... מצא את הפתרון לכל השאלות. אז ראשית כל יש לומר, שזאת לא האמת. כי אין שום סיבה שהאמת תסתור את
קיומו של העולם. ולא צריך שהאדם ישלול את
קיום העולם כדי למצוא תשובות לשאלות. אבל שנית יש להעמיק ולומר, כי גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, הרי שעדיין גם אז יש שאלות אפשריות. כי גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, ... לא קיים, וגם הפוטנציאל שיהיה משהו קיים, גם הוא לא קיים. למרות שלא ממש ברור כיצד אפשר למנוע את
קיומו של פוטנציאל כלשהו, כי מילא את
הקיום אפשר לנסות לשלול, אך את הפוטנציאל אי אפשר לשלול, אך גם אם נאמר שהפוטנציאל עצמו
לקיום של דבר כלשהו, שגם הפוטנציאל עצמו לא קיים. הרי שיש להבין, שכל זמן שהאדם חושב שהעולם לא קיים, הרי שבעצם המחשבה הזאת הוא אומר בעצם שיש משהו שונה מהמחשבה הזאת. זא בכך שהאדם מנסה לומר שהעולם לא קיים, בכך האדם בעצם אומר שיש גם מצב של
קיום וגם מצב של חוסר
קיום. וזה בעצם אומר, שגם אם ינסה האדם לומר שהעולם לא קיים, עדיין בעצם האמירה הזאת עצמה, בעצם זה האדם בעצם אומר שיש עוד מצב נוסף של
קיום. כי גם חוסר
הקיום, גם הוא מוגדר ומוגבל על ידי
הקיום. וכאשר אומרים כל משהו שהוא לא קיים, הרי שהמשמעות של זה היא, שיש מצב אחר של
קיום והימצאות. וזה בעצם אומר, שגם אם ינסה האדם לומר ששום דבר לא קיים כדי לנסות על ידי זה לברוח מכל השאלות שיש בעולם, הרי שמצד האמת באמירה עצמה של שום דבר לא קיים, בזה עצמו אומר האדם שיש גם את המצב האחר של
הקיום. ואז ממילא אפשר עדיין לשאול שאלות שונות. כגון לדוגמה, מפני מה המציאות היא במצב של חוסר
קיום, במקום במצב של
קיום וכיוב. והרעיון והמסר הוא, שלומר ששום דבר לא קיים, ולחשוב שבכך נעלמו כל השאלות, גם זאת טעות מחשבתית. כי גם חוסר
קיום, מגדיר ממילא מצב אחר של
קיום, וממילא יש כאן עדיין שאלות לגבי מערכת היחסים שבין
הקיום לבין חוסר
הקיום. ויש דבר אחר עמוק עוד יותר בעומק אמיתי ואין סופי. עומק ככ גדול, עד שהוא גם הפשטות הכי גדולה. כי התשובה לכל השאלות, היא יותר פשוטה ממה שנדמה. ויש נקודת מבט ... הגדול ביותר שבו אין שום שאלה כלל, היא על ידי זה שהאדם מנסה למצוא את השורש והסיבה שבגללה יש
קיום לכל השאלות שיש בעולם. ועל ידי זה האדם מגלה ממילא את השכל שבו אין שום שאלה כלל, ואז האדם כולל את השכל הזה עם השכל הרגיל, וחי חיים טובים באמת. תוספת: ועוד נוסיף ...