איתור צרכי הלקוח - מה זה צרכי הלקוח? מה הלקוח צריך? מה זה אומר לאתר את צרכי הלקוח? למה לאתר את צרכי הלקוח? איך לאתר את צרכי הלקוח? איך לא לאתר את צרכי הלקוח? טעויות של אנשי מכירות? איך אסור לאתר את צרכי הלקוח? איך לא להכשיל עסקה? מהם הצרכים של הלקוח? - חלק 3 ואיך לאתר את צרכי הלקוח? כאן זה חלק יותר מורכב. כי את צרכי הלקוח אפשרי לאתר במגוון רחב של צורות ודרכים. כאשר לכל דרך יש יתרונות וחסרונות וגם רמות קושי שונות. והדרך הפשוטה ביותר לאתר את צרכי הלקוח, היא כמובן לשאול את הלקוח באופן פשוט וישיר, מה אתה צריך? מה אתה מחפש? וכיוב. במילים אחרות, לאתר את צרכי הלקוח, באמצעות זה ששואלים את הלקוח בצורה ישירה ופשוטה, מה אתה צריך? לשיטה הזאת יש כמובן יתרון, בגלל שהיא פשוטה וברורה. אבל יש לה גם כל מיני חסרונות. חיסרון אחד לדוגמה בלשאול את הלקוח מה הוא צריך, היא בכך שהרבה פעמים הלקוח חושש מכך שמנסים לרמות אותו ומנסים למכור לו משהו שהוא לא באמת צריך וכולי. והרבה פעמים הלקוח לא באמת יספר לנו מה באמת הצרכים שלו, בגלל שהוא חושש מכך שאיש המכירות ישתמש במידע שהלקוח מסר לו, כדי למכור ללקוח מוצר שלא באמת מתאים לו וכיוב. או במילים אחרות, זה בעייתי לאתר את צרכי הלקוח רק באמצעות לשאול את הלקוח בצורה ישירה מה הוא צריך, משום שהלקוח עצמו לא תמיד ירצה לחשוף בפני איש המכירות את הצרכים שלו כלקוח. אז איך לפתור את הבעיה הזאת? זה כמובן אפשרי באמצעות יצירת אמון עם הלקוח, שזה כמובן נושא אחר שהסברתי עליו במקומות אחרים, לגבי איך ליצור אמון עם לקוח וכולי. כמו כן, הלקוח עצמו לא תמיד מבין מה בדיוק הוא צריך. הלקוח עצמו לא תמיד מודע לכל השיקולים שלו ולכל המחשבות והספקות שלו, לגבי רכישת המוצר. והתופעה הזאת מאוד נפוצה כמובן, ... הוא רוצה וצריך בתת המודע שלו. כך שגם זו סיבה לכך שלא כדאי לסמוך אך ורק על המידע שמתקבל מהלקוח, לגבי הצרכים של הלקוח. אז אם לא נשאל את הלקוח מה הוא צריך ואם לא נסמוך על מה שהלקוח אומר לגבי מה שהוא צריך, איך בעצם נוכל לדעת מה הצרכים של הלקוח? כאן התשובה היא פשוטה ומורכבת. התשובה לכך היא שכדי לאתר את צרכי הלקוח בצורה עקיפה בלי לשאול את הלקוח מה הוא צריך וכדי לדעת מה הלקוח באמת צריך, גם בלי קשר למה שהלקוח אומר שהוא צריך וגם בלי לסמוך על מה שהלקוח אומר, לשם כך צריך את היכולת להסיק דבר מתוך דבר. וזה כמובן תהליך ויכולת נרכשת, שבה לוקחים את המידע שידוע לנו על הלקוח, גם באמצעות מה שהלקוח אומר לנו על מה שהוא צריך וגם באופן כללי ממה שאנחנו יודעים על הלקוח, לדוגמה איך שהוא נראה / נשמע וכיוב, ומכך עלינו להסיק מה הלקוח צריך / רוצה וכולי. ויש כאן כמובן ...

איתור צרכי הלקוח - מה זה צרכי הלקוח? מה הלקוח צריך? מה זה אומר לאתר את צרכי הלקוח? למה לאתר את צרכי הלקוח? איך לאתר את צרכי הלקוח? איך לא לאתר את צרכי הלקוח? טעויות של אנשי מכירות? איך אסור לאתר את צרכי הלקוח? איך לא להכשיל עסקה? מהם הצרכים של הלקוח? - חלק 4 וכאשר אנחנו באים לאתר את צרכי הלקוח, עלינו לעשות זאת בזהירות. כי איתור צרכי הלקוח בצורה לא נכונה, יכול לגרום לנזק ולהכשלת העסקה ממגוון סיבות. וכאן נסביר גם על אחת הסיבות שרוב אנשי המכירות לא מודעים אליה כדלקמן. והסיבה הראשונה לכך שאיתור צרכי הלקוח יכול לגרום להכשלת העסקה ולגרום לעסקה להיכשל, היא משום שמצד הלקוח יש חשדנות טבעית כלפי איש המכירות. כי בדרך כלל יש ניגוד אינטרסים בין המוכר לבין הקונה או לפחות כך מאמינים רוב הלקוחות. ומאחר שהדרך של איש המכירות לגרום ללקוח לרכוש, היא גם באמצעות איתור צרכי הלקוח, לכן הלקוח עשוי להרגיש רע להיות כנה ולספר על הצרכים שלו. כי הוא לא רוצה שישתמשו בנשק הזה כנגדו. כי איש מכירות מיומן, יודע באמצעות איתור צרכי הלקוח, להתאים את המכירה ולהתאים את המוצר ללקוח, ברמה כזאת שיהיה קשה מאוד ללקוח להתנגד לתהליך הרכישה ולכן באופן מובנה, לקוח בפרט כזה שמודע לכך שאפשרי לעשות עליו מניפולציה ובפרט לקוח שחושד בכך שיש ניגוד אינטרסים, לקוח כזה לא ירגיש בנוח לשתף את איש המכירות לגבי הצרכים שלו. לדוגמה, לקוח בדכ לא ירגיש בנוח לשתף את איש המכירות מה התקציב שלו כלקוח, בגלל שהרבה פעמים המחיר של המוצר, מותאם לתקציב של הלקוח. והלקוח מאמין, שאם הוא יגיד לאיש המכירות מה באמת התקציב האמיתי שלו כלקוח, אז אולי יציעו לו לרכוש את המוצר במחיר גבוה יותר, בגלל שהתקציב של הלקוח מאפשר את התאמת המחיר ללקוח. ולכן לדוגמה לקוח עשוי לחשוש מלשתף מה באמת התקציב שלו וכיוב. כך שצריכים לדעת איך לשאול את הלקוח בצורה מאוד עדינה לגבי הצרכים שלו כלקוח, כדי ליצור אמון וכדי לא לעורר חשדנות. אבל בתהליך של איתור צרכי הלקוח יש עוד משהו מאוד עקרוני וחשוב שצריכים לדעת, והוא שאיתור צרכי הלקוח בצורה לא נכונה, יכולים להכשיל את העסקה בצורה מאוד קריטית. ולשם כך יש להבין משהו עקרוני על תהליך של רכישת כל מוצר. והוא, שמצד האמת אין שום מוצר מושלם. ולא משנה מה הצרכים של הלקוח ולא משנה מה המאפיינים של המוצר, כל מוצר באשר הוא וכל לקוח באשר הוא, לעולם המוצר לא באמת יתאים במאה אחוז לצרכים הלקוח. כי אין שום מוצר מושלם וכל מוצר יש לו את החסרונות שלו. ובמאה אחוז, ששום מוצר בעולם לא באמת מתאים במאה אחוז לשום לקוח כלשהו בעולם. וכל האנשים בעולם שרוכשים מוצר מסויים, זה רק בגלל שהמוצר גם מתאים להם לדעתם אבל לא בגלל שהוא רק מתאים להם במאה אחוז, אלא רק בגלל שהלקוח חושב שהמוצר גם מתאים לו, יותר מתאים לו מאשר לא מתאים לו. וכל רכישת מוצר, נעשית למרות החסרונות של המוצר בגלל היתרונות של המוצר. והכל כמובן בעיני הלקוח, שהלקוח חושב שזה שהוא ירכוש את המוצר, זה יעשה לו כלקוח יותר טוב מאשר רע, שהיתרונות שהלקוח חושב שיש ...

תיאום פגישות בטלפון / מכירות טלפוניות - איך למכור פגישה בטלפון? איך לתאם פגישות בטלפון? איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה? איך לגרום למישהו לרצות להגיע לפגישה? איך לשכנע לקוח להגיע לפגישה? - חלק 1 וכאן נדבר על אחד ההיבטים שיש בתהליך של תיאום פגישות בטלפון, ונדבר על מקרה שבו איש המכירות מנסה למכור ללקוח, בשיחה טלפונית, פגישה פרונטאלית עם איש המכירות בשטח. דהיינו, תהליך שבו איש המכירות מבצע שיחה טלפונית ללקוח פוטנציאלי ואיש המכירות הטלפוני, מנסה למכור ללקוח המתעניין פגישה פרונטאלית עם איש מכירות פרונטאלי. ובכוונה אני מדגיש כאן את ההגדרה של הניסיון למכור פגישה פרונטאלית עם הלקוח, כי בעצם תיאום פגישות הוא שירות של מכירת פגישות. בשונה ממי שחושב בטעות שהוא רק מתאם פגישות, כי כמובן שיש כאן תהליך מכירה לכל דבר ועניין שבו מנסים למכור פגישה פיזית עם הלקוח הפוטנציאלי. אז כדי להבין את השכל של מכירת הפגישה הפרונטאלית עם הלקוח, לשם כך צריך להבין למה בעצם שהלקוח יגיע לפגישה פיזית ולא יסתפק רק בשיחה טלפונית? והתשובה לכך היא, כי מנקודת המבט של הלקוח, אנחנו רוצים לפגוש אותו כדי לעשות עליו לחץ פסיכולוגי וכדי לנסות לשכנע אותו למכור לו את המוצר. הלקוח הפוטנציאלי עשוי להאמין, כי בעצם יש לו את כל המידע שהוא צריך כדי לקבל החלטה ובעצם אנחנו רוצים שהוא ... לו על הראש וכדי לנסות לשגע אותו כדי לגרום לו לקנות מוצר שהוא לא באמת רוצה אותו. כך חושב הלקוח. וכאשר הלקוח חושב שיש לו את סך כל המידע שהוא צריך לגבי המוצר שלנו, כדי שהוא יוכל לקבל החלטת רכישה כן או לא, במקרה כזה מבחינת הלקוח הוא ירצה לתאם איתנו פגישה רק כדי להתקדם עם העסקה אבל הוא לא ירצה סתם כך להגיע לפגישה, שבה הוא כביכול הופך להיות טרף עבור איש המכירות שינסה למכור לו מוצר שהוא לא צריך. ולכן, כדי למכור ללקוח פגישה פיזית, לשם כך עלינו לגרום ללקוח להבין, שמטרת הפגישה היא לא כדי לנסות למכור לו משהו, אלא כדי לנסות להציג לו מידע נוסף לגבי המוצר, מידע שיעזור ללקוח להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לרכוש את המוצר. ושוב, מטרת הפגישה, היא לא כדי לגרום לו לקנות או כדי להתקדם איתו בעסקה, אלא היא כדי לספק לו עוד מידע נוסף, שרלוונטי לגבי ההחלטה של הלקוח לגבי המוצר. וככה הלקוח יוכל להחליט יותר טוב, אם לקנות או לא לקנות את המוצר. איש המכירות לא רוצה למכור לי משהו בפגישה, ... לי עוד מידע בפגישה, שיעזור לי להחליט אם העסקה מתאימה לי או שלא. וממילא זה אומר, שכדי להביא את הלקוח לפגישה, לשם כך אנחנו צריכים לגרות אותו לגבי הגעה לפגישה, שבה הוא יוכל לקבל מידע נוסף שאותו הוא לא ... ואיך בעצם עושים את זה?! אז לכאורה היה ניתן לומר, שברגע שיש שיחה יוצאת או נכנסת, אז כל שאלה שהלקוח שואל או כל שאלה שיש במהלך השיחה לגבי המוצר, נוכל לנסות להימנע מלענות ללקוח על השאלה שלו ונוכל להציע לו להגיע לפגישה כדי לקבל מידע נוסף. נניח לדוגמה שהלקוח שואל, כמה עולה המוצר / מה זמני האספקה? אפשרי לומר ללקוח שיגיע לפגישה כדי שנוכל לתת לו מידע נוסף. והשיטה הזאת, כמובן שהיא כנראה לא תעבוד. כי הלקוח לא מבין למה בעצם אי אפשר לספק לו תשובות בטלפון. והלקוח יסרב להמשיך איתנו את השיחה או להגיע לפגישה, עם מישהו שלא מוכן לספק לו מידע בטלפון. כי אם איש ... אז זה עשוי להעיד על חוסר מקצועיות / חוסר יושר וכיוב. וזה לכאורה בעצם אומר, שאם אנחנו רוצים לגרום ללקוח להגיע לפגישה, אנחנו צריכים לשדר לו את ההכי מקצועיות שיש. דהיינו, לתת ללקוח כמה שיותר מידע מלא מפורט ומדויק בטלפון ולתת ללקוח תשובות מלאות מפורטות ומדויקות לכל השאלה שלו, כדי שהלקוח יבין שהוא מדבר עם אנשי מקצוע שלא מסתירים ממנו כל מידע ושלא מנסים למכור לו חתול בשק. כי מצד אחד יש את הגישה שאומרת, שננסה לתת ללקוח כמה שפחות מידע בטלפון ושננסה למשוך אותו לפגישה פיזית, אבל מצד שני יש את הצד ההפוך שננסה לתת לו כמה שיותר מידע, כדי לשדר אמינות מקצועיות וכולי. אבל גם בגישה השניה, יש חיסרון מאוד מאוד גדול, שבה הלקוח מאמין שכאילו יש לו את כל המידע לגבי המוצר שלנו. ואז ממילא אין לו שום טעם להגיע לפגישה. כי העלות של הלקוח להגיע לפגישה, היא גם הזמן שלו כמובן וגם זה שהוא חושב שהפגישה תעשה לו רע, כי ינסו למכור לו שם משהו שהוא לא צריך. ולכן הפתרון הוא, איזון. איזון פירושו, לתת ללקוח תשובות לשאלות שלו ברמה כזו או אחרת, אבל לאורך כל השיחה לשתול ללקוח את המחשבה, שאין באמת אפשרות לתת את סך כל המידע בטלפון ושכל המידע שניתן בטלפון, הוא לוקה בחסר ושאין יותר טוב ממראה עיניים ושבפגישה פיזית, הלקוח יקבל המון המון מידע נוסף, שאי אפשר לתת אותו בטלפון. כי בטלפון אפשרי לתת אך ורק מידע חלקי בלבד ...

... שאלה סגורה לשאלה פתוחה? איך לענות תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לתת תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לשתול ספק ללקוח? איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה פרונטאלית? מכירה טלפונית, תיאום פגישות, תשובה סגורה, תשובה פתוחה, איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה פיזית? כאשר מנסים בשיחת טלפון, לתאם פגישה פיזית פרונטאלית, צריכים להעביר ללקוח את המסר התת הכרתי שיש מידע נוסף שהוא יכול לקבל אותו רק בפגישה פיזית ושכדאי לו לקבל אותו בפגישה פיזית. ולפעמים הלקוח שואל בטלפון שאלה ספציפית מאוד סגורה ומדוייקת והלקוח מצפה לתשובה מאוד ספציפית לגבי השאלה שלו, ואז איש המכירות נכנס למלכודת שבה מצד אחד הוא כאילו צריך לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה סגורה של הלקוח, אבל מצד שני אם הלקוח יקבל תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, אז למה לו כלקוח להגיע לפגישה פיזית. כי הפגישה הפיזית מתקיימת, רק כדי לקבל מידע נוסף, שלא ניתן לקבל אותו טלפונית. אז איך בעצם אפשרי לקחת שאלה סגורה של לקוח ולהפוך אותה לשאלה פתוחה שתעורר אצל הלקוח סקרנות להגיע לפגישה פיזית? והתשובה לכך היא, על ידי זה שהופכים את השאלה הסגורה של הלקוח, לשאלה יותר פתוחה ופחות סגורה עם מגוון של תשובות אפשריות. לדוגמה, נניח שהלקוח שואל כמה זה עולה אז תשובה סגורה תהיה זה עולה X. אבל תשובה פתוחה תהיה בסגנון של יש לנו ... וכיוב, שצריך להתאים אליך אישית כדי לדעת כמה בדיוק זה עולה. ועיקר המבנה של העצה הוא, שצריכים ואפשרי לתת ללקוח תשובה סגורה ומדוייקת, אבל להוסיף לו עוד מידע, שיגרום לו להבין שאין במה שנאמר לו כדי למצות את כל ... שאפשרי לתת לו. כגון על ידי זה שעונים את התשובה בצורה מורחבת עם כל מיני אפשרויות וכיוב, שמנסים לשתול ללקוח במוח מחשבה, שהתשובה מורכבת מידי לטלפון ושהוא צריך להגיע לפגישה. או לדוגמה בדרך עוד יותר מתקדמת, אפשרי לקחת את השאלה הסגורה של הלקוח ולהפוך אותה לשאלה יותר פתוחה. לדוגמה כמה זה עולה. אז אפשרי להגיב רק ברשותך, האם אתה מתכוון לשאול לגבי ... וכיוב. וכאן כמובן שהמצאתי משהו שהוא לא בהכרח רלוונטי, אבל המהות היא כזאת. קח את השאלה הסגורה והספציפית של הלקוח, תשאל את עצמך, לאיזה פירושים אפשריים הלקוח עשוי להתכוון בשאלה שלו? למה לדעתך הלקוח שואל את השאלה שלו? מה הסיבות שלדעתך בגללן הלקוח שואל את השאלה שלו? לאיזה כיוונים לדעתך הלקוח יכול לקחת את השאלה שלו? ועכשיו, במקום לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, באפשרותך להשיב לו גם בשאלה על השאלה שלו, האם אתה מתכוון לשאול X או Y וכיוב. וכמו שנאמר בהגדה של פסח? ושאינו יודע לשאול, תלמד אותו לשאול. כי הרבה פעמים הלקוח עצמו לא יודע להסביר מה הוא רוצה לדעת. והוא שואל שאלה סגורה בתום לב. ועליך כאיש מכירות, לקחת את ... לכמה שאלות סגורות, כדי לפתוח את השאלה שלו וכולי. והמבנה של העצה הזאת הוא, לקחת את השאלה הסגורה של הלקוח ולהפוך אותה למגוון של שאלות סגורות / פתוחות נוספות, להראות ללקוח שיש כאן המון על מה לדבר ושיגיע לפגישה ושלא יסתפק בתשובות סגורות לשאלות סגורות.

... אנרגיה למכירות? מהו מיינדסט של איש מכירות? מוטיבציה לאנשי מכירות, איך למכור מוצר שאתה לא מאמין בו? איך לשכנע לקוח לקנות? למה אנשים לא אוהבים לעבוד במכירות? למה קשה לעבוד במכירות? איך לעבוד במכירות בקלות? איך להצליח לעבוד במכירות? ... המוצר שהוא מוכר. או בגלל שהוא מרגיש שהוא צריך לשקר לגבי המוצר. או בגלל שהוא לא אוהב לקבל לא מלקוחות ולא רוצה להתמודד עם התנגדויות לקוחות וכיוב. או בגלל שהאדם מרגיש רע שהוא גורם לאנשים שהוא מנסה למכור להם, מסיבות שונות כאלו ואחרות. אז איך ... בא לעשות טוב לאדם שאני רוצה למכור לו. לא בגלל שהמוצר שלי מושלם, ולא בגלל שהמוצר שלי בהכרח יפתור ללקוח את כל הבעיות שלו בחיים שלו, אלא בגלל שיש במוצר שלי יתרונות כלשהם, שעבור הלקוח שלי יכולים לעשות לו טוב. במילים אחרות, אל תחפש מוחלט ואל תנסה לעשות טוב באופן מוחלט ללקוח שלך. אלא בדוק האם ומה התועלת היחסית שיכולה להיות ללקוח שלך מרכישת המוצר. כמו כן, אל תיכנס בנעלי הלקוח שלך ואל תעשה את החישובים שלו כאילו אתה הוא. אלא תשאיר לו לקבל את ההחלטה שלו. לדוגמה, אל תחשוב שאם המוצר שאתה מוכר לא מתאים לך, אז בהכרח שהוא לא יתאים ללקוח שלך. כי הלקוח שלך הוא אדם אחר ממך ויש לו את השיקולים שלו, את התקציב שלו וכולי, שהם לא שלך. וכל אחד יעשה את החישובים שלו. בטוח נכון זה, שהמוצר שלך יכול לעשות טוב ללקוח שלך, במצבים מסויימים. ותשאיר ללקוח שלך להחליט את זה בעצמו, גם אם אתה עצמך לא היית רוכש את המוצר. נקודת מבט נוספת היא, אל תנסה למכור ללקוח שלך את המוצר שלך. כן תנסה לעשות את המקסימום שאתה יכול כדי שהוא יקנה, אבל אל תנסה למכור לו. ... במה שכן תלוי בך? מבחינת תסריט השיחה וכולי. וכאן אתה כן יכול לחוות המון הצלחות, גם אם תקבל לא מהלקוח, וגם אם לא תהיה עסקה. כי אתה כן מצליח לנהל את המשא והמתן בצורה מאוד טובה במה שכן תלוי ... להשתפר בתהליך המכירה שלך. וכן תמדוד את עצמך, לפי ניתוח שלך את תהליכי המכירה שאתה מבצע, בעיקר בטיפול בהתנגדויות הלקוח מכל ההיבטים השונים, אבל לא לפי התוצאה של שיחת המכירה, כי היא לא בהכרח תלויה בך. לדוגמה, בדוק, האם וכמה טוב לדעתך טיפלת בהתנגדויות המכירה של הלקוח? כמה עשית את איתור צרכי הלקוח? וכולי. תן לעצמך ציון על מה שכן תלוי בך ולא על מה שלא תלוי בך. תמדוד את עצמך על ... למה לא לקנות ואתה אמור להסביר לו למה כן לקנות, סוג של משחק. שבו אתה יכול לנצח, גם אם הלקוח לא קנה. כי אם הלקוח קנה או לא, זה לא תמיד תלוי בך מסיבות שונות. אבל אתה יכול לשחק די טוב ולנצח במשחק, ועדיין הלקוח לא יקנה מסיבות שונות. כי אתה מציב לעצמך את הגבול כמה אתה מתעקש עם הלקוח והיכן הם גבולות הגזרה שלך, בלנסות לשכנע את הלקוח. כי המאמץ שלך לשכנע את הלקוח, הוא רק עד היכן שאתה בוחר להתאמץ מול הלקוח. ועד לאותה הנקודה, אתה בהחלט יכול להצליח, גם אם לא תהיה מכירה בפועל. לסיכום, חשוב על הטוב היחסי שכן יכול לצאת ללקוח מהמוצר שלך. חשוב על זה שיש אפשרות שהלקוח שלך כן יעשה לו טוב להשתמש במוצר שלך. חשוב על זה שאתה בא לעזור ללקוח להבין את המוצר שלך, להכיר את המוצר שלך ולבדוק אם המוצר שלך מתאים לו או לא. אל תנסה למכור את המוצר שלך, תנסה להכיר ללקוח את המוצר שלך. אתה לא חייב למכור את המוצר, אתה כן חייב לגרום ללקוח שלך להכיר את המוצר שלך, לדעת את האמת על המוצר שלך. כשהלקוח מעלה התנגדות מכירה, נסה להבין האם ועד כמה היא משקפת את האמת, או שמא יש כאן כשל של הסברה. שהלקוח לא מבין את המוצר, או מעלה התנגדות מכירה שאינה משקפת את האמת. שאז עליך להסביר ללקוח את האמת. הלקוח לא חייב לקנות, אבל הוא חייב להבין את האמת לגבי המוצר שלך ולא להעלות התנגדויות מכירה שאינן אמת. דרג את עצמך לפי מה שכן תלוי בך, האם ועד כמה לדעתך עשית את המקסימום האפשרי? כדי לגרום ללקוח להבין את המוצר שלך? עד כמה ההתנגדויות של הלקוח היו אמיתיות וכמה הן היו רק תירוץ וכיוב. ותתייחס לכל כאל משחק חשיבה ושחמט מחשבתי. בהצלחה.

הדרכת מכירות - איך לעשות איתור צרכי הלקוח תוך כדי שהלקוח שואל שאלות? איך לענות לשאלה של לקוח? איך לענות ללקוח ששואל שאלה? סוגים של שאלות של לקוחות, שאלה ספציפית של לקוח, שאלה כללית של לקוח, שאלה פתוחה של לקוח, שאלה סגורה של לקוח, איך לענות בשאלה? שאלות של לקוח וכאן נסביר איך לענות ללקוח ששואל שאלות בתהליך מכירה. כי מצד אחד אנחנו רוצים לעשות בירור צרכים ולהבין את צרכי הלקוח, לפני שאנחנו נותנים ללקוח תשובה, אבל מצד שני לפעמים הלקוח שואל שאלה והלקוח מצפה לתשובה, לפני שיש אפשרות לעשות עם הלקוח איתור צרכים. אז איך בעצם לעשות איתור צרכים, תוך כדי שהלקוח שואל שאלות ורוצה תשובות בלי שיעשו לו איתור צרכים. כי לפעמים לקוח יכול לשאול שאלה מאוד ספציפית, לדוגמה האם נפח המנוע של הרכב הוא X או Y והלקוח יכול לשאול שאלה יותר כללית כגון מה נפח המנוע של הרכב או עוד יותר כללית כגון איך המנוע של הרכב וכיוב. ולפעמים הלקוח מצפה לתשובה ספציפית, כאשר אנחנו נעדיף קודם כל לעשות איתור צרכים של הלקוח. אז איך להתמודד? והתשובה היא, שקודם כל כעיקרון, ככל שהלקוח שואל שאלה יותר ספציפית, ככה זה מגדיל את הסיכוי שנצטרך לתת ללקוח תשובה לשאלה ולא לענות לו בשאלה לשאלה שלו. דהיינו, אם הלקוח שואל שאלה יותר מעורפלת, יהיה לנו יותר נוח לענות בשאלה של למה אתה מתכוון כשאתה שואל לגבי X מאשר כאשר הלקוח שואל שאלה ספציפית. ולכן בעצם כאשר לקוח שואל שאלה כללית, נוכל לענות בשאלה ללקוח ולבקש הבהרה. כגון איך המנוע של הרכב, נוכל לשאול מה תרצה לדעת לגבי המנוע של הרכב? מה חשוב לך במנוע של הרכב? וכיוב. אבל אם הלקוח שואל שאלה ספציפית, שאלה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לענות בשאלה, אלא חייבים לענות לשאלה תשובה כלשהי, אז יש ... ספציפית, אבל להמשיך עם שאלת הבהרה. אפשרות 2 - לתת תשובה כמה שיותר כללית ומעורפלת, ולהמשיך בשאלת הבהרה. לדוגמה הלקוח שואל האם נפח המנוע של הרכב הוא X או Y, נוכל לענות תשובה לדוגמה הנפח הוא X, איזה נפח ... של המנוע? כמה חשוב לך הנפח של המנוע?. דהיינו, לגרור את התשובה, לשאלת הבהרה שבה נוכל לאתר את צרכי הלקוח. או לדוגמה הלקוח שואל איך האבזור של הרכב. אז נוכל לענות בשאלה של איזה אבזור חשוב לך או למה אתה מתכוון האבזור ... ומאוד מיוחד ואז נעבור לשאלות של איזה אבזור חשוב לך? האם יש משהו ספציפי שמעניין אותך וכיוב. לסיכום? ככל שלקוח שואל שאלה יותר ספציפית שיש לה פחות פירושים, כך יש יותר סיכוי שבשביל הנימוס, נצטרך לתת ללקוח תשובה כלשהי לשאלה שלו. וככל שהשאלה יותר ספציפית, כך כנראה שנצטרך לתת תשובה ספציפית. למרות שגם זה לא מחויב, ואפשרי לומר ללקוח, שאני מעדיף לשאול אותך כמה שאלות, לפני שאתן לך תשובה בשמחה וכולי. אבל עקרונית כנראה שמצד הנימוס יהיה יותר הגיוני לתת ללקוח תשובה לשאלה שלו. אבל תמיד נוכל לשחק עם המינון של כמה ספציפית תהיה התשובה. ונוכל לבחור לתת תשובה כללית, שמצריכה עוד דו שיח עם הלקוח. וגם תמיד נוכל אחרי כל תשובה, להמשיך אותה בשאלת הבהרה לגבי השאלה / תשובה שהלקוח שאל קודם לכן. ועוד אזכיר, כי אם נותנים תשובה ספציפית לשאלה ספציפית של לקוח, יכול להיות, שמטעים את הלקוח. כי יכול להיות שהלקוח שואל את השאלה הלא נכונה לגבי המוצר, ביחס למה שהוא באמת צריך. והתשובה שלנו תטעה את הלקוח, שהוא בטעות יחשוב שהוא מבין את המוצר שלנו, למרות שהוא לא מבין את המוצר שלנו. ולכן חייבים לעשות איתור ...

... למכור? איך להשיג אופי של איש מכירות? קושי רגשי למכור? קושי רגשי בטיפול בהתנגדויות מכירה? למה קשה לי למכור ללקוחות? אז רוב האנשים לא אוהבים לעבוד במכירות ממגוון רחב של סיבות. וכאן נתמקד ב 2 סיבות מרכזיות, שהן משלימות ... בהתנגדות ולהיות במצב של קונפליקט ולא של הרמוניה. 2 - איש מכירות עשוי להרגיש שהוא אדם רע, בגלל שכאשר הלקוח הפוטנציאלי מתנגד למכירה, אז בעצם איש המכירות כאילו עושה רע לאדם שאומר שהוא לא רוצה לרכוש, כי איש המכירות מתנגד להתנגדות של הלקוח, ואיש המכירות נכנס לקונפליקט עם הלקוח, והלקוח מתנגד לאיש המכירות והלקוח רואה באיש המכירות אדם רע, שאיש המכירות דואג לעצמו ולא ללקוח. ואז איש המכירות מרגיש רע מכך שהוא נתפש כאדם רע, בעיני הלקוח. בקיצור, 2 סיבות שבגללן קשה למכור. 1 - כל עניין הטיפול בהתנגדויות, שהוא קשה ברמה הרגשית, בגלל שנמצאים במצב של קונפליקט. 2 - כל עניין התחושה שעושים רע ללקוח, מכך שנלחמים בהתנגדות שלו. כי הלקוח לא רוצה לרכוש, ואנחנו מנסים לשכנע אותו לרכוש נגד רצונו וכולי. לכל זה נוסיף גם את העניין של חוסר ... בהתנגדויות. אבל ברמה הרגשית אפשרי להסתכל על הדברים מנקודת המבט הבאה. צריך לעשות הפרדה, בין מצב שבו אנחנו חושבים שהלקוח רואה את האמת, לגבי המוצר שלנו ולגבי ההתנגדויות שלו, דהיינו, שהלקוח באמת מבין את המוצר ושהלקוח באמת מבין את כל האמת מאחורי ההתנגדויות שלו. ואז, אם הלקוח לא רוצה לרכוש, אז אפשרי לבחור האם ועד כמה רוצים להתעקש עם הלקוח שהוא ירכוש בכל מקרה נגד רצונו הנוכחי. לבין מצב שבו הלקוח לא רואה את האמת, לגבי המוצר שלנו, דהיינו, שהלקוח לא באמת מבין את המוצר. וגם הלקוח לא באמת רואה את האמת לגבי ההתנגדויות מכירה שלו, דהיינו, שהלקוח מעלה התנגדויות שאם הוא יתבונן בהן הוא יראה שהן לא מדויקות מסיבות שונות. כי הן לא תמיד נכונות / נכונות חלקית וכיוב. כך שיש לנו כאן 2 מצבים של התנגדות מכירה, 1- כאשר הלקוח רואה את כל האמת. 2 - כאשר הלקוח לא רואה את כל האמת. הכל כמובן מנקודת המבט של איש המכירות. ואז אפשרי לעשות את החלוקה הבאה, אם איש המכירות חושב שהלקוח רואה את האמת ואת כל האמת לגבי המוצר ולגבי ההתנגדויות שלו וכולי, אז במקרה כזה אכן יותר הגיוני לומר שצריך / אפשרי לשחרר מלנסות לשנות את דעתו של הלקוח. כי זה עושה רע ללקוח. שמנסים לשנות את הרצון של הלקוח. למרות שגם כאן אפשרי לנתח כל מיני זוויות שונות ומצבים שונים של מה בדיוק מדובר, האם זה באמת רע וכולי. לעומת זאת? רוב ככל התנגדויות המכירה, הן בגלל שהלקוח לא רואה ולא מבין את כל האמת לגבי המוצר, לגבי הערכים של המוצר, לגבי הטוב שהמוצר יכול לעשות לו. או בגלל שהלקוח לא רואה את כל האמת לגבי ההתנגדויות מכירה שלו, דהיינו, שהלקוח מעלה התנגדויות, שאם הוא יתבונן בהן, הוא יראה שההתנגדות שלו לא באמת נכונה. לדוגמה, לקוח שאומר המוצר יקר לי. האם באמת הלקוח מבין מה המוצר, כמו שהמוכר מבין מה המוצר? האם באמת הלקוח מבין מה כל אפשרויות המימון שלו כלקוח והיכולת הכלכלית שלו לגבי ביצוע הרכישה? וכולי. ואז במקרה כזה שהלקוח לא נמצא בנקודת האמת לגבי העסקה, הרי שבמצב כזה איש המכירות עושה טובה גדולה ללקוח בכך שהוא מתמודד עם התנגדויות הרכישה של הלקוח. כי הלקוח עלול להפסיד את הטוב שהמוצר שלנו יכול לעשות לו, רק בגלל שהלקוח לא רואה את האמת. ואז במצב כזה אנחנו עושים טובה גדולה ללקוח כאשר אנחנו מנסים לגרום ללקוח לראות את האמת לגבי המוצר שלנו, כדי שהלקוח יוכל לבחון את האמת, האם הוא רוצה או לא רוצה את המוצר? אחרי שהוא יראה את כל האמת לגבי המוצר. כמו כן יש להוסיף, כי מצד האמת, איש המכירות עושה חסד גדול עם הלקוח שמסרב לרכוש, כאשר איש המכירות מטפל בהתנגדויות הרכישה של הלקוח. כי איש המכירות מלמד את הלקוח לחשוב, לבדוק מה ...

למכור לעצמך, למכור ללקוחות, למכור ללקוח ולא לעצמך, השתקפות עצמית בתהליך מכירה, אתה לא הלקוח של עצמך, הלקוח הוא לא אתה, בירור צרכי הלקוח, להאמין במוצר, טעויות של איש מכירות אחת הטעויות של אנשי מכירות, היא שהם מנסים למכור ללקוח את המוצר, בצורה שבה הם היו מוכרים את המוצר לעצמם. והם לא מבינים, שהלקוח, הוא לא המוכר. ויתכן שהלקוח חושב שונה לחלוטין מהמוכר, דהיינו, שצריך למכור את המוצר בצורה שונה לחלוטין מאשר היה המוכר מוכר ללקוח, אם הלקוח היה הוא עצמו. ואני אסביר, כאשר איש המכירות בא למכור ללקוח, הוא מנסה לשכנע את הלקוח לקנות. ואפילו במקרים מסוימים, איש המכירות יכול לבחור גם לוותר על המכירה ללקוח, כי איש המכירות חושב המוצר לא מתאים ללקוח. ועל בסיס מה איש המכירות בוחר איך למכור ללקוח ומה לומר ללקוח? ואיך איש המכירות מחליט האם ועד כמה להתעקש מול הלקוח? התשובה היא, שזה בדרך כלל מתבצע באמצעות תהליך שנקרא השתקפות עצמית. דהיינו, שהאדם רואה באדם האחר, את עצמו, כמו במראה. דהיינו, שאיש המכירות מניח שכדאי לו להגיד ללקוח, את מה שאם היו אומרים לו לאיש המכירות? זה היה גורם לו לרכוש את המוצר. לדוגמה, איש מכירות שהיה רוכש את הרכב כי הרכב נראה מצוין, הוא כנראה יגיד ללקוח שהרכב נראה מצוין. או לדוגמה איש מכירות שלא היה רוכש את המוצר, כי אין לו כסף לרכוש את המוצר ... לא מתאים לו עצמו מסיבה כלשהי, איש המכירות הזה יתקשה הרבה יותר לרכוש את המוצר. כי איש המכירות, חושב, שהלקוח, חושב כמו שאיש המכירות חושב. והאמת היא, שהשתקפות עצמית, זאת הדרך הבסיסית ביותר לנתח סיטואציות. לדוגמה, כמו שאם צובטים ... שירביצו לו. וזאת צורת למידה מאוד בסיסית. אבל צריך לדעת את האמת, שיש כאן הטיה קוגניטיבית. כי מצד האמת, הלקוח הוא אולי שונה לחלוטין ממך איש המכירות ואולי הוא חושב הפוך ואחרת לחלוטין ממך כאיש המכירות. ועליך להטיל ספק בכך שאם המוצר מתאים או לא מתאים לך מסיבה כלשהי, אז כנראה שכך גם יחשוב הלקוח. והדבר בא לידי ביטוי בעיקר באנשי מכירות שאין ידם משגת לרכוש את המוצרים שהם מוכרים. בפרט במוצרי יוקרה, שאיש ... את המוצר, כי עבורו כאיש מכירות זה בזבוז כסף וכיוב. שאיש מכירות כזה הרבה יותר יתקשה למכור את המוצר ללקוח. אבל איש המכירות צריך לדעת, שמה שלא מתאים או כן מתאים לך כאיש מכירות, לא בהכרח שגם הלקוח חושב כך. וצריך להתאים את המכירה לעולם הפנימי של הלקוח, ולא לעולם של איש המכירות. וגם אם המוצר לא מתאים לך, אולי הוא כן מתאים ללקוח.?

ניהול זמן של אנשי מכירות, איך לתעדף לקוחות? לאיזה לקוח למכור קודם? לאיזה ליד לחזור קודם? איך לנהל יומן עבודה? תיעדוף משימות של איש מכירות, איך לתעדף תהליכי מכירה? טעויות של אנשי מכירות, האם לטפל בהתנגדות לקוח? תיעדוף לקוחות בתהליך מכירה בתהליך של טיפול בלקוחות, אחת מהטעויות של אנשי המכירות היא, העניין של להפריד בין 2 השאלות הבאות, שנראות דומות אך הן שונות. והשאלה הראשונה היא, האם וכמה הלקוח הזה רלוונטי. והשאלה השניה היא? מיהו הלקוח הכי רלוונטי. ואלו 2 שאלות שונות כפי שאסביר. והעניין הוא? שלאיש מכירות יש מולו ברגע נתון X לידים / לקוחות לטפל בהם. וכאשר איש מכירות עושה אנליזה של הזמן שלו ושל תהליכי העבודה שלו, הוא צריך לעשות הפרדה ברורה, בין השאלה של כל לקוח לגופו ברמת המיקרו, לבין כלל הלקוחות ברמת המאקרו. דהיינו, לעשות הפרדה בין השאלה פר לקוח ספציפי, האם וכמה אני חושב שהלקוח הזה רלוונטי ומה הסיכוי שאני חושב שאפשרי לסגור עסקה עם הלקוח הזה. שזאת שאלה שנכון לשאול אותה פר לקוח. לבין השאלה הכללית יותר? שהיא, מי הלקוח שהכי רלוונטי לטפל בו מתוך כלל הלקוחות? שאיתו יש את הסיכוי הגדול ביותר לבצע את העסקה הטובה ביותר. כי לפעמים איש המכירות יותר מיני מתבונן בלנתח לקוח ספציפי, האם וכמה הוא רלוונטי לסגירת עסקה ואיך הגיוני לטפל בהתנגדויות של הלקוח. ואותו איש מכירות שוכח? שהשאלה היותר חשובה היא, ברמת המאקרו, באיזה לקוח הכי נכון להשקיע את משאבי הזמן של איש המכירות. ולפעמים? יש יותר היגיון לטפל בליד אחר ובלקוח אחר, יותר מאשר להשקיע בלקוח כלשהו למרות שיש סיכוי שהוא אכן רלוונטי. במילים אחרות, זה שלקוח רלוונטי, זה לא אומר שהוא הלקוח האופטימאלי שאנחנו צריכים להתמקד בו, אלא במי שיש יותר סיכוי לסגור איתו את העסקה הרווחית ביותר.

אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או ... שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה להרגיש שכאילו נכפה עליו מה לרכוש. לדוגמה לקוח שחייב לרכוש כאן ועכשיו מוצר מסויים. ואז הוא מרגיש שהרכישה נכפית עליו. ואז הלקוח עשוי להתנגד לרכישה, לא בגלל שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש את המוצר, אנחנו נרצה לגרום לו לראות עוד יותר טוב את ... ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח בצורה ברורה וחד משמעית. כגון לדוגמה שנציג ללקוח מוצר הרבה יותר יקר, שהלקוח לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותו. אבל שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה, שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת עליו מניפולציה, שהוא יכול לחשוב, שמאחר שאפשרות X עדיפה על אפשרות Y או אפשרות Z, מכך כאילו נובע שהוא בכלל צריך לרכוש את העסקה. כי כאשר הלקוח מתלבט בין X לבין Y או Z, תוך כדי הוא כאילו מניח שהוא מבצע עסקת רכישה. ואז נשתל ללקוח במוח, שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. דהיינו, שהלקוח ירגיש שהמוצר לא סתם מתאים לו, אלא שיש כאן תהליך חשיבה ובדיקה שבו מתברר שהמוצר מתאים לו. לדוגמה, נניח שמציגים ללקוח מוצר X ואנחנו חושבים שהמוצר כן יכול להתאים ללקוח. אבל אנחנו חוששים שהלקוח יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של התלבטות ודיוק של צרכי הלקוח. בפרט אם האפשרות הנוספת יותר זולה ויותר טובה ללקוח, שאז האפשרות הנוספת נראית ללקוח יותר מתאימה לו. כי איש המכירות מציג ללקוח עסקה שהיא פחות טובה לאיש המכירות, רק בגלל שהיא יותר מתאימה ללקוח. ואז יש יותר סיכוי לסגור את ההצעה השניה, כי היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO /פחד מהחמצה, או לקוח שתמיד חושש שהוא מפספס משהו עוד יותר טוב, או לקוח שיראה בכל אחת מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, ...