... חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של אי - ידיעה מוחלטת. במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי ... לגמרי את הרצון להבין, ולכן הוא ממשיך להסתבך בשאלות ובספקות. הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, אליעד מייעץ לאדם שלכוד בשאלות אינסופיות להיות כן ואמיתי עם עצמו, ...

... לתודעה עמוקה שבה האדם אינו יודע דבר על המציאות - לא טוב ולא רע. במצב כזה של אי - ידיעה מוחלטת, הכאב מאבד את המשמעות השלילית שלו ואינו יכול לגזול אנרגיה. הוא נותן דוגמה נוספת מרבי נחמן, שאמר שגם ...

... כי השכל הנקנה הוא הדבר שנשאר לאחר מותו של אדם. אליעד מסביר שהשכל הנקנה הוא המצב שבו האדם מגיע לידיעה אחת שכוללת בתוכה את כל הידיעות, מעין תפיסת אחדות מוחלטת. זו ידיעה שבה האדם משיג שכל המאחד את כל ההבנות שלו לכלל ידיעה אחת מושלמת. זהו הדבר היחיד שנשאר באופן מוחלט ובלתי משתנה. איך משפיעה הקארמה על החיים הבאים? אליעד מתייחס למושג ...

... לפחד, אך הוא עדיין נאחז באמונה שיש הבדל בין יודע ללא יודע. מצב של ביטול עצמי אמיתי הוא מעבר לידיעה ואי - ידיעה. במצב כזה, האדם לא נאחז בשום אמונה ולא עושה הפרדה בין מצבים, ולכן אין לו שום סיבה לפחד. האם ...

... אליעד מסביר שאם אתה חווה שאתה המציאות כולה באמת, אתה תוכל גם לדעת מה חושבים אנשים אחרים. לא מדובר בידיעה תאורטית או דמיון, אלא בחוויה ממשית של ידיעה מוחלטת. אם אתה אכן מחובר למציאות באופן מלא, אתה תחווה באופן טבעי כל מחשבה, כל רגש וכל תחושה שכל ...

לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע ... דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף המידע. הם נעולים בתוך הידיעה שלהם וקשה להם להיות יצירתיים ולחשוב מחדש. לעומתם, מתחילים הם פתוחים יותר וגמישים יותר, יש להם יתרון בחדשנות. אי - הידיעה יוצרת התפתחות. ללא אי - הידיעה לא היה שום תהליך, שום סקרנות ושום עניין. האדם מתקדם בזכות הספקות, השאלות והחיפוש אחרי תשובות. אם בן אדם ... הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר ... - היית מבין את השיקולים של שני הצדדים באופן מלא ולא היית יכול להכריע או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק. דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים לדעת הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא ... מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין ... שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד ... ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט?

... אלוהי (שכל נקנה) שכל שאינו מוגבל לגבולות התפישה האנושית. הוא מתואר כיכולת לתפוס ולהבין דברים רבים בו - זמנית, בידיעה אחת. שכל אלוהי, על פי אליעד, אינו מוגבל בזמן, במרחב, ואינו משתנה כאשר מצב הדברים משתנה. כיצד אלוהים חושב אחרת מבני האדם? אליעד מציין חמישה הבדלים בין צורת המחשבה האנושית לצורת המחשבה האלוהית: ידיעה אחת כוללת: בני אדם יודעים דברים רבים כפרטים נפרדים. אלוהים, לעומת זאת, יודע את כל הדברים השונים בידיעה אחת בלבד, בלי לחלק אותם למושגים שונים. ידיעה ללא תלות בזמן: האדם יודע רק דברים קיימים. אלוהים יודע דברים שעדיין לא התהוו ואפילו לא קיימים בפוטנציאל. הוא ... שהתרחש. אצל אלוהים אין הבדל כלל - הוא יודע דברים באותה רמת וודאות גם לפני וגם אחרי שהם התרחשו. ידיעה שאינה מבטלת אפשרויות: גם כאשר אלוהים יודע בוודאות שמשהו יקרה, עדיין קיימת עבורו האפשרות התיאורטית שיקרה אחרת, אך זה ...

... בשכל עד לקצה, עד למקום שבו האדם מגיע להבנה שהוא אינו יודע כלום. רק כאשר הוא מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא מסוגל לראות שהשכל עצמו מוגבל, ושישנן מציאויות אפשריות מעבר ליכולת התפיסה הנוכחית שלו. במצב הזה, האדם כבר ...

... ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ידיעה. הוא טוען שבן אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום. לא רק שאינו יודע פרטים מסוימים, אלא ממש אינו יודע דבר. אפילו את אי - הידיעה שלו הוא אינו יודע. הוא מסביר שבמצב הזה האדם חופשי מהצורך להגדיר ולשפוט דברים. כשאדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה יודע שהוא לא יודע, ולכן עדיין נמצא בידיעה. אך במצב הגבוה יותר של תודעה, האדם באמת אינו יודע, ואינו יודע שהוא אינו יודע. הוא נותן דוגמה של ... הבנה שלו. כשהאדם מקפיד לבדוק תמיד את האמת, הוא מתחיל לשחרר את עצמו מהידיעות המגבילות שלו. כשהאדם משתחרר לחלוטין מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן ... ליהנות מהמשחק של החיים, בלי להילכד בתוכו. זו למעשה נפרדות מתוך אחדות, היכולת לחוות משחק מלא של הפרדה, תוך ידיעה ברורה שכל ההפרדות הן רק משחק מתוך המציאות האחת והיחידה. מהי אחדות היש והאין? איך להיות דבר והיפוכו בו ...

לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום ... אלא לא לדעת באמת. המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ... שולחן, אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא ... שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול ... באמת. הוא יכול לומר אני יודע שזה שולחן ובו - זמנית לא להבדיל באמת בין שולחן ללא שולחן. זוהי הידיעה השלמה, שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל ... או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה לא אומר להיות חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית? למה קשה להבין מהי אחדות אמיתית? האם אפשר לא לדעת ולא לדעת בו - זמנית? מה ...