... כי איך דבר יכול להיות יותר פנימי מאשר חוויית האני של האדם. אבל החכם האמיתי, הוא חווה את האני הנפרד ואת הרצון הנפרד שלו ואת כל הנפרדות, דרך דבר אחר פנימי יותר ועמוק יותר, מאשר הקיום העצמי שלו עצמו. ואצל אנשי הטעות, אצלם האחדות היא נמצאת אחרי האני ... האחדות. וקודם יש את האני של האדם, ואחכ האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם של הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל ...

... יש הרבה שקרים. וכל העולם שלנו הוא שקר אחד גדול של הנפרדות. והקיום של השקר הזה, הוא מקבל את כוחו, רק משום שהאדם מוכן להתפשר על דברים שאינם מוחלטים. ... לא מוציא את כל הדמויות האלו להורג, על ידי הטלת ספק מוחלט בקיומן . והטלת ספק מוחלט, היא שהאדם לא משקר את עצמו ולא מאמין לעצמו, אלא מחפש רק את ...

... ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, שקיומה הוא לא מחויב המציאות. ובדיוק כמו שהאדם קיים, כך בדיוק, הוא יכול שלא להיות קיים. ואין לאדם שום דרך לשלוט על קיומה של התודעה העצמית שלו. בדיוק כמו האדם שנמצא בתוך החלום, שהוא לא יכול לשלוט, אפילו לא על קיומו העצמי. ולמרות שנדמה לו שהוא שולט וכולי, הרי שהוא ... ולהסתכל על מי שהוא באמת. דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל ...

... והוא הבנה (ולא אמונה או מחשבה) עמוקה ואמיתית של האדם, שמשנה לאדם את כל תפישת המציאות שלו, ברמה ככ עמוקה, עד שכאשר האדם חווה את קיומו העצמי, הוא חווה אותו בצורה אחרת. ואין הכוונה היא, שרק כאשר האדם מתבונן על קיומו העצמי, רק אז הוא חווה אותו אחרת, אלא הכוונה היא, שההבנה הזאת היא ככ עמוקה, עד שהאדם לא יכול לחוות שום דבר, בלי ...

... מסיר מעצמו את האחריות לצרותיו, צרותיו לא באמת נעלמות ממנו, אלא הן רק מתגברות עליו. (אאכ הוא חווה חוסר בחירה מוחלט, והופך להיות אלוהים שקיים, לפני קיומו של רצונו העצמי). והאדם יכול לנסות כמה שבא לו ... על ידי זה שהיא מחייה ומהווה ומקיימת את הישות העצמית של האדם. כי הסיבה שהאדם סובל, היא רק בגלל שהתודעה העצמית הנפרדת שלו קיימת. וכל זמן שהאדם מודע לקיום העצמי שלו, הוא סובל. משום שהוא חסר, את מה שנפרד ממנו. והאדם החזק והגיבור ביותר בעולם, הוא יכול להתגבר ולנצח המון מלחמות ולפצח המון אתגרים, מלבד להתגבר על הקיום העצמי של עצמו. כי הקיום העצמי של האדם, לא תלוי בו בשום צורה שהיא. ... דבר טוב ממנה. ועל האדם לא להתייאש כלל, אלא אך ורק לנסות להבין את המציאות כמה שיותר. ועל האדם לנסות להבין את שורש הסבל שלו. ולהבין שהוא נובע מעצם קיומו העצמי כישות נפרדת. ולהבין שקיומו העצמי של האדם, הוא גזירה משמים, אבל במקרה ... לחזור בתשובה שלמה ולשוב להיות מי שהוא היה פעם, דהיינו, אלוהים, שזאת האחדות של המציאות, ואז נשלמים כל החסרונות כולם. ונסכם, על האדם לכפור לגמרי בקיומו של אלוהים חיצוני לו, או כוח כלשהו חיצוני לו ...

... יש מעט מן האמת. ומי שרוצה לשקר באמת, עליו לומר לעצמו לחשוב, על דבר שאין בו שום הסכמה בשום צורה שהיא על שום דבר במציאות. דהיינו, אפילו לא על קיומו של דבר כלשהו. וזה אפשרי, רק כאשר האדם חושב על האמת המוחלטת, שהיא הדבר שהוא חסר כל הגדרה, והוא החיבור של היש ...

... נפרדת ממנה. וכל הדברים שיש בעולם ששונים מישות כלשהי, הם ההעדר המוחלט של אותה הישות. כי בשורש של המציאות הכל אחד ממש. ובנפרדות שלנו, כל ישות קיימת בנפרד בפני עצמה. וכל ישות, דוחקת את קיומן של כל שאר הישויות. וכאשר אנחנו מדברים על כך שכל ההפכים הם אחד, הכוונה היא לומר שאפילו ...

... כאשר האדם מגלה את הטוב, שכבר קיים כרגע ושמאז ומעולם הוא היה קיים. כי אם האדם מגלה טוב שקיומו אינו נצחי, הרי שהוא אינו טוב של אמת. וטוב של אמת, הוא ...

... שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא האמת השקרית, שכל קיומה תלוי בחוקי הלוגיקה ובשכל של האדם. והאדם לא מוצא ולא ימצא מנוח לנפשו, כל זמן שהוא נאחז באמת, שהיא נכונה רק בגלל ההיגיון ... אבל האדם כן ימצא מרגוע אמיתי לנפשו, כאשר הוא יגלה את המחויב, שקיומו לא תלוי בשום דבר בעולם. ולכן, כל זמן שהאדם מנסה להבין את המציאות רק עם השכל שלו, הרי שכל המסקנות של האדם, הן לא מוחלטות. מאחר שכל קיומן תלוי באמונה של האדם, שהשכל שלו הוא אכן אמת. ואין לאדם ברירה, אלא לנסות ולחפש משהו מוחלט, שקיומו לא יהיה רעוע כמו עלה נידף. וזה אפשרי רק אם האדם מחפש את האמת באשר היא, בלי להיות תלוי בחישובים לוגיים ושכליים כלשהם. כי ... אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי הנפרד של עצמם, שהוא שורש הרע. כי האדם חסר את השלמות שנפרדת ממנו, רק משום שיש לאדם אמונה כלשהי, שהשלמות נפרדת ... ורוצה למצוא מרגוע לנפשו, עליו לנסות לחפש את האמת באשר היא, בלי שקיומה יהיה תלוי בשכל ובהיגיון ובסיבה כלשהי. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את כל הידיעות שלו, ולנסות להוציא אותן להורג אחת אחת. ... הוא ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? ... מושג למה באמת הוא עושה את זה. (והחכם האמיתי, הוא יודע את האמת, שקיומו ורצונו, הם ממהותו והם כרצונו תמיד). והאדם, נדמה לו שהוא שולט בגורלו, ולכן הוא סובל. משום, שהוא דואג לגורלו. והאדם לא ... ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם לחפש בתוכו את אותה ידיעה, שקיומה לא תלוי בשום דבר. כי האדם יודע הרבה דברים. וכל הידיעות שאותן יודע האדם, הן רק לבושים שונים, של ידיעה אחת ראשונה ובסיסית, ...

... כלל, דהיינו, שהאדם לא היה יודע גם לא את קיומו העצמי, גם אז לא הייתה לאדם שום בעיה כלל. וכל הבעיות נובעות, מידיעה שאינה שלמה. ובסוף התהליך, האדם מגיע לידיעת הדבר שאי אפשר לדעת אותו. כי ... ואם הוא מוגדר, אז הוא לא המחויב, אלא קיומו הוא רק אפשרי. כי המוגדר הוא אינו השלם, כי יש דבר אחר שנפרד ממנו. ואכ הוא לא המצוי הראשון. והמצוי הראשון, הוא לא מוגדר כלל (ואפילו לא כמצוי ... וזה רק משום שהוא מפחד לחיות בספק. כי קיומו של האדם עצמו, הוא תלוי בידיעת האדם את קיומו. ואם יש לאדם ספקות לגבי קיומו, אז האדם מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והאגו של האדם, לא רוצה להיעלם, כי הוא מעדיף לשמר את הטעות ואת הסבל. ולכן האדם מעדיף לחיות מתוך ידיעה, כי ... שהאדם יודע יותר, כך הוא מרגיש יותר את קיומו. כי הידיעות נשענות על ידיעת האני של האדם, וממילא הן מחזקות את האני של האדם. והכל מתחיל בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו ...