... הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ... שכל החיות של השקר, היא אפשרית רק על ידי אמונה שקרית. כי בלי אמונה, אין שום קיום לשקר. ואנשי השקר האלו, הם נמצאים בתוך האדם עצמו, שהוא ... של האמונה, שהיא טובה, רק כאשר האדם בוחר את הרע ואת השקר, מנקודת המבט שקודמת לקיומם. ומי שרוצה לרפא את נפשו ממחלת האמונה השקרית, עליו ...

... - למה כל אמונה היא רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה. ולכן האמונה מחייה את השקר, שמחייה את הרע. ועל האדם לדעת, כי כל ...

... למי יש אינטרס בחיפוש האמת, צריך לבדוק מי נפגע מחיפוש האמת. ומי שנפגע מחיפוש האמת, זה הקיום העצמי של האדם, שמצד השכל, הוא ... כאשר האדם מגלה את האמת שהכל אחד ממש. כי באחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית ושום קיום עצמי כלל, כי שם הכל אחד ממש. והוא ... אחרת, שהיא זו שחושבת אותה. והישות שנמצאת בתוך החלום, אם היא תדע בוודאות שהיא בתוך חלום, הקיום העצמי שלה ייעלם, כי היא תהפוך ... מהותו העצמית של האני שלו, הוא לעולם לא יגלה את הטעויות, שהשכל מזין אותו ואת האני שלו. כי קיומו הנפרד של האני, הוא עצמו הטעייה. ...

... רגל ועד ראש. והשקר הלא מודע הראשון והבסיסי ביותר של האדם, הוא חוויית האני הנפרד שלו. שלאדם זה נראה כאמת הקיום הנפרד שלו, למרות שבאמת האדם לא קיים כלל כישות עצמאית ונפרדת, אלא הקיום של האדם הוא ישות אחת ממש, עם העדר הקיום ועם היפוך והאין קיום שלו עצמו. והאדם מטעה את עצמו לחשוב, שהוא רחוק מהשלמות של המציאות, למרות שהוא באחדות איתה. ואחכ יש את חוויית הזמן והמקום השגויה של האדם. שגם היא ...

... לנצח, עד שהוא ישתחרר מהאמונה שלו. כי המורה הרוחני שנשמע אמין ביותר, הוא עדיין נשמע אמין פחות, מאשר קיום הנפרדות של המציאות עצמה. כי הממשות, של עולם הנפרדות שלנו, היא הרבה יותר גדולה ונראית הרבה יותר אמינה, מכל דבר אחר. והקיום העצמי של האדם, שהאדם מרגיש את האני שלו, הוא הרבה יותר אמין, מאשר כל דבר אחר. ואו שהאדם יפסיק להאמין לכל דבר שהוא בעולם, עד שהוא לא מאמת אותו באופן ...

... שהוא מקיים את העצות של החכם האמיתי, ושהן לא עוזרות לו, היא רק משום שהוא מטעה את עצמו, ומשום שהוא לא מקיים באמת, את העצות של החכם האמיתי. כי קיום העצות של החכם האמיתי, הוא פנימי ולא חיצוני כלל!. כי העצות של הטועים, אלו עצות שאפשר ...

... בעתיד. והאדם לא מבין, שהמציאות לעולם לא תהיה טובה יותר. כי אותה המציאות תמיד קיימת, וסיבת הסבל של האדם, היא לא הצורה החיצונית של המציאות, אלא היא עצם קיומו הנפרד של האדם. כי כל זמן שהאדם קיים כישות שהיא נפרדת משאר הדברים, דהיינו, כל זמן שיש אצל האדם משמעות לאני שלו, דהיינו, שהוא חווה גם את קיומו של הלא אני שלו, הרי שהאדם תמיד ולעולם לנצח נצחים ירגיש תחושה של חיסרון. כך ששום תמונת מציאות ושום צורת מציאות, לא תצליח לגרום לאדם להשתחרר מתחושת הקיום העצמי שלו. והקיום העצמי של האדם כנפרד משאר המציאות, הוא עצמו העונש של האדם. ואם אלוהים המציאות הייתה רוצה שלאדם יהיה טוב, הרי שמלכתחילה היא לא הייתה יוצרת את האדם כישות נפרדת. כי אין קיום כישות נפרדת בלי רע. ואין טוב, בלי להיות כישות שאינה נפרדת. ואם אלוהים היה רוצה לעשות רק טוב, הרי שמלכתחילה הוא היה יוצר את האדם, כישות שאינה נפרדת. ... האדם למען עתיד טוב יותר, היא כולה שקר שכל העולם טועים בו. שנדמה לאדם שאם המציאות תהיה שונה, אז היא תהיה טובה יותר. והוא שקר, כי הרע תמיד קיים, מעצם הקיום הנפרד של האדם. וגן עדן האמיתי, הוא רק כאשר האני של האדם מצליח להיעלם כישות נפרדת ולהתאחד עם האחדות של המציאות. ואיך יצליח האדם להתאחד עם המציאות? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי תפישת הנפרדות, היא אינה מוחלטת. משום, שכל ישות של נפרדות, קיומה הוא רק אפשרי המציאות. ועל האדם לחפש רק את המוחלט, עד שהוא מבין וחווה, שהוא והמוחלט זאת ישות אחת ממש, וזהו גן העדן האמיתי, גם כאן בעולם הזה בגוף ...

... זהו הגיהנום? כי הגיהנום הוא מקום הסבל, וכאן הוא מקום הסבל. ואין הכוונה לומר, שכאן מבחינת המיקום הפיזי, הוא מקום הסבל. אלא, שהקיום עצמו, הוא עצמו מקום הסבל. כי כל זמן שהאני של האדם ... שהיא חווה בחסרונה. וכדי שהאדם יסבול ולא יתמרד נגד הסבל, לכן קיימת האשליה שכאן הוא העולם הזה. כי כאשר האדם מתבונן קצת על מהות הקיום שלו, הוא רואה שהיא כולה סבל. ואז הוא רוצה לברוח מהקיום שלו ולחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, ... דווקא נהנה להפסיד ולחוות קשיים במשחק, משום שבעיניו זה הכל משחק. כי כל זמן שהאדם מזדהה רק עם האני הנפרד שלו, הוא סובל מכל רגע של קיום שלו. וכל פעם בצורה אחרת, שבאה לידי ביטוי בכך, שכל ... ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם הוא איש אמת, על ידי זה הוא חווה את האחדות של המציאות, ואז ממילא הנפרדות, שהיא הגיהנום של הקיום הנפרד של האדם, היא הופכת להיות גן עדן של ממש. ולא ...

... שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ... כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו אני. ואכ כדי שתהיה משמעות לאני של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם מה שהוא ... מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם ... אין. ואז האדם גם לא רואה את האמת, שהיש והאין הם אחד. כי הקיום של האדם, תלוי בהפרדה של היש והאין. כי אם האדם לא היה חווה את ההפרדה של היש והאין, הוא לא היה חווה את קיומו העצמי. משום שלא הייתה אצלו חוויית הפרדה, בין היש אני לבין האין אני. כך שחוויית ... מוחלטת. כי המוחלטות, שורפת את הנפרדות של היש והאין. כי קיומה של הנפרדות, הוא לא מוחלט, אלא הוא רק החוויה האישית של האדם. ועל ידי זה שהאדם שונא ...

... והיא, שכפי שהאדם תופש את אלוהים בצורה שגויה, גם לאלוהים עצמו יש שאלות ובעיות לא פתורות. והעניין הוא, שלאדם יש המון שאלות על המציאות, כגון מהי תכלית ומשמעות הקיום וכיוב, והאדם בעצם מנסה להבין את המציאות שחיצונית לו, לפני בכלל שהוא מבין את עצמו. ומי שלא מבין את עצמו, לא יכול להבין את המציאות שחיצונית לו. ולכן, על האדם להפנות את כל השאלות שיש לו על המציאות, אל עצמו. כגון לדוגמה שהאדם שואל את עצמו, מה התכלית של קיום העולם, שעל האדם לשאול את השאלה הזאת את עצמו, דהיינו, מה התכלית של זה שאני שואל את השאלה הזאת עצמה עושה חושב מרגיש וכולי. והאדם מוכרח להתבונן תמיד אך ורק אל תוכו פנימה, ואף ... שבתוך החלום, אותן בעיות ממש, יש לאדם גם אחרי שהוא מתחבר לתודעה של זה שחולם את החלום. אלא, שכאשר האדם מזדהה עם האני שנמצא בתוך החלום, אז הוא שואל את שאלות הקיום של היקום, על משהו שהוא חיצוני לו. ואחכ כאשר האדם עובר לתודעה של האלוהים השקרי שאחראי לכל מה שקורה בעולם, אז האדם מתחיל לשאול את אותן השאלות בדיוק, אבל אז בעצם זה האלוהים ...