... חיים נצחיים? אליעד מסביר שלמציאות של חיים ומוות יש כיום השפעה אדירה על הפסיכולוגיה האנושית. בני האדם חיים מתוך ידיעה שהזמן שלהם מוגבל, והידיעה הזו משפיעה על החלטותיהם, שאיפותיהם, וגם על החרדות שלהם. הוא מעלה שאלה משמעותית: כיצד ישתנה האדם אם יידע שהוא לעולם לא ימות? אליעד מדגים זאת בכך שכיום המחשבה שיום אחד הכל נגמר מאפשרת לאנשים לקבל דברים ולהתנחם בידיעה שבסוף תהיה מנוחה. הוא מציין כי כאשר האפשרות הזו לא קיימת, אנשים יהיו חייבים למצוא משמעות אחרת לקיומם. איך ...

... צריך לוודא שהוא ניסה את כל האפשרויות לפני שעזב. אם הוא עושה זאת, הוא יוכל להיפרד בראש שקט, מתוך ידיעה ברורה שהוא מיצה את כל האפשרויות, ואין עוד אם רק הייתי מנסה... שירדוף אותו בעתיד. איך להתגבר על חרטה? ...

... אליעד כהן מציין את המורכבות שבמחשבה על המוות, כאשר הבעיה לא טמונה בעצם הפסק הקיום, אלא בפחד מהאי - ידיעה - איננו יודעים מה קורה אחרי המוות, אם בכלל יש משהו. הוא שואל, מה רע במוות? ומציע גישה שבה ... מציע להתייחס לפחד מהמוות לא כאל סיום, אלא כהזדמנות להתחיל מחדש. הוא מדגיש כי הפחד מהמוות קשור לרוב לחוסר הידיעה, כלומר, העובדה שאין לנו שליטה על מה שמתרחש אחרי המוות. הפחד לא תמיד מבוסס על מה יקרה לאחר המוות, ... הוא מציין את המורכבות שמציבה המחשבה על המוות, והאם אנחנו באמת מבינים את משמעותו. הבעיה נעוצה בפחד מהאי - ידיעה, מהמצב שבו אנחנו לא יכולים להחזיר את הזמן אחורה ולא יודעים מה יקרה אחרי המוות. הוא מציין כי רבים ... סיום, אלא כהזדמנות חדשה, כך שאין שום סיבה להימנע ממנו אלא להחיל את הפוקוס על איך להתמודד עם חוסר הידיעה. האם יש כאן דבר טוב או רע? הדיאלוג בין הדוברים בהרצאה גם מחליף את ההבנה של משמעות המוות. האם ... של מהות המוות. הפחד לא בהכרח מבוסס על מה יקרה אחרי, אלא על העדפת הידוע והבטוח על פני חוסר הידיעה. פחד מהמוות חרדה מהלא נודע האם יש חיים אחרי המוות? מה רע במוות? למה לחיות? רצון לחיות

להוכיח שאתה אלוהים, להשתחרר מהרצון, להגיע להארה רוחנית, לוותר על הכל, לוותר על הרצון, לסכן את הכל, המבחן האולטימטיבי, סיכון אין סופי, להמר על הכל, לא לרצות כלום

... האם בסופו של דבר האדם השני, הרגיש טוב או רע. ולכן, אם תרצה לעשות למישהו טוב, אבל בגלל חוסר ידיעה שלך, תגרום לו להרגיש רע. אז נכון שהמחשבה שלו שרצית לעשות לו טוב, תגרום לו להרגיש מכך טוב, ולקזז ...

... את הרעיון, אך חלק אחר עדיין תופס עצמו כנפרד מהמציאות, ולכן הוא חש צורך לתרגל או להזכיר לעצמו את הידיעה הזו. מהם החלקים בתוכנו שמבינים או לא מבינים את המציאות? אליעד מצביע על כך שיש בתוך האדם חלקים שונים: ... לא מאמין בו עד הסוף, נוצרת אצלו סתירה פנימית, ואז הוא חווה את הצורך לתרגל או להזכיר לעצמו את הידיעה הזו שוב ושוב. אליעד מסביר שאם האדם באמת היה מבין שהוא עצמו המציאות ואין באמת הפרדה בין מה שהוא ... וההבנה הזו תלווה אותו כל חייו. אחרי גילוי אמיתי ומוחלט של האמת הזו, האדם כבר לא יצטרך לתרגל את הידיעה הזו שוב, כיוון שההבנה תהפוך לחלק אינטגרלי מאופן החשיבה שלו. למה אדם מרגיש צורך לתרגל רעיון שהוא כבר יודע? אליעד כהן מציין שהסיבה היחידה שבגללה אדם מרגיש צורך לתרגל ידיעה מסוימת היא כי הוא לא באמת יודע אותה עד הסוף. הוא מציג את הרעיון שכאשר הידיעה הופכת להיות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהתפיסה של האדם, לא יהיה צורך בתרגול. התרגול נובע מתוך אי - ודאות, ...

... שאנשים פוחדים להיות במצב של חוסר ידע כי הדבר יוצר אצלם תחושת חיסרון ופגיעות. הם חוששים שהודאה באי - ידיעה הופכת אותם לפחות טובים, ולכן הם נמנעים מלהטיל ספק בעצמם. דווקא היכולת להכיר בכך שאתה לא יודע או אפילו ... מגיע להבנה עמוקה ומדויקת יותר. רוב האנשים לא עושים זאת כי זה יוצר אצלם תחושה לא נעימה של חוסר ידיעה וחוסר ודאות. ההסכמה להודות בחוסר ידיעה מוחלט מאפשרת לראות אפשרויות חדשות. האם אדם באמת יכול לחשוב כל כך מהר? אליעד מעלה שאלה מעניינת נוספת - ... לא יודע כרגע. רוב האנשים בורחים מתחושה זו ולכן נשארים בורים. אך מי שמוכן להיות במצב של אי - ידיעה, יכול להתקדם להבנה מעמיקה יותר. אליעד נותן את הדוגמה שאם מישהו היה שם לפניך כמות אינסופית של כסף ואומר ...

... או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא ... זה במילים כמו שמסבירים לו על תפוח. ההסבר שאליעד נותן הוא שכדי ללמוד דבר חדש, האדם חייב להתבסס על ידיעה קודמת. כדי לדעת מה זה רע, הילד חייב להשוות את זה למשהו טוב או לפחות ללא רע. אליעד מסביר שכל ידיעה חדשה שאנחנו לומדים נשענת תמיד על ידע קודם. האם התינוק נולד עם ידע מוקדם? אליעד כהן מעלה את שאלת ... אם התינוק נולד עם ידע, מאיפה הגיע הידע הזה? אם הוא נולד ללא ידע כלל, כיצד בכלל מתחיל תהליך הידיעה? אליעד נותן דוגמה ברורה: האם התינוק יודע שהוא רוצה לאכול כי הוא מרגיש רעב? ואם כן, איך הוא בכלל ... הוא למד את זה בפעם הראשונה, המושג קודם והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו שמש, אנחנו צריכים ... פלסטלינה: אם יש שלושה כדורי פלסטלינה והוספנו עוד כדור, ברור לכולם שהכדור הרביעי לא יכול להיווצר יש מאין. אבל בידיעה, לעומת חומר פיזי, המצב נראה הפוך לגמרי: כל ידיעה חדשה כביכול מופיעה יש מאין. האם אפשר לדעת דבר אחד בלבד? אליעד מסביר בצורה מפורטת מדוע אי אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה מבוססת על השוואה, כי אם יש לך תחושה מסוימת, אתה חייב תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. לדוגמה, ... קדם למה? אליעד מחבר את כל הנושא לפרדוקס המוכר של הביצה והתרנגולת. הוא מסביר שהשאלה הזו דומה מאוד לשאלת הידיעה הראשונה של התינוק. אנחנו יודעים שלוגית לא מחויב שהביצה תבוא מהתרנגולת או להיפך, אבל בחוויית האדם, אנחנו כן חשים שמחויב שיהיה דבר שקדם לדבר אחר, אחרת קשה לנו להבין איך בכלל משהו נוצר. אליעד מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה ...

... פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו ...

... שאנחנו מכירים. לפי אליעד, זה מצב של קיום ללא קיום - האדם קיים, אך אין לו כל תודעה או ידיעה על קיומו, ולכן מנקודת מבטו הוא כאילו אינו קיים. מהו מצב ביטול לאין סוף שאליעד מדבר עליו? אליעד כהן ...