... ומשם יוכל להמשיך. כיצד להתמודד עם תחושת אני לא יודעת מה אני רוצה? אליעד מתאר שני סוגים של חוסר ידיעה: יש מצב שבו אדם לא יודע מה הוא רוצה כי באמת כל האפשרויות שוות מבחינתו, ויש מצב שהוא לא ...

... למעשה באי - דיוק. הוא כן יודע, אך מתקשה להגדיר זאת במדויק. חשוב להבין שאם לא הייתה לאדם שום ידיעה על הרצון שלו, לא הייתה מתעוררת אצלו תחושת תסכול או חיסרון. למה אתה חווה תסכול כאשר אתה לא מבין ... מסוימת בחיים. הרצון להיות בטוח לחלוטין נובע מחשש פנימי שהכל עלול להתמוטט, ולכן האדם מחפש להיאחז באיזושהי הבנה או ידיעה מוחלטת על עצמו ועל המציאות. אבל חשוב לשאול - מאיפה הגיע הרעיון שלהבין את עצמך יעניק לך שליטה? האם ... את העסק? מה היה שם? מה אתה מנסה להבין? הבנו שמה שחסר לך זה הבנה. שאלה: אני חווה חוסר ידיעה על העצמי שלי. אולי שמעתי כל מיני סיפורים, שיש סוג של מקום מסויים שאני אמור להגיע אליו, ואז משהו ...

... תורמים לך, ולכן כדאי להיפטר מהם ולא להחזיק בהם סתם. מהי באמת ודאות מוחלטת? אליעד כהן עוסק בשאלה מהי ידיעה ודאית. הוא מנסה להראות שלמעשה אין לאדם יכולת להגיע לידיעה מוחלטת ודאית מעבר לתחושת הקיום הבסיסית שלו. הוא מדגים את הרעיון דרך כך שאדם שואל אותו לגבי חוויה ישירה של קיום, ואליעד משיב לו כי הידיעה היחידה שניתן להגדיר כוודאית היא תחושת הקיום ברגע הנוכחי בלבד. אליעד מתייחס לדיון הפילוסופי הזה ומבהיר שלמרות החיפוש אחרי וודאות מוחלטת, למעשה אין טעם להיאחז בידיעה מוחלטת מעבר לתחושת הקיום הרגעית, מכיוון שכל דבר מעבר לכך אינו ניתן להוכחה מוחלטת. איך אפשר להימנע מזיגזוג ומחוסר ...

... בלתי נתפסת כאשר אדם מגיע למצב של לא יודע כלום. הוא מסביר כי כאשר אין לאדם שום תפיסה או ידיעה, הוא לא יכול להיאחז בשום דבר, ובכך הוא פתוח לכל אפשרות. מה הקשר בין הרעיון של אליעד כהן לרצון ...

... כהן, ליקוטי מוהרן חא נג מהם חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים ... בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר ... ולהקיף את כל מה שכביכול אין לו גבול. ההבדל הרביעי מציין שידיעת אלוהים לא משתנה - אין הבדל בין הידיעה כשהיא בכוח (הפוטנציאלית) לבין הידיעה כשהיא בפועל (המציאות). על פי הרעיון האלוהי, גם כאשר אנחנו מדמיינים משהו שעתיד לקרות, אלוהים יודע את כל זה ... גם אם המידע קיים רק כפוטנציאל. ההבדל החמישי עוסק בקיומה של אפשרות בחירה. אלוהים יכול לדעת בוודאות משהו, אך הידיעה שלו לא שוללת את האפשרות שזה עדיין יכול להתרחש אחרת. זהו פרדוקס שבאמצעותו אלוהים מהווה את הידיעה והמציאות בו - זמנית, תוך שמירה על פתח לאפשרויות. לסיכום, ההסבר האלוהי מפרק את גבולות השכל האנושי ומאתגר את כל תפיסות הזמן, הפוטנציאל והידיעה. המושגים של יש ו - אין, פוטנציאל ו - מציאות, מחויב ו - אפשרי, מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל בין ידיעה לפוטנציאל תפיסת אין סוף ומציאות אלוהית שימוש בפרדוקסים להבנת רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך ... גבול, ושם נוצר שינוי בתפיסה. חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה ... שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. ... שני המצבים ללא הבדל וללא שינוי. במחשבה האנושית, כוח (פוטנציאל) ופועל (מציאות) הם שני מושגים שונים. אבל מבחינת האל, ידיעה על מה שעתיד להיות וידיעה על מה שהוא עכשיו הן אותה ידיעה. אין כאן קודם ואחר כך, כי גם מושג הזמן נתפס אחרת. מכאן נובעת המחשבה על יקומים מקבילים או תנועה ... גם אם האל יודע משהו בוודאות - הדבר עדיין אפשרי ולא בהכרח מחויב, מה שמנוגד לתפיסה הרגילה שלנו שלפיה ידיעה ודאית פירושה שהדבר מחויב. כאן משתמש רבי נחמן ברעיון שכאשר אומרים האל יודע, אפשר להחליף זאת במילים האל מהווה. כך, עצם הידיעה של האל היא עצם המציאות. אבל למרות שהידיעה היא ודאית, זה לא סותר את העובדה שהדבר יכול להיות עדיין בגדר אפשרות. אלו שני קטבים, והאל מחזיק בשניהם ... שימוש בפרדוקס כמפתח להבנה חדשה מודגש שאם מחליפים את המילה יודע במילה הוויה, מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). ... מושג הוא עצמו נקודת פתיחת הדלת לאפשרות להבין דברים אחרת. כי, במידה מסוימת, גם לא להבין הוא סוג של ידיעה חדשה - ידיעת הגבול. מקובל לחזור שוב ושוב על הטקסטים, כגון ליקוטי מוהרן בתורה נג, כדי להעמיק בהם. כל ... לחוות שינוי בתפיסה הכללית שלו. לסיכום פרדוקסים כמו יודע בוודאות אבל הדבר נשאר אפשרי או אין הבדל בין ריבוי לידיעה אחת משקפים חשיבה מעל ההיגיון האנושי הרגיל. זוהי נקודת מפגש עם אינסוף, עם חוסר גבול, ועם מצב שבו זמן ... אדם. ואלו חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו. הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו. בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני יודע שפה יש כסא, ... אחד? אלוהים יודע את כל הדברים, ובעצם הוא יודע רק דבר אחד. רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. ... אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת, זה השכל הנקנה. אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין השולחן לבינך, אני יודע שיש ... של, הלא יודע מה זה היא עצמה הדבר. כאשר אתה באמת לא יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ידיעה. למשל מה הסיבה הראשונה של כל האירועים? לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת ... אחד בו זמנית. זה לא הגיוני, אבל אם אתה מבין את זה, אין לך יותר שאלות. שוב, את המילה ידיעה להחליף למילה הוויה ואז אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול ...

... להיות במצב שבו אנו רוצים להיפטר ממנו. הוא מתאר את הקיום כחיוב שאין לו משמעות ללא חיסרון. האם קיימת ידיעה חווייתית או שכלית? באמצע השיחה, אליעד מתאר את השוני בין ידיעה חווייתית לבין ידיעה שכלית. הוא שואל את השומעים האם הם חושבים שידיעה היא חווייתית, שכלית או ישירה. כאשר אחד המשתתפים מציין שזו ידיעה ישירה, אליעד מקבל את דבריו ומסביר שזה אכן הרובד העמוק יותר של הידיעה. הוא מעלה את השאלה האם כל ידיעה היא חווייתית או שכלית, ומסביר שאם אדם בטוח במשהו שהוא קיים, זה למעשה אומר שהוא בטוח שיש חיסרון, וכתוצאה ... ולשכל, והן יכולות להתקיים במקביל לשכל מחוץ למציאות. קיום ומודעות הבדלים בין השכל האנושי לשכל של אלוהים חיסרון וקיום ידיעה חווייתית מול ידיעה שכלית הכחשת חוויה ישירה שאלה: האם קיום שווה מודעות, והאם יש קיום ללא מודעות והאם יש מודעות ללא קיום? ... אליעד: לכן אתה צריך להטיל ספק בחוויה. אתה לא מבין משהו פשוט. פשוט החלפת את המילה שכל בחוויה. שאלה: ידיעה בכלל. אליעד: מה הכי עמוק, ידיעה חוויה או שכל? שאלה: ידיעה. אליעד: איזה ידיעה, ריגשית שיכלית חווייתית? שאלה: ישירה. אליעד: אתה יודע בידיעה ישירה שמשהו קיים? אני מנסה למשוך אותך למקום שאומר, שאם אתה בטוח שמשהו קיים, אז אתה בטוח שתמיד יש ...

סיבת הסבל, למה יש סבל? ידיעה היא סבל, איך נוצר סבל? מהו סבל? מהי מהות הסבל? אושר או סבל, איך לא לסבול? תמיד יש חיסרון, תכלית הידיעה שלא נדע, למה באמת יש סבל? מהם הגורמים לסבל? כיצד ידע גורם לסבל? הסבל הוא נושא מרכזי בהרצאה של ... לדבריו, הסבל נובע לא מהחוויה הפיזית עצמה, אלא מהתודעה האנושית שמבינה ומשיגה מידע. אליעד מציין שהסיבה האמיתית לסבל היא הידיעה עצמה. הוא טוען שכל ידיעה כרוכה בחיסרון, ולכן כל מי שיודע משהו חייב להרגיש סבל. מהו קשר בין ידיעה לסבל? אליעד מסביר כי כאשר אדם יודע משהו, לדוגמה על שולחן, הוא לא רק יודע מהו השולחן אלא גם את מה שאין בו. ההכרה במשהו ייחודי בעולם קשורה בהכרח בהבנת חיסרון של מה שאין בו. כל ידיעה, לפי אליעד, יוצרת חיסרון שמוביל לסבל. אם אתה יודע שמשהו קיים, אתה גם יודע על מה שהוא לא, וזה ... הוא מדגיש שכל דבר בעולם, אם הוא קיים, הוא גם לא קיים, וזו סיבה נוספת לכך שתודעה המבוססת על ידיעה מובילה להרגשת חסר. אם תשאול את עצמך שאלות כמו מהו שולחן? ותשאל את עצמך מהו כאב?, תגיע בסופו של ... חוקר אותו עד סופו, בסופו של דבר לא תדע אותו יותר, וזהו פתרון לעיקול הסבל. מהי סיבת הסבל? כיצד הידיעה יוצרת סבל? מהו פתרון אמיתי לסבל? איך הבנה יכולה להפסיק סבל? מהו תהליך ההבנה שמוביל להפסקת הסבל? אליעד: הסיבה ... זה תודעה? משהו, והתודעה הזאת יודעת דברים, יש לה אינפורמציה בראש. מה שאני רוצה לחדד, שחוויית החיסרון מחויבת מעצם הידיעה. עצם זה שאתה יודע משהו, זה מחייב שיהיה חיסרון. אני מנסה להסביר את חוויית הסבל מנקודה כזאת שאתה תהיה ... זה מוביל לכך שאתה לא יכול לפתור זאת בשום דרך, חוץ מהדרך שאני מסביר. אני טוען שהסבל תלוי בעצם הידיעה. עצם זה שאתה יודע משהו, למשל זה שולחן, לדעת פירושו לסבול. למעשה לדעת ולסבול זה אותה מילה. לדעת זה ... את קיומה של הבעיה. אתה מגיע לכזאת תפיסה שאפילו את הבעיה אתה לא יכול לדמיין. הפיתרון הוא שהכל תלוי בידיעה. אם אתה תדע מה המהות האמיתית, זה יגרום לך לא לדעת שום דבר, ואז אין שום שאלה. צריך ללכת בדבר אחד עד הסוף. אני חוזר, השורש האמיתי של הסבל, זה הידיעה. עצם זה שאתה יודע, זאת חוויית חיסרון. לא משנה מה אתה יודע, באם יש לך או אין לך. הפיתרון, ...

איך אפשר לא לדעת כלום? חוסר ידיעה, תכלית הידיעה שלא נדע, לא להבדיל בין יש לאין, משמעות החיים, חיים ומוות, להשתחרר מהסבל, להפסיק לסבול איך אפשר לא לדעת ... באמת נכון או אם מדובר בתפיסות שגויות שאנחנו לוקחים אותן כמובן מאליו. השאלות שעולות בהרצאה קשורות לעקרונות של חוסר ידיעה וההבנה שאולי עלינו להפסיק להבדיל כל הזמן בין טוב לרע, בין יש לאין, ולשאול האם יש דרך להפסיק לסבול מהמחשבות וההגדרות האלה. מהו חוסר ידיעה? אליעד כהן מדבר על חוסר הידיעה בהקשר של ילד קטן. כשהילד נולד, הוא לא יודע שום דבר על העולם, ואין לו תפיסות לגבי טוב ורע. ... למבוגר, שנכנס למצב של סבל כשמשהו קורה לו כי הוא כבר יודע מה המשמעות של כל פעולה או אירוע. הידיעה של המשמעות של דברים גורמת לו לפתח רגשות של סבל או שמחה, תלוי במידה שבה הוא מקבל את המציאות. ... את זה כחלק מהמציאות. לעומת זאת, מבוגר שמודע לכך שהוא אמור למות בגיל 80, פתאום מצפה לעתיד שונה ומשתמש בידיעה זו כדי להתכונן ולהתנהל באופן שונה. זה מעורר אצלו סבל, כי הוא מודע לכל פרט בחיים - לדעת מתי למות, מתי להתחיל, מתי לסיים. מהו הידע שגורם לסבל? כשהאדם עובר מתוך ידיעה עמוקה על המציאות, זה גורם לו להיות טרוד יותר על כל דבר. כל החלטה וכל פעולה נתפסת כמשמעותית וגורמת לסבל אם היא לא מתבצעת באופן מושלם. אליעד מציין את הדילמה של החיים - האם הידיעה היא זו שגורמת לנו לסבול יותר. הוא טוען שלפעמים הידיעה לא בהכרח עוזרת לנו להתמודד עם מצבים, אלא יוצרת לנו מציאות שבה אנחנו לוקחים את הדברים יותר מדי ברצינות. זה מונע מאיתנו להתנהל בצורה רפויה ושלווה. האם הידיעה חיונית לחיים? האם יש צורך בידיעה כדי לחיות חיים טובים יותר? האם כל הידיעה שאנחנו רוכשים בתהליך החיים מביאה אותנו אל מקום טוב יותר או רק יוצר בנו תחושות של סבל? אליעד טוען ... יודעים לא בהכרח תואם את האמת יכולה לעזור לנו להשתחרר מהסבל. אליעד מדבר על הדרך בה צריך להפסיק להימנע מהידיעה המוגזמת ולפני כל פעולה או תגובה לשאול את עצמנו - האם באמת אנחנו יודעים את כל מה שאנחנו חושבים ... שאנחנו יודעים עשוי להיות רק מושג שנמצא בראשנו, מבלי שהוא באמת משקף את המציאות כפי שהיא. החיים והמוות מהות הידיעה חוויית הסבל הבדלים בין ילד למבוגר מהות קיומית האם צריך לדעת כל דבר? השלמות בחיים

... לא יודע כלום, יש ואין, מהות וצורה, איך המוח עובד? המוח האנושי, סודות החיים, סודות המציאות, מהירות המחשבה, חוסר ידיעה, יש או אין איך נוצרת מחשבה? ההרצאה מתחילה בהסבר על המהות של המחשבה, כיצד היא נוצרת ומהם המנגנונים שמובילים להבנתה. אליעד כהן עוסק בשאלה היסודית של מהות המחשבה, ומציג את הרעיון שהמחשבה מתחילה במקום של חוסר ידיעה. הוא מדבר על הדרך שבה המוח עובד ומבצע הבחנה בין מצב של לא יודע לבין מצב של יש. מה ...

... שמבוסס על החושים, הזיכרון, והתפיסה של האדם. הגעה לנקודת לא יודע כדי לראות את האמת המוחלטת, יש להפסיק להיאחז בידיעה. השלב האחרון של החקירה הוא להבין שהאדם אינו יודע דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות בצורה עמוקה, בסופו של דבר ... החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן. מי שמעמיק בכך מגיע למצב שבו אין לו ידיעה ברורה על דבר, וכך הוא מתקרב לאמת האמיתית, שאינה ניתנת להמשגה. חקירת החוויה כל חוויה שאדם חווה יש לחקור ...