החיסרון שיוצר את האני - בלי חיסרון אין אני כי תחושת האני של האדם אפשרית, רק כאשר האדם מרגיש, שהוא נפרד מדבר אחר שהוא אינו אני. ובלי שהאדם יחווה תחושת חסר כלשהי, הוא אינו יכול לחוות את קיומו העצמי. כי משמעות החוויה של האני, היא רק בגלל שיש חוויה של העדר אני. ולכן ממילא זה אומר, שבלי חיסרון וחוויה של העדר אני, בלי זה אין שום אני כלל. כך שהאדם צריך בעצם לגלות, למה בעצם קיימת חוויית האני שלו, כדי להבין למה הוא חווה חסר וכולי.

... שום בחירה רצונית כלל כנל. ומי שיתבונן עוד קצת יראה, כי לא רק שהרצון שלו לא בשליטתו, אלא שאפילו הקיום העצמי שלו לא בשליטתו כלל. כי הרצון קיים, בגלל שהאדם עצמו קיים. כי תכף שהאדם מודע לאני שלו, מיד ... האני, באה תחושת הרצון, שהוא הרצון שיש לאדם להשלים את החסר שלו, ולהשיג את השלמות, של מה שנפרד ממנו. והקיום העצמי של האדם עצמו, הוא לא בשליטת האדם עצמו. כי האדם עצמו לא בוחר אם להיות קיים או לא. ... לעשות שום דבר בעולם, כדי להבטיח את זה, שברגע הבא הוא ימשיך להיות מודע לכך שהוא עצמו קיים. כי הקיום של האדם הוא לא בשליטתו, והוא גם לא יכול להיות בשליטתו. כי מי שאינו קיים עדיין, הוא לא יכול לגרום לעצמו להיות קיים. והקיום של האדם עצמו, הוא לא יותר מאשר אפשרות בלבד, אך לא מעבר לכך. כי האדם יכול להיות קיים, או ... והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, והאני של האדם, והרצון של האדם, והפעולות של האדם, וכל מה שישנו, אלו הכל תנועות שונות של ... מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, ... בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שהאני שלו הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, האדם שואל מה תכלית המציאות? ומה הסיבה ...

מאמץ עם תועלת רעה, שמשיג את הפך התוצאה הרצויה ובו יתבאר, למה האדם משקיע מאמצים רבים, להשיג דבר שגורם לו נזק ומרחיק אותו ממה שהוא באמת רוצה. ובנוסף האדם מתאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה, למרות שבאמת, הוא רק מרחיק את עצמו ממה שהוא רוצה. ומי שיתבונן פנימה...פנימית יותר, על האדם לרצות את כל המציאות, ובכלל זה גם את זה שהוא לא רוצה את המציאות, וגם את זה שהוא רוצה שהמציאות לא תהיה נגד רצונו. שזהו בעצם הסבל, שהוא הרצון של האדם. כי הרצון, הוא הסבל, וכל רצון הוא סבל (כי הוא יוצר צמצום של תחושת הטוב, והוא מגביל אותה לצורה כלשהי). ועל האדם לרצות את הרצון שלו, שהוא הסבל שלו. ולרצות את המציאות בשלמות, פירושו, לרצות גם את קיומו של הרצון שלך, שגורם לך להרגיש גם רק רע תמיד. כי כל רצון הוא רע, ביחס לשלמות. וגם אם הוא מלא, גם אז יש בו גם רע, כי האדם לא רוצה את האפשרות...

... תפישת המציאות הקיימת שלו. וחומת השכל של האדם שמשאירה אותו בגיהנום, היא נבנתה על ידי אמונה מוטעית. כי כל הקיום של השכל של האדם, הוא רק על ידי אמונה. שהאדם מאמין לתפישת המציאות שלו. וכדי לפרק את חומת השכל, ...

אמונה באלוהים / תפילה לאלוהים / כפירה באלוהים - מהו שורש העניין? כי לפעמים נדמה לאדם, שהוא רחוק מאמונה באלוהים ומתפילה לאלוהים, אך לא כך הוא. כי רק מי שהוא בתודעת אלוהים עצמו, רק הוא רחוק מאמונה ומתפילה לאלוהים. כי כל זמן שהאדם חושב / חווה שיש כוח כלשהו...הוא חווה את הכוח האלוהי ממש. וכאשר האדם מאמין באלוהים ומתפלל אליו, הוא בעצם כופר באלוהים שהוא עצמו. כי הוא כופר בכך שהוא עצמו אחראי לכל מה שקורה וכולי. ועונשו (מצד הנפרדות), הוא שהמציאות היא לא כרצונו. כי מי שכופר באלוהים שהוא, העונש שלו הוא, שהוא לא חווה את האלוהים שהוא, והוא חווה שהוא ישות קטנה שקורים דברים נגד רצונה וכולי. ובלבוש יותר חיצוני ניתן להסביר, כי התפילה לאלוהים, היא בעצם חוסר אמונה בכך שהכל מאלוהים ושהכל לטובה בשלמות מוחלטת. שאם היה האדם מרגיש בלב שלם שהכל מאלוהים ולטובה בשלמות מוחלטת...

פוטנציאל המציאות - כיצד נוצר הפוטנציאל של המציאות? כי לאדם נראה הגיוני, שרק הביטוי של הפוטנציאל צריך להתגלות, אך הפוטנציאל עצמו קיים תמיד. כי הפוטנציאל, הוא האפשרות שהדבר יהיה, גם אם הוא איננו. והאפשרות, נראה לאדם שהיא תמיד קיימת. ובריאת העולם נתפשת...נבראו על ידי אלוהים, כבורא בעל תודעה ורצון עצמי, כי עדיין לא הייתה לו שום יכולת / תודעה / רצון כלל. והעניין הוא, כי באחדות המציאות האמיתית, שם, הכל אחד ממש. ושם האחדות, היא אחדות של אמת, שבה אין שום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. כי אם יש נפרדות ברמת הפוטנציאל, הרי שכבר יש מקום וזמן, שבתוכם קיימות האפשרויות השונות. כי הנפרדות של האפשרויות, גם היא עצמה תופסת מקום, עבור כל אחת מהאפשרויות. והמהות של האפשרויות עצמן, היא אחת. והמהות של האפשרי ושאינו אפשרי, גם היא אחת. והמהות של הכל, דהיינו, של ישות...

כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת והעניין הוא, שעבור מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל הכוח של ההוכחות...מנסה להבין את המציאות, גם בצורה הפוכה ממה שהשכל שלו אומר לו. והאדם מכיר בכך שאולי הוא משוגע ככ גדול, שהוא לא יודע שהוא משוגע ככ גדול, והוא מבין, שכל אמת, היא בחזקת ספק אמת ספק שקר, עד שהאדם לא מגיע אל האמת האמיתית, ששם אין שום ספק כלל. עד שבסופו של דבר, האדם רואה את האמת האמיתית, שהיא לא צריכה שום הוכחה כלל. דהיינו, שהאדם יודע את מחויב המציאות, שהוא יודע את הדבר שמוכרח שהוא יהיה נכון, ושאין שום אפשרות כלשהי שהוא לא נכון, בשום תפישת מציאות באשר היא. ואז ורק אז האדם זוכה לשקט נפשי, שבא מכך שהאדם נשען...

לרצות באמת - רצון אמיתי מי שרוצה לזכות להשיג את רצונו, הוא צריך באמת לרצות אותו. כי יש רצון, ויש רצון של אמת. וכאשר הרצון הוא של אמת, אז האדם מקבל את כל מה שהוא רוצה, ללא כל הגבלה. וכיצד יזכה האדם לרצון של אמת? תשובה: על ידי אימות הרצון. כי האדם הוא...למה אני רוצה את זה? ולמה אני רוצה את הרצון הפנימי יותר? עד שהאדם מגלה מה באמת הוא רוצה. ואז כאשר האדם מגלה, מה באמת הוא רוצה, אז גם, הוא רוצה את הרצון שלו באמת, והוא מקבל אותו באמת. כי האמת, היא אין סופית ולא מוגדרת בצורה סופית. וגם הרצון האמיתי באמת, גם הוא אין סופי ולא מוגדר. והאמת, קיומה הוא מחויב. ובנקודת האמת שהכל אחד, שם הרצון רוצה, רק את הישות האחת המחויבת, וממילא הרצון מלא תמיד בשלמות.

... הכל, היא אחת. ויש הוויה אחת לכל הדברים, שהיא ממלאת את כל הדברים כולם. ובלעדי ההוויה של הדבר, אין קיום לדבר. ואעפכ יש צורות, שהן נפרדות מהמהות של המציאות, למרות שבאמת אין אפשרות שהן יהיו קיימות, כי המהות חייבת ...

... שבעולם, ובכל זאת הוא מסתיר את אורו הגדול. כמו ששלמות המציאות ואלוהים, מסתירים את אורם הגדול והאין סופי, למען קיום העולם. והסיבה לכך היא, משום שאורו ככ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך שיש בעולם. כי האור של ...