תחושת חיסרון תמידי, איך נוצר רצון? איך נוצר חיסרון? ידיעה יוצרת חיסרון, ידיעה יוצרת רצון, רצון להיות קיים, קיום עצמי, לימודי מודעות עצמית, ידיעת העצמי, להיות מודע לעצמך, קיומו של הרצון מהי ... משהו שעדיין לא מושג, או משהו שחסר ולא נמצא. איך נוצר רצון? רצון, כמו תחושת חיסרון, נוצר על ידי הידיעה. הידיעה מייצרת תחושת חיסרון, אשר מצד שני גורמת לרצון להשיג את מה שחסר. הרצון להימצא במצב טוב יותר, לדעת יותר, להרגיש שלם יותר או להיות קיים בצורה מסוימת, נובעים כולם מתוך תחושת החיסרון הנוצרה כאשר יש ידיעה. כלומר, הרצון קשור קשר ישיר לידיעה על משהו שיכול להיות או לא להיות, או שיכולת מסוימת עדיין חסרה. מהו הקיום העצמי? כאשר אדם מודע לעצמו, ... שלו, יכול להיות במצב של חוסר רצון מוחלט, כי לא תהיה לו מודעות למי שהוא ולמה הוא קיים. איך הידיעה יוצרת חיסרון? ידיעה או חוסר ידיעה הם היבטים חשובים ביצירת חיסרון. אם אדם יודע משהו, הוא יכול להבין שיש לו חיסרון או שעדיין חסר לו ... אם כן, תלוי בקיום של אני. אם אין קיום עצמי, אין רצון. כל רצון מחייב את קיום העצמי, את הידיעה על הקיום. לפעמים, אם אדם מודע לקיום שלו בצורה מאוד ברורה, הרצון יכול להפוך למוחשי ומוחלט, תלוי בהבנה העצמית ... יתערבב עם המודעות למצב, ומאידך, הרצון יכול להיבלם אם האדם מבין שאין שום חיסרון שיש לתקן. מה הקשר בין ידיעה ורצון? הקשר בין ידיעה לרצון מאוד ברור. כאשר אדם יודע משהו, הוא מרגיש שצריך להשיג את אותו דבר. הידיעה יוצרת את הרצון והתחושה של החיסרון. לדוגמה, אדם שמודע לכך שהוא לא מצליח להשיג משהו מסוים, יחוש את החיסרון וירצה למלא אותו. כך הרצון תלוי בידיעה על חיסרון כלשהו, ותחושת החיסרון נובעת מהידע על מה שחסר. האם תמיד יש חיסרון? התחושה של חיסרון אינה תלויה רק במציאות חיצונית, אלא נובעת מהידיעה שלנו על מה שיש ומה שאין. אם אנחנו לא יודעים משהו, אנו לא חווים חיסרון לגבי אותו דבר. לעיתים, תחושת החיסרון נובעת ממודעות לדברים שאנחנו לא מודעים להם במלואם, וההבנה הזו יכולה לשחרר אותנו או להקשות עלינו. האם הידיעה באמת עוזרת למנוע את החיסרון? מעניין לשאול אם כאשר אנחנו יודעים משהו, החיסרון לא נעלם. כפי שנאמר, לא תמיד ... הידע רק מחמיר את תחושת החיסרון, כי המודעות לתחושת החיסרון מחדדת את הרצון להשיג את מה שחסר. מה משמעות הידיעה וההבנה של החיסרון? כאשר אדם מבין את הקיום ואת מה שחסר לו, הוא יכול לבחור לפעול להשלמת החיסרון הזה, ... לאדם להרגיש פחות חסר, או לחלופין, להרגיש צורך חזק יותר להשיג את מה שחסר לו. לסיכום הרצון נובע מתוך הידיעה, תחושת החיסרון נוצרת כאשר אדם מודע למשהו שחסר לו. תחושת החיסרון הזו היא לא תמיד מציאותית, אלא תלויה במודעות ... רצון מתחיל מתוך קיום עצמי ותודעה על אותו קיום. מהי תחושת החיסרון? איך נוצר רצון? מהו הקיום העצמי? איך הידיעה יוצרת חיסרון? האם תמיד יש חיסרון?

... שכל או אמונה, אמונה או שכל, דעת מעל הדעת, מהי אמונה אמיתית? מהו שכל אמיתי? להאמין באמת, אמונה או ידיעה מהי אמונה אמיתית לפי רבי נחמן? ההרצאה עוסקת בנושא של אמונה מעל השכל ושכל מעל האמונה, בעיקר בהקשר של ... פי הידע או ההבנה של האדם, אלא על פי העומק והשלמות שבה הוא מקבל את האמונה. הקשר בין אמונה ידיעה ושכל בהרצאה, אליעד מדבר גם על הקשר שבין אמונה לידיעה. הוא מציין כי יש אנשים שמבינים או יודעים את הדברים על פי השכל, אך ישנה דרך של אמונה שאינה דורשת את הידיעה השכלית, אלא ביטחון פנימי. הוא מסביר את המושג הזה בהקשר של רבי נחמן, שבו יש להאמין מבלי לדעת את ... בצורה שהיא יותר ממה שהשכל יכול לתפוס. אמונה מעל השכל שכל מעל האמונה האמונה של רבי נחמן אמונה או ידיעה? מהי אמונה אמיתית? מהו שכל אמיתי?

... המהות העצמית שהוא מזהה בתוכו היא בעצם כלום בצורת משהו. לפי אליעד, הענווה האמיתית אינה ביטול עצמי מזויף אלא ידיעה מוחלטת של אני באמת כלום. למה בעצם האדם רוצה שיעריכו אותו? אליעד מדגים זאת בשיחה שבה אדם תוהה כיצד ...

השכל הגדול ביותר, קצה השכל האנושי, תכלית הידיעה שלא נדע, ההבנה הגדולה ביותר, האמת המוחלטת, מה מבינים בסוף? איך מרגיש אושר? אחדות שקרית, מעל השכל האנושי, אין ... המציאות לעומק יגיע לנקודה שבה הוא פשוט לא ידע יותר דבר, אבל חשוב להדגיש שזה לא מצב של חוסר ידיעה רגילה, אלא מצב שבו נעלמות לחלוטין ההגדרות עצמן, ואיתם כל שאלות האדם. מהי המשמעות האמיתית של אי - ידיעה מוחלטת? כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא לא מבין דבר ולא יודע כלום, לא מדובר בסתם חוסר הבנה או ... כי השאלה עצמה מבוססת על כך שיש איזו הנחת יסוד שמפרידה בין דבר לדבר אחר. במצב של אי - ידיעה מוחלטת, גם ההבדל בין השאלה לתשובה אינו ברור. זהו מצב שבו השכל האנושי מגיע לקצה גבול ההבנה, ואינו יכול ... משהו שהוא לא מבין, ולכן זה לא הסוף. כשמגיעים באמת לסוף, לא קיימת אפילו המחשבה אני לא מבין. אין ידיעה שיש מה להבין או לא להבין, ואין אפילו שאלה אם הגעת לסוף או לא. זהו מצב של תכלית הידיעה שלא נדע, שהוא למעשה מעבר לתודעה אנושית. האם אפשר לפעול מתוך מצב של אי - ידיעה מוחלטת? אדם שרגיל לחשוב מתוך ידיעה, יתקשה לדמיין כיצד פועל אדם שאינו יודע כלום. אך כאשר האדם באמת אינו יודע כלום, הוא כלל לא חושב ... הסיום של כל החיפוש, שבה אין הבדל בין יש לאין, ולכן אין יותר שאלות ואין יותר תשובות. מהי תכלית הידיעה? מה ההבדל בין יש לאין? איך מרגיש אושר אמיתי? מה המשמעות של סוף המשחק? האם אפשר לדעת הכל? מהי ... בנגמר המשחק היא שנגמר המשחק הנוכחי. כשנגמר המשחק הזה מתחיל משחק חדש. למשחק החדש יש חוקים חדשים, כללים חדשים, ידיעה חדשה, מחשבה חדשה. שאלה: איך אתה יודע שיש משחק חדש? המשחק החדש עשוי להיות דומה לישן אבל הוא משחק ... שוב אתה רואה את הנכון המקורי. ואז כשאתה נשאל מה האמת אינך יודע כלום. ראיית ההפכים מקרבת אותך לאי ידיעה. במשל, אם אתה רוצה משהו ואתה שואל עצמך למה, אתה מגיע למסקנה שלמעשה אינך רוצה באותו דבר. כשאינך יודע ... התשובה היא אי אפשר לדעת כלום אבל זו אינה תשובה שמאפשרת הבנה. התשובה היא שבסוף מגיעים למצב בו אין ידיעה שיש הבדל. בסוף זה לא אין הבדל, אלא לא יודע שיש הבדל. כיון שכל השאלות מבוססות על הנחות יסוד, ...

... לחוות שחרור ושקט נפשי. מנגד, אם הוא ממשיך להתעקש שיש הבדל ושמשהו אינו בסדר, הוא נשאר בכאב. איך חוסר ידיעה עוזר לפתור מחלוקת פנימית? אליעד מדגיש את כוחו של חוסר הידיעה. כשאדם אומר לעצמו אני לא יודע אם יש או אין הבדל, או אני לא בטוח אם אני צודק, עצם ... שהוא יודע שיש הבדל ושמשהו לא בסדר במציאות, הרי שהוא מתעקש להישאר בצדקתו ובמקביל להמשיך להרגיש רע. איך חוסר ידיעה עשוי לפתור את המאבק הפנימי? כשאדם אומר אני לא יודע אם יש או אין הבדל או אולי אני כלל לא צודק, עצם הודאתו באי - ידיעה פותרת את המתח מול המציאות. הבעיה מתחילה כאשר אדם בטוח שהוא יודע שהמציאות לא בסדר. אם הוא באמת מתיימר ...

... את מה שאמר. במקרה כזה הוא מציע: לבצע את הפעולה לפי ההבנה הקיימת, אבל לזכור שזו רק אמונה, לא ידיעה. להיות תמיד מודע לכך שההבנה שלך מוגבלת, ושאתה בעצם מאמין שהבנת נכון, ולא יודע בוודאות. לדוגמה, אם אליעד אומר ...

... מוביל לכך שהכל הופך להיות אפשרי עבורו. הוא יכול לבחור אם להתנהג בצורה מסוימת או להימנע ממנה, אך מתוך ידיעה ברורה שאין לכך שום משמעות מוחלטת. אליעד מסביר שהבעיה שעולה אצל רוב האנשים בהקשר זה היא הפחד לפגוע באחרים. ... רק כאשר הוא מבין שאין טוב או רע אמיתיים, הוא חופשי לבחור לחלוטין - לבחור בטוב או ברע כרצונו, בידיעה שזה לא משנה באמת. אליעד מסיים בכך שהוא מציג עולם אידיאלי, שבו האדם יכול לבחור את הכל, כולל החוקים, ...

... בכל היבט של המציאות שלו. מה ההבדל בין לחוות לבין לדעת לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את ההבדל בין ידיעה שכלית לבין חוויה ממשית. לפי אליעד, אדם יכול לדעת אינטלקטואלית שהוא יכול לבחור כל דבר, אך זה לא מספיק. ...

... אותו לתחושת חופש ואושר, כי הוא מפסיק להיות כבול למחשבות ולרצונות המדומים שלו. מדוע תפיסת האמת המוחלטת מובילה לחוסר ידיעה מוחלט? אליעד כהן מבהיר שהאמת המוחלטת פירושה להבין שלא ניתן לדעת שום דבר באופן מוחלט. כל דבר שאדם חושב ...

קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם? האם יכול להיות קיום בלי ידיעה עצמית? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ייתכן מצב שבו משהו קיים, אך אינו מודע לקיומו. הדיון ... אם אף אחד לא מודע אליה. אליעד מסביר שזוהי שאלה של הגדרות: אם ההגדרה שלנו לקיום היא משהו שתלוי בידיעה, אז כמובן שלא ייתכן קיום ללא ידיעה. אך אם נבחר להגדיר שקיום לא תלוי בידיעה, אז יכול להיות שמשהו קיים גם בלי שיידעו עליו. איך מוכיחים שמשהו יכול להיות קיים בלי לדעת שהוא קיים? ... פי ההסבר, המצוי הראשון אינו יכול להיות מודע לקיומו, כי להיות מודע לקיום דורש שני דברים לפחות: הדבר עצמו, והידיעה על הדבר. אבל הדבר הראשון, בהגדרתו, הוא רק אחד - ולכן לא יכולה להיות בו מודעות לקיומו, כי אין ... לבין הדבר עצמו. לדוגמה, אם הדבר הראשון היה יודע שהוא קיים, אז כבר היה בו פיצול לשניים: הוא עצמו, והידיעה שהוא קיים. וכאשר יש שניים, כבר נדרש גורם שלישי שמאחד אותם. מכאן מסיק אליעד לוגית שהדבר הראשון אינו יכול ... מודע לעצמו, אז לכאורה הוא לא קיים. אך כאן הוא מסביר שהמציאות היא למעשה זו שמודעת לעצמה, לא באמצעות הידיעה הרגילה של האדם אלא ברמה של הוויה טהורה. כלומר, עצם הקיום הוא בעצמו מודעות, אבל לא במובן הרגיל שאנו חושבים עליו כהכרה או ידיעה. לדבריו, הדבר הראשון הוא למעשה הקיום עצמו. אם הוא לא היה קיים, שום דבר אחר לא היה יכול להיות ... מודעות אינו אפשרי מבחינתו. לעומת זאת, אם הוא מוכן לקבל שקיום לא מחייב מודעות, אז כמובן שאפשרי קיום בלי ידיעה עצמית. איך ייתכן שמדבר אחד ללא מודעות יצאו דברים שונים ומודעים? השאלה הזו מובילה לדיון עמוק יותר בשאלה איך ... בכלל ריבוי. המציאות עצמה אינה מפוצלת, אלא רק נדמית כך למתבונן שמסתכל עליה מבחוץ. סיכום ומסקנות מרכזיות: קיום בלי ידיעה עצמית אפשרי או בלתי אפשרי בהתאם להגדרה שבה משתמשים. הדבר הראשון או המציאות עצמה אינה יכולה להיות מודעת לעצמה במובן האנושי, כי זה דורש פיצול. הקיום עצמו הוא סוג של מודעות, גם אם לא במובן הרגיל של ידיעה או הכרה. הריבוי וההבדלים בעולם הם תפיסה סובייקטיבית של האדם, ולא מציאות אובייקטיבית. השאלה איך מתוך דבר אחד נוצרים ...