הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית למה אנשים מחפשים עניין וריגוש בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא מדוע אנשים תמיד מחפשים עניין ... צפוי, כמו שמחשב מתוחכם היה יכול לצפות את כל האירועים, החיים היו הופכים ללא מעניינים. האלמנט של אי - הידיעה הוא שמכניס התרגשות לחיים. מה הכוונה בצמצום, ואיך הוא משפיע על החוויה של האדם? אליעד מדבר בהרחבה על המושג ... אמירה מפורסמת של רבי נחמן, לפיה כל הצרות והסבל של האדם נובעות מכך שיש משהו שהוא אינו יודע. לדעתו, הידיעה המוחלטת הזו היא הדבר היחיד שיכול לפתור באמת את כל הבעיות. כשאדם יודע באופן מוחלט את האמת של המציאות, הוא משוחרר מכל סוג של סבל. אליעד מסביר שזו אינה ידיעה שכלית רגילה, אלא סוג של ידיעה פנימית ועמוקה יותר. מה ההבדל בין הבנה לידיעה מוחלטת? אליעד מבהיר שהבנה היא תמיד תהליך יחסי, שקשור לתנאים אחרים. לדוגמה, כדי להבין איך מטוס עובד צריך להבין דברים רבים נוספים לפני כן. ידיעה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין אפשרות לאבד את הידיעה הזאת. זו הידיעה שאליה אליעד שואף להגיע - ידיעה שהיא מעבר להבנה ומעבר לחשיבה רגילה. איך מגיעים לידיעה מוחלטת? אליעד מציע גישה מעשית להגיע לידיעה הזו: אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא חושב, מרגיש ורוצה. למשל, אדם שחווה כאב ומרגיש שרע לו צריך ... רוצה את הכאב. על ידי הטלת ספק מתמדת, מגיעים בסוף לנקודה שבה מתברר שאין שום דבר ודאי, וכך מגיעים לידיעה המוחלטת, שהיא למעשה מצב שבו האדם חווה שהכל שווה והכל אחד. הוא מדגיש שצריך לבדוק את המחשבות והרגשות עד ... או לחילופין, לא להדחיק בכלל ולהתמודד ישירות עם מה שמרגישים. מה המשמעות של הכל אחד? אליעד מדבר על כך שהידיעה המוחלטת היא הבנת האחדות של כל הדברים. זה מצב שבו האדם מבין שאין הבדל בין טוב לרע, בין כאב ... שכל מה שקורה הוא שווה בערכו. לסיכום, אליעד מציע שיטה של חקירה עצמית עמוקה, הטלת ספק מתמדת, וחיפוש אחרי הידיעה הפנימית והאולטימטיבית של אחדות מוחלטת, שמאפשרת לאדם להשתחרר מכל סוג של סבל וצמצום. מהי ידיעה מוחלטת? למה אנשים מחפשים עניין בחיים? מה זה צמצום רוחני? איך להשתחרר מסבל וכאב? מה המשמעות של האחדות? איך ...

תחושת חיסרון תמידי, איך נוצר רצון? איך נוצר חיסרון? ידיעה יוצרת חיסרון, ידיעה יוצרת רצון, רצון להיות קיים, קיום עצמי, לימודי מודעות עצמית, ידיעת העצמי, להיות מודע לעצמך, קיומו של הרצון מהי ... משהו שעדיין לא מושג, או משהו שחסר ולא נמצא. איך נוצר רצון? רצון, כמו תחושת חיסרון, נוצר על ידי הידיעה. הידיעה מייצרת תחושת חיסרון, אשר מצד שני גורמת לרצון להשיג את מה שחסר. הרצון להימצא במצב טוב יותר, לדעת יותר, להרגיש שלם יותר או להיות קיים בצורה מסוימת, נובעים כולם מתוך תחושת החיסרון הנוצרה כאשר יש ידיעה. כלומר, הרצון קשור קשר ישיר לידיעה על משהו שיכול להיות או לא להיות, או שיכולת מסוימת עדיין חסרה. מהו הקיום העצמי? כאשר אדם מודע לעצמו, ... שלו, יכול להיות במצב של חוסר רצון מוחלט, כי לא תהיה לו מודעות למי שהוא ולמה הוא קיים. איך הידיעה יוצרת חיסרון? ידיעה או חוסר ידיעה הם היבטים חשובים ביצירת חיסרון. אם אדם יודע משהו, הוא יכול להבין שיש לו חיסרון או שעדיין חסר לו ... אם כן, תלוי בקיום של אני. אם אין קיום עצמי, אין רצון. כל רצון מחייב את קיום העצמי, את הידיעה על הקיום. לפעמים, אם אדם מודע לקיום שלו בצורה מאוד ברורה, הרצון יכול להפוך למוחשי ומוחלט, תלוי בהבנה העצמית ... יתערבב עם המודעות למצב, ומאידך, הרצון יכול להיבלם אם האדם מבין שאין שום חיסרון שיש לתקן. מה הקשר בין ידיעה ורצון? הקשר בין ידיעה לרצון מאוד ברור. כאשר אדם יודע משהו, הוא מרגיש שצריך להשיג את אותו דבר. הידיעה יוצרת את הרצון והתחושה של החיסרון. לדוגמה, אדם שמודע לכך שהוא לא מצליח להשיג משהו מסוים, יחוש את החיסרון וירצה למלא אותו. כך הרצון תלוי בידיעה על חיסרון כלשהו, ותחושת החיסרון נובעת מהידע על מה שחסר. האם תמיד יש חיסרון? התחושה של חיסרון אינה תלויה רק במציאות חיצונית, אלא נובעת מהידיעה שלנו על מה שיש ומה שאין. אם אנחנו לא יודעים משהו, אנו לא חווים חיסרון לגבי אותו דבר. לעיתים, תחושת החיסרון נובעת ממודעות לדברים שאנחנו לא מודעים להם במלואם, וההבנה הזו יכולה לשחרר אותנו או להקשות עלינו. האם הידיעה באמת עוזרת למנוע את החיסרון? מעניין לשאול אם כאשר אנחנו יודעים משהו, החיסרון לא נעלם. כפי שנאמר, לא תמיד ... הידע רק מחמיר את תחושת החיסרון, כי המודעות לתחושת החיסרון מחדדת את הרצון להשיג את מה שחסר. מה משמעות הידיעה וההבנה של החיסרון? כאשר אדם מבין את הקיום ואת מה שחסר לו, הוא יכול לבחור לפעול להשלמת החיסרון הזה, ... לאדם להרגיש פחות חסר, או לחלופין, להרגיש צורך חזק יותר להשיג את מה שחסר לו. לסיכום הרצון נובע מתוך הידיעה, תחושת החיסרון נוצרת כאשר אדם מודע למשהו שחסר לו. תחושת החיסרון הזו היא לא תמיד מציאותית, אלא תלויה במודעות ... רצון מתחיל מתוך קיום עצמי ותודעה על אותו קיום. מהי תחושת החיסרון? איך נוצר רצון? מהו הקיום העצמי? איך הידיעה יוצרת חיסרון? האם תמיד יש חיסרון?

ידיעה שלמה, מה הסיכוי שתשתנה את דעתך? מה הסיכוי שתגלה שאתה טועה? מה הסיכוי שתחשוב הפוך? מי ראוי להנהיג? שלמות שאין שלמות אחריה, האם אתה בטוח שלא תשנה את דעתך? מהי ידיעה שלמה? מורים רוחניים, ללמד אחרים, מנטורים, גורואים האם תוכל לשנות את דעתך לגבי מה שאתה מלמד? כאשר בן אדם ... יחסית. עם זאת, אליעד מעלה שאלה פילוסופית לגבי האפשרות שבכלל יהיה תחום כלשהו שהאדם יכול להגיע בו למצב של ידיעה מושלמת שאין עוד מה לחדש בו. השאלה האם קיימת ידיעה מוחלטת ושלמה שאינה יכולה להשתנות יותר היא לא נושא הדיון כאן, אלא רק העובדה הפשוטה: אם ההבנה שלך נמצאת ... בו אין יותר שום שלב נוסף להתקדם אליו - שלמות מוחלטת ללא כל אפשרות לשינוי עתידי. הקשר בין שלמות לידיעה והנהגה כדי להיות ראוי להנהיג, לפי אליעד כהן, חייבים להגיע להבנה מוחלטת וסופית, שלמות מוחלטת שאין אחריה עוד שלמות. ... ויגיע הרגע שבו הוא ישנה את דעתו. ההמלצה של אליעד כהן היא להיות מודע לכך כל הזמן, ולהבין שרק ידיעה שהגיעה לסוף, שאין יותר מה לחדש או להבין מעבר אליה, היא ידיעה מוחלטת ויציבה מספיק כדי להנהיג אחרים. איך לדעת אם אשנה את דעתי? מהי ידיעה מוחלטת? מתי אפשר להנהיג אחרים? האם יש שלמות סופית? למה אנשים משנים דעות? מהי אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה? ...

לדעת את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום. ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ... מסביר שכאשר אדם נמצא במצב זה, הוא בעצם חוזר למצב הראשוני שלו - מצב לפני המודעות וההגדרות העצמיות, לפני הידיעה של אני ולא אני. איך אדם יודע שהוא נמצא במצב של אין שכל? אליעד מציג שאלה נוספת: איך האדם ... יודע או לא יודע, או אם הוא נמצא או לא נמצא - הוא פשוט קיים במצב של אי - ידיעה מוחלטת, חופשית משאלות והגדרות. האם אדם יכול לזכור או לדעת לאחר מכן שהוא היה במצב של חוסר שכל? אליעד מדגיש שבמצב האמיתי של חוסר שכל, אין משמעות לזיכרון או לידיעה. האדם לא יכול לומר לאחר מכן בצורה שכלית ברורה שהוא היה שם, משום שהידיעה עצמה היא שכלית, והמקום האמיתי של חוסר שכל הוא מעבר לשכל, מעבר ליכולת לתאר או לדעת אותו באופן ברור. ... והפרדתו מהמציאות נעלמות לגמרי. בסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מבהירה שבעומק המציאות יש מצב של הימצאות ללא שכל, ללא ידיעה וללא הפרדה. כדי להגיע אליו נדרש תהליך של התבוננות עצמית עמוקה, שבו האדם מתגבר על מגבלות השכל ומגיע למקום ... או אי - קיום. איך להבין את הכלום? מהו מצב של חוסר שכל? איך להגיע למצב של אי - ידיעה? האם אפשר לדעת ללא שכל? מהי חוויית חוסר הנפרדות? מה זה לדעת בלי לדעת?

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. לדוגמה, כאשר אדם אומר שולחן, משמעות הדבר אינה עומדת בפני עצמה, אלא תלויה בהכרה שיש עולם, שיש חפצים, שיש מקום שבו נמצא השולחן וכולי. כלומר, הידיעה שולחן הופכת למשמעותית רק ביחס לידיעות אחרות שיש לאדם. אם אדם היה יודע רק מה זה שולחן ולא דבר אחר, הידיעה הזאת לא הייתה בעלת משמעות כלל, כיוון שמשמעות המושג שולחן נגזרת מקיומם של מושגים אחרים כמו חפץ, מקום או מציאות. דוגמה נוספת היא הידיעה שכדור הארץ עגול. כדי לדעת שכדור הארץ עגול, האדם חייב לדעת קודם מה זה כדור הארץ ומהו עיגול. ללא הידיעות הללו לא ניתן לדעת את הידיעה כדור הארץ עגול. באופן דומה, אם אדם יודע שהוא רעב, הידיעה הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את ... הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך בלימוד וללא אפשרות של שכחה. לדוגמה, הידיעה שיש כדור הארץ תלויה בידיעה שיש מציאות, והידיעה שיש מציאות תלויה בכך שאתה עצמך קיים. כאשר אתה אומר כדור הארץ עגול, בעצם אתה יודע שאתה קיים, שכן ללא הידיעה שאתה קיים לא היית יכול לדעת שיש דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך לגלות מהו מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ עגול, הוא צריך לשאול את עצמו: האם הכרחי ... זאת? האם חייב להיות שכדור הארץ עגול או שאפשר גם שלא לדעת זאת? כשאדם ממשיך לשאול כך לגבי כל ידיעה וידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת שלא יכולה להיות אחרת - המושכל הראשון. מושכל ראשון הוא אותו הדבר שאי אפשר לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ברור ומובן מאליו, עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום ... הדברים בעולם יכולים להיות אחרת או יכולים שלא להתקיים כלל, המושכל הראשון תמיד יהיה קיים ותמיד יהיה נכון. המודעות לידיעה זו יוצרת יציבות נפשית וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב ... ניתן לשכוח אותו. כל אדם כבר יודע אותו מבלי להיות מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות / מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין ... הרבה ידיעות. אדם יודע מה זה שולחן, וכן האלה שאר ידיעות. כל הידיעות הללו מבוססות על ידיעות אחרות. למשל הידיעה שולחן, לו יצויר שהאדם היה יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי משמעות שלחן אצלנו היא רק ביחס לידיעות נוספות. אבל כאשר הידיעה ...

2 סוגים של חוסר ידיעה, 2 סוגים של לא יודע, איך להתחבר ללא יודע? איך להרגיש טוב בלי רע? לא יודע למה אני רוצה ... יודע באופן שמשחרר את האדם מהסבל שנובע מידיעות מוטעות או מהנחות יסוד מגבילות. מהיכן מגיע הרצון וכיצד הוא קשור לידיעה? כל רצון שאדם מרגיש קשור לידיעה מסוימת שיש לו. למשל, אדם שרוצה להיות בריא ולא רוצה להיות חולה, רוצה זאת משום שהוא יודע או מניח מראש שבריאות עדיפה על חולי. ידיעה זו יוצרת מצב שאם הוא בריא - טוב לו, אך אם הוא חולה - רע לו. כלומר, כל ידיעה כזו מייצרת עבור האדם מציאות של טוב ורע, ובכך מגבילה אותו. לדוגמה, אם האדם יודע שהוא רוצה להרגיש טוב ... היה יודע שהוא רוצה להיות בריא, הוא לא היה סובל מכך שהוא חולה, כי לא הייתה נוצרת השוואה. כיצד הידיעה יוצרת סבל ומה היתרונות של חוסר ידיעה? הסיבה העיקרית לסבל היא ידיעה או ההנחה של האדם שמשהו מסוים צריך להיות בדרך מסוימת. אליעד מסביר שכאשר לאדם אין ידע שמשהו הוא עדיף ... כי האדם לא יודע ולא חושב שעדיף שיקרה משהו אחר. אך דברים שכן מפריעים לאדם הם כאלה שיש לו ידיעה לגביהם. אדם יודע שהוא לא רוצה להיות חולה ולכן סובל כשהוא חולה. אך אם הוא לא היה יודע שהוא ... לו. מהי חקירה עצמית וכיצד היא מובילה ללא יודע עמוק? אליעד מדגיש שחקירה עצמית מובילה להבנה עמוקה של חוסר הידיעה האמיתי. לדוגמה, אדם שחולה ואומר שרע לו, אם נשאל אותו למה רע לך? הוא יגיד כי אני חולה. אם ... הסבל? כדי להגיע ללא יודע המשחרר, על האדם להטיל ספק בכל דבר שהוא מאמין בו. בכל פעם שיש לו ידיעה ברורה כמו אני רוצה להיות בריא כי זה עדיף על להיות חולה, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב: איך ... הרצון למציאות, וגם לא לסבול מהרע, כשאין התאמה, פשוט כי הוא לא לוקח כמובן מאליו שום הנחת יסוד או ידיעה. איך ליישם בפועל את ההגעה ללא יודע? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה: בכל מצב של סבל, שאל את עצמך ... קיים או אינו יודע שמשהו מסוים עדיף על משהו אחר. הסוג השני הוא מצב שבו האדם מגיע לרמת חוסר ידיעה עמוקה יותר דרך חקירה עצמית, ובמצב זה הוא מצליח להשתחרר מהידיעות שמגבילות אותו. רצון נובע מידיעה הרצון של האדם תמיד נובע מידיעה. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות בריא ולא רוצה להיות חולה, הרצון הזה נובע מההבנה שעדיף להיות בריא ולא חולה. הוא יודע שבריאות היא דבר טוב עבורו ולכן הוא שואף אליה. אך כל ידיעה כזו גם מצמצמת את האדם, משום שהיא קובעת עבורו מציאות שבה אם הוא אינו בריא - רע לו. לדוגמה, ... יודע שהוא רוצה להיות בריא, האם היה רע לו כאשר הוא חולה? התשובה היא לא. אם לא הייתה לו ידיעה זו, לא הייתה נוצרת ההתנגשות בין המציאות לבין הרצון שלו, ולכן לא היה נגרם לו סבל. השפעת הידיעה על הסבל כאשר אדם יודע שהוא רוצה משהו, אם המציאות היא כרצונו - טוב לו, ואם המציאות אינה כרצונו ... אותו האם מפריע לו שהוא חולה, הוא יאמר שכן. כלומר, יש ידיעות שמובילות אותנו לסבל, ויש מצבים שבהם חוסר ידיעה גורם לנו לא להרגיש סבל כלל. חקירה עצמית והגעה ללא יודע אם נחקור מדוע אדם אינו רוצה להיות חולה, ... אתה יודע שהסימפטומים הללו מעידים על מחלה? וכן הלאה, בסופו של דבר ייתכן שהוא יגיע ללא יודע. כלומר, כל ידיעה מבוססת על הנחות קודמות, וכשאנו מתחילים להטיל ספק בהנחות הללו, אנו מגיעים לשורש הלא יודע. שני סוגים של לא ... לא לסבול כשהמציאות אינה כרצוננו? התשובה היא שכן - על ידי חקירה מתמדת שמביאה את האדם למצב של חוסר ידיעה אמיתי. כאשר אדם נמצא בלא יודע עמוק, הוא לא חווה סבל בגלל השוואות בין מצבים, והוא מסוגל להמשיך לתפקד ...

אהבה של ידיעה - מהי אהבה שנובעת מידיעה? ומהי עוצמת אהבה של ידיעה? רגש של אהבה, הוא רגש של שלמות. והאדם משתוקק בתוכו להרגיש אהבה ולהרגיש את התחושה הטובה של האהבה. כלפי ... של אהבה ביחס למציאות, כאשר המציאות משתנה. אבל, יש אהבה למציאות, שהיא אהבה שבדעת, דהיינו, אהבה למציאות שהיא נובעת מידיעה והיא אינה תלויה בדבר. ואהבה שבדעת, היא כאשר האדם אוהב את המציאות, משום שהוא יודע שהכל טוב ומשום שהוא מבין את הטוב של המציאות. ולא מדובר על מי שמאמין שהכל לטובה וכיוב. כי זו לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה. וכאשר האדם אוהב מישהו, אז על כל פשעים תכסה אהבה, דהיינו, שהאדם לא ... יודע ומבין את הטוב הפנימי שיש בכל דבר, הרי שהאהבה שלו למציאות, היא לעולם לא נחלשת. משום שהיא נובעת מידיעה ולא מדבר שיכול להיחלש. כי כאשר האדם אוהב איזה דבר שהוא חיצוני לו, אז האדם צריך להיות קרוב לדבר שאותו הוא אוהב כדי לאהוב אותו. אבל כאשר האדם יודע את הדבר, והידיעה ממלאת את האדם, על ידי זה האדם כל הזמן מלא באהבה כלפי המציאות. מעצם זה שהוא יודע ומבין את ... שונים, יכול האדם לחוות אותם כלפי המציאות כולה. ועל האדם להתבונן בדברים, עד שהוא יגיע לאהבה כזו שנובעת מעצם הידיעה שממלאת אותו, שזו הנאה מאהבה אמיתית.

הכל טוב / לדעת שהכל טוב - מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או ... רצון = חסר שונה מ: שלמות רגשית. המצב היחיד שבו האדם משתחרר מהרצון ומהחסר, הוא המצב שבו הוא יודע בידיעה שלמה שהכל טוב. כאשר האדם יודע שהכל טוב, הרי שממילא הוא מפסיק לרצות יותר טוב, כי אין יותר טוב ... פחות רע = הכל טוב תמיד באמת. כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת. מהי ידיעה שלמה שהכל טוב? מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם. זא כל זמן שהידיעה שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה. אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז ... טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה. כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את האני שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם. ידיעה שלמה היא ידיעה שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר מלבדה. ידיעה שלמה בלב שלם = האדם יודע אך ורק שהכל טוב ואינו יודע שום דבר אחר מלבד הידיעה הזאת, אפילו לא את האני שלו. כיצד ניתן להגיע לזה? על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית של המציאות. האמת האובייקטיבית ... שום אינטרס עצמי / שיקול אגו כלשהו, על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל טוב, ויודע את זה בידיעה שלמה = שלמות רגשית.

הספר להיות אלוהים - אמונה, איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה ידיעה פנימית, אמונה או ידיעה, לא להאמין איך אפשר לחיות בעולם בלי אמונה בכלל? אליעד כהן מסביר בספרו להיות אלוהים, כי האמונה היא שורש ... על האמונות המעשיות, אלא להשתמש בהן רק כדרך חיים חיצונית. כל עוד האדם זוכר ברמה הפנימית שמדובר באמונה ולא בידיעה, הוא יכול לפעול ולהמשיך בחיים באופן רגיל לחלוטין. למעשה, אדם שמודע לכך שהוא רק מאמין, חווה חופש מוחלט, כי ... ועל המציאות, ולא להאמין בשום דבר ללא חקירה ובדיקה מעמיקה. האם אפשר לחיות ללא אמונה? מה ההבדל בין אמונה לידיעה? כיצד מגיעים לשוויון מוחלט בחיים? איך לחיות בלי אמונה ברמה הפנימית? האם אמונה יוצרת סבל? איך אפשר להשתחרר מהתלות ...

... אמיתי, אמונה בדבר אמיתי, אמונה או הבנה, הבנה היא אמונה, לא לדעת שום דבר, אמונה הופכת להבנה, אמונה או ידיעה מה ההבדל בין אמונה לבין הבנה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים מאמינים בדבר מסוים אך לא באמת מבינים אותו. בתחילה, ... מרכיב של שקר. כאשר אדם מאמין, הוא עדיין לא יודע את הדבר, הוא רק חושב שהוא יודע. ההבדל הוא שידיעה או הבנה מלאה של דבר מסוים היא מצב שבו האדם חווה את האמת באופן ישיר ומלא, ללא ספקות. כל ... אם הוא קיים, ואינו יודע דבר על שום נושא. אך דווקא מתוך מצב זה של חוסר ידע מוחלט, נוצרת ידיעה מוחלטת, כיוון שבנקודה זו האדם אינו נפרד מהמציאות, אלא מתאחד איתה לחלוטין. למעשה, כל עוד קיימת ידיעה כלשהי, היא מבוססת על אמונה ולכן אינה מוחלטת. כאשר אין שום ידע בכלל, אז האדם הופך להיות המציאות עצמה, והוא כבר אינו צריך להאמין או לדעת. כיצד חוסר ידיעה מוחלטת פותר את כל הבעיות? אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: כל סבל או בעיה שאדם חווה נובעים מידיעה חלקית בלבד. אם האדם לא היה יודע שום דבר בכלל, הוא לא היה מסוגל לחוות סבל, כי לא הייתה ... להיות בריא או לא יודע בכלל שיש דבר כזה בריאות, הוא לא יכול להיפגע מכך. כך, במצב של חוסר ידיעה מוחלטת אין שום קונפליקט בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה במציאות. אין לו שום רצון שנפגע משום שהוא אינו יודע דבר, אפילו לא מה הוא עצמו רוצה. מדוע קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי הקושי הגדול של האדם להגיע למצב זה של חוסר ידיעה מוחלט נובע מכך שהאדם מפחד לאבד את הידיעות הבסיסיות שלו על עצמו ועל העולם. אדם רוצה לדעת דברים כי הוא חושב שזה יגן עליו מפני דברים רעים, ולכן הוא נאחז באמונות ובידיעות שלו. אך למעשה, כל ידיעה וכל אמונה יוצרת גם את הפחד לאבד אותה. מי שיכול לוותר על כל הידיעות והאמונות שלו, באמת לחיות מתוך ... של לא יודע כלום, הוא הופך להיות חופשי לחלוטין, כיוון שהוא אינו מוגבל על ידי שום פחד, אמונה או ידיעה. איך להגיע למצב של לא לדעת שום דבר? אליעד מציע את הדרך להגיע למצב זה באמצעות שאלת מי אני? ... במצב כזה, האדם כבר אינו יכול להגדיר את עצמו או את המציאות, ואז מתרחש המעבר לאותו מצב של חוסר ידיעה מוחלט. לאחר מכן, האדם חוזר למצב הרגיל שבו יש לו זיכרון עמום של החוויה הזו, והוא מבין שהמציאות היא ... לו או לבדוק לבד, עדיף שלא להאמין לו אלא לבדוק בעצמכם. רק בדיקה עצמית ואמיתית יכולה להביא למצב של ידיעה מוחלטת ולשחרור מלא. מה ההבדל בין אמונה להבנה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לא לדעת שום דבר? איך אמונה הופכת לידיעה? מי אני באמת? איך להפסיק להאמין ולדעת באמת?