוב ... השונות, הן גם דומות וגם שונות זו מזו. ואם הן היו רק דומות זו לזו, הרי שלא היה להן קיום כישויות נפרדות. ואם הן יהיו רק שונות זו מזו, גם אז הן לא יוכלו להיות קיימות במקביל. כי כל ... הישויות, יהיו שונות ממנה בתכלית השינוי, הרי שאין שום אפשרות שעוד ישות אחרת תהיה קיימת, וגם אז אין שום קיום לשום ישות אחרת כלל. והכלל העולה הוא, שכאשר יש רק אהבה או רק שנאה בלבד בגודל אין סופי, אז אין שום קיום לשום דבר בעולם. והקיום של כל הדברים שבעולם, הוא אפשרי, רק כאשר יש צמצום של האהבה ושל השנאה ושל הריחוק והשוני, ושל הקירוב והאחדות וכולי. ועוד נקודת מבט: אהבה, היא בעצם שנאה נסתרת. שהאדם אוהב ורוצה להתאחד עם הנאהב, כדי להעלים אותו מקיום נפרד, שזוהי שנאה של הנפרדות. וגם שנאה, היא בעצם אהבה נסתרת. כי היא נובעת מכך שהאדם ככ אוהב את ...