... הוא לא מבין / יודע בשלמות. ובמאמר הזה, נדבר על כוח האמונה כיכולת שיש לאדם. בלי להתייחס לאמונה ספציפית כלשהי. אמונה שייכת רק במקום שאין בו ידיעה. אם יש ידיעה לא צריך אמונה. כאשר האדם יודע משהו בידיעה ברורה, הרי שהוא לא מאמין שהידיעה שלו נכונה, אלא הוא יודע אותה. אמונה שייכת רק במקום שאין ידיעה. כוח האמונה, יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד הוא מאפשר לאדם לעשות סוג של קיצור דרך, ולהתחבר מבחינה רגשית לרעיון אמיתי ... ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. ... כלשהי. במקרה הזה, על האדם לשים לב לכך, שלמרות שהוא יודע שאכן אמרו לו את המשפט, עדיין הפירוש של המשפט, הוא רק אמונה ופירוש אישי שלו, אך לא ידיעה ברורה, באותה רמת ידיעה, כמו זה שהוא יודע שאמרו לו את המשפט. ועל האדם לעשות הבחנה ברורה, בין מה שהוא יודע בוודאות, לבין הפירושים השונים שהוא ... הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם דבר מסוים הוא נכון או לא, הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או לדעת בוודאות שהוא ... כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ידיעה, על ידי זה נוצר אצלו בטחון עצמי אמיתי, ואין אפשרות שהוא יטעה, לפחות לא לגבי מה שהוא יודע בוודאות. אך כאשר האדם פועל על ...

... הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ ... שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. ... יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחוייבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחוייבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך ... המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחוייבת או ... גם שלא לדעת זאת? כשאדם ממשיך לשאול כך לגבי כל ידיעה וידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת ... מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי ... מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, ... מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה ... יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי ... הידיעה היחידה היא שולחן אין יותר משמעות, כי אין ידיעה נוספת ביחס אליה. לכן, אם נשאל אדם מה זה ... שידע שיש שולחן ולא ידע שיש חפץ. כלומר, - כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע ... מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ... הידיעות כולן יש ידיעות פנימיות שכולל אותן. ויש ידיעה אחת שאותה לא לימדו את האדם ובנוסף לזה אי ... עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ידיעה. לסיכום, המודעות למושכל הראשון תעניק ...

... / חוסר וודאות - מהי וודאות מוחלטת? איך להגיע לוודאות מוחלטת? וודאות. אי וודאות. ספקות. ידיעה מלאה. פילוסופיה. מהי וודאות מלאה בוודאות שאין וודאות אחריה? וודאות מלאה היא לא כאשר יש תשובות על כל השאלות / ספקות. וודאות מלאה היא ... שהידיעה אינה שלמה. גם כאשר יש לאדם תשובות לכל השאלות האפשריות, גם אז הידיעה אינה שלמה. ידיעה שלמה = כאשר האדם יודע שאין בכלל שום שאלה לגבי הנושא וממילא אין צורך בתשובות. ידיעה שלמה = האדם אינו מסוגל לחשוב על ההפך של מה שהוא יודע. ידיעה שלמה = אחדות של היודע עם הדבר שאותו הוא יודע. ידיעה שאינה שלמה = חוסר אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. הסבר: ידיעה מורכבת מ 3 גורמים. היודע, הדבר אותו יודעים והידיעה שמקשרת את היודע ואת הדבר אותו הוא יודע. זה שחושב, הדבר שעליו חושבים והמחשבה שמקשרת ... שאותו יודעים. כאשר קיימת אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע, הרי שאז הידיעה שלמה. ידיעה שלמה של המציאות = אחדות של היודע עם המציאות = כאשר המהות של האדם הופכת גם בעיני עצמו למהות האמיתית של המציאות. כאשר האדם תופס את עצמו כשונה מהותית מהמהות של המציאות עצמה כמציאות = פירוד = חוסר ידיעה = חוסר הבנה של המציאות. כאשר האדם מבין שמהותו היא מהותה של המציאות עצמה כמציאות בלי קשר לצורות החיצוניות שלה = מהות אחת = אחדות = הבנה מלאה = ידיעה שלמה. ...

... שקרי שמציק לאדם ללא שום סיבה ברורה. והשאלה היא, איך אפשר להשתחרר מפחד מיותר, ואיך אפשר לדעת, איזה פחד אמיתי ואיזה פחד לא אמיתי? תשובה: ידיעה מנטרלת פחד. כל הפחדים שיש לאדם, נובעים כולם אך ורק מחוסר ידיעה. ובאפשרותו של האדם לבדוק ולראות, כי כל פחד ופחד שיש לו, מעורב בו ספק כלשהו וחוסר ידיעה כלשהי לגבי העתיד, ושמשום כך הוא מפחד. אם היה יודע האדם בוודאות מה יהיה בעתיד, הרי שהוא היה מפסיק לפחד מהעתיד. כאשר האדם מפחד מהעתיד, תמיד יש שם חוסר ידיעה כלשהו, לגבי מה בדיוק יקרה. וחוסר הידיעה הזה, הוא זה ... שיקרה, אם הידיעה שלו היא מוטעית ושגויה, דהיינו, שהוא רק חושב שהוא יודע את האמת לגבי מה שיהיה, אך באמת הידיעה שלו שגויה, גם זה נכלל בחוסר ידיעה, וגם זה יכול ליצור פחד. כי באמת אין שום פחד, אלא רק כאשר יש חוסר ידיעה או ידיעה שגויה. הפחד הוא תמיד על הדברים ... על ידי זה נעלמים הספקות של האדם לגבי מה שיקרה, ועל ידי זה גם הפחד נעלם איתם. והפחד השקרי, יש לו אחיזה באדם, רק כאשר הוא פועל מתוך חוסר ידיעה. ואם הפחד השקרי מציק לך, באפשרותך לנטרל אותו על ידי ... תנסה להבין טוב יותר את המציאות שבה אתה חי, על ידי זה השקר לא יוכל לאחוז בך, וממילא הפחד השקרי יעלם לגמרי. לסיכום: כל פחד תלוי או בחוסר ידיעה או בידיעה שגויה. על האדם פשוט לחפש את האמת לגבי הדבר ...

... שום דבר" לבין לדעת שהכל סובייקטיבי? אליעד כהן מדגיש כי לדעת שהכל סובייקטיבי, זוהי עדיין צורה של ידיעה. האדם יודע משהו - שהמציאות היא סובייקטיבית. לעומת זאת, מצב של "לא לדעת שום דבר" שונה לחלוטין. במצב ... יודע שהמציאות היא חלום" או "אני יודע שהכל לא אמיתי", אלא הוא פשוט לא יודע בכלל. זהו מצב של חוסר ידיעה מוחלט, מצב שאין בו שום ידיעה או הגדרה בכלל. לדוגמה, אליעד אומר שיש שני סוגי אנשים: האדם הראשון אומר: "אני יודע שהכל חלום, הכל לא ... אליעד מסביר שהמצב של "לא לדעת שום דבר" הוא המצב שבו האדם כבר לא מגדיר את עצמו ולא מחויב לאף ידיעה או תפיסה. במצב זה, התודעה כבר לא נאחזת בשום דבר מחויב. אם האדם לא רואה שום דבר כמחויב, כולל את עצמו ... והתפיסות הקיימות. ככל שהאדם יודע פחות, כך הוא מתקרב יותר למצב של אמת מוחלטת - מצב שבו אין שום ידיעה ושום סבל הנובע מידיעה כלשהי. מה משמעות הטלת ספק על פי אליעד כהן? הטלת ספק, על פי אליעד, פירושה לא לנסות למצוא תשובה, אלא פשוט להטיל ספק כדי לפרק את המוחלטות של כל ידיעה או אמונה שיש לאדם. האדם צריך להטיל ספק בכל ידיעה - לא כדי להחליף אותה בידיעה אחרת, אלא כדי לא להשאיר ידיעה בכלל. כאשר אדם שואל את עצמו: "מי אני בכלל?", הוא לא אמור להגיע לתשובה אחרת, אלא פשוט לשחרר את ההנחה שהוא יודע מי הוא. ההטלת ספק הזו מובילה למצב שבו אין שום ידיעה לגבי העצמי או לגבי המציאות, וזהו המצב האמיתי שאליו צריך האדם לשאוף, לפי אליעד. מהי מודעות עצמית ...

... לא דרך הבנה, אלא דרך חוויה ישירה - מצב שבו האדם באמת אינו יודע דבר, מצב של אי - ידיעה מוחלטת. ככל שאדם מתעמק בידיעותיו עד הסוף, הוא יגיע לנקודה שבה הוא כבר לא יודע כלום. דומה הדבר ... גם התודעה, כאשר האדם דוחף אותה לידיעה מוחלטת, מתנתקת, וכך הוא מגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת. האם מצב של אי - ידיעה מוחלטת מגביל או משחרר? אליעד מסביר שמצב של אי - ידיעה מוחלטת אינו מגביל את האדם. להפך, דווקא מתוך אי - הידיעה המוחלטת נובעת החירות הגדולה ביותר. דמיינו רובוט שאינו יודע דבר - כל האפשרויות פתוחות לפניו. האדם שחי מתוך אי - ידיעה מוחלטת אינו מוגבל, משום שאין שום מושג או הבחנה שתמנע ממנו לפעול. הוא משוחרר לחלוטין מכבלי הטוב והרע. מה ההבדל בין שיגעון לבין אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מסביר ששיגעון הוא מצב שבו האדם עדיין יודע משהו מסוים, ולכן הוא עדיין כבול. המשוגע ... מבחין בין טוב לרע באופן כלשהו, ולכן עדיין יש לו סבל. לעומת זאת, במצב של אי - ידיעה מוחלטת, המערכת של האדם כביכול "נשרפת" לגמרי, ואין בו שום הבחנה או ידע. במצב זה הוא כבר אינו סובל, ... להרגיש רע - מצב שבו אין הבדל כלל בין טוב לרע, מצב של אחדות מוחלטת ושל אי - ידיעה מוחלטת. איך לא להבדיל בין טוב לרע? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לאי - ידיעה מוחלטת? האם אפשר לחיות בלי סבל בכלל? מה המשמעות של עולם שכולו טוב? ...

... ו"למה זה משנה?" עד שמגיעים להבנה ברורה של מה באמת מפריע לו. להבהיר לו שדווקא הידיעה המוחלטת, אפילו אם מדובר בידיעה שלילית, מרגיעה יותר מאי - ידיעה מוחלטת. להסביר שחוסר הוודאות הוא שמזין את החרדה, ולחפש דרכים להכיל את חוסר הוודאות במקום להילחם בה. להתאמן על התמודדות עם מצבי ... עצומה. איך להתמודד עם חרדה של חוסר ודאות? באופן פרקטי, אפשר לחפש בכל אדם נקודת חוסר ודאות בחייו, ולהבין מדוע הוא אינו מסוגל להכיל את אותה אי - ידיעה. כאשר מוצאים את הדוגמה האישית הזו, מנסים לפתור אותה באופן מוחלט מבחינה רגשית: כלומר, להבין שאין מנוס ממצבים של חוסר ודאות ... 2. לשאול שאלות "למה?" ו"למה זה משנה?" עד שהוא מבין מה באמת מציק לו. 3. להראות לו שדווקא הידיעה החד - משמעית (אפילו אם היא רעה) מרגיעה יותר מאי - ידיעה. 4. להסביר שמצב חוסר הוודאות הוא שמזין את הפחד ולחפש איך להכיל את אי - הוודאות במקום להילחם בה. 5. לעבוד על נקודות חוסר ודאות ... חרדה, אין לו כלום זה המתחים שלו גורמים לו להרגיש לא טוב כי ברמה. אליעד: בואי נשאל שאלה, ממה הוא בחרדה? בואי נפשט, בואי נתקדם קדימה הוא בחרדה מחוסר ידיעה, הוא חווה חוסר ידיעה חוסר וודאות, הוא בחרדה מחוסר וודאות. מה שאת צריכה לעשות זה למצוא בחיים שלך דבר אחד של חוסר וודאות שאת לא מסוגלת להכיל אותו ... אתה בטוח מאבד את הכסף" אוקי אז ייקח לו שבוע להתרגל והוא ימשיך הלאה. אבל איך יכול להיות שכשהוא יודע שהוא יאבד את הכסף הוא לא בחרדה? ש: כי יש לו ידיעה, ככה אין לו ידיעה ואז הוא נכנס לדמיונות. אליעד: אבל יש פה שאלה מאוד רצינית במהות העניין, אני שואל שאלה מאוד רצינית איך בן אדם נכנס לחרדה? ש: שיש ידיעה שלמה אז הוא רגוע. אליעד: אבל שתי האפשרויות טובות עבורו אז ממה אתה חרד? החרדה היא מזה שאתה לא יודע, זה אדם כל כך טיפש שיש לו ...

... באמת? ומי שרוצה לדעת את האמת המוחלטת, דהיינו, לדעת ידיעה אחת מוחלטת של אמת מוחלטת, שהיא יציבה ונצחית ושעליה האדם יכול להישען ולבנות את כל עולמו, עליו ... של הריחוק של האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי ... בעניין הזה, הוא מיד מבין שאין לו במה להיאחז. כי שום ידיעה של האדם, היא לא באמת מוחלטת. וכיצד יוכל האדם למצוא איזה דבר מוחלט, שלא יהיה ניתן לשקר לגביו? ... שהוא חסר כל הגדרה, ולכן אין לו שום הפך כלל. שזוהי ידיעה עקיפה / ידיעה על דרך השלילה, בשונה מידיעה ישירה. והיצר הרע, מכניס לאדם ספקות, גם לגבי הדבר הזה. והוא מפחיד את ... זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם לחפש בתוכו את אותה ידיעה, שקיומה לא תלוי בשום דבר. כי האדם "יודע" הרבה דברים. וכל הידיעות שאותן יודע האדם, הן רק לבושים שונים, של ידיעה אחת ראשונה ובסיסית, שאותה האדם תמיד יודע. והידיעה הזאת, היא המהות של כל הדברים. וכל הידיעות, הן ... את הידיעה הזאת, ולבדוק האם ניתן לעקור אותה. וכל ידיעה שניתן לעקור אותה, הרי שהיא לא הידיעה הראשונה והמוחלטת. וכאשר האדם עוקר את כל הלבושים החיצוניים, ...

... ספק במחשבות השליליות שלו, הוא מגיע לנקודה שבה אין לו ודאות גם לגבי ההיפך החיובי, וכך הוא נאלץ להתמודד עם אי - ידיעה . אנשים לא מוכנים לקבל אי - ידיעה כמצב לגיטימי, ולכן הם חוזרים אל ההנחה הבסיסית ש"זה רע" או ש"זה טוב", ... את ההבדל. המטאפורה הזו מדגימה שהסבל והרע מתחילים מהרגע שבו האדם מתחיל לדעת ולהגדיר מה טוב ומה רע. במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום אפשרות להרגיש סבל או רע, כי אין שום השוואה ושום הגדרה שיכולה להוביל לסבל. מדוע קשה לאנשים להרגיש בנוח עם אי - ידיעה? אליעד כהן מציין שהקושי העיקרי של אנשים להשתמש בטכניקת נטל ההוכחה או לקבל אי - ידיעה הוא שהזהות של האדם קשורה לידיעות שלו. אדם חווה את עצמו דרך מה שהוא ... ובטוחים. איך להרגיש בנוח עם לא לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע שהפיתרון האמיתי לחיים ללא סבל הוא לקבל את האי - ידיעה בצורה מוחלטת. הוא אומר שהאדם לא צריך אפילו להרגיש בנוח עם אי - ידיעה, אלא פשוט להפסיק להיאבק בכך שהוא לא יודע. הוא מציג את הרעיון שאם האדם ... בידיעות, ואין חיסרון מכל סוג שהוא. אליעד גם מזהיר מפני מלכודת נוספת: אנשים עשויים לנסות "להרגיש בנוח" עם אי - ידיעה, אך זה שוב ניסיון להגדיר משהו. הפיתרון שהוא מציע הוא פשוט לא לנסות ...

... השונות = אמת מוחלטת. כאשר כל הצדדים מסכימים על אותו הדבר = אמת בלתי תלויה. דוגמא נוספת: מי שיודע את הכל מרגיש אותו הדבר כמו מי שאינו יודע שום דבר. ידיעה חלקית = רע. ידיעה מלאה = חוסר ידיעה מוחלטת = טוב. הכיצד? אם האדם יודע את הכל = מבין את ההיגיון של כל דבר = מבין את הסיבה של כל דבר = מרגיש טוב. אם האדם אינו מרגיש טוב = חושב שהיה יכול לעשות מציאות מושלמת יותר = חושב שההיגיון של המציאות אינו מספיק טוב = חושב שהוא חכם יותר מהמציאות = טיפש = חוסר ידיעה. כל החוכמה של האדם היא חלק מהמציאות. האדם לעולם אינו יכול להיות חכם יותר מהמציאות, משום שכל חוכמתו היא חלק ממנה. מסקנה: ידיעה שלמה של הכל = טוב מוחלט. חוסר ידיעה = רע. אבל גם מהצד השני מגיעים לאותה הנקודה. גם לא לדעת כלום בשלמות = טוב אמיתי. הכיצד? רע = ידיעה חלקית. אם האדם אינו יודע דבר, הרי שלא יכול להיות רע לו כלל. רע = התנגדות בין ידיעות שונות. רצון נוצר מידיעה. אם אין ידיעה של דבר, אין רצון של דבר. אין רצון = טוב בשלמות. אם האדם אינו יודע דבר = אינו רוצה דבר = מרגיש טוב בשלמות. גם כאן, שני הקצוות ההפוכים הובילו לאותה הנקודה. ...