איך ליצור הסכמה? הסכמה מלאה, הסכמה חלקית, הסכמה בתנאי ש, הסכמה רק אם, איך למכור ללקוח? איך להצליח למכור? איך למכור יותר? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על לקוח? איך לשנע אנשים? איך לשכנע לקוח להסכים לקנות מוצר? אליעד כהן מסביר שכשאנו רוצים לשכנע לקוח או אדם אחר להסכים למשהו שאנחנו רוצים ממנו, המפתח הוא שימוש בטכניקה שנקראת הסכמה גדולה והסכמה קטנה. הרעיון המרכזי ... את ההסכמה הגדולה, שהיא המטרה המרכזית שלנו, למספר הסכמות קטנות יותר. אליעד נותן דוגמה פשוטה שבה מוכר מנסה למכור ללקוח טלוויזיה, והלקוח מסרב. בשלב זה, המוכר לא צריך להתעקש מידית על הטלוויזיה, אלא לפתח שיחה שבה הוא מוצא נושאים שהלקוח יכול להסכים איתם בקלות, אפילו דברים טריוויאליים ולא קשורים כמו מזג אוויר או דעה פוליטית. המטרה כאן היא ליצור תחושת הסכמה כללית, שבה הלקוח יתחיל להרגיש שהוא נמצא במצב של הסכמה עם המוכר. אחרי שהלקוח כבר חווה חוויה של הסכמה, המוכר יכול לחזור לנושא המרכזי - הטלוויזיה או המוצר שהוא רוצה למכור - ולנסות שוב לשכנע את הלקוח. איך יוצרים הסכמה דרך שאלות בתנאי ש? אם לקוח מתנגד בצורה מלאה לרכישת מוצר, אליעד מציע להשתמש בטכניקה של הסכמה בתנאי. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו מדי, אפשר לשאול אותו: ואם המוצר היה עולה חצי מחיר, היית מוכן לקנות אותו?. במצב כזה, הלקוח לרוב יגיד שכן, וכך נוצר מצב של הסכמה חלקית. אמנם הלקוח הסכים רק בתנאים מסוימים, אבל בפועל הוא אמר שהוא רוצה את המוצר. הסיבה לכך שהטכניקה עובדת היא שהמוח של הלקוח שומע את עצמו אומר אני רוצה את המוצר, אפילו שהוסיף לזה תנאי. תת - המודע של הלקוח מקבע את הרצון הזה, ולכן קל יותר לאחר מכן לשכנע אותו להסכים לקנות את המוצר בתנאים קרובים יותר להצעה ... בקלות רבה יותר לשכנע אותו לשתות קולה, במיוחד אם אין מים זמינים. למה חשוב לא להקצין את ההסכמה עם הלקוח? לפי אליעד, יש נקודה חשובה מאוד שצריך להיזהר ממנה - לא להגיע למצב שבו המוכר מסכים יותר מדי עם ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו, המוכר לא צריך להסכים יתר על המידה ולהודות שהמחיר באמת גבוה מדי. הסכמה מוגזמת כזאת יכולה ליצור מצב שבו הלקוח מתבצר בעמדתו המקורית, ומתקשה לאחר מכן להשתכנע שהמוצר שווה את המחיר המלא. לדוגמה, אם המוכר רוצה למכור ללקוח פרה, והלקוח אומר שהוא לא רוצה כי הפרה תלכלך את הבית, המוכר יכול לשאול: ואם היית יודע שהפרה לא תלכלך בכלל, היית מוכן?. אם הלקוח מסכים, נוצרה הסכמה, אבל כאן אליעד מדגיש שצריך להיזהר. אם המוכר מדגיש יותר מדי את הלכלוך ואת החשש של הלקוח, זה עלול לחזק את ההתנגדות של הלקוח כשיתברר לו שהפרה בכל זאת מלכלכת קצת. איך להשתמש בהסכמה חלקית בזהירות? כאשר משתמשים בטכניקה של הסכמה חלקית, צריך להיות מודעים לכך שלא תמיד ההטבות או התנאים שהלקוח מסכים אליהם זמינים. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא מוכן לקנות פרה רק אם היא לא תלכלך בכלל, והמוכר יודע שהמצב לא כך, צריך להשתמש בהסכמה הזאת בזהירות ולא להתחייב ללקוח לתנאי בלתי אפשרי. אחרת, כשהלקוח יגלה את האמת, הוא ייסוג לחלוטין. לכן, אליעד ממליץ למוכר לשאול את עצמו מראש: באיזה מקרים הלקוח היה מוכן להסכים?, ולנסות ליצור הסכמות במצבים שקרובים למציאות. לאחר שהלקוח מסכים לתנאים מסוימים, המוכר יכול בהדרגה להעלות את הרף ולהתקרב להצעה המקורית שלו. איך להימנע מניצול ההסכמה נגדכם? אליעד ... לסיכום, אליעד כהן ממליץ על שימוש זהיר ומדויק בטכניקות של יצירת הסכמה חלקית, הקפדה על לא להקצין התנגדויות של הלקוח, וערנות לתנאים האמיתיים שניתן לספק ללקוח, כדי להצליח לשכנע אותו לבצע את הפעולה המבוקשת. איך למכור יותר? איך לשכנע לקוח? איך להצליח במכירה? איך להשפיע על לקוח? איך ליצור הסכמה עם אנשים? איך לשכנע לקוח להסכים? מהי הסכמה חלקית? איך לשכנע לקוח להסכים לקנות מוצר? הסכמה היא כלי מרכזי בתהליך מכירה, ויש להבין כיצד להגיע להסכמה גדולה דרך הסכמות קטנות. אם הלקוח לא מסכים עם הצעה או מוצר, הדרך היא ליצור תחושת הסכמה על נושא אחר, אפילו אם מדובר במשהו שאינו קשור ישירות למוצר. הדבר הראשון שעל המוכר לעשות הוא להבין מתי הלקוח יהיה מוכן להסכים, ובאיזה תנאים. אם לקוח אומר שהוא לא רוצה מוצר, כדאי לשאול אותו אם הוא היה מסכים אם היה מדובר בתנאים שונים, כמו מחיר ...

לסגור עסקה כאן ועכשיו, איך לסגור עסקה במקום? איך לסגור עסקה עם הלקוח במקום? למה ללקוח קשה להחליט? איך לגרום ללקוח לסגור עסקה כאן ועכשיו? איך להכריח את הלקוח לסגור עסקה? למה הלקוח מפחד להחליט? איך לגרום ללקוח להחליט לסגור עסקה? איך להתמודד עם לקוח שצריך לחשוב על זה? לקוח שצריך לישון על זה, לקוח מפחד לקבל החלטה, איך לסגור עסקה מיד? למה הלקוח צריך לחשוב על זה? למה הלקוח מפחד לקבל החלטה? למה הלקוח לא סוגר עסקה? איך לתת ללקוח הצעה שאי אפשר לסרב לה? וכאן אשיב לשאלה, איך לגרום ללקוח לסגור עסקה כאן ועכשיו? איך לגרום ללקוח לסגור עסקה באופן מיידי? איך להתמודד עם לקוח שצריך לחשוב על זה? איך להתמודד עם לקוח שמתלבט? ואיך להכריח את הלקוח לסגור עסקה? או לכל הפחות, איך אפשרי להקטין את הזמן שלוקח ללקוח לקבל החלטה ואיך לקצר את התהליך של הלקוח להחליט שהוא רוצה לרכוש ממך, כדי לסגור עסקה עם הלקוח כמה שיותר מהר? אז ברמת העיקרון אתה מנהל משא ומתן עם לקוח, נותן מידע ללקוח עושה כמיטב יכולתך ובסוף השיחה עם הלקוח, הלקוח אומר לך התנגדויות בסגנון של: תן לי לחשוב על זה / אני צריך לחשוב על זה / אני צריך להתייעץ עם אשתי / אני צריכה להתייעץ עם בעלי וכיוב. והשאלה היא, איך לגרום ללקוח לסגור עסקה כאן ועכשיו, איך להתייחס לנושא הזה? אז קודם כל ברמת העיקרון, אם אתה רוצה לגרום למישהו לסגור עסקה כאן ועכשיו, אתה בסך הכל צריך לתת ללקוח, הצעה שאי אפשר לסרב לה, כמו בסרט הסנדק, שהוא נתן לו הצעה שאי אפשר לסרב לה (offer he cant ... הצעה שאי אפשר לסרב לה. וזאת כמובן תשובה שהיא חצי בהומור ועכשיו ננסה להעמיק. אז ברמת העיקרון אנחנו רוצים שהלקוח יסגור איתנו עסקה מיד בסיום שיחת המכירה, בלי שהוא יגיד שהוא צריך לחשוב על זה, צריך לישון על זה, ... לא סוגר עסקה על המקום וגם אתה לא מרגיש בנוח לסגור עסקה על המקום, אז בעצם כשאתה רוצה לגרום ללקוח לסגור עסקה על המקום בלי לחשוב על זה, איך בעצם אתה רוצה לעשות את זה? האם אתה רוצה להשתמש בשיטה שהוזכרה לעיל, לאיים על הלקוח? באיזו דרך אתה רוצה לפעול? אז ברמת העיקרון יש 2 שיטות איך לגרום ללקוח לסגור עסקה במקום. וקודם כל צריכים להבין, מה גורם ללקוח לסגור עסקה על המקום, לסגור עסקה בלי להתלבט ולסגור עסקה בלי לחשוב על זה? אז העניין הוא, שבמוח של הלקוח יש כמו סוג של מאזניים, של שיקולים בעד ונגד לסגור איתך את העסקה באופן כללי. יש בראש של הלקוח סיבות בעד ונגד לסגור איתך את העסקה. וכאשר הלקוח יהיו לו לפחות 51% אחוז של וודאות לסגור איתך את העסקה, הוא יסגור איתך את העסקה. עכשיו, לקוח יכול לסגור איתך ויסגור איתך עסקה, כאשר תהיה לו וודאות של 51 אחוז ומעלה לסגור איתך עסקה. וככל שהלקוח בטוח יותר שהוא רוצה את העסקה, דהיינו, ככל שרמת הוודאות של הלקוח בעסקה גבוהה יותר, ככה הלקוח יהיה יותר מרוצה מהעסקה וככה הלקוח יסגור את העסקה יותר בלב שלם וככה הלקוח ירצה יותר לסגור עסקה. אבל מספיק 51 אחוז כדי לגרום ללקוח לסגור עסקה כאן ועכשיו. ולמה בעצם לקוח לא ...

טעויות של אנשי מכירות, מתי לשדר חוסר ביטחון? לקוח חשדן, ביטחון עצמי של איש מכירות, לשדר ביטחון עצמי, אמינות של איש מכירות, חשדנות של לקוח, יצירת אמון עם לקוח, ביטחון עצמי במכירות מתי איש מכירות צריך לשדר ביטחון עצמי ומתי לא? אחת השאלות החשובות ביותר בתהליך המכירה ובשכנוע לקוחות היא האם ומתי כדאי לאיש המכירות לשדר ביטחון עצמי. לפי אליעד כהן, איש המכירות חייב לדעת להבחין בין מצבים בהם ביטחון עצמי הוא הכרחי לבין מצבים שבהם דווקא הססנות היא שתעזור לו לזכות באמון הלקוח. באופן כללי, כאשר איש המכירות מציג ללקוח עובדות ברורות על המוצר, הוא חייב לשדר ביטחון עצמי מוחלט. לדוגמה, אם למוצר יש חמש שנות אחריות, עליו להציג ... הדברים בביטחון מוחלט וללא הססנות. יחד עם זאת, קיימים מקרים שבהם ביטחון עצמי מופרז דווקא עלול לפגוע במכירה ולגרום ללקוח לחשוד. הסיבה לכך היא שביטחון עצמי מוגזם עלול להיתפס כמזויף או מתוכנן מראש. למשל, כאשר שני עדים נותנים עדות ... כך שהעדות תוכננה מראש. באופן דומה, איש מכירות שמדבר בצורה רובוטית ובביטחון מלא גם על פרטים שאינם ברורים, גורם ללקוח לחשוב שהוא פשוט חוזר על טקסט שנלמד בעל פה, ללא כל שיקול דעת או אמינות אמיתית. אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: כאשר איש המכירות אומר ללקוח בצורה בטוחה מדי שהמוצר מתאים לו אישית, למרות שאין שום דרך לדעת זאת בוודאות, הלקוח עלול לחשוב שהמוכר פשוט מנסה לרמות אותו. במצב כזה, עדיף לאיש המכירות להראות דווקא הבנה והזדהות עם ההתלבטויות של הלקוח. במקום להגיד בצורה מוחלטת: המוצר הזה מתאים לך בדיוק!, כדאי לומר: אני מבין את ההתלבטות שלך, זה באמת משהו שכדאי לחשוב עליו. כאשר איש המכירות מכיל את ההתלבטות של הלקוח ומראה שהוא מזדהה עם הספקות שלו, הוא למעשה משדר אמינות גבוהה יותר. הלקוח מרגיש שאיש המכירות מבין אותו ולא מנסה סתם למכור בכוח. היכולת להכיל ספקות, במיוחד כאשר הם נוגעים להחלטות אישיות של הלקוח, הופכת את איש המכירות לאמין ומגדילה את הסיכוי לסגירת העסקה. מתי עודף ביטחון עצמי עלול לעורר חשד אצל הלקוח? עוד דוגמה חשובה שאליעד מציג היא ההבדל בין רובוט לבין בן אדם. רובוט יכול להציג מידע בביטחון מוחלט, ללא ... במיוחד בדברים שיש בהם מרחב של ספק - עלול להיראות מתוכנת מדי ולא אמיתי, ובכך לאבד את האמון של הלקוח. כמו כן, כאשר הלקוח עצמו מביע ספקות לגבי התאמת המוצר אליו, איש המכירות צריך להיות זהיר ולא להגזים בביטחון העצמי. עליו להכיר בספקות האלה ולדעת מתי כדאי לוותר על הביטחון המוחלט ולבחור דווקא בהזדהות עם החששות של הלקוח. כיצד לאזן בין ביטחון עצמי להססנות? המפתח למכירה מוצלחת לפי אליעד הוא האיזון בין ביטחון עצמי לבין הססנות. כאשר ... בעובדות חד - משמעיות, הביטחון הוא הכרחי ומומלץ. כאשר מדובר בדברים אישיים, תחושות אישיות או התאמה אישית של המוצר ללקוח, הססנות והבעת הזדהות עם ההתלבטות של הלקוח היא דווקא זאת שתוביל לתחושת אמינות ואמון. איש המכירות חייב להבין שכאשר הוא מביע ביטחון בדברים שלא ניתן להבטיחם בוודאות, הוא עלול לעורר חשד מיותר שיפגע במכירה. מצד שני, כאשר הוא מכיר במגבלות הידע שלו ומשדר הבנה לספקות הלקוח, הוא דווקא מחזק את אמינותו ומקרב את הלקוח לסגירת העסקה. מה לקוח צריך לזכור כדי לא ליפול בפח של מוכר בטוח מדי? אליעד מציע גם ללקוח עצמו להיות מודע לכך שפעמים רבות מוכרים מדברים בביטחון רק כי אמרו להם לעשות זאת ולא בגלל שהם באמת ... במה שהם אומרים. לפעמים המוכר אפילו ישדר בכוונה הססנות, כטריק למכירה, למרות שהוא בטוח לחלוטין במה שהוא אומר. לכן, הלקוח חייב להיות ערני ולשים לב מתי הביטחון או ההססנות של איש המכירות אותנטיים ומתי הם טכניקה שנועדה להטעות אותו. ... דורש שיקול דעת והבנת ההקשר: עובדות ברורות מצריכות ביטחון מוחלט, ואילו נושאים עם ספקות דורשים הזדהות עם ההתלבטות של הלקוח. איזון נכון בין ביטחון עצמי להססנות הוא סוד ההצלחה של כל איש מכירות אמין. איך ליצור אמון עם לקוח? מדוע ביטחון עצמי במכירות הוא קריטי? איך למנוע מהלקוח לחשוד בי כמוכר? מהן הטעויות הנפוצות של אנשי מכירות? איך לשכנע לקוח מתלבט? מתי לשדר ביטחון עצמי במכירות ומתי לא? במהלך תהליך שכנוע לקוחות ומכירה, עולה השאלה האם על איש המכירות לשדר ביטחון עצמי. באופן טבעי, כאשר המוכר מציג מידע מסוים, עליו לשדר ביטחון כדי שהלקוח יאמין לו. אנשים נוטים לדבר בביטחון כאשר הם מאמינים שמה שהם אומרים נכון, ואילו הססנות עלולה לשדר שקר או ... עלול להיתפס כלא אמין? למרות שההנחה היא כי ביטחון עצמי משדר אמינות, ישנם מקרים בהם דווקא עודף ביטחון יגרום ללקוח לחשוד. לדוגמה, כאשר עדויות נשמעות זהות מדי, הן נראות מתוכננות ובלתי אמינות. כך גם במכירות - אם המוכר מציג את דבריו באופן רובוטי, ללא ספקות כלל, הלקוח עלול להרגיש שהוא חוזר על טקסט שנלמד בעל פה. כאשר אדם בטוח באופן מוגזם בפרטים שלא ניתן לדעת בוודאות, ... בהם ביטחון עצמי מופרז עלול לפגוע במכירה: כאשר מדובר בפרטים שלא ניתן לדעת בוודאות - למשל, אם המוצר מתאים ללקוח באופן אישי. כאשר הלקוח עצמו מביע ספקות - במקרה כזה, התעלמות מהספקות שלו ושידור ביטחון מוחלט עשויה לגרום לו לחשוב שהמוכר לא מבין ... לא ניתן להבטיח בוודאות תוצאה מסוימת, עדיף שלא להציג זאת כאמת מוחלטת. כיצד ניתן לשדר אמינות וליצור אמון עם הלקוח? במקרים בהם הלקוח מביע חשד או מתלבט, המוכר צריך לשדר הזדהות עם התלבטות זו. במקום לומר בביטחון מופרז המוצר הזה בדיוק בשבילך, ניתן לומר: אני מבין את ההתלבטות שלך, זה באמת משהו שצריך לחשוב עליו. כאשר המוכר מכיל את ההתלבטות של הלקוח, הוא משדר הבנה ואמינות. מסקנה: איך למצוא את האיזון? המפתח למכירה מוצלחת הוא לדעת מתי לשדר ביטחון ומתי להיות ... מהוסס. יש להציג עובדות ודברים וודאיים בביטחון מלא, אך כאשר יש ספק או כאשר מדובר בשיקול דעת אישי של הלקוח, עדיף לשדר הבנה ולתת ללקוח להרגיש שההחלטה היא שלו. איך ליצור אמון עם לקוח? מדוע ביטחון עצמי במכירות הוא קריטי? איך למנוע מהלקוח לחשוד בי כמוכר? מהן הטעויות הנפוצות של אנשי מכירות? איך ...

איך לסגור עסקה עם לקוח שלא רוצה לקנות? איך לשכנע לקוח שלא רוצה לקנות? איך להשפיע על לקוח שלא רוצה לקנות? מה לעשות אם הלקוח לא רוצה לקנות? איך לשכנע את הלקוח לקנות? איך לטפל בהתנגדות של הלקוח? למה הלקוח לא רוצה לקנות? בעיית תקשורת עם הלקוח, חוסר הבנה מול הלקוח, להסביר את עצמך ללקוח, לגרום ללקוח להבין אותך, להבין את הלקוח, האם המוצר מתאים ללקוח? איך להתמודד עם קושי למכור? איך למכור למרות שקשה? מוטיבציה למכירות, מוטיבציה לאנשי מכירות וכאן אסביר, מה לעשות אם הלקוח לא רוצה לקנות לא משנה מה? איך לסגור עסקה בכל מחיר? איך לשכנע לקוח שלא רוצה לקנות, לסגור עסקה? ויש לזה כל מיני תשובות. והדרך הנכונה להסתכל על זה היא, לשאול את עצמך את השאלה הבאה: אם אתה היית הלקוח שלך, האם אתה היית סוגר את העסקה? האם אתה באמת חושב שהעסקה הזאת היא האפשרות הכי טובה של הלקוח שלך? אם הלקוח היה הבן אדם שאתה הכי אוהב בעולם, האם היית ממליץ לו לסגור עסקה? אם היית מקבל תגמול מהלקוח רק עבור ייעוץ בלבד, האם לדעתך כדאי ללקוח לסגור את העסקה? אם התשובה היא שלא, דהיינו, שאתה לא היית סוגר את העסקה עם הלקוח, אז אני כנראה לא הולך ללמד אותך איך לעשות מניפולציה על לקוח ואיך לרמות לקוח וכולי. וזה כמובן עניין אחר ונושא אחר שאפשרי להעמיק בו גם כאן איך להכריח לקוח לקנות בכל מחיר. אבל אם התשובה שלך היא, שכן, אם אתה היית הלקוח, אתה אולי כן היית קונה את המוצר ואתה לא חושב שהעסקה רעה עבור הלקוח ואתה היית כן חושב על העסקה הזאת וכן אולי היית סוגר עסקה או שאולי בטוח שכן היית סוגר עסקה מסיבות שונות וכיוב, הרי שבמקרה כזה זה אומר את הדבר הבא: והוא, שעליך ללמוד לגרום ללקוח להבין אותך ועליך ללמוד להסביר ללקוח את מה שאתה רוצה ועליך ללמוד לשכנע את הלקוח במה שאתה רוצה. אבל שוב, במהות, כשלקוח לא רוצה לרכוש ממך, האם מצד האמת, אתה עצמך היית רוכש ממך? האם אתה חושב שהעסקה הזאת טובה ללקוח? אם כן, זה אומר שיש פער של מידע מול הלקוח, פער של הסבר מול הלקוח, בעיית תקשורת עם הלקוח, בעיה של חוסר הבנה עם הלקוח. שאת הבעיות האלו אפשרי וכדאי ללמוד לדעת איך לפתור.

מכירות / שיווק / שכנוע - החלפת דעות - טיפול בהתנגדויות מכירה / טיפול בהתנגדויות לקוח / התנגדויות קשות / לקוח קשה / לקוח עוין - איך לגרום ללקוח לשנות את דעתו? וכאן אבאר את אחד מהעקרונות החשובים ביותר, כיצד לטפל בהתנגדויות מכירה ובהתנגדויות של הלקוח? וכיצד אפשר לגרום ללקוח ששונא את המוצר שלך, לאהוב את המוצר שלך? וכיצד אפשר לגרום למישהו שחושב שאתה רק טועה, לחשוב שאתה רק ... את עמדתו ולשנות את דעתו? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש 3 נקודות מבט אפשריות, על כל רעיון בעולם. והלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, ב 3 דרכים שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, נקודת מבט של רק כן. דהיינו, שהאדם חושב שהרעיון המסוים הוא רק כן נכון ושכל שאר הרעיונות ששונים ממנו, הם רק לא נכונים. וזה מצב שבו, הלקוח שלך חושב שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושרק המוצר שלך טוב עבורו, ושכל שאר המוצרים של המתחרים, הם ... המתחרים, לא רק שהוא לא צריך אותם, אלא שהוא צריך להתרחק מהם כמה שיותר. והמצב הזה נקרא, מוצר מחויב. שהלקוח מרגיש, שהוא מחויב להשיג את המוצר שלך. ויש גם נקודת מבט נוספת מנוגדת והפוכה, שהיא המצב הגרוע ביותר עבורך כמוכר שמנסה לשכנע את הלקוח לרכוש את המוצר שלך ולשכנע את האדם ברעיון שלך, והמצב הזה, הוא כאשר הלקוח מתייחס למוצר שלך, בהתייחסות שנקראת רק לא. דהיינו, שהלקוח מבחינתו חושב שהוא בטוח בדבר אחד, והוא, שהוא צריך להתרחק מהמוצר שלך כמה שיותר. ושאפילו עדיף לו להישאר בלי שום אלטרנטיבה, העיקר שהוא לא ירכוש ממך את המוצר שלך. וגם מצבים כאלו קיימים, כגון כאשר הלקוח חווה כעס / שנאה / נקמנות וכיוב. שלפעמים במקרים כאלו, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל רק לא. שזה מצב, שבו הלקוח מרגיש שמחויב עבורו, שהוא יהיה בלי המוצר שלך. שאז הלקוח הוא לקוח קשה מאוד ואפילו לקוח עוין. כך שנקודת המבט הראשונה היא: מחויב + יש + המוצר שלך. דהיינו, שהלקוח חושב שהוא מחויב שיהיה לו את המוצר שלך. ונקודת המבט הנגדית שלה היא: מחויב + אין + המוצר שלך. שהלקוח חושב שהוא מחויב שלא יהיה לו את המוצר שלך. ואלו שני הקצוות האפשריים שהלקוח יכול להתייחס אל המוצר שלך. בקצה אחד יש אהבה אין סופית למוצר שלך. שזה נקרא מחויב + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק + כן + רוצה את המוצר שלך. ויש את נקודת המבט הנגדית שהיא הגרועה ביותר עבור המוצר שלך, והיא שהלקוח מרגיש שהוא מחויב + אין + המוצר שלך. דהיינו, רק + לא + רוצה את המוצר שלך. ובין הטווח הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל המוצר שלך ואל הרעיון שלך, באמצע יש את כל שאר הטווח. דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל מוצר שהוא לא מחויב שכן או שלא, אלא שהוא רק מוצר אפשרי שכן או שלא. ושהלקוח לא מתייחס למוצר שלך כאל רק כן או רק לא. אלא הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל גם כן וגם לא. וזאת בדכ ההתייחסות הנפוצה ביותר של הלקוח אל המוצר שלך. וכאן יש לשים לב, שסיכויי המכירה להתבצע גדלים יותר, ככל שהלקוח מתקרב יותר אל התפישה של המוצר שלך, כ: רק + מחויב + יש + המוצר שלך. ככל שהלקוח בטוח יותר ומשוכנע יותר שהוא צריך וחייב רק את המוצר שלך, כך הסיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר. ... כי כאשר מנסים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, מרק לא לרק כן, לפעמים, זהו מעבר קיצוני וחד מידי עבור הלקוח ועבור האדם שמנסים לשנות את דעתו. ואם יש התנגדות גדולה ביותר של הלקוח, אפשר לעשות זאת בצורה הדרגתית, באמצעות זה שמשנים את ההתייחסות שלו, מרק לא לגם לא + גם כן. ואחכ משם הרבה יותר קל להעביר אותו למצב של רק כן. ונחדד, גם אם לא תצליח לגרום ללקוח להתייחס אל המוצר שלך, בהתייחסות של רק כן / חייב שכן, הרי שעדיין, הרבה יותר טוב שהוא יחשוב שגם ... לא + גם כן. ואחכ משם ל: גם כן + גם לא. ואחכ משם ל: רק כן. והרעיון הוא, שהלקוח שכרגע חושב שרק לא, הרבה יותר קל לשכנע אותו שגם לא + גם כן. מאשר לשכנע אותו שגם כן ... עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: רק לא >> גם לא >> גם כן >> רק כן. כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואחכ מנסים לגרום לו להבין, ... ואחכ משם מנסים לגרום לו להבין, שאם אתה גם לא צודק, הרי שאתה ממילא גם כן צודק. ואחכ, כאשר הלקוח רואה שאתה גם כן צודק, משם מנסים לגרום לו להבין, שאתה רק צודק, ושהוא רק רוצה את המוצר שלך. ... קל לאדם להזדהות עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את ... למוצר שלך ולרעיון שלך, בהזדהות מחויבת. ועכשיו צריך להפוך את ההזדהות הזאת, להזדהות שהיא אפשרית בלבד. זא בשלב הראשון, הלקוח יכול להמשיך לשמור על דעתו ועל ההתנגדות שלו למוצר שלך ולדעה שלך. אבל הוא צריך לשנות את ההתייחסות שלו ... שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם לא רוצה את המוצר ... גלוי + על ידי הטלת ספק סמוי. והטלת ספק גלוי, נעשית על ידי שאלת שאלות, על ההתנגדות המחויבת של הלקוח, שעל ידי זה הופכים אותה, מהתנגדות מחויבת להתנגדות אפשרית. כגון לדוגמה, השאלה למה. שמשמעותה היא הטלת ספק במחויבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן לא מסכים איתך, עליך לשאול ...

טיפול בהתנגדויות, החבר הכי טוב או המוכר הכי טוב? טיפול בהתנגדויות בצורה חברית, להתייחס ללקוח כמו לחבר, טיפול בהתנגדות מכירה בצורה חברית, טיפול בהתנגדות רכישה בצורה חברית, איך להיות החבר הכי טוב של הלקוח? איך להיות היועץ של הלקוח? איך לגרום ללקוח לסמוך עליך? איך להתחבר ללקוח? לקוח שאומר יקר לי, לקוח שאומר אני צריך לחשוב על זה, איך להגיב ללקוח בצורה חברית? איך לענות ללקוח בצורה חברית? איך להתייחס ללקוח כמו לחבר? אמון עם לקוח, לגרום ללקוח להאמין לך והפעם אתן עוד נקודת מבט לגבי איך לטפל בהתנגדויות לקוח / התנגדויות מכירה. לדוגמה, איך לענות ללקוח שאומר יקר לי או לקוח שאומר שהוא צריך לחשוב על זה. איך הכי נכון להגיב ללקוח? ויש בזה כל מיני נקודות מבט, אבל ניתן את נקודת המבט הבאה והיא, שעליך להגיב להתנגדות של הלקוח, בדיוק כמו שהיית מגיב לאותה התנגדות אם החבר הכי טוב שלך, היה שואל אותך את אותה השאלה בדיוק, כאשר ... לייעץ לו. לדוגמה: נניח שאתה רוצה למכור למישהו מוצר והוא אומר לך יקר לי. עכשיו שאל את עצמך, נניח שהלקוח הזה היה החבר הכי טוב שלך, ונניח שלא היית רוצה למכור לו את המוצר אלא רק היית רוצה לתת ... היית מנסה לעשות עליו איזו מניפולציה כדי למכור לו בכח. אז ברמת העיקרון, אם יש לך ספק, איך לענות ללקוח, אז התשובה היא, כמו שהיית מדבר עם החבר הכי טוב שלך. תתחבר ללקוח, תראה בו את החבר הכי טוב שלך, תנסה להבין אותו, תנסה לעזור לו, אל תנסה למכור לו. בדרך הזו, ... במידה ובאמת מתאימה לו העסקה. ואוסיף: העצה הנל טובה כברירת מחדל במידה ואין לך מושג איך הכי טוב לענות ללקוח. אבל מצד האמת, יש בעצה הזאת חיסרון. והוא, שכאשר אתה מול לקוח, אתה לא רק חבר שלו, אלא אתה גם כן רוצה למכור לו. לא בהכרח למכור בכל מחיר. אבל כן בהכרח שאתה היית מעדיף שהוא ירכוש אם אפשרי לשכנע את הלקוח לרכוש. ולכן בתהליך מכירה, צריכים לדעת בדיוק מה לומר ואיך לומר. ויתכן שאם הלקוח באמת היה החבר הכי טוב שלך, לא היית מוכר לו את המוצר הזה במחיר הזה. אבל הלקוח, הוא לא בהכרח החבר הכי טוב שלך וגם הלקוח לא בהכרח רוצה שיהיה לך הכי טוב שאפשר. ולכן יש איזו שהיא נקודת איזון, של כמה היית רוצה למכור ללקוח, למרות שאולי המוצר לא מתאים לו. ולכן מצד האמת לא באמת צריכים לדבר עם הלקוח, בדיוק כמו שהיית מדבר עם החבר הכי טוב שלך, אלא כן צריך לנסות למכור, במסגרת כמה שאתה רוצה למכור ללקוח. אבל כן קריטי שאיש המכירות יראה את נקודת המבט שבה הוא מנסה לעזור ללקוח, להבין את הלקוח, להבין את האמת לגבי ההתנגדות של הלקוח ולא רק את נקודת המבט שאיש המכירות מנסה למכור ללקוח וזהו. ואני מדגיש את זה, כי הרבה פעמים, עסקה נופלת, לא בגלל שהמוצר לא מתאים ללקוח, אלא בגלל שאיש המכירות מנסה למכור ללקוח, במקום לנסות להבין את הלקוח. ולכן העסקה נופלת. כי 1 - לפעמים המוצר כן מתאים ללקוח, אבל לא מצליחים להבין את זה עם הלקוח בגלל שמנסים למכור לו. 2 - הלקוח לא סומך על איש המכירות, כי הוא מרגיש שמנסים למכור לו ולא לעזור לו. ואז אין אמון עם הלקוח וכולי. ולכן קריטי שאיש המכירות תהיה לו גם את נקודת המבט של, איך היית מגיב לחבר הכי טוב שלך, ... ניתוח סיבתיות להבין מה האמת לגבי ההתנגדות שלו. ולכן צריכים גם את נקודת המבט הזו, של לרצות לעשות טוב ללקוח ולהיות החבר הכי טוב של הלקוח / להיות היועץ של הלקוח ולא רק להיות איש המכירות של הלקוח.

האם לקרוא ללקוח בשמו? האם לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? שימוש בשם פרטי בדיבור עם לקוח, שימוש בשם הפרטי מול לקוח, איך ליצור קרבה עם לקוח? שימוש בשם הלקוח, שימוש בשם של הלקוח, שם חיבה של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם חיבה, לקרוא ללקוח בכינוי, האם לקרוא ללקוח בשם הרשמי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם חיבה? האם לקרוא ללקוח בכינוי חיבה? איך לפנות ללקוח בשיחת טלפון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם חיבה, שימוש בכינוי חיבה, משמעות שימוש בשם פרטי וכאן אתן נקודת מבט לגבי שימוש בשם הפרטי של לקוח, כאשר פונים אליו בפגישה / טלפון / וואטסאפ וכיוב, האם כדאי לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו? האם להשתמש בשם הפרטי של הלקוח בשיחת טלפון / הודעת וואטסאפ / פגישה וכיוב? מתי כן ומתי לא להשתמש בשם הפרטי של הלקוח? ובנוסף, נניח שאתה מדבר עם הלקוח, ונניח שאתה מדבר איתו על אחד מבני המשפחה שלו, לדוגמה על אשתו / ילד וכיוב, אז במידה ואתה יודע ... לא? האם לדוגמה לומר לו מה שלום אשתך או מה שלום השם הפרטי של אשתו? ובאותו הקשר, האם לקרוא ללקוח בשם חיבה שאתה יודע שיש לו. לדוגמה נניח שהשם הרשמי של הלקוח הוא משה אבל חברים של הלקוח קוראים לו מושיק ואשתו קוראת לו מושיקו. במקרה כזה, איך הגיוני שתקרא ללקוח, באיזה כינוי? וכיוב, אם הלקוח קורא לילד שלו בשם חיבה כלשהו, האם הגיוני שתזכיר את הילד בשם החיבה של הילד, או שתקרא לילד בשם ... בשם של הבן אדם ולכן כל מקרה לגופו. מצד אחד שימוש בשם של הבן אדם, מראה שאתה מכיר את הלקוח ושהוא לא סתם עוד מישהו עבורך, ובהיבט הזה, שימוש בשם הלקוח, יוצר סוג של קרבה עם הלקוח. מצד שני שימוש בשם של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו, יוצר גם תחושה של ריחוק וזרות. ולמה? כי אם היית חבר קרוב שלו שמדבר איתו כמעט ... בשם פרטי יוצר ריחוק לפעמים שימוש בשם פרטי יוצר קרבה. ואתן דוגמה, נניח שאיש מכירות עושה שיחה יוצאת טלפונית ללקוח, בין אם מדובר על ליד קר לדוגמה מתוך רשימה אקראית כלשהי ובין אם מדובר על ליד חם, לדוגמה לקוח שהשאיר פרטים באתר וכיוב. עכשיו, לפחות בשיחה הראשונה, הלקוח שבצד השני, כנראה כשהוא רואה שהטלפון שלו מצלצל, הוא עדיין לא יודע מי מתקשר אליו. במקרה כזה לדוגמה, יהיה הגיוני שאם נרצה לגרום ללקוח בשיחה הטלפונית לרצות להמשיך את השיחה, כנראה שכן נרצה להשתמש בשם הפרטי של הלקוח. ולמה? כי ברגע שהלקוח בצד השני של הטלפון, שומע שפונים אליו בשם הפרטי שלו, לדוגמה שלום לך X מה שלומך? וכיוב, הרי שהוא חושב שהשיחה הזאת היא לא אקראית אלא היא מכוונת אליו ספציפית. כי הלקוח מניח, שאם מישהו פונה אליו בשם הפרטי שלו, אז כנראה שהאדם בצד השני של הטלפון, כנראה ואולי שהוא מכיר אותו אישית וכיוב. במילים אחרות, אם פונים ללקוח לדוגמה בשיחה טלפונית, שבברירת המחדל האדם שנמצא בצד השני של הקו, לא יודע שום דבר על מי שמדבר איתו, ושהלקוח בצד השני של הקו, עשוי לחשוב שאולי התקשרו אליו בטעות או באופן אקראי, אז כדי ליצור תחושת שייכות, תחושת קרבה עם הלקוח, לשם כך כן הגיוני להשתמש בשם של הלקוח, כדי לתת ללקוח תחושה שהשיחה לא נעשית בטעות. ואנשי מכירות נוכלים הרבה פעמים גם אומרים ללקוח עוד מידע שיש ...

נוסחה לטיפול בהתנגדויות מכירה, איך לטפל בהתנגדויות של לקוח? שאלות להתנגדויות לקוחות, שאלות להתנגדות מכירה, שאלות לטיפול בהתנגדויות לקוחות, שאלות לטיפול בהתנגדות של לקוח, טיפול בהתנגדות לקוח, טיפול בהתנגדויות בתהליך מכירה, התמודדות עם התנגדויות בשיחת מכירה, למכור מוצר יקר, המוצר יקר ללקוח, הלקוח אומר יקר לי, טכניקות לטיפול בהתנגדות קניה, תשובות להתנגדויות מכירה, תגובה להתנגדויות קניה - חלק 1 וכאן אבאר נוסחה, איך עליך לחקור ולהבין תהליכים באופן כללי ותהליכי מכירה באופן ספציפי. וממילא לדעת בין השאר, איך לטפל בהתנגדויות של לקוחות, באמצעות הצבת ההתנגדות של הלקוח בנוסחה הבאה, והסקת המסקנות המתבקשות בהתאם. כמובן שהדבר נכון גם לטיפול בהתנגדויות בנושאים נוספים, בכל פעם שברצונך לשכנע מישהו ... עכשיו נשאל, מה מחייב את Y לקרות? מה הסיבה של Y עצמו? האם Y עצמו חייב לקרות? לדוגמה, נניח שלקוח אומר לנו שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, כי המוצר לא מתאים לו. זא שהתוצאה X היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, היא נובעת מהסיבה Y, שהיא שהמוצר לא מתאים ללקוח. ועכשיו נשאל, את 3 השאלות: 1 - האם X אכן נובע מ Y. דהיינו, האם אכן הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא לא מתאים לו? אולי זה בגלל סיבה אחרת. ואולי זה גם בגלל עוד סיבות אחרות? 2 - האם הסיבה Y מחייבת את X. דהיינו, האם זה שהמוצר לא מתאים ללקוח, מחייב את זה שהלקוח לא יקנה את המוצר. אולי יש אפשרות שהלקוח יקנה את המוצר, למרות שהמוצר לא מתאים לו. האם זה שהמוצר לא מתאים ללקוח, האם זה מחייב אך ורק את התוצאה שהלקוח לא יקנה את המוצר, אולי זה מאפשר גם את התוצאה שהלקוח כן יקנה את המוצר? 3 - מה הסיבה של Y, אולי ניתן לשנות את Y. דהיינו, האם באמת המוצר לא מתאים ללקוח, ומה הסיבה שהמוצר לא מתאים ללקוח, ואולי ניתן לשנות את זה שהמוצר לא מתאים ללקוח. ו 3 השאלות האלו, הן נוסחה כללית לבדוק סיבתיות של תהליכים, שמי שמתרגל לחשוב ככה בחיי היום יום, ממילא הוא יוכל לנתח יותר מהר את האמת בהתנגדות בתהליך מכירה, וממילא יוכל יותר טוב לשכנע את הלקוח לקנות את המוצר. ועכשיו נעמיק עוד יותר בנוסחה הזאת, וננתח לדוגמה טיפול בהתנגדות נוספת של לקוחות. לדוגמה, נניח שהלקוח אומר, אני לא רוצה לקנות, כי המוצר יקר לי. אז השאלות שעלינו לשאול כפי שהוסבר לעיל, הן: 1 - ... את המוצר, היא כי המוצר יקר לו. אולי יש סיבה נוספת / אחרת. 2 - האם זה שהמוצר יקר ללקוח, האם זה מחייב את זה שהלקוח לא יקנה את המוצר. 3 -למה המוצר יקר ללקוח. עד כאן 3 השאלות עפ מה שהוסבר לעיל. אבל כמובן שניתן לקחת את הטענה של הלקוח, שהסיבה שהוא לא קונה את המוצר, היא בגלל שהמוצר יקר לו, וכמובן שניתן לשאול עליה עוד הרבה מאוד שאלות נכונות שצריך לשאול אותן, כדי להצליח לטפל בהתנגדות של הלקוח. לדוגמה: האם אכן הלקוח באמת אמר שהמוצר יקר לו? האם אני המוכר בטוח שאכן זה בדיוק מה שהלקוח אמר? אולי הוא אמר משהו דומה? באיזה מילים הוא השתמש בדיוק? האם אני בטוח שהבנתי את הלקוח במאה אחוז? אולי לא הבנתי את הלקוח עד הסוף? האם הלקוח שידר ואמר לי אך ורק את המסר שהמוצר יקר לו? אולי הוא גם העביר לי מסר, שהמוצר לא יקר לו? האם אני חושב שהלקוח חושב, שהמוצר אך ורק יקר לו, או שאולי הלקוח חושב שהמוצר גם לא יקר לו? האם יש אפשרות שהלקוח לא יחשוב שהמוצר יקר לו, האם הכרחי שהלקוח יחשוב שהמוצר יקר לו? מה אני חושב שגורם ללקוח לחשוב שהמוצר יקר לו? כשהלקוח אומר שהמוצר יקר לו, למה הוא מתכוון יקר לו, מה הופך את המוצר ליקר? מה ההגדרה של הלקוח, למוצר יקר? האם יש רמות של יקר? האם המוצר רק יקר בעיני הלקוח? האם יש בעיני הלקוח מוצרים יותר ...

איך לענות ללקוח ששואל? למה שאקנה דווקא ממך? למה לרכוש דווקא ממך? איך לענות בראיון עבודה? למה שנקבל דווקא אותך? למה לגייס ... שנקבל לעבודה דווקא אותך? במה אתה יותר טוב מאחרים? למה דווקא אתה? למה שנגייס דווקא אותך? פחד מהחמצה של לקוח, במה אתה שונה מהמתחרים שלך? במה אתה יותר טוב מהמתחרים? למה דווקא אותך? למה לא מישהו אחר? למה אתה ולא המתחרים שלך? למה שאני ארכוש דווקא ממך? למה ממך ולא מהמתחרים שלך? הטרלה של לקוח, למה לקוח שואל משהו? וכאן אסביר איך לענות ללקוח ששואל אותך, למה שאני ארכוש דווקא ממך ולמה שאני אקנה דווקא ממך? או בראיון עבודה, איך לענות למראיין ששואל, ... במקום שאני ארכוש מהמתחרים שלך בסכום נמוך יותר. יתכן גם שהמוצר שלך שונה ממוצרים אחרים, לטובה וגם לרעה, בעיני הלקוח. והלקוח מנסה שתעזור לו לקבל החלטה, למה שהוא ירכוש דווקא את המוצר שלך ודווקא עם היתרונות שיש למוצר שלך ושהוא לא ירכוש מוצרים אחרים שיש בהם יתרונות וחסרונות אחרים. במילים אחרות, הלקוח מבקש ממנו שתעזור לו להחליט, למה שהוא ירצה דווקא את היתרונות שלך למרות החסרונות שלך, ביחס לשאר האפשרויות שיש לו במקומך. יכול גם להיות שאותו לקוח / מראיין מנסה לעזור לעצמו לקבל החלטה ולכן הוא מנסה למצוא בידול בינך לבין אחרים. פירוש: יתכן שהוא חושש ... יתכן גם שאתה מחפש עבודה בתור איש מכירות שאז רוצים לראות איך אתה מוכר את עצמך ואיך אתה גורם ללקוח לקנות דווקא את השירות שלך בתור איש מכירות. בקיצור, יתכנו כל מיני סיבות ואפשרויות לכך שמישהו ישאל אותך, למה ... על מה ששאלו אותך ולבקש הבהרה על השאלה. דהיינו, לנסות להבין מה מסתתר מאחורי השאלה למה דווקא אתה. לדוגמה: הלקוח שואל למה שאני ארכוש דווקא ממך. אתה יכול לענות אשמח להבין למה אתה מתכוון למה דווקא ממני, באיזה מובן? ... אתה ולא המתחרים שלך. אפשרות נוספת כללית איך לענות לשאלה למה דווקא אתה, בפרט אם אין לך מושג למה הלקוח שואל אותך למה דווקא אתה, אז תשובה אפשרית יכולה להיות, תשובה כללית ולא ספציפית. תשובה שלא עונה לשאלה למה ... - אל תרכוש את X, אם תחשוב שיש Y שיותר טוב מ X. במילים אחרות, יש 2 דרכים איך הלקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך. אפשרות 1 - שהוא חייב למצוא לעצמו סיבה למה אתה יותר טוב מאחרים. אפשרות 2 - שהוא חייב להבין שאתה לא פחות טוב מאחרים. ואלו 2 נקודות מבט שונות. וכאן בעצם כאשר הלקוח שואל אותך למה דווקא אתה, הרי שאנחנו יכולים לענות לו למה לרכוש ממך, בלי לענות לו למה לרכוש דווקא ... Y. כי רק אני יותר טוב מאחרים ולכן תרכוש דווקא ממני, כי אני האפשרות הכי טובה. אבל מצד האמת לקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך, גם אם אתה לא הכי טוב אלא גם אם אתה רק מספיק טוב עבורו. ... עוד תשובה אפשרית לשאלה של השואל, שאפשרי להשתמש גם בה במקרים מסוימים תלוי הקשר כמובן. בפרט אם אתה מרגיש שהלקוח שואל את השאלה בתור סוג של הטרלה ושל שאלה לא הגיונית. אז התשובה היא באמצעות שיטה של שיקוף והיא ...

פגישה עם לקוח / לפגוש לקוח - סוגים של פגישות מול לקוח - מתי למכור ללקוח? איך לפגוש את הלקוח? מתי לנסות למכור ללקוח? מתי לסגור עסקה? פגישת חימום, פגישת סגירה, פגישת פולו אפ, פגישת יעוץ, פגישת מכירה, פגישת היכרות, פגישת מעקב בתהליך מכירה, יש את השלב שבו פוגשים את הלקוח. ישנן סוגים שונים ורבים של סוגי פגישות עם לקוח. כגון לדוגמה: פגישת חימום, פגישת סגירה, פגישת פולו אפ, פגישת יעוץ, פגישת מכירה, פגישת היכרות, פגישת מעקב ועוד כיוב. ... צריך את זה וכולי? והתשובה היא, שבעיקרון מצד האמת, מצד טובת העסק, פגישת המכירה שבה מנסים לסגור עסקה עם הלקוח, הפגישה הזאת צריכה להיות הפגישה הראשונה עם הלקוח. כל שאר סוגי הפגישות, הן טובות לצרכים שונים. אבל מצד טובת העסק, צריך לנסות לסגור את הלקוח, כל הזמן, במשך ובמקביל לכל סוגי הפגישות האפשריות. ברור כמובן שלפעמים כדי לסגור עסקה עם הלקוח, חייבים להבין מהלקוח מה הוא צריך / לתמחר לו את המוצר וכולי. וברור שלא תמיד אפשרי למכור מהפגישה הראשונה. אבל יחד עם ... שגם כאשר נותנים לאיש המכירות תהליך עבודה ונוהל עבודה שבו הוא קודם כל צריך לעשות פגישות מסוג מסוים עם הלקוח ורק אחכ לנסות לסגור עסקה, עדיין צריך לוודא שאיש המכירות כל הזמן ממוקד בתכלית הסופית, שהיא המכירה. ואם אפשר ...