... הבדל בין מבין ללא מבין. כשמגיעים לנקודה הזו, האדם מבין שאין שום הבדל בין הבנה לאי - הבנה, בין ידיעה לאי - ידיעה. כלומר, ההבנה המוחלטת היא ההבנה שגם הידיעה וגם האי - ידיעה הם אחד. הוא מתאר זאת כנקודת הקצה, שבה האדם חווה באופן מלא שהכל זה דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. ...

... אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ידיעה, מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה? אליעד כהן מציין ... הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? היתרונות של מדיטציה, מנטרות, וויפאסנה, וכל תהליך של חיפוש פנימי הם רחבים ומגוונים. ... אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע ...

... של שחרור? המושג התנוצצות מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של שחרור פנימי עמוק, מעין הבזק רגעי של ידיעה עמוקה יותר על המציאות או על עצמו. אליעד כהן מסביר שהתנוצצות מתרחשת כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה אצלו קודם מחויבת, לכזו שאינה מחויבת. במילים אחרות, אדם תופס משהו כאמת מוחלטת, וכאשר הוא מצליח לערער על ... גן עדן הם דרכים לתאר את התחושה הזו של ההתנוצצות, של החוויה של האחדות המוחלטת. כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות ...

... חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של אי - ידיעה מוחלטת. במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי ... לגמרי את הרצון להבין, ולכן הוא ממשיך להסתבך בשאלות ובספקות. הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, אליעד מייעץ לאדם שלכוד בשאלות אינסופיות להיות כן ואמיתי עם עצמו, ...

... אלוהי (שכל נקנה) שכל שאינו מוגבל לגבולות התפישה האנושית. הוא מתואר כיכולת לתפוס ולהבין דברים רבים בו - זמנית, בידיעה אחת. שכל אלוהי, על פי אליעד, אינו מוגבל בזמן, במרחב, ואינו משתנה כאשר מצב הדברים משתנה. כיצד אלוהים חושב אחרת מבני האדם? אליעד מציין חמישה הבדלים בין צורת המחשבה האנושית לצורת המחשבה האלוהית: ידיעה אחת כוללת: בני אדם יודעים דברים רבים כפרטים נפרדים. אלוהים, לעומת זאת, יודע את כל הדברים השונים בידיעה אחת בלבד, בלי לחלק אותם למושגים שונים. ידיעה ללא תלות בזמן: האדם יודע רק דברים קיימים. אלוהים יודע דברים שעדיין לא התהוו ואפילו לא קיימים בפוטנציאל. הוא ... שהתרחש. אצל אלוהים אין הבדל כלל - הוא יודע דברים באותה רמת וודאות גם לפני וגם אחרי שהם התרחשו. ידיעה שאינה מבטלת אפשרויות: גם כאשר אלוהים יודע בוודאות שמשהו יקרה, עדיין קיימת עבורו האפשרות התיאורטית שיקרה אחרת, אך זה ...

... ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ידיעה. הוא טוען שבן אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום. לא רק שאינו יודע פרטים מסוימים, אלא ממש אינו יודע דבר. אפילו את אי - הידיעה שלו הוא אינו יודע. הוא מסביר שבמצב הזה האדם חופשי מהצורך להגדיר ולשפוט דברים. כשאדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה יודע שהוא לא יודע, ולכן עדיין נמצא בידיעה. אך במצב הגבוה יותר של תודעה, האדם באמת אינו יודע, ואינו יודע שהוא אינו יודע. הוא נותן דוגמה של ... הבנה שלו. כשהאדם מקפיד לבדוק תמיד את האמת, הוא מתחיל לשחרר את עצמו מהידיעות המגבילות שלו. כשהאדם משתחרר לחלוטין מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן ... ליהנות מהמשחק של החיים, בלי להילכד בתוכו. זו למעשה נפרדות מתוך אחדות, היכולת לחוות משחק מלא של הפרדה, תוך ידיעה ברורה שכל ההפרדות הן רק משחק מתוך המציאות האחת והיחידה. מהי אחדות היש והאין? איך להיות דבר והיפוכו בו ...

... - אחד האם הידע הזה הוא מוחלט או יחסי. לדוגמה, האדם חושב שיש קיר בחדר. הוא צריך לבדוק אם הידיעה הזו מוחלטת או יחסית. אליעד מסביר כי הידיעה על הקיר היא תמיד יחסית, משום שניתן להטיל בה ספק: אולי מדובר בתעתוע או באשליה. מכאן הוא מדגיש שכל ידיעה בעולם שלנו היא ידיעה יחסית. אליעד ממחיש את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת: כאשר אדם מדבר עם חברו, הוא מאמין שהוא מבין אותו. אך ... אינן מוחלטות, ושהן תמיד מוטלות בספק. אליעד מציין שעדיין קיימת אפשרות לחיות את החיים תוך מודעות מתמדת לכך שכל ידיעה יחסית אינה ודאית, וכך גם לא לסבול כשדברים לא מסתדרים. מהי חשיבה מוחלטת? איך להטיל ספק בכל דבר? האם ...

... ופחדים עמוקים. ההבנה שהיעדים היחסיים הם רק חלק מהדרך, מאפשרת לפעול להשגתם בצורה רגועה יותר, עם פחות לחץ, מתוך ידיעה ברורה שישנה רמת אושר פנימית עמוקה יותר. מדוע קיימת תחושת סתירה בין לימודי NLP לבין הלימוד כאן? אליעד מתייחס ... מבהיר כי אין כוונה להפסיק לפעול או להפסיק לשאוף להצלחה. אלא להפך, ממשיכים להשיג יעדים ולפעול בעולם, אך מתוך ידיעה שזו אינה הדרך היחידה לאושר מוחלט. הדבר יוצר איזון בריא בין עשייה פעילה לבין שלווה פנימית. באופן זה ניתן ... לרצות? לשאול אותו הרבה פעמים למה אתה רוצה. אני רוצה לגרום לו לרצות אני אשאל אותו רק פעמיים. ש: מהידיעה עצמה אני מעמיקה את השאלה שלו. זאת אומרת אם אני לא מביאה אותו לכל הדרך. אליעד: את לא מעמיקה ... של ביטחון ויש דבר שנקלט דרך השכל ויש דבר שהוא הכי גבוהה ויש מתחתיו דרך החושים ויש מתחתיו דרך ידיעה חיצונית, ויש דרך זיכרון ויש דרגות, ויש קרוב ורחוק ויש יש ואין, ויש דבר והיפוכו ואם זה דבר והיפוכו ...

... למעשה באי - דיוק. הוא כן יודע, אך מתקשה להגדיר זאת במדויק. חשוב להבין שאם לא הייתה לאדם שום ידיעה על הרצון שלו, לא הייתה מתעוררת אצלו תחושת תסכול או חיסרון. למה אתה חווה תסכול כאשר אתה לא מבין ... מסוימת בחיים. הרצון להיות בטוח לחלוטין נובע מחשש פנימי שהכל עלול להתמוטט, ולכן האדם מחפש להיאחז באיזושהי הבנה או ידיעה מוחלטת על עצמו ועל המציאות. אבל חשוב לשאול - מאיפה הגיע הרעיון שלהבין את עצמך יעניק לך שליטה? האם ... את העסק? מה היה שם? מה אתה מנסה להבין? הבנו שמה שחסר לך זה הבנה. שאלה: אני חווה חוסר ידיעה על העצמי שלי. אולי שמעתי כל מיני סיפורים, שיש סוג של מקום מסויים שאני אמור להגיע אליו, ואז משהו ...

... הגיעה המחשבה הזאת שיש מולנו שולחן? מדוע אנחנו רואים אותו בצורה מסוימת? הרעיון הוא להעמיק לתוך הרצף שדרכו נוצרת הידיעה על קיומו של שולחן: החושים קולטים מידע על פוטונים, המוח מפרש את המידע לכדי תמונה, התודעה מאמינה באותה תמונה, ... עמוק שלה. זו פעולה שבה שמים לב לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו ... הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: ... בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין סתירה בין הידיעה שאתה רואה שולחן, לבין החוויה שהשולחן הוא רצון, או שהשולחן שווה ערך לכל מחשבה ורצון אחרים. האם בסוף מפסיקים ... הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון של כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. ...