... הקיים שיש ברשותנו. אם אין לנו ידע מסוים, איננו יכולים לחשוב עליו, רק לדמיין אותו בצורה חלקית. האם מחשבה וידיעה הן אותו הדבר? אליעד מפריד בצורה ברורה בין מחשבה לבין ידיעה. לדעתו, ידיעה היא משהו עמוק יותר ובסיסי יותר ממחשבה. הידיעה היא המהות של הבורא, ואילו המחשבה נובעת מתוך אותה ידיעה ומתפצלת ממנה. הוא מדגים זאת על ידי התייחסות לעולמות קבליים שונים כמו עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם האצילות. לדעתו, ידיעה מוחלטת קיימת רק אצל הבורא, והמחשבות שלנו הן צמצום ופירוט של אותה ידיעה מוחלטת אל תוך העולם שבו אנו חיים. איך קשורים רשימות וזיכרון למחשבה? מחשבה תלויה בזיכרון וברשימות של דברים שאנחנו ... אלא תמיד להטיל ספק, לשאול שאלות ולהמשיך לחפש תשובות. לדעתו, רק דרך חיפוש מתמשך והבנה עמוקה של האי - ידיעה, ניתן להתקרב להבנת המהות של הדברים, כולל המהות של המחשבה עצמה. מהי מחשבה? איך נוצרת מחשבה? מה ההבדל בין מחשבה לידיעה? מהם יקומים מקבילים? האם יש משמעות מוחלטת? מהי בריאה יש מאין? האם הכל אחד?

... האני פנימה מתואר כמצב שבו האדם מפנה את התודעה אל תוך עצמה, וכתוצאה מכך מגיע להכרה עמוקה של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגים זאת בכך שכאשר אדם בוחן כל מחשבה, תחושה או ידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר להכרה אחת בסיסית ויחידה - אני קיים. אך כאשר הוא ממשיך לשאול שאלות על ... הייתי לפני שנולדתי?, ומה המשמעות של להיות קיים?. ככל שהאדם מתעמק בשאלות אלו, התודעה מפסיקה להיאחז בכל הגדרה ובכל ידיעה. בשלב מסוים, כשהתודעה ממוקדת רק באחדות מוחלטת - היא מפסיקה לדעת שהיא קיימת, וכאשר היא אינה יודעת שהיא קיימת ... מתוך תודעה חדשה - שבה הכל נראה זמני, אפשרי בלבד ולא מוחלט. כיצד אדם יכול להגיע למצב של אי ידיעה מוחלט? אליעד מסביר שהדרך להגיע לאי ידיעה מוחלט היא על ידי שאילת שאלות בלתי פוסקת כלפי המחשבות, ההרגשות והתחושות. הוא מדגים זאת בכך שאדם יכול לשאול ... צורך בוודאות. מהי עשייה באי עשייה? איך להתבונן על השכל מבחוץ? מהו ביטול עצמי והיעדר קיום? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהי הסתכלות פנימה? מה קורה לאחר ביטול עצמי? מה זה האני פנימה והאני החוצה?

... תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את השאלה מי אמר שהשכל שלי צודק? - שאלה שאין לה תשובה, כי כל תשובה ... של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול ... להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים ... של אי - קיום, וכאשר הוא יכיר באמת המוחלטת הזו, ייפסקו כל השאלות האחרות, כי במצב של אי - ידיעה מוחלטת אין כבר מה לשאול. מהי המסקנה המרכזית של ההרצאה? המסקנה המרכזית שאליעד מעביר בהרצאה היא שהאדם חייב להיות ... אחד, אז אין לך קונפליקט יותר, וזה נכון מהצד שאת מבינה שהכל אחד, אז שם אין לך שאלות. אבל הידיעה הזאת לא ממלאת אותך עד הסוף. מה הבנת? שאלה: ישבתי בחדר ופתאום הבנתי שאני גם רוצה וגם לא רוצה ... טיפש וגם חכם וגם הכל. אבל מה מוביל להבנה הרחבה הזאת? היא הגיע לזה דרך ההגדרה ולא דרך האי ידיעה. דרך האי ידיעה היא הדרך הכי מלחיצה, שאתה מודה שאתה לא יודע שום דבר. אני מנסה להסביר לך איך לשאול שאלה, ואם ... טובה, הוא צריך לשאול, אולי המציאות בעצם רעה? אבל הוא לא מסוגל, כי הוא ירגיש שהוא סתם סבל. לכל ידיעה יש את ההיפוך שלה, למשל, אלוהים הוא גם רע, איזה שאלה יכולה להוביל לאינפורמציה הזאת? האם אלוהים הוא גם ...

... את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. ... החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק ... מזכירה לך שקיים חיסרון של היעדר מה שלא פה. זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר. שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון? ... היא כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של חסר ... יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה איך זה שאני ... שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה? שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת חסר. לדעת משמעו לחוות את הגבולות של הדבר, ולחוות את הגבולות של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר זה רגש מוגדר, זה רצון מוגדר, או זאת חוויה מוגדרת - המשמעות היא שאתה מייחד ... ההתבוננות? שאלה: מה כדאי לי לעשות כדי להבין את הנושא לעומק ולא רק בצורה תיאורטית? תשובה: תנסה להתבונן בחוויית הידיעה שלך בכל רגע ורגע. למשל, כשאתה מביט סביבך ורואה כוס, רואה שולחן, רואה כיסא, שאל את עצמך: איך אני יודע שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי? ותשים לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא מזון, וכן הלאה. ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה. מה המסר הסופי? שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר? תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון למשהו ... זה לא ברמה התאורטית, אלא השאלה היא, אם אתה באמת חווה את זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה? שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה. אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו ...

... מאמץ מיוחד. אליעד כהן מסביר שכדי להגיע למצב זה, יש צורך להבין כיצד פועל המנגנון של התודעה ולהפוך את הידיעה שהכל טוב לידיעה אינסטינקטיבית ועמוקה. כאשר אדם מפנים את הידיעה שהכל מושלם כפי שהוא, הוא אינו צריך להשקיע אנרגיה בניסיון להיות מאושר, מכיוון שהאושר כבר נמצא כחלק מובנה בתוך ... רעב או עייפות, האדם יכול לפתח גם אינסטינקט רוחני, שיאפשר לו לזהות ולהרגיש את האמת ללא מאמץ מחשבתי. לדוגמה, הידיעה שהאדם קיים אינה דורשת ממנו תזכורת מתמדת, היא פשוט מובנת מאליה. כאשר אדם מצליח לפתח את האינסטינקט הרוחני הזה, הוא חווה תחושת אושר מתמשכת, שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות, הישגים או מאמץ מודע, מכיוון שהידיעה שהכל טוב הופכת להיות טבעית ומושרשת בתודעתו. כיצד ניתן להפוך ידיעה לרגש אינסטינקטיבי? כדי להפוך הבנה שכלית לידיעה אינסטינקטיבית, אליעד מסביר שיש לתרגל אותה בעקביות. למשל, אם אדם מבין בשכל שאין הבדל מהותי בין טוב לרע אך אינו מרגיש זאת בפועל, עליו לחזור על ההבנה הזו שוב ושוב, עד שהיא מוטמעת בתודעתו לעומק. התרגול המתמשך יגרום לידיעה לחדור לתת - מודע, ובכך תהפוך להיות חלק בלתי נפרד מחוויית החיים היומיומית. לדוגמה, כשאדם מתרגל חשיבה ספקנית על ... כבר לא נתפס באופן אוטומטי במחשבות מגבילות ומלחיצות. מהי האמת האינסטינקטיבית וכיצד היא קשורה לאושר? האמת האינסטינקטיבית היא אותה ידיעה פנימית שהאדם חווה ללא צורך במאמץ שכלי או בתזכורות חיצוניות. לדוגמה, הידיעה אני קיים היא אינסטינקטיבית, ואין צורך להזכיר אותה שוב ושוב. אליעד אומר שהמטרה היא להגיע למצב שבו גם ההבנה שהכל טוב ואין הבדל מהותי בין טוב לרע תהיה אינסטינקטיבית באותה מידה. כאשר האדם מגיע לידיעה אינסטינקטיבית זו, הוא משתחרר לחלוטין מכל סוג של מאבק פנימי, וחווה אושר תמידי. כיצד ניתן לשלב את ההבנה הרוחנית ... פיזי. כאשר האושר הופך להיות אינסטינקטיבי, האדם אינו זקוק יותר לתזכורות, מאמצים או נסיבות חיצוניות כדי להרגיש טוב, מכיוון שהידיעה הפנימית שהכל טוב, הופכת לידיעה עמוקה וטבעית. מהו אושר אינסטינקטיבי? כיצד להטיל ספק במחשבות מגבילות? איך להפוך ידיעה לרגש אינסטינקטיבי? מהו אינסטינקט רוחני? איך להשתחרר מפחדים באמצעות ספקנות? כיצד לפתח אושר ללא מאמץ? מהי האמת האינסטינקטיבית וכיצד ... כאשר אדם מפתח אינסטינקט זה, הוא חווה אושר שאינו תלוי במאמצים מודעים או בהשגת מטרות חיצוניות. כיצד ניתן להפוך ידיעה לרגש אינסטינקטיבי? אליעד מסביר כי כדי להטמיע ידיעה כך שהיא תהפוך לחלק אינטגרלי מהתודעה, יש לתרגל אותה באופן יומיומי. לדוגמה, אם אדם מבין בשכלו שאין הבדל מהותי בין טוב לרע, אך אינו חווה זאת בפועל, עליו להמשיך להעמיק בידיעה זו עד שהיא תהפוך לאוטומטית. תרגול חוזר ונשנה מאפשר למוח לקלוט את הידיעה ברמה עמוקה יותר, וכך להפוך אותה לחלק מהחוויה היומיומית. איך מתרגלים חשיבה ספקנית באופן אינסטינקטיבי? לפי אליעד, תרגול חשיבה ... קיים - הוא פשוט יודע זאת. אליעד טוען כי יש להגיע למצב שבו ההבנה שהכל טוב כפי שהוא תהפוך לידיעה אינסטינקטיבית. כאשר אדם חווה זאת, הוא משתחרר מהמאבק הפנימי ומשיג שלווה מתמשכת. כיצד ניתן לשלב את ההבנה הרוחנית בחיי ... האמת הופכות להיות מובנות מאליהן, האושר הופך לטבעי וקבוע. מהו אושר אינסטינקטיבי? כיצד להטיל ספק במחשבות מגבילות? איך להפוך ידיעה לרגש אינסטינקטיבי? מהו אינסטינקט רוחני? איך להשתחרר מפחדים באמצעות ספקנות? כיצד לפתח אושר ללא מאמץ? מהי האמת האינסטינקטיבית וכיצד ...

... מודעת על גופו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציע טכניקה של אי - ידיעה מוחלטת, שבה האדם מתמסר למצב שבו הוא לא יודע כלום. בכך, הוא לא ייתן למשמעות של גירויים חיצוניים לחדור ... לשלוט בהתניות המוחיות שלו לחלוטין. המטרה היא לא לתפוס את הגירויים החיצוניים כאיום, אלא לפתח מצב של אי - ידיעה מוחלטת שבו האדם לא מגיב אוטומטית לשום דבר אלא פועל רק מתוך בחירה מודעת. לסיכום, מה השיטה הטובה ביותר ... מכן, האדם צריך לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך לשנות את התגובות האוטומטיות שלו ולשלוט בהתנהגותו באופן מלא. כיצד לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק תגובות אוטומטיות? האם ... על הפעולה שלו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציג טכניקה של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מסביר כי האדם יכול לאמן את עצמו לחשוב בצורה של אני לא יודע כלום, וכך לא לאפשר ... לא מגיב כלל לשום גירוי אם הוא יצליח להגיע לשליטה מלאה על ההתניות במוחו ולחיות במצב של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מציין שזו טכניקה של ביטול מוחלט של כל התפיסות המוקדמות לגבי משמעות הגירוי החיצוני. כך האדם יוכל ... מכן, על האדם לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך להצליח להשתחרר מהשליטה של ההתניות האוטומטיות וליצור התנהגות מודעת שנשלטת לחלוטין על ידו. כיצד לשלוט ברפלקסים? איך ...

... נובעת מהמקום של חוסר הוודאות בנוגע לתוצאה של מערכת היחסים הזו. הרבה פעמים, ההתלבטות גם נובעת מבעיה של חוסר ידיעה אם הדבר הספציפי יתממש או ימלא את הצרכים והרצונות שלנו. לדוגמה, אם מישהי רוצה להתחתן ולהקים משפחה, אך היא לא בטוחה אם הגבר שהיא איתו אכן מתאים לכך, זו דילמה שנובעת מהחוסר בהירות. הבעיה האמיתית - חוסר ידיעה עצמית לא תמיד הספק נובע מהדבר עצמו, אלא לפעמים הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים. ... תביא לו אושר, הוא היה נשאר ללא התלבטות. אך כאשר יש ספק - הדילמה נולדת. לפעמים ההתלבטות נובעת מחוסר ידיעה אם הדבר הספציפי הזה ימלא את הצרכים והרצונות שלנו. לדוגמה, אישה שרוצה להתחתן ולהקים משפחה אך אינה יודעת אם ... לנו עבודה טובה בעתיד, או האם מקום העבודה הנוכחי ייתן לנו את מה שאנו מחפשים. הבעיה האמיתית - חוסר ידיעה עצמית לעיתים, הספק אינו נובע מחוסר ידיעה לגבי הדבר עצמו, אלא מחוסר ידיעה עצמית. כלומר, הבעיה היא לא שאיננו בטוחים אם בן הזוג מתאים לנו, אלא שאיננו בטוחים בעצמנו - מי אנחנו ...

... להשיג אותה בקלות, אז הוא צריך להתאמץ. מי אינו צריך להתאמץ? תשובה: מי שיודע איך להשיג את התכלית בקלות. ידיעה חוסכת מאמץ. מאמץ = מאבק בין שני גורמים. הגורם המתאמץ אל מול המציאות. חוסר התאמה = מאמץ. אם הכל עובד חלק בהרמוניה, אין צורך במאמץ. כיצד אפשר להגיע למצב של אין מאמץ? תשובה: על ידי ידיעה. ידיעה = האדם מבין בדיוק את האלטרנטיבות שלו ובצורה מלאה. ידיעה = האדם מבין בדיוק מה הוא רוצה בסוף ולא מתאמץ להשיג את מה שאינו רוצה. ידיעה = הבנת כל התהליך כולו, החל מרגע העשייה עד השגת התכלית הסופית. כאשר מבינים את התהליך כולו בשלמות, זה ...

... צריך להזכיר לעצמו אותה באופן מכוון, אלא היא כבר נמצאת בתודעה שלו באופן טבעי. מה ההבדל בין אמונה לבין ידיעה אמיתית, ואיך זה משפיע על הזיכרון? אליעד מדגיש את ההבדל בין אמונה וידיעה. כאשר אדם מאמין במשהו, הוא צריך לזכור את הדבר, כי אמונה היא לא חוויה ישירה, אלא רעיון חיצוני. כאשר ... המציאות, הרי שאין שום סיבה לרצות לשנות אותה. כשהאדם באמת מבין זאת, הוא כבר לא צריך לזכור שהכל טוב, הידיעה הזאת הופכת להיות חלק ממנו, והוא חי לפי ההבנה הזו באופן טבעי. מהו הדבר היציב ביותר שצריך לזכור? אליעד ... האמת לעומקה, הוא כבר לא צריך לזכור אותה בצורה מודעת. למשל, האדם לעולם לא שוכח שהוא קיים, כי כל ידיעה אחרת מתבססת על הידיעה הזו. באופן דומה, אם הוא יבין לעומק תובנה כלשהי, היא תהפוך להיות חלק ממנו ותהיה יציבה בדיוק כמו הידיעה שהוא קיים. איך לזכור באמת את הדברים החשובים באמת? אליעד מסכם את הדרך לזכור את הדברים החשובים באמת באופן ... אדם מבין שהמציאות היא כפי שהיא ואין לו שליטה עליה, הוא יכול לקבל אותה באמת ולהפסיק להיאבק בה. כך, הידיעה הזו תהיה חלק בלתי נפרד ממנו, והוא לא ישכח אותה לעולם. מה הקשר בין זיכרון להבנת המציאות? האמת היא ... מה אמיתי? כל מה שאדם מבין באמת - הוא לא ישכח. למשל, אדם לא שוכח שהוא קיים, כי כל ידיעה שהוא מחזיק בה מבוססת על עובדת קיומו. כך גם עם תובנות עמוקות - אם הן הופכות להיות חלק מהתפיסה ... לזכור אותם בברור כמו שהוא זוכר שהאש שורפת. הזיכרון שהאש שורפת גם יכול להיעלם, כי האדם לא נולד עם הידיעה שהאש שורפת, הוא למד את זה אחר כך. והאדם צריך לזכור את הדברים שברצונו לזכור, כמו ידיעתו שהוא קיים. ... פעם לא ישכח שהוא קיים. כל מילה שהוא אומר, כלול בזה שהוא קיים, כל הידיעות בעולם כוללות בתוכן את הידיעה שהמציאות קיימת. לדוגמה גם כשאדם מספר אני ראיתי שולחן, לדוגמה, גם שם כלול קיומו וקיום המציאות, כי הוא בעצם בתוך זה אומר, אני! ראיתי שולחן, משמע אני קיים, ומשמע יש מציאות. זה אומר שיש ידיעה הכוללת בתוכה ידיעה נוספת, וזאת אומרת שאת הידיעה שנכללת בתוך שאר הידיעות אי אפשר לשכוח, כלומר, שאם יש משהו שבא לידי ביטוי בתוך כל שאר הידיעות אז אי אפשר לשכוח אותו לדוגמה: הידיעה שיש מציאות, אי אפשר לשכוח אותה. והרעיון שאדם צריך לגלות לעצמו את האמת, ואז כל דבר יעבור מתוך המסננת ...

... להסתמך על אמונה בלבד. רק הבירור העצמי המדויק, ללא שום הסתמכות על אחרים או על השכל העצמי, יכול להוביל לידיעה אמיתית ואובייקטיבית. דוגמה לתפיסת אמונה שגויה - האם יד ימין ושמאל הן באמת שתי ישויות שונות? אליעד נותן דוגמה ... ולאחרים: אני מאמין שדבר מסוים הוא נכון, אך אינני יודע זאת בוודאות מוחלטת. רק כשאדם מודה באמת באי - הידיעה שלו, הוא יכול להשתחרר מתחושת השקר והסבל. הוא מוסיף דוגמאות לשאלות שעל האדם לשאול את עצמו: מי אמר שצריך ... המציאות? אולי עדיף לשקר ולא להודות באמת? כל השאלות הללו ממחישות את החשיבות של חקירה עצמית, מתוך כוונה להגיע לידיעה מוחלטת ולא סתם לאמונה חסרת בסיס. כיצד להגיע למצב של ידיעה אמיתית ומוחלטת? אליעד כהן מסביר שהיעד האמיתי של האדם בחיים הוא להגיע למה שהוא מכנה מחויב המציאות - אותה ידיעה מוחלטת שאינה ניתנת להפרכה. במצב זה, לא משנה מאיזו זווית או כיוון האדם יסתכל, הוא יראה תמיד את אותה האמת, האמת המוחלטת. ידיעה זו אינה תלויה בשכל ולא נתונה לשום ספק, וכאשר האדם מגיע אליה, הוא יכול לחוות חיים טובים באמת. לדבריו, ... שהאדם חווה רע וסבל בחיים, היא משום שהוא לא מאמת את תפיסת המציאות שלו עד הסוף. ברגע שהאדם מגיע לידיעה מוחלטת זו, הוא משתחרר לחלוטין מהסבל. סיכום ומסקנה - איך להשתחרר באמת מהסבל? אליעד מדגיש שדרך השחרור היחידה מהסבל ... חייב לבדוק את האמת בעצמו, ורק כך יוכל לחוות חיים שלמים וטובים באמת. איך להשתחרר מסבל? מה ההבדל בין ידיעה לאמונה? כיצד לבדוק את המציאות בצורה אובייקטיבית? מהו מחויב המציאות? האם ניתן להגיע לאושר מוחלט? האם כל אמונה מובילה ... ושוב, לשאול שאלות, ולא להאמין לכלום עד שיגיע לתשובה מוחלטת שאינה ניתנת לערעור. איך להשתחרר מסבל? מה ההבדל בין ידיעה לאמונה? כיצד לבדוק את המציאות בצורה אובייקטיבית? מהו מחויב המציאות? האם ניתן להגיע לאושר מוחלט? אמונה = סבל - ...