... הקצוות של 2 הדעות השונות = אמת מוחלטת. כאשר כל הצדדים מסכימים על אותו הדבר = אמת בלתי תלויה. דוגמה נוספת: מי שיודע את הכל מרגיש אותו הדבר כמו מי שאינו יודע שום דבר. ידיעה חלקית = רע. ידיעה מלאה = חוסר ידיעה מוחלטת = טוב. הכיצד? אם האדם יודע את הכל = מבין את ההיגיון של כל דבר = מבין את הסיבה של כל דבר = מרגיש טוב. אם האדם אינו מרגיש טוב = חושב שהיה יכול לעשות מציאות מושלמת יותר = חושב שההיגיון של המציאות אינו מספיק טוב = חושב שהוא חכם יותר מהמציאות = טיפש = חוסר ידיעה . כל החוכמה של האדם היא חלק מהמציאות. האדם לעולם אינו יכול להיות חכם יותר מהמציאות, משום שכל חוכמתו היא חלק ממנה. מסקנה: ידיעה שלמה של הכל = טוב מוחלט. חוסר ידיעה = רע. אבל גם מהצד השני מגיעים לאותה הנקודה. גם לא לדעת כלום בשלמות = טוב אמיתי. הכיצד? רע = ידיעה חלקית. אם האדם אינו יודע דבר, הרי שלא יכול להיות רע לו כלל. רע = התנגדות בין ידיעות שונות. רצון נוצר מידיעה. אם אין ידיעה של דבר, אין רצון של דבר. אין רצון = טוב בשלמות. אם האדם אינו יודע דבר = אינו רוצה דבר = מרגיש טוב ...

... האדם מגיע למצב שהוא באמת לא יכול למצוא תשובה אחרת, כלומר, שאין שום סיבה הגיונית או אפשרות אחרת, הוא נמצא במצב אמיתי של חוסר ידיעה מוחלט. מה הקשר בין אמונה לידיעה אמיתית? אליעד מתייחס לאמונה כאל קיצור דרך. כשאדם אומר אני מאמין ש..., הוא בעצם מדלג על שלב הבירור. אמונה נותנת הרגשה של ודאות, אבל לא מבוססת על ידיעה אמיתית. אליעד מדגיש שהאדם חייב ללכת עם השכל עד הסוף ולא להסתמך על אמונה, גם אם היא נראית הגיונית. רק לאחר שהאדם בדק את כל האפשרויות בצורה שכלית ומוחלטת, הוא יגיע לידיעה אמיתית של אי - ידיעה מוחלטת, וזו הנקודה שבה האמונה כבר לא קיימת, כי כבר אין שום ספקות או שאלות. מדוע שאלות מסוימות ... הידיעה. לדוגמה, אדם ששואל כל בוקר למה אני הולך לעבוד? ולא מקבל תשובה מספקת, ימשיך לשאול את השאלה שוב ושוב. רק אם יגיע לחוסר ידיעה אמיתי ומוחלט, השאלה תיעלם לתמיד. כיצד להשתמש בשכל עד הסוף? השיטה שאליעד מתאר לשימוש בשכל עד ... לערעור, ואין אפשרות אחרת מלבדו. הוא אומר שאם אדם מצליח למצוא סיבה לדבר כלשהו, זה הופך את הדבר למחויב. אך כדי להגיע לחוסר ידיעה אמיתי, חייבים להבין שאין שום דבר שבאמת מחויב מלבד עצם קיומו של הדבר ברגע הזה, ללא כל הסבר או ... לשקר לעצמו בכוונה, לנסות לשכנע את עצמו שהוא יודע עד שהוא לא יכול לשכנע יותר. רק אז הוא יגיע להבנה האמיתית שאין לו באמת ידיעה על שום דבר, וזה המצב שבו הוא יודע את הכל דרך ההבנה שאין דבר באמת מחויב חוץ מעצם הקיום של הרגע ... מחפש את האמת, ואין קיצור דרך לאמונה פשוטה או נוחה יותר. בסיכום, אליעד כהן מבהיר שהדרך היחידה להגיע לתכלית הידיעה, שהיא ידיעה אמיתית של הכל, עוברת דרך ההבנה האמיתית והמוחלטת שהאדם אינו יודע דבר. זוהי הבנה שנוצרת רק לאחר ...

... ההבדל בין דבר להיפוכו. לדעת שמשהו קיים משמעו לדעת גם שמשהו אחר לא קיים, כי כל ידיעה מגדירה בצורה ברורה מה נכון ומה ... יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, ... וכך הוא יגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע כלום. האם אפשר באמת להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד טוען שאם אדם מצליח ... הוא באמת מגיע למצב של לא לדעת דבר. המצב הזה הוא בעצם מצב של אי - הפרדה ואי - ידיעה מוחלטת, כי האדם כבר לא יכול ... ומשאיר את האדם בלי שום הגדרה ובלי שום אחיזה מחשבתית. למה קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? הסיבה שקשה לאדם להגיע ... וכך הוא לא יכול להגיע למצב האמיתי של לא לדעת דבר. כיצד נראים החיים במצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום הבדל בין כל ...

... להיות איש אמת בלבד. וכאשר יש לאדם ספק וחוסר ידיעה, עליו לדעת להיות במצב הזה של חוסר הידיעה. וכל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל שיש לו ידיעה חלקית. ואם היה לאדם מידע מלא על המציאות, כגון למה באמת כל דבר קורה, לא היה האדם סובל כלל. ואם לא הייתה לאדם שום ידיעה כלל, דהיינו, שהאדם לא היה יודע גם לא את קיומו העצמי, גם אז לא הייתה ... זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. ... את הטעות ואת הסבל. ולכן האדם מעדיף לחיות מתוך ידיעה, כי העדר הידיעה, גורם לאדם עצמו להיעלם. וככל שהאדם יודע יותר, כך הוא ... ולמרות שזה נראה קשה לחיות בתחושה של חוסר ידיעה, אך זו האמת. ומי שלא מוכן לסבול קצת סבל דמיוני, סובל הרבה סבל אמיתי. ... מבוי סתום, אסור לאדם באיסור חמור להסתפק בחוסר ידיעה כללית, אלא על האדם להעמיק את מחשבתו ולהכריח את עצמו ללא שום יוצא מן ...

... רושם שנותר בתודעה אחרי שהתודעה מגיעה למצב אחדותי. אליעד מתאר זאת בעזרת דוגמה של אדם שיוצא מביתו, הולך לאיבוד, מוצא שוב את הדרך חזרה לביתו, וכך נוצר אצלו רשימו - ידיעה פנימית עמוקה שאין מקום כמו הבית. בהקבלה רוחנית, הרשימו הוא התחושה של החזרה לאחדות אחרי שהאדם חוזר למצב הרגיל של התודעה הנפרדת. איך להתעורר מהחלום למציאות ... עליון. האם ניתן לחזור למצב לפני שנוצרה ההפרדה? כן, אליעד טוען שניתן לחזור למצב המקורי של האחדות לפני שנוצרו ההפרדות, אך מדגיש כי במצב זה אין מקום לידיעה או לאי - ידיעה, מכיוון שהידיעה עצמה כבר מבוססת על הפרדה. המצב העליון הוא מעבר לידיעה ואי - ידיעה, ולכן לא ניתן לתאר אותו במילים. מדוע לא מספיק רק לא לדעת כלום? אליעד מבהיר שיש הבדל בין להבין שאתה לא יודע כלום לבין להיות במצב שבו הידיעה עצמה לא קיימת. לא לדעת כלום בצורה הרגילה זו עדיין סוג של ידיעה - אתה יודע שאתה לא יודע. המצב האמיתי הוא כזה שבו לא קיים כלל מושג של ידיעה או אי - ידיעה. מה הקשר בין רצונות לאושר מוחלט? אליעד מדגים שכאשר לאדם יש רצונות, הוא פועל לפי שרשרת של רצונות, אך הוא לעולם לא יודע מהו הרצון המקורי. אם האדם יבין מה ... שמעבר לאי אפשר? כדי להגיע מעבר לאי אפשר, האדם צריך לשאול את עצמו שוב ושוב מי אמר שזה בלתי אפשרי? ולחפש ללא פשרות את האמת הפנימית. כאשר התודעה מגיעה למצב של אפס ידיעה אמיתי, שבו גם המושגים אפשרי ובלתי אפשרי נעלמים, האדם למעשה מתמזג עם המציאות האמיתית ונעלם בתוכה. כיצד נראה המצב שבו אין שאלות ואין תשובות? אליעד מתאר מצב ...

... לעומת מה שהוא לא הכל. במצב של אחדות מוחלטת אין ידיעה, כי ידיעה יוצרת נפרדות - מי שיודע והדבר שהוא יודע. באחדות מוחלטת אין אפילו את מי שיידע את עצמו. איך נוצרת ידיעה מתוך אי - ידיעה? אליעד מציג בעיה נוספת: איך מתוך מצב שאין בו שום ידיעה, לפתע נוצרת ידיעה של דבר כלשהו? הרי כדי לדעת שני דברים צריך לדעת לפחות דבר נוסף שמגדיר את שניהם, ואם לא ...

... משהו ומחזיק בדעות אחרות שכן ברורות לו. המצב השני הוא מצב של חוסר ידיעה מוחלט. במצב זה, האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, כולל דברים בסיסיים כגון מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, או האם יש לו בכלל ... הוא מאבד את היכולת לאחוז בדעה כלשהי, ובכך מגיע למצב אמיתי של חוסר ידיעה מוחלט. מה היתרון בלהגיע למצב של לא לדעת כלום? היתרון המרכזי שאליעד מתאר בלא לדעת כלום הוא השחרור המוחלט מהסבל והדאגות. הוא ... האם הרצון שלו בכלל נכון או מוצדק. לדוגמה, אם מכים אדם שאין לו שום ידיעה או הבנה, האדם לא יחווה זאת כסבל משום שאין לו שום תפיסה של כאב או של רע. מכאן שאליעד מנסה להראות שמי שלא יודע כלום באמת, לא יכול ... שאדם עושה זאת מספיק פעמים, הוא מתקרב יותר למצב האמיתי של חוסר ידיעה. ככל שהאדם מטיל ספק יותר ויותר, כך הוא מתרחק מלהחזיק בדעות מוחלטות, ובכך הוא מתקרב למצב המוחלט של לא לדעת. לדוגמה, אדם אומר ... לא נכון?. ככל שהתהליך הזה חוזר שוב ושוב, האדם מתקרב למצב של אי - ידיעה מוחלטת. למה קשה לאנשים להגיע למצב של לא לדעת כלום? אליעד מסביר שהקושי המרכזי הוא שהשכל של האדם תמיד דורש תשובות. אדם חכם ... וההיפך שלה, והטלת ספק מתמדת בכל אמונה, אפשר להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, שמשמעותו חופש אמיתי מסבל ומדאגות. איך לא לדעת כלום? אין שכל אין דאגות לדעת דבר והיפוכו להשתחרר מהמוח לצאת מהשכל מה המשמעות של לא לדעת כלום? חוסר ידיעה מוחלט ...

... אומר לעצמך לא יודע. בנקודה זו של חוסר ידיעה מוחלט, עומדות בפניך שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא לקבל את המצב ולהחליט שאתה פשוט לא יודע, וזאת המציאות ואין מה לעשות לגבי זה. האפשרות השנייה היא להגיד ... להמשיך לרצות את זה. במילים אחרות, חוסר ידיעה מוחלט יכול להוביל לשחרור מהרצון עצמו. מהי הדוגמה של העמידה על הראש ואיך היא מסבירה את הנושא? אליעד כהן נותן דוגמה שבה אדם מתבקש לעמוד על הראש בלי סיבה ... או הגיונית לרצון שלך, אתה מגיע לחוסר ידיעה מוחלט. בחוויה הפנימית שלך, אתה מבין שאינך חייב יותר להיאחז ברצון זה. אם תמשיך לרצות אותו, זו תהיה בחירה מודעת ולא כורח. בעקבות הבנה זו, גם אם תמשיך לרצות, ... מודע לחלוטין. מה המשמעות של להגיע לחוסר ידיעה מוחלט לפי אליעד כהן? להגיע לחוסר ידיעה מוחלט פירושו להבין לעומק שאין לך באמת סיבה הגיונית ומוצדקת לרצון מסוים. כאשר אתה מגיע למקום הזה, אתה משתחרר מההיאחזות ומהלחץ שהרצון גורם לך. מצב זה נותן לך ... להאמין או לרצות משהו אחרי שהגעת לחוסר ידיעה מוחלט היא שלך בלבד. אף אחד לא מכריח אותך להחזיק באמונה שיש הבדל בין רוצה ללא רוצה, ולכן לאחר שהבנת זאת, אתה לא יכול להאשים אף אחד בסבלך או בחוסר הנוחות ... איך להבין את הרצון שלי? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהן תשובות מעגליות? איך להשתחרר מרצון ללא סיבה? למה אסור לתת תשובות נרדפות בחקירה עצמית? מהי חקירה עצמית נכונה? איך לחוות שחרור מרצונות? ...

... שישכנעו אותו שכדאי לו לחתוך יד כדי להצמיח שתיים, הוא עדיין מראה שברמה עמוקה ניתן להטיל ספק גם באמונות הבסיסיות ביותר. כדי להגיע לחוסר ידיעה מוחלט, צריך להטיל ספק בכל הנחות היסוד. לא רק בדברים גדולים ומורכבים, אלא גם בדברים הפשוטים ביותר. אליעד מסביר שכשאדם אומר אני לא יודע, הכוונה היא שעליו באמת להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט בכל התחומים. במצב כזה האדם לא יודע שום דבר, גם לא את זה שהוא לא יודע. כיצד אפשר להתקדם הלאה אחרי חוסר ידיעה מוחלט? לאחר שמגיעים למצב של חוסר ידיעה מוחלט, מתחילה להיווצר הבנה חדשה ושלמה יותר. המצב של חוסר ידיעה אינו סתם בלבול, אלא נקודת התחלה למצב שבו השכל מתארגן מחדש באופן מדויק ונקי מטעויות. הוא מדגיש שככל שהמטרה גבוהה יותר, כמו להגיע לשלמות מוחלטת, ככה צריך שהבסיס יהיה נקי יותר ... כוללת את הצעדים הבאים: הטלת ספק מתמדת ועמוקה בכל הנחות היסוד של המציאות. הבנה שכל אמונה ושכל יכולים להישבר ולהשתנות. התקדמות דרך חוסר ידיעה מוחלטת והגעה למצב של ניקיון מוחלט. התחברות למי שכבר השיג את המצב הזה (צדיק האמת). עבודה פנימית על המידות (יראה, ענווה, אמת). הבנה שיש לעבור דרך חוסר ידיעה מוחלט כדי להגיע לידיעה של שלמות. אליעד מדגיש שהאדם חייב לוותר על השכל המוכר והידוע ולהסכים לעבור דרך מצב של לא יודע כלום, כדי להגיע בסופו של דבר למצב האושר המוחלט והשלמות ...

... נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה ... מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא שהידיעה ... בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר ... כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, ... טבעי? אליעד כהן מסביר שהאדם בדרך כלל אינו מודע למושכל הראשון כי הידיעה הזו מובנת מאליה כל כך, עד שהיא כלל לא נחשבת ידיעה בעיניו. הידיעה הזו ברורה כל כך, עד שאדם אפילו לא יודע שהוא יודע אותה. הידיעה הזו קיימת אצלו מלידה, ... הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של ... מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח ... אחת בשנייה יכול להיות שהוא ידע שיש דבר כזה שולחן בלי לדעת על כסא אדם לא יכול לדעת שולחן בלי לדעת דבר כזה חפץ כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. אי אפשר לדעת דברים בלי לדעת על דברים אחרים קודם. הידיעה של כדור הארץ הידיעה עגול יש ידיעה שיש כדור הארץ כוללת בתוכה ידיעות אחרות שבלעדיהן ידיעה של כדור הארץ לא יכולה להיות קיימת. אם לא היית יודע שובע לא היית יודע רעב. מושכל ראשון זוהי ידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה. כל הידיעות שמלמדים את האדם אדם יכול לא לדעת אותו. אם קיימת אפשרות לא לדעת זהו לא מושכל ראשון. יש דבר אחד שאי אפשר לא לדעת. כל ידיעה מבוססת על משהו אחר. הידיעה כדור הארץ על זה שיש כדור הארץ ויש עיגול הידיעה שאדם יודע את קיום כדור ... לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ...