... הוא לא יוכל יותר להרגיש סבל או חרדה, כי סבל וחרדה מגיעים אך ורק מחוסר הבנה או מאי - ידיעה. לדוגמה, אדם מפחד מהמוות. הסיבה לכך היא כי הוא לא יודע באמת מה זה מוות, למה הוא מת, ומה ... מבין באופן מוחלט מה זה מוות, הוא לא היה מפחד כלל. לפי אליעד, הבעיה של האדם היא אי - הידיעה המוחלטת הזאת, שמייצרת לו את הפחד. למה האדם מתקשה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות? אליעד כהן מסביר את הקושי ... שאין לו תשובה, אלא כי הוא לא מצליח להכיל את הספק בעצמו. הוא מוצא את עצמו במצב של חוסר ידיעה ולא יודע כיצד להתמודד עם תחושת הספק הזאת. השאלות כמו מה לעשות? או מה נכון? מביאות ללבול, אך ההתבוננות ... היית יודע את כל מה שעתיד לקרות, חוויית החיים הייתה מאבדת את משמעותה, כי העניין של החיים הוא לא ידיעה מוחלטת, אלא ההפתעה שבדרך. החיים מתנהלים בין הידיעה לאי - הידיעה, וזהו שורש ההנאה שבחיים. אם היה אדם יודע הכל על העתיד, הוא היה חי בהווה רק כהד של משהו ... לא השאלה האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה. תעזור לי לקבל החלטה הוא בא להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. שאדם נמצא בלחץ לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. הוא חי ... משנה תשחרר לחץ. בסופו של דבר, למה הוא שואל לא טוב לו כי הוא לא יכול להכיל בתוכו חוסר ידיעה. חשוב שתבין יותר מאשר מה לעשות, תבין שזה לא משנה. תבין בתחום אחד ולא באחר. ולכן המהות היא שאין ... המציאות הזאת טובה או רעה? אני אנסה להבין שהכל טוב או הכל רע. כמו שאדם יודע שהוא קיים ברמת ידיעה כזאת לדעת הכל טוב / הכל רע או חלק טוב וחלק רע. שהמציאות תהיה ברורה. רשימה של דברים 10 ...

... מתח. איך להיפטר מהמתח ומהשאלות הבלתי פוסקות? אליעד מציג שני פתרונות למתח שנובע משאלות וספקות: הפתרון הראשון הוא להגיע לידיעה מוחלטת של דבר אחד בלבד, כך שאין שום דבר נוסף שאתה יכול להשוות אליו. במצב כזה, אין שאלות ואין ... אתה לא יכול לחוות מתח או ספקות, כי אין שום נקודת השוואה או הבחנה. מדוע קשה להגיע למצב של ידיעה מוחלטת או חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר שכל אדם בדרך כלל יודע יותר מדבר אחד. לכן, המוח כל הזמן עסוק בהשוואות, בספקות ובתהיות - האם זה טוב או רע?, האם זה אני או לא אני?. כל זמן שקיימת יותר מידיעה אחת, תמיד יהיו שאלות, ספקות וחוסר מנוחה. אם תנסה להגיע לידיעה אחת בלבד או לחוסר ידיעה מוחלט, תאבד את החוויה של אני קיים, כי ההגדרה של אני תלויה בהבחנה בין אני לבין לא אני. מה ... וזה שונה מלדעת שאתה יודע רק דבר אחד. לדעת שאתה יודע יוצר מצב שבו יש שתי ידיעות לפחות - הידיעה עצמה והמודעות לידיעה. מצב כזה שוב מחזיר אותך למעגל של שאלות וספקות. המצב האידיאלי של שקט מוחלט הוא שאתה נמצא רק עם ידיעה אחת, ללא מודעות עצמית על כך. איך נראית חוויה של ידיעה מוחלטת אחת בפועל? אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה קיר וחושב האם הוא מסוכן או לא. אם הוא יודע ...

... משהו - חסרה לו הבנה. מה מניע את הרצון להבין? הרצון להבין נובע מחוויה של חיסרון או אי - ידיעה. למשל, כאשר אדם רואה עלה נופל ולא מבין מדוע הוא נפל, הוא חווה חוסר הבנה. חוסר הבנה זה יוצר ... שואל את עצמו מספיק פעמים אולי ההפך נכון? לגבי כל מה שהוא מאמין בו, הוא מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. במצב זה הוא אינו יודע יותר אם הוא רוצה משהו או לא, אם משהו טוב או רע. במצב ... למה האדם רוצה להבין? מה גורם לחיפוש רוחני? כיצד להשתחרר מהרצון לדעת? איך להפסיק לשאול שאלות? מה זה חוסר ידיעה מוחלט? למה חשוב להטיל ספק בשאלות? אליעד: עכשיו אנחנו מנסים לחקור, מה גורם לה לרצות להבין. היא טענה שהיא ... שאת לא יודעת. אולי את סופרמן ואת רק בשביתה. כול דבר שאת לא יודעת, יוצר אצלך חוויה של חיסרון ידיעה. למשל את הולכת ברחוב, ושומעת אנשים מדברים סינית, ורוצה לדעת מה הם דברו, זה יוצר אצלך חוויה של חיסרון, ... ומה צריך לעשות, לשאול, אולי ההפך נכון? אולי זה לא טוב, אולי זה לא רע? והשאלות מביאות אותו לחוסר ידיעה מוחלט. אם האדם שואל, מספיק פעמים את השאלה, אולי לא? אולי לא? אולי לא? הוא מקבל סחרחורת ולא יודע ...

... להיות חידוש רק אם יש משמעות ברורה למושגים כמו אכלתי, חביתה, ובוקר. אך אם האדם נמצא במצב של חוסר ידיעה מוחלט, הוא לא יודע בכלל מה המשמעות של המושגים האלה, ולכן לא יכול באמת להתחדש לו שום דבר. מה המשמעות של ידיעה מוחלטת וחוסר ידיעה מוחלט? אליעד מתאר מצב בו האדם חוזר למודעות היומיומית אחרי שחווה מצב של ידיעה מוחלטת (האחדות), ואז הוא לכאורה שוכח את אותו מצב מוחלט, ומתאפשר לו שוב לחדש ידע או להכיר מידע חדש. ... שום דבר באופן מוחלט. ככל שאדם יחקור יותר ויתעמק בכל נושא, הוא תמיד יגיע להבנה עמוקה יותר של חוסר הידיעה המוחלט, שהיא עצמה שלמות מוחלטת. מה הקשר בין שלמות מוחלטת להרגשה שאין משמעות? אליעד מבהיר כי במצב שבו האדם ... לקבל משמעות חדשה או מידע חדש עדיין אינו נמצא במצב של שלמות מוחלטת, משום שהמשמעות תמיד תלויה בהגדרה יחסית ובידיעה חלקית. האם אדם רגיל יכול להגיע לשלמות מוחלטת? אליעד מסביר שלכל אדם יש פוטנציאל להגיע להבנה מוחלטת זו, אך ... בגלל הסתירות הפנימיות והקושי שבמצב זה. הוא מדגיש שהדרך להגיע להבנה מוחלטת עוברת דרך הבנה עמוקה ומוחלטת של חוסר הידיעה עצמו, ולא דרך איסוף אינסופי של מידע חיצוני. לסיום, אליעד מדגיש שאין לו בעיה עם מי שטוען שהגיע לשלמות, ... פירוש שלמות שאין שלמות אחריה? למה אי אפשר להגיע לשלמות מוחלטת באמת? איך לדעת שהגעת לשלמות מוחלטת? האם חוסר ידיעה הוא שלמות? מהי השלמות לפי רבי נחמן מברסלב?

... לומר שכל מחשבה היא בעצם סוג של אמונה. אין לדעת בוודאות מוחלטת אם משהו נכון או לא, ולכן כל ידיעה היא לא יותר מאמונה. בהתאם לכך, כל ידיעה של האדם לא יכולה להיות חד משמעית או מוחלטת. אליעד מדגיש את הרעיון כי כל דבר שאנו יודעים הוא ... ולכל מחשבה יש חיסרון. זו דרך להבין מדוע כל דבר שאנו יודעים לא יכול להיות שלם - משום שבכל ידיעה או מחשבה יש מקום לחיסרון, ולכן כל ידיעה נחשבת כאמונה. האם כל אמונה היא שלמה? בסופו של דבר, אליעד מציין כי כל אמונה, בין אם מדובר בידיעה או במחשבה, תמיד מכילה חיסרון. כל דבר שאנו יודעים, כל דבר שאנחנו תופסים כאמיתי, לא יכול להיות שלם. זה ... יש להבין כאמונה, ולא כידע מוחלט. מנקודה זו, אליעד מתחיל לדבר על האמונה המוחלטת, שבה הכל נתפס כאמונה ולא כידיעה בוודאות. הוא מדגיש שאין שום דבר בעולם שניתן לדעת בוודאות מלאה, וכל ידיעה שמופיעה לנו היא בעצם סוג של אמונה, אשר יכולה להשתנות עם הזמן. האם אמונה עיוורת טובה או רעה? בהמשך, ...

... הוא עושה זאת כי המקום נראה לו טוב יותר ממקום אחר. אבל כאשר האדם מגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין לו עוד את הכלי של מה נראה יותר טוב, ואז עולה השאלה: איך האדם יוכל לבחור משהו? ... ואז גם לא יהיה לו אכפת אם יעשה או לא, או שהוא ימשיך להאמין בדברים מסוימים ולא יגיע לחוסר ידיעה מוחלט. רוב האנשים בוחרים באפשרות השנייה, כי הם רוצים להמשיך לחיות לפי אמונותיהם הקיימות. האם אפשר להרגיש טוב ללא ... בפועל אחרי שמטילים ספק בהכל? אליעד כהן מציין שהאדם שמטיל ספק מוחלט מגיע למצב שבו הוא יכול לחיות ללא ידיעה, ובו זמנית להמשיך לפעול ולחוות את העולם. מבחוץ הוא ייראה כאילו הוא עושה פעולות בצורה רגילה, אבל מבפנים הוא ... מכנה עשייה באי עשייה, כאשר האדם פועל בלי שיש לו העדפה או הבדל משמעותי בין האפשרויות. האם עשייה ללא ידיעה יכולה להוביל לחופש מוחלט? אליעד כהן מסכם שאכן, העשייה ללא ידיעה, או עשייה ללא למה, יכולה להוביל לחוויה של חופש מוחלט. כאשר האדם לא יודע כלום באמת, לא יישאר לו ...

... או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא ... זה במילים כמו שמסבירים לו על תפוח. ההסבר שאליעד נותן הוא שכדי ללמוד דבר חדש, האדם חייב להתבסס על ידיעה קודמת. כדי לדעת מה זה רע, הילד חייב להשוות את זה למשהו טוב או לפחות ללא רע. אליעד מסביר שכל ידיעה חדשה שאנחנו לומדים נשענת תמיד על ידע קודם. האם התינוק נולד עם ידע מוקדם? אליעד כהן מעלה את שאלת ... אם התינוק נולד עם ידע, מאיפה הגיע הידע הזה? אם הוא נולד ללא ידע כלל, כיצד בכלל מתחיל תהליך הידיעה? אליעד נותן דוגמה ברורה: האם התינוק יודע שהוא רוצה לאכול כי הוא מרגיש רעב? ואם כן, איך הוא בכלל ... הוא למד את זה בפעם הראשונה, המושג קודם והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו שמש, אנחנו צריכים ... פלסטלינה: אם יש שלושה כדורי פלסטלינה והוספנו עוד כדור, ברור לכולם שהכדור הרביעי לא יכול להיווצר יש מאין. אבל בידיעה, לעומת חומר פיזי, המצב נראה הפוך לגמרי: כל ידיעה חדשה כביכול מופיעה יש מאין. האם אפשר לדעת דבר אחד בלבד? אליעד מסביר בצורה מפורטת מדוע אי אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה מבוססת על השוואה, כי אם יש לך תחושה מסוימת, אתה חייב תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. לדוגמה, ... קדם למה? אליעד מחבר את כל הנושא לפרדוקס המוכר של הביצה והתרנגולת. הוא מסביר שהשאלה הזו דומה מאוד לשאלת הידיעה הראשונה של התינוק. אנחנו יודעים שלוגית לא מחויב שהביצה תבוא מהתרנגולת או להיפך, אבל בחוויית האדם, אנחנו כן חשים שמחויב שיהיה דבר שקדם לדבר אחר, אחרת קשה לנו להבין איך בכלל משהו נוצר. אליעד מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה ...

... הכרחי. ילדים, לדוגמה, לא מאמינים במציאות שמחוץ למה שהם רואים ומרגישים ברגע הנתון. מהו הקשר בין אמונה ובין חוסר ידיעה? ההסבר המרכזי הוא שאמונה נכנסת לפעולה כאשר חסרה ידיעה ברורה. אם אדם יודע משהו בוודאות, הוא לא צריך להאמין. אך כאשר יש ספק או כשיש חוסר בהבנה, אנשים ... טווח, אלא יותר אמצעי זמני. אמונה נכנסת לפעולה כאשר אדם לא מצליח למצוא פתרון מציאותי לבעיה - כשאין לו ידיעה ברורה. השאיפה היא לפתח את השכל, ללמוד להבין את העולם ולהימנע מהצורך להאמין כדי להתמודד עם החיים. זה תהליך ... שיש אנשים שטוענים כי אמונה היא דבר הכרחי, בעוד אחרים סבורים שניתן להסתדר בלעדיה לגמרי. כיצד אמונה קשורה למחסור בידיעה? ההסבר המרכזי הוא שהאמונה נכנסת לפעולה כאשר חסרה ידיעה ברורה. אם אדם יודע משהו בוודאות (באמצעות חשיבה, היגיון או מידע ברור), הוא אינו זקוק לאמונה כלל. ברגע שיש ... תזרח מחר, אבל אין לו הוכחה מוחלטת לכך בהווה. אם היה לו מידע מושלם, לא היה מדובר באמונה אלא בידיעה. אך מכיוון שלאדם אין ידיעה מוחלטת, נוצרת תוספת של אמונה. מה המשמעות של בן אדם מתחיל להאמין ברגע שיש לו צרה? הטקסט מצביע על ...

ידיעות - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה. את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? תשובה: ... שלא לדעת אותו. שאלה: אם האדם כבר יודע, אז מדוע לזכור? תשובה: לא צריך לזכור, אלא צריך לחזק את הידיעה. להיות מודע לידיעה הקיימת. שהמודע יהיה מודע למה שהתת מודע כבר יודע. תת המודע של האדם כבר יודע משהו, יודע אותו תמיד. צריך רק להיות מודע לידיעה הזאת. מאחר שאי אפשר לגמרי שלא לדעת את אותה הידיעה, ממילא אי אפשר לשכוח אותה. אך צריך להיות מודעים אליה. ומהי הידיעה הזאת, מהו הדבר שאותו האדם יודע כל הזמן? כדי לגלות את הידיעה הזאת ולהביא אותה לרמת המודע של האדם, על האדם להתבונן על מה שהוא כבר יודע. שאלה: מי יודע מה ... אחת, שכל הדברים שבעולם הם רק צורות שונות שלה, כל הידיעות כולן כוללות אותה. מי שיתבונן יראה, כי כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא? תשובה: כן. שאלה: מהן הידיעות ... לדעת מהו שולחן? תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת האני / מקום / זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה האמיתית של המציאות. המהות של המציאות = מה שהמציאות באמת. המהות של המציאות = הדבר שממנו ... האין סופית כולה. לכן בעצם קיימות הצורות השונות של המציאות, שמהן יכול האדם ללמוד על המהות של המציאות. כל ידיעה אותה יודע האדם, היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע = המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ניתן לדעת אותה בתוך מחשבה סופית כפי ...

... הפחד. צריך לקחת את הפחד הראשון לבית משפט ולחקור אותו אל מול האמת. פחד נובע אך ורק מדמיון ומחוסר ידיעה. לדוגמה: פחד מוות נובע רק מתוך חוסר ידיעה לגבי מה קיים אחרי המוות, שיוצר דמיון לגבי זה שזה מפחיד ואז נוצר פחד מוות. אם היה האדם יודע ... הדמיון גורם לאדם לחשוב כאילו הפיטורים יוציאו אותו להורג. כאילו שבלי הפיטורים הוא היה חי כאן בעולם לנצח. חוסר ידיעה = פחד. פחד = האדם חושש שהוא יגיע למצב שבו יהיה לו רע. מצב שבו רע לאדם = חוסר ידיעה = האדם אינו יודע מה טוב במצב שאליו הוא הגיע. אם היה האדם יודע מה טוב בכל דבר בעולם, ...