... שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת, הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, דהיינו, באחדות, עם האחדות ועם השלמות של המציאות. אבל, כדי שהאדם יראה במו עיניו את האחדות ואת השלמות, לשם כך הוא צריך ... ושהנפרדות נמצאת בתוכה ומאוחדת איתה כישות אחת ממש. והאדם חושב לעצמו, שהוא באמת מטיל ספק בכל דבר. ומי שמטיל ספק אמיתי בקיומו של דבר כלשהו, אם הטלת הספק היא אמיתית, הרי שממילא זה אומר, שהוא מטיל ספק גם בקיומם של כל הדברים שבעולם. כי כאשר יש לאדם ספק אמיתי לגבי היש והאין, דהיינו, כאשר יש לאדם ספק אמיתי, האם באמת יש או אין, איזה דבר שנראה בעיני האדם כיש אין, הרי שבעצם האדם מטיל ספק אמיתי, לגבי הקיום של היש אין כולו. ונחדד ונאיר: כי אם יש לאדם ספק לגבי היש, האם הוא באמת ישנו, ממילא זה אומר, שמוכרח שיהיה לאדם ספק, גם לגבי האין האם הוא באמת איננו. כגון לדוגמה, כאשר האדם רואה מולו שולחן. שאם יש לאדם ספק אמיתי, לגבי קיומו של השולחן, דהיינו, שהאדם באמת לא יודע, האם יש או אין מולו שולחן, הרי שממילא זה אומר, שמוכרח גם שיהיה לאדם ספק אמיתי, לגבי מה ... מחויבת, אלא אך ורק מי שהוא איש אמת, שהיא מחויבת באמת. ועל האדם להתבונן היטב ולשאול את עצמו, האם באמת יש לי ספק לגבי קיומו של היש ולגבי אי קיומו של האין? כי כאשר יש לאדם ספק אמיתי לגבי איזה דבר, הוא פועל ומתנהג בצורה כלשהי. אבל כאשר האדם מטיל ספק לגבי קיומם ואי קיומם של דברים, הוא עדיין מתנהג בצורה אחרת. ועל האדם להיות איש אמת באמת, ולברר עם עצמו את האמת, האם באמת יש לו ספק אמיתי לגבי קיומו של דבר, או שמא הספק הוא רק פילוסופי תיאורטי בלבד, והאדם לא באמת חווה את הספק שלו, לגבי היש והאין. וכך גם לגבי כל דבר ודבר, ... כגון לדוגמה, כאשר יש לאדם ספק אמיתי, האם יש אריה וסכנה בביתו, הוא מיד עושה פעולות בנידון. ואם יש לאדם ספק אמיתי לגבי קיומם של היש והאין, אז למה הוא ממשיך לעשות פעולות רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ...

... לעולם לא מרוצה ממעשיו. והראיה היא, שהרי הוא כל הזמן משנה אותם. אז האם יש לך עבד גדול מזה?! ואלוהים משועבד לרצון העצמי שלו. וקיומו של הרצון העצמי של אלוהים, הוא קיים, ללא רצונו העצמי של אלוהים. כי גם אם נאמר שאלוהים יצר את הרצון של עצמו, הרי שהוא עשה זאת בלי לרצות זאת, כי עדיין לא היה לו רצון, ולא הייתה ... אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב ... האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא מתווכח על כלום, כי כולם מסכימים על ...

... שהאדם עושה בין היש לבין האין. שזאת החוויה הבסיסית ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של האני שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו האני שלו. ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו באמת, עליו לשנות את חוויית האני שלו. וזה אפשרי, ...

... הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא יכול, לרצות שלא לאכול. ומאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב, בדיוק כמו גם זה ששום דבר קיומו לא מחויב, כי הצורה היא לעולם לא מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא ... בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, ...

... שונים, וכיוב שאר הידיעות, שהאדם ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את האדם. ואפשרי גם ... אבל, גם מה שוודאי לאדם, שאלו ידיעות השכל שלו, כגון לדוגמה שרגעי הזמן נפרדים אחד מהשני, ושחלקי המקום נפרדים אחד מהשני, גם אלו ידיעות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי. כי האדם יודע שהעבר נפרד מהעתיד וכיוב, רק משום שהאדם לא מסוגל להכיל במחשבתו, את ההפך של הידיעה הזאת. משום ...

... מי ששמחתו תלויה בשינוי צורת המציאות, הוא בסבל אמיתי. וכאשר האדם מספר לכולם, כמה הוא שמח על כך שהמציאות השתנתה כרצונו, הוא בעצם מספר לכולם שרע לו ושהוא לא מספיק אוהב את קיומו העצמי ואת המציאות, שהוא צריך שהמציאות תשתנה, כדי שיהיה לו טוב. ומי ...

... והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה להגיע לאחדות האמיתית, אז הוא ...

... בגלל הטעות המחשבתית שלו (כאלוהים). והעניין הוא, כי אלוהים הוא האמת עצמה. כי אלוהים, הוא זה, שקיומו נצחי ומחויב, שזאת בעצם האמת המוחלטת, שהיא ורק היא קיומה מחויב וממילא גם נצחי. והאמת, היא מחייה ומהווה ומקיימת את כל העולמות כולם. והיא הדבר הממשי ביותר וכולי. ...

... אהבה שאינה תלויה בצורת המציאות. ועד שהאדם לא משיג את האהבה הזאת, עד אז האדם ממשיך לסבול תמיד, מהרצון שלו להשיג את האהבה הזאת. והרע הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא עצמו שיא הרע, כשהוא אינו מחובר לאחדות. והחכם ...

... שלו, הם כולם של נפרדות ורע. ובפרט הקול הפנימי ביותר של האדם, שגורם לו להרגיש את הקיום העצמי הנפרד של עצמו, שהוא זה שאחראי לכל הסבל ...