... אמיתי, אמונה בדבר אמיתי, אמונה או הבנה, הבנה היא אמונה, לא לדעת שום דבר, אמונה הופכת להבנה, אמונה או ידיעה מה ההבדל בין אמונה לבין הבנה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים מאמינים בדבר מסוים אך לא באמת מבינים אותו. בתחילה, ... מרכיב של שקר. כאשר אדם מאמין, הוא עדיין לא יודע את הדבר, הוא רק חושב שהוא יודע. ההבדל הוא שידיעה או הבנה מלאה של דבר מסוים היא מצב שבו האדם חווה את האמת באופן ישיר ומלא, ללא ספקות. כל ... אם הוא קיים, ואינו יודע דבר על שום נושא. אך דווקא מתוך מצב זה של חוסר ידע מוחלט, נוצרת ידיעה מוחלטת, כיוון שבנקודה זו האדם אינו נפרד מהמציאות, אלא מתאחד איתה לחלוטין. למעשה, כל עוד קיימת ידיעה כלשהי, היא מבוססת על אמונה ולכן אינה מוחלטת. כאשר אין שום ידע בכלל, אז האדם הופך להיות המציאות עצמה, והוא כבר אינו צריך להאמין או לדעת. כיצד חוסר ידיעה מוחלטת פותר את כל הבעיות? אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: כל סבל או בעיה שאדם חווה נובעים מידיעה חלקית בלבד. אם האדם לא היה יודע שום דבר בכלל, הוא לא היה מסוגל לחוות סבל, כי לא הייתה ... להיות בריא או לא יודע בכלל שיש דבר כזה בריאות, הוא לא יכול להיפגע מכך. כך, במצב של חוסר ידיעה מוחלטת אין שום קונפליקט בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה במציאות. אין לו שום רצון שנפגע משום שהוא אינו יודע דבר, אפילו לא מה הוא עצמו רוצה. מדוע קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי הקושי הגדול של האדם להגיע למצב זה של חוסר ידיעה מוחלט נובע מכך שהאדם מפחד לאבד את הידיעות הבסיסיות שלו על עצמו ועל העולם. אדם רוצה לדעת דברים כי הוא חושב שזה יגן עליו מפני דברים רעים, ולכן הוא נאחז באמונות ובידיעות שלו. אך למעשה, כל ידיעה וכל אמונה יוצרת גם את הפחד לאבד אותה. מי שיכול לוותר על כל הידיעות והאמונות שלו, באמת לחיות מתוך ... של לא יודע כלום, הוא הופך להיות חופשי לחלוטין, כיוון שהוא אינו מוגבל על ידי שום פחד, אמונה או ידיעה. איך להגיע למצב של לא לדעת שום דבר? אליעד מציע את הדרך להגיע למצב זה באמצעות שאלת מי אני? ... במצב כזה, האדם כבר אינו יכול להגדיר את עצמו או את המציאות, ואז מתרחש המעבר לאותו מצב של חוסר ידיעה מוחלט. לאחר מכן, האדם חוזר למצב הרגיל שבו יש לו זיכרון עמום של החוויה הזו, והוא מבין שהמציאות היא ... לו או לבדוק לבד, עדיף שלא להאמין לו אלא לבדוק בעצמכם. רק בדיקה עצמית ואמיתית יכולה להביא למצב של ידיעה מוחלטת ולשחרור מלא. מה ההבדל בין אמונה להבנה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לא לדעת שום דבר? איך אמונה הופכת לידיעה? מי אני באמת? איך להפסיק להאמין ולדעת באמת?

... הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל ...

לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע ... דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף המידע. הם נעולים בתוך הידיעה שלהם וקשה להם להיות יצירתיים ולחשוב מחדש. לעומתם, מתחילים הם פתוחים יותר וגמישים יותר, יש להם יתרון בחדשנות. אי - הידיעה יוצרת התפתחות. ללא אי - הידיעה לא היה שום תהליך, שום סקרנות ושום עניין. האדם מתקדם בזכות הספקות, השאלות והחיפוש אחרי תשובות. אם בן אדם ... הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר ... - היית מבין את השיקולים של שני הצדדים באופן מלא ולא היית יכול להכריע או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק. דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים לדעת הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא ... מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין ... שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד ... ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט?

... אלוהי (שכל נקנה) שכל שאינו מוגבל לגבולות התפישה האנושית. הוא מתואר כיכולת לתפוס ולהבין דברים רבים בו - זמנית, בידיעה אחת. שכל אלוהי, על פי אליעד, אינו מוגבל בזמן, במרחב, ואינו משתנה כאשר מצב הדברים משתנה. כיצד אלוהים חושב אחרת מבני האדם? אליעד מציין חמישה הבדלים בין צורת המחשבה האנושית לצורת המחשבה האלוהית: ידיעה אחת כוללת: בני אדם יודעים דברים רבים כפרטים נפרדים. אלוהים, לעומת זאת, יודע את כל הדברים השונים בידיעה אחת בלבד, בלי לחלק אותם למושגים שונים. ידיעה ללא תלות בזמן: האדם יודע רק דברים קיימים. אלוהים יודע דברים שעדיין לא התהוו ואפילו לא קיימים בפוטנציאל. הוא ... שהתרחש. אצל אלוהים אין הבדל כלל - הוא יודע דברים באותה רמת וודאות גם לפני וגם אחרי שהם התרחשו. ידיעה שאינה מבטלת אפשרויות: גם כאשר אלוהים יודע בוודאות שמשהו יקרה, עדיין קיימת עבורו האפשרות התיאורטית שיקרה אחרת, אך זה ...

... ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ידיעה. הוא טוען שבן אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום. לא רק שאינו יודע פרטים מסוימים, אלא ממש אינו יודע דבר. אפילו את אי - הידיעה שלו הוא אינו יודע. הוא מסביר שבמצב הזה האדם חופשי מהצורך להגדיר ולשפוט דברים. כשאדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה יודע שהוא לא יודע, ולכן עדיין נמצא בידיעה. אך במצב הגבוה יותר של תודעה, האדם באמת אינו יודע, ואינו יודע שהוא אינו יודע. הוא נותן דוגמה של ... הבנה שלו. כשהאדם מקפיד לבדוק תמיד את האמת, הוא מתחיל לשחרר את עצמו מהידיעות המגבילות שלו. כשהאדם משתחרר לחלוטין מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן ... ליהנות מהמשחק של החיים, בלי להילכד בתוכו. זו למעשה נפרדות מתוך אחדות, היכולת לחוות משחק מלא של הפרדה, תוך ידיעה ברורה שכל ההפרדות הן רק משחק מתוך המציאות האחת והיחידה. מהי אחדות היש והאין? איך להיות דבר והיפוכו בו ...

... לא מפחד למות), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה את הסבל ואת המלחמה הפנימית. למה מי שיודע הכל בעצם לא יודע שום דבר? אליעד מדגים שמי ...

לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום ... אלא לא לדעת באמת. המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ... שולחן, אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא ... שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול ... באמת. הוא יכול לומר אני יודע שזה שולחן ובו - זמנית לא להבדיל באמת בין שולחן ללא שולחן. זוהי הידיעה השלמה, שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל ... או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה לא אומר להיות חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית? למה קשה להבין מהי אחדות אמיתית? האם אפשר לא לדעת ולא לדעת בו - זמנית? מה ...

... הוא מתחיל מכך שהרבה אנשים אומרים אני לא יודע, אבל לא מבינים שלומר אני לא יודע עדיין מבוסס על ידיעה כלשהי. זאת אומרת שכאשר אתה אומר אני לא יודע, יש לך ידיעה על כך שיש משהו שאתה לא יודע, ואתה מבדיל בין ידיעה לחוסר ידיעה. לכן זהו מצב של ידיעה חלקית, ולא מצב של לא לדעת מוחלט. אליעד משתמש בדוגמאות רבות כדי להמחיש את הרעיון: מה המשמעות של הדוגמה ... זו דוגמה למצב שבו אתה אפילו לא יודע מהי השאלה. במקרה כזה, אתה נמצא במצב אמיתי של אי - ידיעה מוחלטת, כי אין לך אפילו מושג על מה מדברים איתך. מה ההבדל בין אני לא יודע לבין אי - ידיעה אמיתית? כאשר אדם שואל אותך: מה עדיף לעשות, פעולה א או פעולה ב?, ואתה עונה אני לא יודע, למעשה אתה עדיין נמצא במצב של ידיעה. מדוע? כי בתוך אמירת אני לא יודע יש לך ידיעה ברורה שאתה לא יכול להבחין מה יותר טוב. עצם ההבחנה בין טוב לרע, בין פעולה א לפעולה ב, מצביעה ... יודע משהו. אתה יודע שיש הבדל בין שני הדברים, אבל פשוט אין לך מספיק מידע כדי לבחור ביניהם. זו ידיעה של חוסר ידיעה, אבל היא עדיין סוג של ידיעה. לעומת זאת, אם באמת לא היית יודע שום דבר, לא היית יודע אפילו שיש שאלה, ולא היית יודע אפילו שאתה לא יודע. זהו המצב שאליעד מתייחס אליו כאי - ידיעה אמיתית, מוחלטת. איך אי - ידיעה אמיתית מובילה לפעולה? אליעד מסביר כי דווקא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, שבו אתה לא יודע שאתה לא יודע, אתה יכול לפעול ללא מגבלות, מכיוון שאין לך שיקולים ואין לך ... אליעד מסביר שכדי להבין את הדברים האלה לעומק, עליך להגיע למקום שבו אתה לא מגדיר לעצמך את ההבדלים בין ידיעה לאי - ידיעה, בין אחדות לנפרדות. דווקא מתוך המצב הזה, שבו אתה לא יודע אפילו שאתה לא יודע, אתה יכול לפעול בצורה הכי טבעית והכי חופשית. איך לכבות את השכל? מה זה לדעת שאתה לא יודע? הבדל בין אי - ידיעה לידיעה? איך לפעול בלי לדעת כלום? איך מתוך אחדות נוצרת נפרדות? מה המשמעות של נפרדות מתוך אחדות?

... בוודאות מוחלטת? אליעד מציין שכל זמן שאדם חושב שהוא יודע משהו, הוא לא יכול באמת להשתחרר מספקות. הוא מדגיש שידיעה תמיד יכולה להיות מוטלת בספק. כאשר אדם אומר אני יודע, בעצם הוא יוצר פתח לספק ולשאלות נוספות, משום שהוא נאחז בידיעה כלשהי. אליעד מציע פתרון ואומר שדווקא אם האדם מוכן להכיר בכך שהוא לא באמת יודע דבר, אז הוא יכול ... תחושת אני שמבדילה את האדם מן העולם. הוא טוען שהחוויה האולטימטיבית והאמיתית ביותר היא דווקא החוויה שבה אין שום ידיעה, שום מודעות, שום מחשבה, שום דמיון ושום מציאות נפרדת. זאת חוויה של כלום שבה גם שאלות וגם ספקות אינם ...

... זמן ומקום, וזה החומר, ותשאל מה זה? נכון, המה זה? זה החומר הזה. האדם חווה שהוא לא יודע, תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא ... יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר ...