בעיות נפשיות / לחץ / מתח נפשי - ממה נובעים לחץ ומתח נפשי? איך להתמודד איתם? לחץ נובע מחוסר ידיעה. כאשר האדם לא יודע מה יקרה הוא נלחץ. כאשר האדם לא יודע מה לעשות הוא נלחץ. כאשר האדם לא ... הוא נלחץ. בקיצור, לחץ נובע מחוסר הבנת המצב. כמו כן ישנם גם מצבים נוספים שבהם, לא רק שחסרה לאדם ידיעה, אלא שיש אצלו גם ידיעה שגויה. לדוגמה, כאשר יש לאדם מידע שגוי על בעיה שתתרחש, הוא עלול להילחץ. ולכן בסופו של דבר, ידיעה ברורה משחררת את הלחץ. וזה בעצם אומר, שכדי להתגבר על לחץ, לשם כך על האדם לחפש את האמת. כאשר ...

... שיש סוד אחד שהוא הפתרון לכל הבעיות שיש בעולם, ושהוא השורש של כל האושר שיש בעולם, עצם זה זאת ידיעה גדולה עבור האדם. כי עכשיו האדם יכול למקד את עצמו בלנסות ללכת בדרך הנכונה, כדי לגלות את הסוד הזה. ... את המשחק, ואז הוא מקבל כרטיס כניסה לגן עדן. ועצם זה שהאדם מבין שיש דבר כזה בעולם, זה עצמו ידיעה גדולה. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא גם יודע את הסוד הזה, והוא גם יודע את גילוי הסוד הזה. כי אצלו הסוד הזה הוא לא סוד, אלא הוא ידיעה ברורה ופשוטה. וכל הדיבורים של החכם האמיתי שהוא מדבר אותם, בכל נושא ונושא שיש בעולם, כולם סובבים סביב גילוי ... הזה, זה בעצם לגלות לו את השאלה של כל השאלות. ובחוש ניתן לראות, שלאדם קשה מאוד לחיות מתוך חוסר ידיעה. ולכן גם לא כל אחד יכול להבין את השאלה של כל השאלות. וכדי שהאדם יגלה את התשובה של כל ...

... עצמה, אלא נבאר רק את מהותה. והעניין הוא, כי יש סוגים שונים של שאלות. ויש שאלות שמהותן היא חוסר ידיעה. דהיינו, שיש לאדם שאלה, שאם היה לו עוד מידע כלשהו, אז המידע הזה היה נותן לו תשובה לשאלה שלו. וכל השאלות שיש בעולם, הן מהסוג הזה של שאלות של חוסר ידיעה. דהיינו, שחסר לאדם מידע כלשהו, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם שאלה. ובכל השאלות שיש בעולם, התשובה של השאלה ... על זה שחסר לאדם מידע כלשהו, אלא על זה שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את מה שהוא יודע. כי הידיעה הזאת היא גדולה מאוד בגודל אין סופי. וכאשר האדם מנסה להכניס דבר אין סופי לתוך מחשבה סופית, השכל של ... דבר שיש בעולם. ולא סתם שאלה, אלא חוסר הבנה. כי כפי שאמרנו, לא מדובר כאן על שאלה של חוסר ידיעה, אלא על זה שהאדם מגיע למידע כלשהו, שהאדם לא מסוגל להכיל אותו מבחינה נפשית. ומאחר שהדבר הזה הוא המהות ... קיבול שכלי להכיל את המידע הזה. כי כנל, זאת לא שאלה שיש עליה תשובה, וזאת לא שאלה שנובעת מחוסר ידיעה, אלא זאת שאלה שנובעת מחוסר יכולת נפשית להכיל את המידע. ואחרי שהאדם מעמיק את מחשבתו בעניין, אז האדם הופך ...

... הוא מצא אותה. אם אדם לא ידע משהו ואחר כך ידע אותו, היה קל להבדיל בין מצב של אי ידיעה לידיעה, אך האמת היא משהו שכבר קיים וידוע תמיד. לכן כל כך קשה לאדם לשים את האצבע עליה. מדוע לכל ... הזו, אפילו בתיאוריה, הדבר אינו מחויב אלא אפשרי בלבד. האם אפשר לסמוך על הידיעות שלנו? אליעד כהן מדגיש שאף ידיעה אינה מוחלטת כל עוד היא מבוססת על הנחות יסוד. האדם תמיד מסתמך על הנחות מסוימות או סיבות שהביאו אותו לידיעה כלשהי. כל ידיעה המבוססת על סיבות או הנחות היא אינה מחויבת המציאות, כי תמיד קיימת אפשרות אחרת. האדם אף פעם לא יכול ... וזה כבר אומר שזה לא מחויב המציאות. אם לא היה צד אחר לא היית יכול לשאול. ונגיד שיש לאדם ידיעה מסוימת, על האדם לשאול, מי אמר שהדבר הזה נכון? [ וכל עוד יש שאלה האם הידיעה הזו נכונה או לא, סימן שהיא לא מוחלטת, כי שוב אם היתה מוחלטת / מחויבת המציאות, לא היתה שאלה על אותה הידיעה. הידיעה שלך את הדבר היא תוצאה של סיבות, ומאחר שהידיעה היא תוצאה של סיבה זה מבוסס על הנחות, וזה לא מחויב. ואם דבר מסוים, נדמה לך שהוא קיים, ואתה ... תבדוק, כי מבחינה אובייקטיבית לא חייב שהדבר יהיה קיים או שההפיך שלו אינו קיים גם כן באותה המידה. אם הידיעה תלויה בשכל שלך, זה עדיין לא מספיק טוב כי מי אמר שהשכל שלך הוא צודק. מי אמר שהתפישה שלך ...

... אמיתי. אם האדם חייב להתאמץ לחשוב בצורה מסוימת כדי להיות מאושר, הוא עדיין מסכן ואומלל. הפתרון האמיתי הוא להגיע לידיעה מוחלטת, לידיעה שמעבר לשכל, ידיעה שאינה דורשת מאמץ או שכנוע עצמי. רק ידיעה כזו יכולה להביא לשתיקה אמיתית ולהכלה מוחלטת של כל מצב ורגש. כיצד אפשר להגיע לידיעה מוחלטת ולשתיקה פנימית? אליעד מסביר שכדי להגיע לידיעה האמיתית הזאת, האדם צריך להגיע לקצה הגבול של השכל שלו. כאשר השכל מגיע אל גבולו המוחלט, אז הידיעה מופיעה ללא מאמץ, ואז האדם מגיע לשתיקה רגשית מוחלטת, שהיא המפתח להכלה המוחלטת של הכל. זו אינה ידיעה שכלית או פילוסופית אלא ידיעה שמעבר לכל ספק, ולכן אינה דורשת כל מאמץ או שכנוע עצמי. מה הקשר בין אהבה, שנאה ויכולת הכלה? בסיום, ... אין כבר קונפליקט פנימי עם שום דבר. איך להכיל פרידה? מהי שתיקה רגשית? כיצד להתמודד עם בדידות? איך להגיע לידיעה מוחלטת? מה הקשר בין שכל ורגש? האם חשיבה חיובית עוזרת?

... של כל הדברים. דהיינו, שהאין מקיף את היש. ואם ניקח לדוגמה את הידיעות שאותן האדם יודע, ונתבונן מהי בעצם ידיעה, נראה שהאדם יודע המון צורות שונות, של שום דבר. כי המשמעות של דבר, לא נמצאת בתוך הדבר עצמו, אלא ... שהן חסרות כל משמעות עבורו. והמשמעות של הדברים, נמצאת מחוץ לדברים עצמם. כי אם האדם לא היה יודע שום ידיעה בעולם, מלבד את ידיעת השולחן עצמה, הרי שהאדם לא היה יודע גם לא את השולחן עצמו. כי אם לא הייתה לאדם שום ידיעה, מלבד ידיעה אחת בלבד, הרי שלא הייתה שום משמעות לידיעה האחת של האדם. ואפילו המשמעות של האני של האדם, גם היא נגזרת רק מכך שהאדם יודע את מה ששונה ...

... למעשה מאבדים ממשמעותם, משום שהחוויה העיקרית של האדם היא ההתמודדות עם חוסר הוודאות ועם הספקות. אליעד מדגיש שבמצב של ידיעה מוחלטת לגבי העתיד, לא תהיה עוד שום תחושה של הפתעה, של ציפייה או של התרגשות. מדוע חוסר הוודאות והספקות ... לו לחשוב, להרגיש, לחוות את ההתרגשות ולהיות מעורב רגשית ומנטלית בחוויה. המתח והעניין שבדרך אל התוצאה נובעים דווקא מאי הידיעה - מהאפשרות להיכשל, מהסיכוי להצליח ומכך שאין שום הבטחה מראש להצלחה ודאית. אליעד מסביר שהחיים עצמם הם המסע, ואם ... מסע - הוא רק צפייה באירועים צפויים מראש. האם כדאי לרצות לדעת את העתיד או שעדיף להישאר באי - ידיעה? אליעד כהן מבהיר שבאופן פרדוקסלי, למרות שהרבה אנשים שואפים לדעת את עתידם מראש, ידיעה מלאה כזו למעשה פוגעת בהם. דווקא חוסר הוודאות, החשש מהעתיד והספק לגבי מה שיקרה נותנים משמעות, עומק, וריגוש לחיים. כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה, הוא מתאמץ, הוא בוחר, הוא מתלבט, הוא חווה רגשות שונים. ידיעת העתיד מראש היתה מבטלת את כל אלה, ובכך ... הם חיים נטולי משמעות, לפי הסברו של אליעד, משום שהם הופכים לסרט ידוע מראש שאין צורך אמיתי להשתתף בו. הידיעה המוחלטת של העתיד משולה לצפייה חוזרת בסרט שכבר ראית, שאין בה שום ריגוש אמיתי או הפתעה חדשה. מה הקשר ... לרצות לדעת ולהיות בטוח, אך דווקא החוסר וודאות הוא זה שמעניק לחיים משמעות וערך אמיתיים. האדם צריך להבין שחוסר הידיעה אינו מכשול - אלא דווקא הזדמנות להתפתחות, לצמיחה, ולחוויה מלאה יותר של החיים. מה יקרה בעתיד? האם כדאי לדעת ... מה טוב בחוסר וודאות? למה הספקות חשובים? איך להתמודד עם ספקות? האם אפשר לדעת הכל מראש? חשיבות אי - הידיעה בחיים

... יוצרת רצון מסוים שמתנגש עם המציאות. אם לא היה יודע, לא היה מתנגש ברצון ולא היה סובל. הקשר בין ידיעה, רצון וסבל - כיצד הכל מתחבר? לפי אליעד כהן, הקשר בין ידיעה, רצון וסבל הוא מוחלט ומיידי. ברגע שאדם יודע משהו, נוצרת בו מיד ידיעה של מה הוא רוצה ומה אינו רוצה. באותו הרגע ממש נוצר גם הסבל. אליעד מדגיש שאין כאן תהליך הדרגתי אלא שכל המציאות של ידיעה, רצון, תודעה, חוויה וסבל נוצרים ברגע אחד, בו זמנית. זאת אומרת, לא שהאדם קודם יודע משהו ואחר כך מפתח ... הזו היא שקרית כי היא מבוססת על תפיסת עולם חלקית, יחסית ומוגבלת. לעומת זאת, האמת האמיתית לפי אליעד היא הידיעה שהכל אחד, שאין הפרדה אמיתית בין הדברים, ואין הגדרות מוחלטות וברורות. במצב זה אין אפשרות לסבול, משום שכל הדברים ... כן, לפי אליעד. ברגע שהאדם זוכר תמיד שהכל הוא באמת אחד, לא רק שהוא לא סובל אלא הוא נהנה. הידיעה המוחלטת הזו מבטלת את האפשרות של סבל, משום שאין עוד אמת חלקית להתווכח איתה או רצון מנוגד למציאות להיאחז ...

... הכל מוטל בספק? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את הרעיון המרכזי לפיו שום דבר אינו בטוח באופן מוחלט, ושכל ידיעה או תפיסה שלנו את המציאות היא תמיד מוטלת בספק. הוא מתחיל מדוגמה פשוטה של שולחן שנמצא מולנו, ושואל את ... באופן מוחלט כי הוא תלוי בתודעה שלו, והתודעה היא בעצמה מוטלת בספק. האם אפשר להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מדגיש שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן פנימה, מגיעים למקום שבו לא יודעים כלום. התבוננות פנימית מעמיקה מובילה בסופו ... יודעים אם יש הבדל בין יש לאין, בין קיום לאי - קיום. אליעד מבהיר כי כשהאדם מגיע לאי - ידיעה מוחלטת הוא חווה מצב שבו אין הפרדה בין שום דבר לשום דבר אחר. הוא נותן דוגמה שבה אדם חושב ... לא יודע. הכל הופך לאפשרי, ולא מחויב המציאות. מה הקשר בין היכולת לדעת לבין השכל האנושי? בהמשך אליעד מסביר שידיעה אמיתית אפשרית רק באמצעות השכל, אך השכל עצמו מוגבל ואינו מסוגל להגיע לוודאות מוחלטת. הוא מציין שמי שמנסה ללכת ... פנימה בשכל שלו, הוא מגלה שהדברים שהיו נראים לו ברורים הופכים לבלתי ברורים. האם יש דרך להשתחרר מהקונפליקט בין הידיעה לאי - הידיעה? לסיכום, אליעד טוען שהאדם נמצא תמיד בתוך קונפליקט פנימי בין החוויה שיש מציאות מוגדרת לבין ההבנה שאין שום וודאות ... אליעד, היא להבין לעומק שאין שום הבדל אמיתי בין שני הצדדים הללו, בין יש לאין. כלומר, לקבל באופן מוחלט שהידיעה והאי - ידיעה זהות במהותן. כשאדם מבין זאת לעומק, הוא משתחרר מהמלחמה הפנימית הזאת, כיוון שהוא כבר לא נאחז באף צד. איך ...

... הכל טוב, ישנן שתי אפשרויות להבנת האמירה: האדם מתכוון לכך ברצינות, כהגדרה מוחלטת של המציאות. האדם בעצם מבטא חוסר ידיעה מוחלט. כשהוא אומר הכל אחד, הוא מתכוון שהוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת, ולכן מבחינתו הכל אותו דבר, מכיוון שאין הבדל אמיתי בין שום דבר לשום דבר. לפי אליעד, כאשר אדם משתמש בביטויים כאלו מתוך חוסר ידיעה מוחלט, הוא חסין בפני שאלות ספקניות. אם מישהו ינסה לערער אותו בטיעון של אולי אתה טועה?, אותו אדם יענה שאכן הוא אולי טועה, כי הוא לא יודע בוודאות שום דבר. כך, אדם שמודה בחוסר ידיעה מוחלט הוא למעשה מוגן לחלוטין מפני ספקות. מה קורה לשכל כאשר לוקחים אותו עד לקצה? אליעד מסביר שכאשר אדם ... לידיעת הכל? אליעד טוען שאם האדם מודה שהוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת, הוא בעצם נמצא במצב של ידיעה מוחלטת, מכיוון שאין לו גבולות של הבנה. כשאדם לא יודע כלום, הוא לא מוגבל לתפיסות מסוימות ואינו מחויב לשום ... האפשרויות בו זמנית, ולכן הוא יודע הכול בצורה מופשטת ולא מוגבלת. לדבריו, מי שכבול לשכלו, ינסה תמיד לשמר את הידיעה שלו ולהגן עליה מפני ספקות. לעומתו, מי שמכיר בכך שהוא לא יודע דבר נמצא במצב נייטרלי לחלוטין, ולכן הוא ...