... מצב שבו האדם אינו יודע שום דבר בצורה מוחלטת. זה לא רק חוסר ידע על נושא ספציפי, אלא חוסר ידיעה מוחלט על כל דבר כולל קיומו האישי. לדבריו, כאשר אדם באמת חווה שהוא לא יודע כלום, נוצרת תחושה עמוקה ...

... ההבחנות האלו ובכך להפסיק לחוות חיסרון. מה יקרה אם נגיע למצב שבו לא יודעים כלום? אליעד מתאר מצב של ידיעה מוחלטת שבו אדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהוא לא יודע כלום - אפילו לא יודע שהוא לא יודע. זה ... אבל נשאר בה רשימו - רושם או סימן שהיה משהו. באופן דומה, גם כשאדם חוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת לתודעה רגילה, הוא לא בהכרח זוכר או מודע לאותו מצב, אך הוא עדיין מושפע ממנו ברמה עמוקה. האם ...

... באמת מבין למה הוא לא מבין, או שאולי בעצם אתה לא מבין את נקודת המבט שלו. מה הקשר בין ידיעה מוחלטת לשעמום? אליעד מסביר שאם היית באמת יודע משהו בצורה מוחלטת וחד - משמעית, לא הייתה קיימת אצלך שום ... משעממים או פשוטים, ולזכור שאם משהו לא מעניין אותך, זה עצמו סימן שיש לך עוד מה ללמוד עליו. עצם הידיעה שאינך יודע משהו באופן מוחלט היא נקודת המוצא להמשיך ולחקור, וזה מה שמאפשר להפוך כל דבר למשמעותי ומעניין. איך ...

... בכלל - הדרך היחידה היא לצאת לגמרי מהמשחק. אבל אם מוכנים להמשיך לחוות עליות ומורדות, אז ממשיכים לחיות עם ידיעה שלפעמים יהיה כעס ולפעמים לא. איך בוחרים אם להמשיך לכעוס או לוותר? שאלה: אז מה בעצם ההחלטה שעליי לקבל ...

... ידע מוחלט, אלא למצב שבו הוא אינו יכול כלל לראות את ההבדלים שהוא ראה קודם. המצב הזה הוא מעבר לידיעה ולאי - ידיעה - הוא מצב של שקט תודעתי שבו הספקות והלבטים כבר אינם מפריעים. מה המסקנה הסופית של החקירה העצמית לפי ...

... לעומק מהו תהליך למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל למידה היא בעצם מעבר ממצב של אי - ידיעה למצב של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד כהן מעלה את השאלה המרכזית: איך ממקום של חוסר ידע מוחלט מגיעים לידיעה? התהליך, לדבריו, הוא שינוי שצריך להבין אותו עד הסוף, ובשביל להבין את השינוי, ראשית יש לבדוק היטב את ההנחות ... הלמידה מתבצע, יש לבחון קודם את עצם ההגדרה של מה זה לא לדעת? ומה הכוונה בכלל בלדעת משהו? האם ידיעה היא אמונה? אליעד מסביר כי מנקודת מבט מסוימת, כל ידיעה היא סוג של אמונה. כלומר, כאשר מישהו אומר אני יודע שמשהו הוא ככה וככה, המשמעות היא למעשה שהוא מאמין ... אמונה חדשה. הוא מוסיף כי בכל למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת? אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. ... אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה? איך באמת אפשר לבדוק אם באמת למדת משהו חדש? אליעד מדגיש כי יש צורך לבחון היטב את הזיכרון. לדוגמה, ... הקושי העיקרי בהבנת תהליך הלמידה הוא ההנחות שאנו עושים מראש. אם אנחנו מניחים מראש שהיה מצב של אי - ידיעה ומצב של ידיעה, אנו קובעים עובדות שאיננו בטוחים בהן באמת. הוא מבהיר כי אם בודקים לעומק, מתברר שאנחנו לא באמת בטוחים שקיים הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה. כאשר בודקים זאת לעומק, מגיעים למסקנה שאי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק התרחש בתהליך של למידה. הוא מוסיף כי ... לסיכום, אליעד כהן מציע דרך התבוננות מעמיקה על מושג הלמידה, שמעודדת את האדם להטיל ספק בכל ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח לומד? מהי למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח חושב?

... ההבדל בין סוגי ודאות שונים באמצעות דוגמה של האצבעות: כאשר אדם מסתכל על ידו וסופר חמש אצבעות, לכאורה זו ידיעה ודאית. אך עדיין אפשר להטיל ספק בכך ולשאול מי אמר שזה נכון?, אולי מדובר באשליה או הזיה. מצד שני, ... לכך שגם ההכרזה אני יודע שאני לא יודע כלום היא בעצמה בעייתית, כי בעצם המשפט הזה מסתתרת הנחה של ידיעה כלשהי. כדי באמת להטיל ספק, צריך להגיע למצב שבו אתה אפילו לא יודע אם אתה יודע שאתה לא יודע. ... תבדוק מי אמר שיש לי יד?, אתה יכול לגלות שאין לך שום דרך לוודא זאת באופן מוחלט, כי כל ידיעה מבוססת על משהו אחר שגם הוא לא ודאי. זה הופך את כל הידיעות שלך לדבר יחסי, ואף פעם לא ...

... בעזרת דוגמה של אדם שיוצא מביתו, הולך לאיבוד, מוצא שוב את הדרך חזרה לביתו, וכך נוצר אצלו רשימו - ידיעה פנימית עמוקה שאין מקום כמו הבית. בהקבלה רוחנית, הרשימו הוא התחושה של החזרה לאחדות אחרי שהאדם חוזר למצב הרגיל ... כן, אליעד טוען שניתן לחזור למצב המקורי של האחדות לפני שנוצרו ההפרדות, אך מדגיש כי במצב זה אין מקום לידיעה או לאי - ידיעה, מכיוון שהידיעה עצמה כבר מבוססת על הפרדה. המצב העליון הוא מעבר לידיעה ואי - ידיעה, ולכן לא ניתן לתאר אותו במילים. מדוע לא מספיק רק לא לדעת כלום? אליעד מבהיר שיש הבדל בין להבין שאתה לא יודע כלום לבין להיות במצב שבו הידיעה עצמה לא קיימת. לא לדעת כלום בצורה הרגילה זו עדיין סוג של ידיעה - אתה יודע שאתה לא יודע. המצב האמיתי הוא כזה שבו לא קיים כלל מושג של ידיעה או אי - ידיעה. מה הקשר בין רצונות לאושר מוחלט? אליעד מדגים שכאשר לאדם יש רצונות, הוא פועל לפי שרשרת של רצונות, אך ... שוב ושוב מי אמר שזה בלתי אפשרי? ולחפש ללא פשרות את האמת הפנימית. כאשר התודעה מגיעה למצב של אפס ידיעה אמיתי, שבו גם המושגים אפשרי ובלתי אפשרי נעלמים, האדם למעשה מתמזג עם המציאות האמיתית ונעלם בתוכה. כיצד נראה המצב ...

... לעומק הרעיונות, המשמעויות, המניעים וההנחות שמאחורי הדברים. רק הבנה כזו תביא לשינוי פנימי אמיתי ולשלוות נפש מוחלטת. למה חוסר ידיעה יוצר חוסר שלווה? אליעד מדגיש שחוסר שלוות נפש נובע מתחושת חיסרון או מחוסר ידיעה. לדוגמה, אם אדם לא יודע איך להגיע לרחוב מסוים ואין לו דרך לברר זאת, הדבר יכול ליצור בתוכו תחושה ...

... - כלומר, לא לדעת שום דבר, לא לקטלג, ולא להגדיר קבוצות בכלל. רק מצב של אין כלום ואי - ידיעה מוחלטת פותר לחלוטין את בעיית ההגדרה, כי כשלא יודעים דבר, אין משמעות לחלוקה לקבוצות. לסיכום, אליעד כהן מסביר את ...